פרק ראשון ובו נתוודע לנורמן
נורמן התעורר בבעתה. הלילה הזה היה מסוג הלילות שבהם כאילו התהפך השעון הביולוגי והגוף, תשוש ככל שיהיה מפעילות היום, מסרב לשבות, מסרב לוותר על המודעות ולשקוע בעולמה המבורך והאפל של השינה. חטפי השינה של הלילה היו טרופים בביעותים שהודחקו ונמחקו בשעת בוקר צוננת זו. נורמן יצא אל הבלקון הקטן שבדירת הגג התל אביבית שלו וממנה נישקפו גגותיה הכעורים של העיר באור החיוור של השחר. בתים שדופי אויר מלוח, מאכל, של חופי הים התיכון, אפרוריים כעורה הבלה של זונה זקנה.
נורמן אהב את העיר הזאת. עשרים השנים האחרונות מחייו, פרק חיים מכובד לכל דיעה, עברו ביעף בדופק החיים המשכר של העיר. "עיר ללא הפסקה" כינה אותה קופירייטר זריז לשון וקלע לבטא את הקונטרסט שבין הרוח הצעירה השאפתנית והתוססת של דייריה השרויים ביצירה תרבותית וחברתית היפראקטיבית ועצבנית לבין החזות הזקנה של בתיה.
עשרים שנה עברו מאז שלח אותו בתחילת הקריירה שלו עורך העיתון "אירופה טיימס" כנציגו למזרח התיכון לשלוח כתבות, לסקר פיגועים, לראיין את ראשי השילטון, ולהתערבב עם העילית הפוליטית, הכלכלית והאינטלקטואלית של המדינה. את דירת הפאר ;שהציע לו העורך ב"מגדלי המאה" שהיתה משכנם הקבוע של שליחי "אירופה טיימס" דחה נורמן ללא היסוס ובמקומה עבר להתגורר בדירת גג חמודה שמצא באיזור דרום העיר מקום משכנם של צעירים רבים בוהמיים, סטודנטים ושחקנים שטרם נתגלו.
חמש שנים הספיקו לנורמן לבצע שתי החלטות אסטרטגיות בחייו: הוא החליט שאין מקום אחר שהוא מכיר בעולם שבו יוכל להרגיש משוחרר יותר מאשר בעיר הזאת. יותר מכך, הוא הרגיש מאותגר ע"י החיים התוססים תסיסה עירונית אינטנסיבית של חיים צעירים שעלולים להיפסק בכל עת במעשה של מחבל מתאבד או פעולה צבאית. חיים שכאלה של ימי פומפי האחרונים מאפשרים לאדם לחוות את דופק החיים באינטנסיביות שניתן למצוא רק במקומות מאויימים קיומית אמר לעצמו.
ההחלטה השניה היתה לנטוש את עבודתו העיתונאית ולהמשיך את לימודי הפסיכולוגיה שלמד בעבר ולקבל הסמכה ממשלתית כפסיכותרפיסט.
הדבר עורר לא מעט ויכוחים עם חברתו טל בת הארץ שעברה מסלול חיים מאד שונה משל נורמן. טל היתה בעבר סמנכ"לית פיתוח בחב' הייטק גדולה, למדה קואצ'ינג אישי ונעשתה מכורה לנושא. ב 15 השנים האחרונות סבב עולמה של טל סביב מושגים כמו ניהול זמן, עלות/תועלת, וכו'. לאחר שגל חברתה הטובה נרשמה לתוכנית להכשרה למאמנים "אופקים אינטואיטיביים" והיתה מתקשרת לטל לאחר כל פגישה מלאת התלהבות נדבקה טל בחיידק. היא נרשמה לקורס מרוכז של 3 חודשים "רוחניות מעשית" ומאז נפתח לפניה עולם חדש, עולם שאין בו סקירות של דוחות כספיים משמימים, של ישיבות הנהלה רצופות במצגות שמתארות פיתוחים טכנולוגיים חדשים. עולם חדש ניגלה לפניה: חשיבה חיובית, הכוח המעצב הפנימי, להעיר את הענק הפנימי, היכל האוצרות שבתוכך, האובססיה המופלאה: כיבוש גורלך, מה שתרצה תשיג, אלה היו האמירות שעליהן היתה מדברת עם נורמן.
נורמן היה מגחך בציניות למשמע אמירות אלה. הוא לא היה מסוגל להבין כיצד טל החכמה והמצליחה משננת קלישאות אלה באמונה עמוקה כל כך. "מה מפתיע אותך ?" שאלה טל, "האם חיים תפלים וחומרניים הם תמצית הקיום? ". רק אתמול התחברה טל למורה הנערץ קרישנהמורטלה ועברה חוויה רגשית עמוקה בסנסורי-קונפרנס, אותו מכשיר חדש שנכנס לאחרונה לשימוש ובו ניתן היה להתחבר באינטרנט דרך סוג של בלו טוט' לרגשות ולחושים של הדובר. "האינטרנט של החוויות" כינה אותו יוצרו שזכה לתהילה ולעושר. כמו שקורה לעיתים קרובות אותם רוחניים ודתיים היו מהראשונים שאימצו טכנולוגיות חדשות אלה לצרכי הרחבת פעילותם. קרישנמורטלה פנה לרבבות מאמיניו וסיפר כיצד חייו היו ריקים מתוכן,עקרים וחסרי משמעות עד שנתו השש עשרה: "הייתי מת מהלך, זומבי" הוא אמר בקולו חדור הכריזמה "עד שבוקר אחד כשישבתי בחדרי ניגלתה אלי ההארה מתוך עצמי ופרצה ליקום וחזרה מהיקום לתוכי נבלעה והתמזגה עם האינסוף. הרגשתי שחווית ההארה היא האמת הסופית ביקום והיא שנותנת את הטעם לחיינו עלי אדמות. בלי ההארה הקיום שלנו אינו טוב יותר מזה של בעלי החיים. אנחנו חיים ביקום של אהבה קוסמית אך אנחנו עיוורים מלראות ולחוש אותה". מאז אותו אירוע ניגלו אלי עשרת הכללים הגדולים של ההארה שאותם לא אתעייף מלהעביר לתלמידי עד שאעבור מעולם זה לעולמות מוארים נצחיים".
נורמן אהב דיבורים אלה על יקום רוחני ואוהב. הם חיממו את ליבו וגרמו לו תחושה שאינו לבד בעולם ושבעולם יש ים של אהבה אדירה שרק ממתינה לגילויה. הוא סלד מחברת הגלובליזציה המנכרת והחומרנית שבה הקיבוצים, אותם יצירות מופת סוציאליסטיות הפכו לעיסקי נדל"ן וגני שעשועים, שסין התחילה לנהוג כחברה של קפיטליזם חזירי, כפי שכינה זאת מי שהיה נשיא המדינה בתחילת המאה, עד שהפכה לכוח הכלכלי המוביל בעולם. הוא סלד מאותם אנשים מרוטים טרוטי עיניים שפניהם מכוסי זקן בן יומיים שהשכימו להפגש בבנק ולשבת בצוותא מול מסכי המחשב לבדוק את ההתפתחויות העכשווייות במניות הנסד"ק. נורמן האמין באקולוגיה, ברוחניות ובצורך לחיות בחברה טובה יותר, ולמה לא, גם אוהבת יותר.
ובכל זאת, דבריה של טל עוררו בו התנגדות צינית. "האו דה פאק ?" מאיפה יודע אותו גורו שחזיון ההארה אינו חזיון תעתועים ? ואיך יקום יכול לאהוב ? איך אותן פלנטות של סלעים וכו'? מן הסתם יש כאן השלכה של הפחד מבדידות והצורך שלנו באהבה שמושך את המאמינים כפי שעשתה הדת ועושה זאת עד היום. הלא משך מאות שנות ימי הביניים הפכה הכנסיה הקתולית לשליטה ללא מצרים במאות מיליוני מאמינים ניבערים מדעת וחרדים מיום הדין הנורא שבו ישקלו מעשיהם והם יידונו לנצח של יסורי שאול או מעדני גן העדן. הלא תקופת הריניסנס הפכה את הקערה על פיה וגילתה את המדע הניסויי. למידת העולם על פי הניסויים שאנו מבצעים והתיאוריות שאנו מפתחים בעקבות מימצאינו הביאו לביקור המפורסם על הירח, לעולם טכנולוגי מדהים ולאינטרנט של החוויות.
אך זוהי אינה כל התשובה אמר נורמן. גם הגישה שמקדשת את המדע היתה רחוקה מליבו. הלא אין זו רק הבערות של המאמינים לעומת הנאורות של המדענים. יש סיבה עמוקה לכך שאנשים ממשיכים להאמין באותם חזונות למרות שהם יודעים הכל על המדע ועל הטכנולוגיה.
נורמן נזכר בשיחתו עם ידידו סאם. זהו הגורו שלי אמר בליבו. סאם הפסיכולוג היה עבורו הדמות של הזקן החכם והוא ניזכר בשיחתם לפני שבועיים: חזיונות דומים להתגלות של קרישנהמורטלה וגורואים אחרים אירעו לחלק ממטופלי אמר. תמיד הם תיארו התגלות מופלאה מלווה בהתפשטות הגשמיות ובהארה אלוהית או קוסמית ותמיד הם לא מצאו מנוח לנפשם ושאפו לחזור לאותם מחוזות מוארים. לעיתים קרובות הם באו ובקשו שאכניס אותם למצב היפנוטי בו יוכלו להפליג לאותם שדות קסומים.
"נכון", חשב נורמן, "הרי תמיד בהיסטוריה של אותם מורי דרך כריזמטיים מתוארת ילדות עשוקה או אומללה, מצבי דיכאון או חיים משעממים וריקניים שבעקבותיהם מגיעה ההתגלות. אם אמשיך בקו מחשבה ציני אומר שבעיית הריקנות והדיכאון בעולמם נפתרו ללא ספק לאור הצלחתם הכלכלית והנרקיסיסטית והסגידה של מאמיניהם. אך מה עם המאמינים ? מדוע הם זקוקים לאותה הארה ?"
אופס, קפץ נורמן בבהלה קלה: "כדרכי שקעתי בהירהורים" אמר. "הבטחתי לטל להזמין ארבעה כרטיסים ל"כרמן" עם סטיב חברי האמריקאי כתב "אמריקה טריביון" ואשתו קתרין. אני חושש שכל המקומות הטובים ימכרו עד שאזוז. זה מה שמרתיח את טלי הכי הרבה חוסר הפרקטיות שלי".
"טלוק" הוא קרא לתוך הסלולרי "יש לי מקומות ל"כרמן" לעוד שבועיים" בסוף השבוע לא בא לי ללכת לגל ועילאי. גל מעצבנת אותי עם הרוחניות שלה ועילאי משעמם אותי עם הסיפורים על עבודתו בחברת היזמות הנדלני"ת שלו. יופי שעוד מעט הם יקנו את כל רומניה. אח"כ מתפלאים שאנשים נעשים אנטישמים. "אני קופץ לסאם. נדבר".
נורמן עשה תיכנון מהיר. אגש עתה למכון כושר, אחה"צ אפגש עם אותו ח"כ מוועדת החוץ והביטחון שידווח לי על הסיכונים והסיכויים בפריצת הגבול בסיני ע"י המצרים ועל ההתמודדות של כוחות הביטחון עם המהומות שפרצו בגדה בתמיכה של הארמיה האירנית שבסוריה ובערב איזה כיף אפגוש את סאם. אני צריך לעשות קצת סדר בראש.
"היי" אמר לפקידת הקבלה הבלונדינית היפה שבכניסה למכון הכושר המצוי בראש "מיגדלי הים התיכון" זו הסתכלה עליו בחצי עין והמשיכה ללהג עם הפקידה שישבה לצידה שיצאה כאילו מאותו פס ייצור תל אביבי של כוסיות צעירות על מעללי הפיק אפ החדש שביצעה אתמול במועדון. "הוא היה הורס" אמרה לה בהתלהבות "אך אמרתי לו עד כאן" שמע נורמן את קטע השיחה. "בבקשה" היא מסרה לו בשיעמום את המפתחות ללוקר.
קוראים כותבים
There are no reviews yet.