שוקו וביסקוויט 1 – סוכנים חשאיים

"לֹא לִדְחוֹף, אַתָּה שָׁם, רֹאשׁ עֵץ-שׁוֹקוֹלָד!" צָעַק בִּיסְקְוִיט מִיָּמִין.

"לֹא דָּחַפְתִּי," הִתְנַשֵּׁם שׁוֹקוֹ בִּכְבֵדוּת וְהִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲמוֹד עַל רַגְלָיו הָעֲיֵפוֹת, בִּזְמַן שֶׁהָרֶכֶב לְהוֹבָלַת סוּסִים פָּנָה שְׂמֹאלָה בְּעִקּוּל חַד. שְׁנֵי סוּסֵי הַפּוֹנִי נֶהֶדְפוּ שׁוּב זֶה לְעֻמַּת זֶה.

בּוּם! הַיַּשְׁבָן הַמְּנֻמָּר שָׁחוֹר-לָבָן שֶׁל בִּיסְקְוִיט הִתְנַגֵּשׁ בְּחֹזְקָה בְּיַשְׁבָנוֹ הַחוּם שֶׁל שׁוֹקוֹ.

"אוּף! שׁוּב אַתָּה עִם הַמַּכּוֹת שֶׁלְּךָ!" נָזַף שׁוֹקוֹ בַּחֲבֵרוֹ. "וְגַם הָרֵיחַ שֶׁלְּךָ לֹא מַשֶּׁהוּ, בִּיסְקְוִיט!"

"שֶׁלְּךָ בְּעַצְמְךָ!" עָנָה לוֹ בִּיסְקְוִיט בְּזַעַף וְהִסְתַּעֵר לְעֶבְרוֹ. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל הָיָה חֶבֶל הַקְּשִׁירָה שֶׁלּוֹ קָצָר מִדַּי.

אוֹלֶה זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ אֶל מֵעֵבֶר לְקִיר הָעֵץ, שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַגֹּבַהּ וְהִפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵין בִּיסְקְוִיט וְשׁוֹקוֹ. "תַּפְסִיקוּ לָרִיב, נַנָּסִים," הוּא נָהַם.

שׁוֹקוֹ נֶאֱנַח. כֵּן, אוֹלֶה צוֹדֵק. הֵם כְּבָר עָמְדוּ יוֹתֵר מִדַּי זְמַן בָּרֶכֶב הַזֶּה שֶׁהוֹבִיל אוֹתָם אֶל בֵּיתָם הֶחָדָשׁ. הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ הֵפִיקָה מִמֶּנּוּ נַחֲרַת זַעַם. עוֹד לִפְנֵי הַנְּסִיעָה הוּא הֶחְלִיט שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יֹאהַב אֶת הַחַוָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהַבּוֹסִית קָנְתָה. לְעֻמַּת זֹאת הוּא אָהַב מְאוֹד-מְאוֹד אֶת הַבַּיִת הַקּוֹדֵם שֶׁלּוֹ בְּדַמְבִּיל, אֶת הַיָּם וְאֶת הָרוּחַ שֶׁלִּטְּפָה אֶת אַפּוֹ.

"לָמָּה אַתָּה מְנַחְרֵר כָּכָה?" שָׁאַל בִּיסְקְוִיט.

אֲבָל שׁוֹקוֹ לֹא רָצָה לְדַבֵּר עַל זֶה. כֻּלָּם יִלְעֲגוּ לוֹ אִם יֵדְעוּ שֶׁכְּבָר עַכְשָׁיו הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ הַבַּיְתָה.

בִּיסְקְוִיט חָשַׂף בְּפָנָיו אֶת הַשִּׁנַּיִם וְתָחַב אֶת הָאַף בְּתוֹךְ רֶשֶׁת הֶחָצִיר הַתְּלוּיָה, שֶׁהִתְנוֹדְדָה לְפָנָיו אָנֶה וָאָנָה.

שׁוֹקוֹ נִסָּה לְגָרֵד עִם הַחֹטֶם אֶת הַצַּד הַיְּמָנִי שֶׁל גּוּפוֹ, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ. הוּא רָקַע עַל תַּחְתִּית הַקָּרוֹן בְּאַחַת מִפַּרְסוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת הָאֲחוֹרִיּוֹת. בּוּם, בּוּם!

"שֶׁקֶט!" צָעַק הַנַּהָג מִלְּפָנִים.

שׁוֹקוֹ הִתְכַּוֵץ בְּבֶהָלָה. אֲבָל לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַנַּהָג צָעַק, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשִּׁנָּיו שֶׁל אוֹלֶה לָכְדוּ אֶת אָזְנוֹ הַשְּׂמָאלִית.

"אַיְי," הוּא צָרַח וְנִסָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר.

"תַּפְסִיק כְּבָר לְעַצְבֵּן אֶת כֻּלָּם כָּכָה," אִיֵּם אוֹלֶה.

"טוֹב, בְּסֵדֶר," רָטַן שׁוֹקוֹ, וְהַסּוּס הֶעָצוּם הִרְפָּה מִמֶּנּוּ סוֹף-סוֹף. אוֹלֶה הֲרֵי הָיָה הַבּוֹס שֶׁל כָּל הַהוֹלְכִים-עַל-אַרְבַּע שֶׁל מִשְׁפַּחַת בְּלִימְלַיין, וְהוּא גַּם הָיָה סוּס מְיוּחָד מְאוֹד, כְּמוֹ שֶׁהַבּוֹסִית אָהֲבָה לְסַפֵּר. לַגֶּזַע שֶׁל הַסּוּס הַזֶּה נִשְׁקְפָה סַכָּנַת הַכְחָדָה. בֶּעָבָר יָכְלוּ אֲבוֹת-אֲבוֹתָיו שֶׁל אוֹלֶה לִגְרוֹר עֵצִים מֵהַיַּעַר אוֹ לִמְשׁוֹךְ עֲגָלוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ שֵׁכָר מֵהַמִּבְשָׁלָה. אֲבָל בְּיָמֵינוּ? לֹא רַבִּים עֲשׂוּיִים לִמְצוֹא כַּיּוֹם שִׁמּוּשׁ לַסּוּס הַשְׁלֶזְוִיגִי הָעֲנָק הַזֶּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל אוֹלֶה לֹא הִתְפָּאֵר בָּעֻבְדָּה שֶׁהוּא מִין נָדִיר שֶׁל סוּס. הָרוֹזֶנֶת, לְעֻמָּתוֹ, הָיְתָה מַזְכִּירָה דָּבָר כָּזֶה לְכָל אֶחָד מֵהֵם מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, כִּי הִיא הָיְתָה יְהִירָה מְאוֹד.

שׁוֹקוֹ פִּהֵק וְהִתְמַתֵּחַ. תּוֹדָה לָאֵל שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה מָקוֹם לַסּוּסָה בְּרֶכֶב הַהוֹבָלָה, וְהַבּוֹסִית לָקְחָה אִתָּהּ אֶת הָרוֹזֶנֶת בַּנִגְרָר לְסוּסִים. כָּךְ נֶחְסְכוּ מֵהֵם תְּלוּנוֹת אֵינְסוֹפִיּוֹת עַל הַנְּסִיעָה הַקּוֹפְצָנִית, עַל הֶחָצִיר הַגָּרוּעַ וְעַל הָאֲוִיר הַמַּחְנִיק.

"אֵיי, אוֹיפֹה בִּכְלָל נִשְאוֹרוּ כָּל הָאֲחֵיִים?" שָׁמַע שׁוֹקוֹ אֶת טוֹנִי שׁוֹאֵל.

"אֶת זֶה הֲרֵי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ, פּוֹנִי-הָרִים נַחְרוּרִי שֶׁכָּמוֹךָ," קָרָא בִּיסְקְוִיט.

שׁוֹקוֹ גִּלְגֵּל אֶת הָעֵינַיִם. טוֹנִי, הַסּוּס מִגֶּזַע הַפְלִינְגֶר, בְּוַדַּאי לֹא יִתֵּן לְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה לַעֲבוֹר בְּשֶׁקֶט.

"מוֹ אוֹמַרְתָ, מִינִי-בִּיזְקְוִיטוֹן?" עָנָה לוֹ טוֹנִי בְּקוֹל רְווּי טִינָה.

"עֲזוֹב אוֹתִי," הֵשִׁיב בִּיסְקְוִיט וְהִפְנָה אֶת אָזְנָיו לְאָחוֹר בְּזַעַף.

זֶה כָּל כָּךְ אוֹפְיָנִי לְבִּיסְקְוִיט: קֹדֶם הוּא מַקְנִיט, וְאָז הוּא נֶעֱלָב אִם הָאַחֵר מֵשִׁיב לוֹ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן.

אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, בִּיסְקְוִיט אָכֵן הָיָה קָטָן מְאוֹד (אֲפִלּוּ יוֹתֵר קָטָן מִמֶּנּוּ), אֲבָל הוּא לֹא הָיָה מִינִי-בִּיסְקְוִיט.

"דַּבֵּר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, טוֹנִי!" הִתְעָרֵב שׁוֹקוֹ בַּשִּׂיחָה. "הֲרֵי שׁוּם סוּס לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הַפִּטְפּוּטִים שֶׁלְּךָ."

"אוֹנִי מִדַבֵּר כְּמוֹ שָׁנִי רָצֶה," הִתְקַצֵף טוֹנִי. "אוֹתֶם כּוּכֶם מוֹרְגִיזִים לְגוֹמְרֵה!"

"אַתָּה בְּעַצְמְךָ מַרְגִּיז!" הִתְנַשֵּׁף שׁוֹקוֹ וְהָלַם שׁוּב בְּכָל הַכּוֹחַ עִם הַפַּרְסָה הָאֲחוֹרִית שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד קִיר הָרֶכֶב.

בִּתְגוּבָה בָּלַם הַנַּהָג בְּפִתְאוֹמִיּוֹת, וְשׁוֹקוֹ נֶהֱדַף שׁוּב לְעֵבֶר בִּיסְקְוִיט.

"הַהוֹלֵךְ-עַל-שְׁתַּיִם שָׁם מִלְּפָנִים הוּא רֹאשׁ-כְּרוּב," אָמַר שׁוֹקוֹ וְנָסוֹג לְאָחוֹר. "מִי בִּכְלָל נָתַן לוֹ רִשְׁיוֹן נְהִיגָה?"

"תֹּאכַל מַשֶּׁהוּ," הִצִּיעַ לוֹ בִּיסְקְוִיט. "זֶה מַרְגִּיעַ."

שׁוֹקוֹ שִׁרְבֵּב אֶת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה קָדִימָה. "אֲנִי לֹא זָלְלָן כְּמוֹ טוֹנִי. וְחוּץ מִזֶּה יֵשׁ לִי מַצַּב רוּחַ רַע."

בִּיסְקְוִיט פָּעַר לִרְוָחָה אֶת הָעֵינַיִם הָעֲגֻלּוֹת הַכֵּהוֹת שֶׁלּוֹ. "בִּגְלַל הַמַּעֲבָר לַבַּיִת הֶחָדָשׁ? אֲבָל אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חָשׁוּב! אַחֶרֶת הַבּוֹסִית הָיְתָה צְרִיכָה לִמְכּוֹר אֶת כֻּלָּנוּ."

"זֶה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן," מִלְמֵל שׁוֹקוֹ וְחָמַק מִמַּבָּטוֹ שֶׁל יְדִידוֹ. "הַכֹּל הָיָה בְּסֵדֶר שָׁם."

"בִּיסְקְוִיט צוֹדֵק בְּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר, שׁוֹקוֹ," סָתַר אוֹלֶה אֶת דְּבָרָיו מֵהַצָּד, וְטִלְטֵל אֶת שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. אוֹי, אוֹי, זֶה סִימָן שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה. "שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא הָיָה בְּסֵדֶר, אֲבָל נִרְאֶה שֶׁאַתָּה עֲדַיִן לֹא מֵבִין אֶת זֶה. אַחֲרֵי שֶׁהַבּוֹס עָזַב אֶת הַבּוֹסִית, הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. וְרַק בֵּית-סֵפֶר אֶחָד, רָחוֹק מְאוֹד מִשָּׁם, הָיָה זָקוּק לְמוֹרָה."

"מָה יֵשׁ לַבּוֹסִית לְחַפֵּשׂ בְּבֵית-סֵפֶר? הֲרֵי יֵשׁ לָהּ אוֹתָנוּ," מָחָה שׁוֹקוֹ.

"אֲבָל אִתָּנוּ הַבּוֹסִית לֹא מַרְוִיחָה בִּכְלָל כֶּסֶף!" הִסְבִּיר לוֹ בִּיסְקְוִיט. "אוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אוּלַי לְהַרְוִיחַ בִּמְקוֹמָהּ?"

שׁוֹקוֹ נָעַץ בַּחֲבֵרוֹ מַבָּט מְבֻלְבָּל. "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף?"

"לְדֻגְמָה, אִם תִּקַּח עַל הַגַּב שֶׁלְּךָ יְלָדִים שֶׁלּוֹמְדִים בְּבֵית-סֵפֶר לִרְכִיבָה," הִצִּיעַ אוֹלֶה.

בִּיסְקְוִיט גִּחֵךְ בְּלַעַג. "אוֹ אִם תִּקַּח אֲנָשִׁים לְטִיּוּלִים בְּכִרְכָּרָה."

שׁוֹקוֹ כִּמְעַט נֶחְנַק. לְהֵרָתֵם לְכִרְכָּרוֹת אוֹ לָשֵׂאת עַל גַּבּוֹ יְלָדִים שֶׁלּוֹמְדִים לִרְכּוֹב - אִיכְס, זֶה נוֹרָא! הֲרֵי זֶה מַאֲמָץ גָּדוֹל מִדַּי! לֹא, אִם כָּכָה אָז לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף זֶה מַמָּשׁ לֹא בִּשְׁבִילוֹ.

"אַתָּה רוֹאֶה," קָבַע אוֹלֶה. "לָכֵן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲבוֹר לְבַיִת אַחֵר. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ נָעִים וְנוֹחַ גַּם בַּהֶמְשֵׁךְ!"

שׁוֹקוֹ לֹא מַמָּשׁ הִסְכִּים עִם דְּבָרָיו שֶׁל אוֹלֶה, אֲבָל הֶחְלִיט לֹא לְהִתְוַכֵּחַ וּמָשַׁךְ לְעַצְמוֹ בְּכָל זֹאת עוֹד כַּמָּה גִּבְעוֹלִים שֶׁל חָצִיר מֵהָרֶשֶׁת. זְמַן-מָה לָעֲסוּ כֻּלָּם חֶרֶשׁ וְשָׁתְקוּ.

רֶכֶב הַהוֹבָלָה הִטַּלְטֵל לְאָרְכּוֹ שֶׁל כְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל, וְהֵם נֶעֶזְרוּ בְּפַרְסוֹתֵיהֶם כְּדֵי לֹא לִפּוֹל. וְאָז הַנַּהָג צָפַר פִּתְאוֹם, פָּנָה יָמִינָה וְעָצַר. הַמָּנוֹעַ כָּבָה. שׁוֹקוֹ וְבִּיסְקְוִיט הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה. הֵם הֵבִינוּ שֶׁהַמַּסָּע הִסְתַּיֵּם.

"הִגַּעְנוּ!" צָהַל בִּיסְקְוִיט, וּמִיַּשְׁבָנוֹ נִמְלַט צְלִיל - פּוּפְּססס!

אֲבָל הַפַּעַם זֶה לֹא הִפְרִיעַ לְשׁוֹקוֹ. הוּא שָׁמַע נְבִיחוֹת רָמוֹת מִבַּחוּץ. "זֶה בְּרוּנוֹ," הוּא קָרָא וְטוֹפֵף הָלוֹךְ וָשׁוֹב. בֵּין הַהוֹלְכִים-עַל-אַרְבַּע, בְּרוּנוֹ הָיָה הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלּוֹ אַחֲרֵי בִּיסְקְוִיט.

"תַּפְסִיק כְּבָר עִם כָּל הַהִתְרַגְּשׁוּת הַזֹּאת," רָעַם אוֹלֶה לְעֶבְרוֹ. אֲבָל הַפַּעַם הָיָה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּלֵּט אֲפִלּוּ עַל טוֹנִי. הוּא צָהַל וּמָשַׁךְ בַּחֶבֶל שֶׁלּוֹ.

"שֶׁקֶטטט!" צָעַק אוֹלֶה, הִפְנָה אֶת אָזְנָיו לְאָחוֹר וְחָשַׂף בִּפְנֵי כֹּל אֶת שִׁנָּיו. שׁוֹקוֹ כִּנֵּס אֶת רֹאשׁוֹ. עַכְשָׁיו כְּדַאי לְהִזָּהֵר, כִּי הַסּוּס הָעֲנָקִי הַזֶּה כּוֹעֵס בֶּאֱמֶת. וְהַפַּרְסוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ צַלָּחוֹת שֶׁל מָרָק, יְכוֹלוֹת לְשַׁכְנֵעַ כֹּל אֶחָד בְּמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ!

אַט-אַט נִפְתַּח כֶּבֶשׁ הָרֶכֶב וְקוֹלָהּ הַמֻּכָּר שֶׁל הַבּוֹסִית בֵּרֵךְ אוֹתָם. "בְּרוּכִים הַבָּאִים לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ!"

הָה! שׁוֹקוֹ הָיָה מַעֲדִיף לְוַתֵּר עַל כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ! וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא הִצְטָרֵף לַצַּהֲלוֹת וְלַצְּנִיפוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת שֶׁהִשְׁמִיעוּ חֲבֵרָיו. כִּי בְּכָל זֹאת, כָּל דָּבָר הָיָה טוֹב יוֹתֵר מֵהִצְטוֹפְפוּת בְּתוֹךְ רֶכֶב הַהוֹבָלָה הַזֶּה.

"אֵיךְ נוֹצִיא אֶת הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה מֵהָרֶכֶב, גְּבֶרֶת בְּלִימְלַיין?" הוּא שָׁמַע אֶת הַנַּהָג שׁוֹאֵל.

שׁוֹקוֹ כִּוֵץ אֶת הַנְּחִירַיִם שֶׁלּוֹ. אֵיזֶה אִישׁ זֶה, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר! הוּא לֹא יוֹדֵעַ לִנְהוֹג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּמַשָּׂאִית, וְנִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ גַּם שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג בְּסוּסִים. בָּרוּר שֶׁכֻּלָּם יִצְעֲדוּ הַחוּצָה עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהֶם עִם הַפַּרְסוֹת, אֵיךְ אֶפְשָׁר בִּכְלָל אַחֶרֶת?

"אֲנִי אֲשַׁחְרֵר אֶת הַחֲבָלִים," הִסְבִּירָה הַבּוֹסִית לָאִישׁ, "וְאָז סוּסֵי הַפּוֹנִי יֵצְאוּ הַחוּצָה בְּעַצְמָם."

"בְּעַצְמָם?" קוֹלוֹ שֶׁל הַנַּהָג רָעַד.

הַבּוֹסִית צָחֲקָה. "אַל תִּדְאַג, הֵם לֹא יִבְרְחוּ. הַסּוּסִים שֶׁלִּי תָּמִיד מִתְנַהֲגִים יָפֶה."

"נָכוֹן מְאוֹד," נָשַׁף שׁוֹקוֹ. "תֵּכֶף נַרְאֶה לוֹ אֵיךְ אֲנַחְנוּ מִתְנַהֲגִים יָפֶה."

בִּיסְקְוִיט צָהַל בְּשִׂמְחָה.

לְיָדָם הוֹפִיעַ רֹאשָׁהּ שֶׁל הַבּוֹסִית, עָטוּר תַּלְתַּלִים בְּלוֹנְדִּינִיִּים. שׁוֹקוֹ רִחְרֵחַ אוֹתוֹ בְּאֹשֶׁר. אֲבָל עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הַבּוֹסִית הִבִּיטוּ בּוֹ בִּרְצִינוּת, וּמוּל הָאַף שֶׁלּוֹ פִּזְזָה אָנֶה וָאָנָה אֶצְבַּע מוּרֶמֶת: "בְּבַקָּשָׁה לָצֵאת בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת וּמְתֻרְבֶּתֶת, רַבּוֹתַי! טוֹנִי וְאוֹלֶה יוֹצְאִים רִאשׁוֹנִים, וְאַתֶּם אַחֲרֵיהֶם."

"שְׁמַעְתֶּם אֶת מָה שֶׁהַבּוֹסִית אוֹמֶרֶת?" נָהַם אוֹלֶה בְּנִימָה שֶׁל אַזְהָרָה מִמְּרוֹמֵי רֹאשׁוֹ אֶל רֹאשׁוֹ שֶׁל שׁוֹקוֹ. "בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת וּמְתֻרְבֶּתֶת!"

"בָּרוּרוֹ," צָנַף שׁוֹקוֹ וְשָׁאַף אֲוִיר מִבַּעַד לִנְחִירָיו. הָיָה שָׁם רֵיחַ שֶׁל עֵשֶׂב וְשֶׁל אֲדָמָה. הוּא קִוָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פֹּה לְפָחוֹת אֻרְוָה נוֹחָה וּנְעִימָה וְאָחוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב וְלִרְעוֹת בּוֹ, וְהֶחְלִיט לָצֵאת בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי לָתוּר אֶת הַסְּבִיבָה. חוּץ מִזֶּה, הוּא חַיָּב לְהַגִּיד שָׁלוֹם לְלוֹטָה. אֲבָל אֵיפֹה הִיא בְּעֶצֶם?

מַחְשְׁבוֹתָיו נִקְטְעוּ לְשֵׁמַע צַעֲדֵיהֶם הַמְּהַדְהֲדִים שֶׁל אוֹלֶה וְשֶׁל טוֹנִי, שֶׁצָּעֲדוּ בְּמוֹרַד כֶּבֶשׁ הָרֶכֶב. לְאַחַר מִכֵּן דָּחֲפָה הַבּוֹסִית הַצִּדָּה אֶת קִיר הַהַפְרָדָה, וְשׁוֹקוֹ רָאָה לְפָנָיו חָצֵר מְרֻצֶּפֶת וְכַמָּה מִבְנִים.

"קָדִימָה!" הַבּוֹסִית טָפְחָה עַל הָאֲחוֹרַיִם הָעֲגַלְגַּלִּים שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְדַרְבֵּן אוֹתוֹ.

שׁוֹקוֹ צָעַד בְּמוֹרַד הַכֶּבֶשׁ, וְאַחֲרָיו בִּיסְקְוִיט. בַּצַּד עָמַד הַנַּהָג, שֶׁאָחַז בְּמוֹט אָרֹךְ צָמוּד לְחָזֵהוּ.

"נַרְאֶה לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹשְׁכִים?" שָׁאַל שׁוֹקוֹ.

בִּיסְקְוִיט צָנַף, מְשֻׁעֲשָׁע. "יָכוֹל לִהְיוֹת!" הוּא צָהַל וְקִשֵּׁת אֶת גַּבּוֹ.

"אָאאאאה! גְּבֶרֶת בְּלִימְלַיין, תִּרְאִי מָה הַסּוּסִים עוֹשִׂים!" הָאִישׁ כָּשַׁל לְאָחוֹר וְנָחַת עַל אֲחוֹרָיו, הַיְשֵׁר לְתוֹךְ עֲרֵמָה שֶׁל גֶּלְלֵי סוּסִים טְרִיִּים. שׁוֹקוֹ צָהַל עַד שֶׁכִּמְעַט הִתְפּוֹצְצָה לוֹ הַבֶּטֶן. נִרְאָה שֶׁטוֹנִי לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְאַפֵּק, וְכִוֵן אֶת הָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ כָּךְ שֶׁצָּנְחָה בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן!

הַבּוֹסִית סִלְּקָה אוֹתָם הַצִּדָּה, צָחֲקָה וְעָזְרָה לַנַּהָג לָקוּם. "אַל תִּדְאַג, הֵם רַק קְצָת שׁוֹבָבִים."

שׁוֹקוֹ נֶעֱמַד עַל הָרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת שֶׁלּוֹ וְחָתַר בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת בַּאֲוִיר. נָכוֹן מְאוֹד, הֵם רַק קְצָת שׁוֹבָבִים. כַּמָּה נִפְלָא שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לְהִתְנוֹעֵעַ כָּכָה! מֵרֹב שִׂמְחָה הוּא בִּצֵּעַ גַּם כַּמָּה קְפִיצוֹת חֲמוֹר. הַנַּהָג הִבִּיט בּוֹ בִּבְעָתָה. הוּא מִהֵר לִסְגּוֹר בַּחֲזָרָה אֶת כֶּבֶשׁ הַמִּטְעָן וּלְהִסְתַּלֵּק מֵהַחַוָה עִם הַמַּשָּׂאִית שֶׁלּוֹ.

שׁוֹקוֹ נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וּפִהֵק מִכָּל הַלֵּב. הַלְוַאי שֶׁהָיָה יָכוֹל פָּשׁוּט לְהִשְׂתָּרֵעַ לוֹ וְלַחְטוֹף תְּנוּמָה קַלָּה!

"הָאוּ-הָאוּ!" נִשְׁמַע קוֹל לְפָנָיו. "לֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁכְּדַאי לְהַגִּיד שָׁלוֹם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים כָּאן שׁוּב?" עֵינָיו הַכֵּהוֹת שֶׁל בְּרוּנוֹ הִבִּיטוּ בּוֹ בְּתוֹכֵחָה.

שׁוֹקוֹ הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְטָמַן אֶת אַפּוֹ בְּפַרְוָתוֹ שֶׁל בְּרוּנוֹ. הַכֶּלֶב הִתְנַעֵר.

"טוֹב, מַסְפִּיק," הוּא נָהַם. "אֵיךְ הָיְתָה הַנְּסִיעָה?"

"כָּכָה כָּכָה," עָנָה שׁוֹקוֹ. "וְאֵיךְ נִרְאֶה לְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה?"

בְּרוּנוֹ סוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה, כְּאִלּוּ רָצָה לִבְחוֹן הַכֹּל טוֹב-טוֹב בְּעֵינָיו.

"כָּכָה כָּכָה," הוּא עָנָה וְהִשְׂתָּרֵךְ מִשָּׁם.

"תְּשׁוּבָה נֶהֱדֶרֶת מַמָּשׁ! אָז עַכְשָׁיו הַכֹּל בָּרוּרוֹ!" שׁוֹקוֹ עָקַב אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ בְּמַבָּט מְבֻלְבָּל. בְּרוּנוֹ רָץ לְעֵבֶר בֵּית הַמְּגוּרִים. הַבַּיִת נִרְאָה יָשָׁן לְמַדַּי. פֹּה וָשָׁם נִגְלָה לְעֵינָיו שֶׁל שׁוֹקוֹ תְּרִיס תָּלוּי בַּאֲלַכְסוֹן עַל צִירָיו, וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים הַצֶּבַע כְּבָר הִתְקַלֵּף. שׁוֹקוֹ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהִפְנָה אֶת אָזְנָיו לְכָל הַכִּווּנִים. אֵיפֹה בְּעֶצֶם בִּיסְקְוִיט וְטוֹנִי? הֵם לֹא יָכְלוּ לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר מִדַּי. אוּלַי כְּדַאי שֶׁיְּחַפֵּשׂ אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵי הַסְּכָכָה הַיְּשָׁנָה? הוּא יָצָא לְשָׁם בִּצְעָדִים נֶחְרָצִים.

סוֹף-סוֹף הוּא יָכוֹל שׁוּב לָרוּץ! הוּא צָנַף מֵרֹב שִׂמְחָה וְדָהַר כְּמוֹ סוּס מֵרוֹץ אֶל מֵעֵבֶר לַפִּנָּה. אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לָרוּץ מַהֵר כָּמוֹהוּ!

אָההה! שׁוֹקוֹ עָצַר עֲצִירָה פִּתְאוֹמִית, אֲבָל אִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הוּא הִתְנַגֵּשׁ בָּאֲחוֹרַיִם שֶׁל בִּיסְקְוִיט.

"הֵיי, לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד כָּאן כְּמוֹ דַּחְלִיל?"

בִּיסְקְוִיט לֹא הֵגִיב כְּלָל. שׁוֹקוֹ הִבִּיט מְבֻלְבָּל בְּגַבּוֹ. נִרְאָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ נָטַל מֵחֲבֵרוֹ אֶת יְכוֹלֶת הַדִּבּוּר. מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְהָסִיר מִמֶּנּוּ אֶת מַבָּטוֹ.

"פִּרְחָח!" נִשְׁמַע פִּתְאוֹם קוֹל קִרְקוּר. "אֵיזֶה פּוֹנִי טִפֵּשׁ וְדוֹחֶה!"

שׁוֹקוֹ זָקַר אֶת אַפּוֹ מֵעַל לְיַשְׁבָנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ, וְרִחְרֵחַ. "אִיכְס, תַּרְנְגֹלוֹת!"

"מָה חָשַׁבְתָּ לְעַצְמְךָ?" נִשְׁמַע קוֹל חוֹרְקָנִי מִתְנַשֵּׂא בִּתְשׁוּבָה. "אַתֶּם הַטֶּמְבֶּלִים שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לָבוֹא לְכָאן?"

"אֲנַחְנוּ לֹא טֶמְבֶּלִים, קַרְקְרָנִיּוֹת מְטֻפָּשׁוֹת!" שׁוֹקוֹ נִדְחַק וְעָבַר אֶת בִּיסְקְוִיט. מוּל חֲבֵרוֹ נִצְּבוּ זְקוּפוֹת שָׁלוֹשׁ בַּעֲלוֹת כָּנָף. הֵן נִרְאוּ קְצָת מְבֻגָּרוֹת וְהָיוּ דֵּי מְמֻרְטָטוֹת. לַמְרוֹת זֹאת הֵן זָקְפוּ בְּגַאֲוָה אֶת צַוְארֵיהֶן אֶל עָל וְנָקְשׁוּ בְּזַעַף בְּמַקּוֹרֵיהֶן.

שׁוֹקוֹ פָּעַר אֶת לֹעוֹ כְּמוֹ פּוֹנִי-דְּרָקוֹן פְּרָאִי. הַתַּרְנְגֹלוֹת צָוְחוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְרָצוּ מִשָּׁם בְּנִפְנוּף פִּרְאִי שֶׁל כְּנָפֵיהֶן.

נוֹצוֹת חוּמוֹת הִתְעוֹפְפוּ בַּאֲוִיר. שׁוֹקוֹ דָּלַק בְּעִקְבוֹתֵיהֶן. לְצַעֲרוֹ הָרַב, הַגְּבָרוֹת הַמַּחְרִידוֹת הָאֵלֶּה עִם הַנּוֹצוֹת הִצְלִיחוּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לְהַגִּיעַ לְבֵית הַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁלָּהֶן וְלַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם. אֵיזֶה בִּישׁ מַזָּל!

"טֶמְבֶּל!" - "טֶמְבֶּל!" - "טֶמְבֶּל!" - נִשְׁמְעוּ קִרְקוּרִים מִלְּמַעְלָה.

"עוֹד נַחְזִיר לָהֶן עַל זֶה מָתַיְשֶׁהוּ," נִחְרֵר שׁוֹקוֹ אֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרָיו. "כְּשֶׁהֵן מַמָּשׁ לֹא יְחַכּוּ לְזֶה!"

בִּיסְקְוִיט הִנְהֵן. פּוּפְּסְסס!

"אֵיזֶה חֲזִיר!" שׁוֹקוֹ צָבַט אֶת כְּתֵפוֹ בְּשִׁנָּיו.

בִּיסְקְוִיט גִּחֵךְ לְעֻמָּתוֹ בְּמַבָּט שׁוֹבָבִי, נִעֵר אֶת הָרַעֲמָה הַלְּבָנָה-שְׁחוֹרָה הַפְּרוּעָה שֶׁלּוֹ וְחָצָה אֶת הֶחָצֵר בְּרִיצָה. "תְּפוֹס אוֹתִי!"

אֲבָל לְשׁוֹקוֹ לֹא הָיָה שׁוּם חֵשֶׁק לְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת. הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲמוֹד וְהִבִּיט סְבִיבוֹ. אֵיפֹה הָאֻרְוָה פֹּה? הוּא קִוָה מְאוֹד שֶׁלֹּא בַּסְּכָכָה הַיְּשָׁנָה-נוֹשָׁנָה הַהִיא, זֹאת שֶׁהוּא דָּהַר עַל פָּנֶיהָ קֹדֶם. מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַתַּרְנְגֹלוֹת הוּא גִּלָּה אָחוּ דָּשֵׁן. לְפָחוֹת דָּבָר אֶחָד מֻבְטָח לָהֶם כָּאן: עֵשֶׂב טָעִים לִזְלִילָה! עֵינָיו נָדְדוּ הָלְאָה, לְצָד שְׂמֹאל, וְהוּא הִתְכַּוֵץ בְּבֶהָלָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלְּיָד בֵּית הַתַּרְנְגֹלוֹת הוּא רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לְמִגְרַשׁ רְכִיבָה? הַמָּקוֹם נִרְאָה חָשׁוּד בְּהֶחְלֵט, אֲבָל שׁוֹקוֹ לֹא רָצָה לְהִתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי. מֵעֵבֶר לַגָּדֵר שֶׁל מִגְרַשׁ הָרְכִיבָה נִצַּב בֵּית הַמְּגוּרִים. כַּמָּה חַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּתוּחִים וּוִילוֹנוֹת סַסְגּוֹנִיִּים הִתְנוֹפְפוּ שָׁם בָּרוּחַ. נִרְאֶה שֶׁהַבּוֹסִית וְלוֹטָה כְּבָר הִתְמַקְּמוּ בְּנוֹחוּת. בִּנְחִירָיו עָלָה רֵיחַ שֶׁל גְּזָרִים וְשֶׁל תַּפּוּחֵי-עֵץ. מִנַּיִן הִגִּיעַ הָרֵיחַ הַזֶּה? שׁוֹקוֹ חָלַף בְּרִיצָה עַל פְּנֵי מִגְרַשׁ הָרְכִיבָה, וְרִחְרֵחַ. הָרֵיחַ נָשַׁב לְעֻמָּתוֹ מִגִּנַּת יָרָק. פִּיו שֶׁל שׁוֹקוֹ הִתְמַלֵּא רִיר.

בִּיסְקְוִיט הוֹפִיעַ שׁוּב לְיָדוֹ, מִתְנַשֵּׁף וְגוֹנֵחַ. "אַתָּה לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת?" הוּא שָׁאַל בְּאַכְזָבָה.

אֲבָל לִפְנֵי שֶׁשׁוֹקוֹ הִסְפִּיק לַעֲנוֹת לוֹ, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל אוֹלֶה מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ. "אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתָנוּ?"

שׁוֹקוֹ פָּנָה לְאָחוֹר. מִתּוֹךְ אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל הַמִּבְנֶה שֶׁלְּיַד הַסְּכָכָה הֵגִיחַ רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹלֶה.

"בָּרוּרוֹ!" שָׁם, אִם כָּךְ, נִמְצֵאת הָאֻרְוָה. סוֹף-סוֹף הוּא יוּכַל לִשְׁכַּב עַל הַקַּשׁ הָרַךְ בַּתָּא שֶׁלּוֹ. שׁוֹקוֹ צָעַד אֶל דֶּלֶת הָעֵץ שֶׁלְּיַד חַלּוֹנוֹ שֶׁל אוֹלֶה, וְהָדַף אוֹתָהּ לִרְוָחָה. בִּיסְקְוִיט נִדְחַק פְּנִימָה אַחֲרָיו.

הָרוֹזֶנֶת זָקְרָה לְעֻמָּתָם בְּזַעַף את רֹאשָׁהּ הַחִנָּנִי, וְעִקְּמָה אֶת נְחִירֶיהָ. "מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים כָּאן?" הִיא שָׁאֲלָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת.

"יָפֶה מִצִּדֵּךְ שֶׁאַתְּ שְׂמֵחָה לִרְאוֹת אוֹתָנוּ, גְּבִרְתִּי הָרוֹזֶנֶת!" שׁוֹקוֹ שָׂרַט אֶת הָאֲדָמָה בָּאַחַת מִפַּרְסוֹתָיו הַקִּדְמִיּוֹת, כְּאִלּוּ הִתְכַּוֵן לְהִשְׁתַּחֲווֹת.

"הַבּוֹסִית מְחַפֶּשֶׂת אֶתְכֶם," נִחְרֵר אוֹלֶה בְּפֶה מָלֵא.

"אָז לְכוּ, תִּסְתַּלְּקוּ מִכָּאן כְּבָר," נָשְׁפָה הַגְּבֶרֶת הַסּוּסָה.

"וְאֵיפֹה אֲנַחְנוּ נָגוּר?" שׁוֹקוֹ נִסָּה לְהָצִיץ אֶל מֵעֵבֶר לְקִיר הַתָּא שֶׁלָּהּ, אֲבָל הוּא הָיָה נָמוּךְ מִדַּי וְהַקִּיר הָיָה גָּבוֹהַּ. הָרוֹזֶנֶת הִפְנְתָה אֶת אָזְנֶיהָ לְאָחוֹר וְנָעֲצָה בּוֹ מַבָּט מְאַיֵּם. הוּא נִמְלַט בַּחֲזָרָה לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

"אֵיזֶה מַזָּל שֶׁלֹּא כָּאן בִּפְנִים." שִׁנֶּיהָ שֶׁל הַסּוּסָה בָּהֲקוּ לְעֻמָּתוֹ.

"פְּפְפפפ!" שׁוֹקוֹ פָּנָה לְאָחוֹר. "אוֹלֶה, אֵיפֹה הַתָּאִים שֶׁלָּנוּ?"

"סוּסֵי הַפּוֹנִי יְשֵׁנִים בַּחוּץ," הוֹדִיעָה הָרוֹזֶנֶת בְּבוּז.

"שְׁטֻיּוֹת!" זָעַם שׁוֹקוֹ. "אוֹלֶה, אוּלַי גַּם אַתָּה תַּגִּיד מַשֶּׁהוּ?"

אוֹלֶה הֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ. "אֲנִי לֹא רוֹאֶה כָּאן תָּאִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת שֶׁלָּכֶם. לְיָדִי יֵשׁ עוֹד תָּא אֶחָד, אֲבָל הוּא מָלֵא גְּרוּטָאוֹת."

שׁוֹקוֹ הִרְגִּישׁ צְבִיטָה בַּלֵּב. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ לֹא הוֹגֵן. "אֲנִי רוֹצֶה לַחְזוֹר לְדַמְבִּיל," הוּא זָעַק.

הוּא לֹא הִסְפִּיק לְהַבִּיעַ אֶת מְלוֹא הָאַכְזָבָה וְהַזַּעַם שֶׁהִרְגִּישׁ, כִּי מִבַּחוּץ קָרְאָה הַבּוֹסִית: "שׁוֹקוֹ, בִּיסְקְוִיט, אֵיפֹה אַתֶּם?"

שׁוֹקוֹ הִדֵּק אֶת שְׂפָתָיו זוֹ לָזוֹ בִּתְנוּעָה נֶחְרֶצֶת. הוּא לֹא יַעֲנֶה לָהּ, לֹא, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. שֶׁהִיא תֵּלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם.

דֶּלֶת הָאֻרְוָה נִפְתְּחָה לִרְוָחָה, וְלוֹטָה רָצָה פְּנִימָה. "הִנֵּה אַתֶּם, בַּרְחָנִים! אַתֶּם צְרִיכִים לָלֶכֶת עַכְשָׁיו לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁלָּכֶם," הִיא נָזְפָה בָּהֶם בְּחִבָּה.

"אַף אֶחָד לֹא אָמַר לָנוּ," רָטַן שׁוֹקוֹ. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִרְטוֹן, כִּי לוֹטָה חִבְּקָה אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְהִדְבִּיקָה לוֹ נְשִׁיקָה קוֹלָנִית עַל הַמֵּצַח. הַשֵּׂעָר הַבְּלוֹנְדִּינִי הָאָרֹךְ שֶׁלָּהּ צָנַח כְּמוֹ וִילוֹן עַל פָּנָיו.

"סוֹף-סוֹף אַתָּה כָּאן!" הִיא צָהֲלָה.

שׁוֹקוֹ לִקֵּק אֶת יָדֶיהָ. לוֹטָה הָיְתָה בְּלִי סָפֵק הָאֲהוּבָה עָלָיו מִבֵּין הַהוֹלְכִים-עַל-שְׁתַּיִם!

בִּיסְקְוִיט דָּחַק בֵּינֵיהֶם אֶת רֹאשׁוֹ בְּקִנְאָה, וּמוּבָן שֶׁגַּם הוּא זָכָה בְּחִבּוּק אַהֲבָה עוֹלֵץ.

"אוּף, סוּסֵי הַפּוֹנִי הָעַקְשָׁנִים הָאֵלֶּה!" הַבּוֹסִית צָצָה שָׁם, מִתְנַשֶּׁמֶת וּמִתְנַשֶּׁפֶת, וְאָחֲזָה בְּרַעֲמָתוֹ שֶׁל שׁוֹקוֹ. "תָּמִיד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶתְכֶם."

הִיא מָשְׁכָה אוֹתוֹ אַחֲרֶיהָ אֶל מִתְחָם מְגֻדָּר. "זֶה הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁלָּכֶם!" הַבּוֹסִית פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר.

מָה??? כְּשֶׁחָלַף עַל פְּנֵי הַמִּתְחָם הַמְּגֻדָּר הַזֶּה, הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא מְיֹעָד לְתַרְנְגֹלוֹת! אֲבָל שׁוּם גְּבָרוֹת-תַּרְנְגֹלוֹת לֹא קִרְקְרוּ שָׁם. בִּמְקוֹם תַּרְנְגֹלוֹת עָמַד שָׁם טוֹנִי חֲבֵרוֹ וְלָעַס בַּהֲנָאָה מִתּוֹךְ מִתְקַן הַהַאֲכָלָה, שֶׁהָיָה מָלֵא בְּחָצִיר. שׁוֹקוֹ נָעַץ אֶת פַּרְסוֹתָיו בָּאֲדָמָה. אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה סוּסִים לֹא יַצְלִיחוּ לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְשָׁם!

"אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לָאֻרְוָה שֶׁל אוֹלֶה וְשֶׁל הָרוֹזֶנֶת," הוּא צָנַף בְּזַעַם. "גַּם אֲנִי רוֹצֶה תָּא שֶׁיִּהְיֶה רַק שֶׁלִּי!"

רַק הַמַּטְאֲטֵא שֶׁהַבּוֹסִית אָחֲזָה פִּתְאוֹם בְּיָדָהּ שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ. בְּאָזְנַיִם נְטוּיוֹת לְאָחוֹר הוּא פָּסַע לְתוֹךְ הַמִּתְחָם הַמְּגֻדָּר, נֶעֱמַד לְיַד טוֹנִי וְנָשַׁף לְתוֹךְ הֶחָצִיר.

"שׁוּב קִבַּלְנוּ אֶת הָאֻרְוָה הֲכִי מְטֻמְטֶמֶת שֶׁיֵּשׁ," הוּא רָטַן. "וּבְעֶצֶם זֹאת בִּכְלָל לֹא אֻרְוָה!"

"דַּי, מוֹסְפִּיק כְּפָר," אָמַר לוֹ טוֹנִי וְצִחְקֵק. "הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹנוּ בֹּה אֹכֶל טוֹף!"

"טָעִים!" מִצְמֵץ בִּיסְקְוִיט בִּשְׂפָתָיו אַחֲרֵי שֶׁהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. טוֹנִי נִחְרֵר בְּהַסְכָּמָה.

שׁוֹקוֹ שָׁתַק, אֲבָל בְּלִבּוֹ חָשַׁב שֶׁיְּדִידָיו צוֹדְקִים. הֶחָצִיר הָיָה לְגַמְרֵי לֹא רַע.

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיאָה לוֹטָה תַּפּוּחִים, גְּזָרִים וְאֶת מְנַת שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל שֶׁלָּהֶם לָעֶרֶב, וּפִזְּרָה קַשׁ בְּתוֹךְ מַחֲסֶה שֶׁיּוּעַד לִהְיוֹת מְקוֹם הַשֵּׁנָה שֶׁלָּהֶם. הַמַּחֲסֶה הָיָה דּוֹמֶה לְתָא עֲנָקִי, אֲבָל עִם שְׁלוֹשָׁה קִירוֹת בִּלְבַד, וְגַג. כַּמָּה קוֹרוֹת כְּבָר נָטוּ שָׁם עַל צִדָּן. שׁוֹקוֹ נֶאֱנַח. טוֹנִי וּבִּיסְקְוִיט צָהֲלוּ לְאוֹת תּוֹדָה, אֲבָל הוּא הִמְשִׁיךְ לִרְטוֹן. אֲפִלּוּ הַדִּגְדּוּגִים הָעֲדִינִים שֶׁל לוֹטָה מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו לֹא הִצְלִיחוּ לְנַחֵם אוֹתוֹ הַפַּעַם, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אָהַב אוֹתָם מְאוֹד וְהָיָה יָכוֹל לְהִתְעַנֵּג עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת.

לְאַחַר מִכֵּן הוּא עָמַד בֵּין יְדִידָיו הַיְּשֵׁנִים וּבָהָה בַּחֲשֵׁכָה. מָה הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לָתֵת כְּדֵי לִהְיוֹת עַכְשָׁיו שׁוּב בְּדַמְבִּיל! שׁוֹקוֹ נֶאֱנַח בְּצַעַר עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה. הוּא חָשַׁב עַל הַדְּהִירוֹת הַפִּרְאִיּוֹת עִם לוֹטָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, וְעַל הָאֻרְוָה הַמְּפַנֶּקֶת שֶׁהָיְתָה עַד כֹּה הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם. וְאָז הוּא נִשְׂבַּע לְעַצְמוֹ: הוּא אַף פַּעַם וּבִכְלָל לֹא יֹאהַב אֶת הַחַוָה הַזֹּאת כָּאן! גֶּשֶׁם הִתְחִיל לָרֶדֶת וְהוּא נַעֲשָׂה מְנֻמְנָם. אַט-אַט נֶעֶצְמוּ עֵינָיו. הַכֹּל כָּאן מְעַצְבֵּן כָּל כָּךְ!