כשהאור צוחק מהחושך

עָנָה וְאָמַר: בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה,

שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שֹׁמְעָהּ הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה.

וְזוֹ הִיא:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת אֶחָת. וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד. פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה יוֹם, וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר: שֶׁהַ'לֹּא טוֹב' יִקַּח אוֹתָךְ (דֶּער נִיט גוּטֶער זָאל דִיךְ נֶעמֶען). בַּלַּיְלָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבֹּקֶר לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנֶה וָאָנָה. עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאֹד, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת, וְסוּס, וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת; וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאֹד זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד, עַד שֶׁמְּצָאָהּ (עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁהּ עַד שֶׁמְּצָאָהּ).

וְהָיָה הוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה זְמַן רַב, וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת וּבַשָּׂדוֹת וּבַיְּעָרִים, וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ זְמַן רַב מְאֹד. וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאָה שְׁבִיל אֶחָד מִן הַצַּד. וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: בַּאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כָּל־כָּךְ זְמַן רַב בַּמִּדְבָּר, וְאֵינִי יָכוֹל לְמָצְאָהּ אֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל הַזֶּה, אוּלַי אָבוֹא לִמְקוֹם יִשּׁוּב; וְהָיָה הוֹלֵךְ זְמַן רַב. אַחַר־כָּךְ רָאָה מִבְצָר (שֶׁקּוֹרִין 'שְׁלָאס'), וְכַמָּה חֵילוֹת הָיוּ עוֹמְדִים שָׁם סְבִיבוֹ, וְהַמִּבְצָר הָיָה נָאֶה וּמְתֻקָּן וּמְסֻדָּר מְאֹד עִם הַחֵילוֹת. וְהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַחֵילוֹת פֶּן לֹא יַנִּיחוּהוּ לִכְנֹס; וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה.

וְהִשְׁאִיר הַסּוּס, וְהָלַךְ לְהַמִּבְצָר, וְהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ וְלֹא עִכְּבוּהוּ כְּלָל, וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר בְּלִי עִכּוּב. וּבָא לְפָלָטִין אֶחָד, וְרָאָה שֶׁיָּשַׁב שָׁם הַמֶּלֶךְ בַּעֲטָרָה, וְכַמָּה חֵילוֹת שָׁם, וְכַמָּה מְשׁוֹרְרִים בְּכֵלִים לְפָנָיו, וְהָיָה שָׁם נָאֶה וְיָפֶה מְאֹד; וְהַמֶּלֶךְ וְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא שְׁאָלוּהוּ כְּלָל. וְרָאָה שָׁם מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים טוֹבִים, וְעָמַד וְאָכַל, וְהָלַךְ וְשָׁכַב בְּזָוִית לִרְאוֹת מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם. וְרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא הַמַּלְכָּה, וְהָלְכוּ לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהָיָה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהַמְשׁוֹרְרִים הָיוּ מְזַמְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים מְאֹד בַּאֲשֶׁר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמַּלְכָּה. וְהֶעֱמִידוּ לָהּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּהָ אֶצְלוֹ; וְהִיא הָיְתָה הַבַּת־מֶלֶךְ הַנַּ"ל, וְהוּא (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) רָאָהּ וְהִכִּירָהּ.

אַחַר־כָּךְ הֵצִיצָה הַמַּלְכָּה וְרָאֲתָה אֶחָד שֶׁשּׁוֹכֵב בַּזָּוִית, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וְעָמְדָה מִכִּסְאָהּ וְהָלְכָה לְשָׁם, וְנָגְעָה בּוֹ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: הַאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי? וְהֵשִׁיב לָהּ: הֵן, אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ, אַתְּ הִיא הַבַּת־מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: הָאֵיךְ בָּאת לְכָאן? וְהֵשִׁיבָה: בַּאֲשֶׁר שֶׁאָבִי הַמֶּלֶךְ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר הַנַּ"ל, וְכָאן, הַמָּקוֹם הַזֶּה, הוּא 'לֹא טוֹב'. וְסִפֵּר לָהּ שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ? וְאָמְרָה לוֹ: שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי כִּי אִם כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם, וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת, וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי, וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה; וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה, וְלֹא תִישַׁן כָּל הַמֵּעֵת־לְעֵת.

וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן, וּבְסוֹף הַשָּׁנָה, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן – הָיָה מִתְעַנֶּה, וְלֹא הָיָה יָשֵׁן. וְעָמַד וְהָלַךְ לְשָׁם. וְהָיָה רוֹאֶה אִילָן וְעָלָיו גְּדֵלִים תַּפּוּחִים נָאִים מְאֹד, וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְעֵינָיו מְאֹד, וְעָמַד וְאָכַל מִשָּׁם; וְתֵכֶף שֶׁאָכַל הַתַּפּוּחַ – נָפַל וַחֲטָפוֹ שֵׁנָה. וְהָיָה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד, וְהָיָה הַמְשָׁרֵת מְנַעֵר אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה נֵעוֹר כְּלָל. אַחַר־כָּךְ הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְשָׁאַל לְהַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה (הַיְנוּ הַמְשָׁרֵת סִפֵּר לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לוֹ): שָׁאַתָּה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד, זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס מֵהַפֵּרוֹת. וְהָיָה מְצַעֵר עַצְמוֹ מְאֹד.

וְהָלַךְ לְשָׁם וּמָצָא אוֹתָהּ, וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לְפָנָיו מְאֹד, כִּי אִלּוּ בָּאתָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם – הָיִיתָ מוֹצִיא אוֹתִי מִכָּאן, וּבִשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבַּדְתָּ. אָמְנָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, בִּפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע מְאֹד (הַיְנוּ שֶׁהַבַּת־מֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ שֶׁעַתָּה תָּקֵל עָלָיו הָאַזְהָרָה, וְלֹא יִהְיֶה מֻזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, כִּי הוּא דָּבָר קָשֶׁה לַעֲמֹד בּוֹ וְכוּ'); בְּכֵן תָּשׁוּב לִבְחֹר לְךָ מָקוֹם, וְתֵשֵׁב גַּם־כֵּן שָׁנָה כַּנַּ"ל, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן תִּהְיֶה רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, רַק שֶׁלֹּא תִישַׁן, וְלֹא תִשְׁתֶּה יַיִן – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִישַׁן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁנָה. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם, וְרָאָה מַעְיָן הוֹלֵךְ, וְהַמַּרְאֶה – אָדֹם וְהָרֵיחַ – שֶׁל יַיִן. וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֲרָאִיתָ? שֶׁזֶּה מַעְיָן, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ מַיִם; וְהַמַּרְאֶה – אַדְמוּמִית, וְהָרֵיחַ – שֶׁל יַיִן! וְהָלַךְ וְטָעַם מֵהַמַּעְיָן; וְנָפַל וְיָשַׁן מִיָּד כַּמָּה שָׁנִים, עַד שִׁבְעִים שָׁנָה. וְהָיוּ הוֹלְכִין חֵילוֹת רַבּוֹת עִם הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, מַה שֶּׁנּוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם (שֶׁקּוֹרִין 'אוֹבַּאזִין'), וְהַמְשָׁרֵת הִטְמִין עַצְמוֹ מֵחֲמַת הַחֵילוֹת.

אַחַר־כָּךְ הָלְכָה מֶרְכָּבָה וְעֶגְלוֹת־צָב, וְשָׁם יָשְׁבָה הַבַּת־מֶלֶךְ, וְעָמְדָה שָׁם אֶצְלוֹ. וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ, וְהָיְתָה מְנַעֶרֶת אוֹתוֹ מְאֹד, וְלֹא נִנְעַר. וְהִתְחִילָה לִקְבֹּל עָלָיו, אֲשֶׁר כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ לוֹ זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי – וְאִבְּדוֹ; וְהָיְתָה בּוֹכָה מְאֹד עַל־זֶה, כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָדוֹל עָלָיו – וְעָלַי, שֶׁכָּל־כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי כָּאן וְאֵינִי יָכוֹל לָצֵאת. אַחַר־כָּךְ לָקְחָה פַאטְשֵׁיילֶע [מִטְפַּחַת] מֵעַל רֹאשָׁהּ, וְכָתְבָה עָלָיו בַּדְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ, וְהִנִּיחָה אֶצְלוֹ. וְעָמְדָה וְיָשְׁבָה בְּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְנָסְעָה מִשָּׁם.

אַחַר־כָּךְ הֵקִיץ, וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁחֵילוֹת רַבּוֹת הָלְכוּ שָׁם, וְשֶׁהָיְתָה כָּאן מֶרְכָּבָה הַנַּ"ל, וְשֶׁהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו, וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ רַחֲמָנוּת עָלָיו וְעָלֶיהָ כַּנַּ"ל. בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ וְרָאָה שֶׁהַפַאטְשֵׁילֶע מֻנַּחַת אֶצְלוֹ, וְשָׁאַל: מֵאַיִן זֶה? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁהִיא כָּתְבָה עָלָיו בְּהַדְּמָעוֹת. וּלְקָחָהּ, וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ – וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ כַּנַּ"ל, וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּה שָׁם, בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל, כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת – שָׁם תִּמְצָאֵנִי. וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ, וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לֹא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין 'לַאנְד קַארְט'), וְעַל־כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת; וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים.

אַחַר־כָּךְ רָאָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד – שֶׁאֵינוֹ (גֶּדֶר) אֱנוֹשִׁי כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְנָשָׂא אִילָן גָדוֹל – שֶׁבַּיִּשּׁוּב אֵינוֹ נִמְצָא אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה. וְאוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: מִי אַתָּה? וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אָדָם. וְתָמַהּ וְאָמַר: שֶׁזֶּה כָּל־כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּהַמִּדְבָּר – וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם בְּכָאן אָדָם. וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל, וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל, וְדָחָה אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאֹד, וְאָמַר): כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם. וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ (הַיְנוּ הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה שֶׁפָּגַע דָּחָה אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו, וְאָמַר): כִּי בְּוַדַּאי דְּבַר שְׁטוּת אָמְרוּ לְפָנָיו; וְהוּא אָמַר (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ. אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): לְדַעְתִּי הִיא שְׁטוּת; אַךְ מֵחֲמַת שָׁאַתָּה מִתְעַקֵּשׁ, הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הַחַיּוֹת, אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ וְאֶקְרָא לְכָל הַחַיּוֹת, כִּי הֵם רָצִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי תֵּדַע אַחַת מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר כַּנַּ"ל. וְקָרָא אֶת כֻּלָּם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת, וְשָׁאַל אוֹתָם; וְכֻלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁלֹּא רָאוּ. וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ, אִם תִּשְׁמַע – שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּמְצָא, כִּי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם; וְהוּא הִפְצִיר מְאֹד, וְאָמַר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הוּא בַּנִּמְצָא בְּוַדַּאי. אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הִנֵּה בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת, וְאוּלַי יוֹדְעִים הֵם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר בְּגָבֹהַּ, אוּלַי רָאוּ הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל; וְתֵלֵךְ אֵלָיו וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתְךָ אֵלָיו.

וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקְּשׁוֹ, וּמָצָא שׁוּב אָדָם גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ"ל, וְנָשָׂא גַּם־כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל, וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁאָחִיו שְׁלָחוֹ אֵלָיו. וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ גַּם־כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא; וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם־כֵּן. וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת; אֶקְרָא אוֹתָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם. וְקָרָא כָּל הָעוֹפוֹת, וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל; וְהֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל. אָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם, אִם תִּשְׁמַע לִי – שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ; וְהוּא (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) הִפְצִיר אוֹתוֹ, וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַשֵּׁנִי הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): לְהַלָּן בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי שֶׁמְּמֻנֶּה עַל כָּל הָרוּחוֹת, וְהֵם רָצִים כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם.

וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקֵּשׁ, וּמָצָא אָדָם גָּדוֹל גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל, וְנָשָׂא גַּם־כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל, וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל. וְדָחָה אוֹתוֹ גַּם־כֵּן; וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם־כֵּן. וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִקְרָא שֶׁיָּבֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְיִשְׁאַל אוֹתָם. וְקָרָא אוֹתָם, וּבָאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם, וְלֹא יָדְעוּ שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל. וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד, וְאָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּוַדַּאי. בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁבָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד, וְכָעַס עָלָיו הַמְמֻנֶּה הַנַּ"ל: מַדּוּעַ נִתְאַחַרְתָּ לָבוֹא? הֲלֹא גָּזַרְתִּי שֶׁיָּבֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְלָמָּה לֹא בָּאתָ עִמָּהֶם? הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לָשֵׂאת בַּת־מַלְכָּה אֶל הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. וְשָׂמַח מְאֹד.

וְשָׁאַל הַמְמֻנֶּה אֶת הָרוּחַ: מַה יָּקָר שָׁם (הַיְנוּ אֵיזֶה דְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיֹקֶר וּבַחֲשִׁיבוּת), וְאָמַר לוֹ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיֹקֶר גָּדוֹל. וְאָמַר הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת: בַּאֲשֶׁר שֶׁזֶּה זְמַן גָּדוֹל כָּל־כָּךְ שָׁאַתָּה מְבַקְּשָׁהּ, וְכַמָּה יְגִיעוֹת שֶׁהָיוּ לְךָ, וְאוּלַי יִהְיֶה לְךָ עַתָּה מְנִיעָה מֵחֲמַת מָמוֹן; עַל כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כְּלִי, כְּשֶׁתּוֹשִׁיט יָדְךָ לְתוֹכָהּ – תְּקַבֵּל מִשָּׁם מָעוֹת. וְגָזַר עַל הָרוּחַ הַנַּ"ל שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם. וּבָא הָרוּחַ סְעָרָה וְנָשָׂא אוֹתוֹ לְשָׁם, וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל שַׁעַר, וְהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם חֵילוֹת שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לִכְנֹס אֶל הָעִיר; וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַכְּלִי וְלָקַח מָעוֹת וְשִׁחֵד אוֹתָם, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר. וְהָיְתָה עִיר נָאָה, וְהָלַךְ אֶל גְּבִיר וְשָׂכַר לוֹ מְזוֹנוֹת, כִּי צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁם, כִּי צָרִיךְ לְשׂוֹם שֶׂכֶל וְחָכְמָה לְהוֹצִיאָהּ.

וְאֵיךְ שֶׁהוֹצִיאָהּ – לֹא סִפֵּר;

וּבַסּוֹף הוֹצִיאָהּ.