זהות של מסוגלות

מבוא

במהלך שנות חיי האישיים והמקצועיים נחשפתי לילדים, מתבגרים ובוגרים שנתפסו כ"אחרים" – אם בשל קשייהם בתחום הלימודי, ההתנהגותי או התפקודי. הם היו חלק מחיי הקהילה אך בו בזמן זכו לביקורות ולאבחנות לא רשמיות כמו: "הוא שובב מאוד", "הוא קצת מסכן", "הוא לא בסדר", "הוא ילד רע", "הוא עצלן", וכדומה. חלק גדול מילדים ובוגרים אלה היו מושא להלצות, ובמקרים מסוימים אף חוו הצקות וחרמות. אף שניתן היה לזהות מכנה משותף למאפייני האתגרים של ילדים ובוגרים אלה – לא היה שם מוגדר לקושי שעמו הם מתמודדים. לימים, עת ניהלתי את תוכנית פר"ח (פרויקט החונכות) באוניברסיטת בר־אילן, פגשתי בהם כ"ילדים טעוני טיפוח", ובתחנות מקצועיות אחרות הם הוגדרו בכינויים אחרים כ"נופלים בין הכיסאות". לפני כשני עשורים החל השימוש במושג לקויות למידה, הסתגלות ותפקוד, על מנת לאפיין קבוצת אנשים זו, ובעשור האחרון קוצר המונח ללקויות למידה מורכבות.

שני הצמתים המשמעותיים בחיי שהובילו אותי להקדיש שלושה עשורים למתן שירות לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות, היו המפגש הבלתי אמצעי עמם במרכז לאבחון שאותו ניהלתי עבור משרד הרווחה, וכן עבודתי במשרד הרווחה בשנות ה־90 של המאה הקודמת. בתחנות אלה למדתי על צרכיה הייחודיים של אוכלוסייה זו במישור החברתי, התעסוקתי, הזוגי־משפחתי, והחסר במענה שיכול היה לאפשר לאנשים הללו להגשים את עצמם לאחר גיל בית הספר, לתרום ולהיתרם במרחב החברתי כשווים בין שווים. חלק גדול מהאנשים אותם פגשתי, בגיל שבו הם אמורים לעצב את "אוריינטציית העתיד" שלהם, חוו בלבול רב והתקשו לגבש זהות קומפטנטית – תפיסה עצמית של האדם כמסוגל. ניכר היה כי מסלול חייהם וחוויות חיים יצרו אצל חלק ניכר מהם "חוסר אונים נרכש" וחוויית אֵבל על החיים שהם היו רוצים לחיות, המלוּוים בספקנות באשר לסיכויים להתגשמות חלומותיהם. שם התגבשה ההבנה כי ה"נפילה בין הכיסאות" איננה גזירת גורל וכי החובה החברתית היא "בניית כיסאות" בהתאמה אישית, במגוון תחומי חיים.

לפני 20 שנה הצטרפתי ל"בית איזי שפירא", ארגון שהנו בית של חזון ויזמות לקידום איכות חיים של ילדים ובוגרים עם מוגבלות. עבודתי בארגון כמי שאמון על העשייה האקדמית של הבית ועל תוכניות הכשרה הביאה לפתיחתה של תוכנית האוניברסיטה המשולבת ושל קורס הליבה המועבר במסגרתה – "זהות של מסוגלות – מבוא לפסיכולוגיה מעשית". התוכנית בכללותה התמקדה במתן הזדמנות לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות להשתלב בלמידה ובחיים האקדמיים בתוכניות לימודים ייחודיות וייעודיות – מותאמות ומונגשות. קורס הליבה – "זהות של מסוגלות" – יועד לאפשר למשתתפי התוכנית לחוות תהליך של העצמה ולבסס זהות של מסוגלות באמצעות למידה של סוגיות נבחרות בפסיכולוגיה ככלי להעצמה. במהלך שני עשורים לקיומה של התוכנית ושיח מתמשך עם בוגריה, התפתחה גישת שלוש המדרגות לביסוס זהות של מסוגלות, המוצגת בספר זה. תוכנית זו רואה בהגברת האהבה העצמית תנאי לאהבת הזולת ולהגברת ההשתלבות החברתית.

מעט תשומת לב מוקדשת להשלכות הרגשיות של לקויות למידה על עולמם של אלה החיים איתן. לפיכך, ספר זה יתמקד בעולמם הרגשי של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות ופחות באפיון לקויות למידה ואסטרטגיות להתמודדות עמן. כמו כן, הספר יעסוק בתיאור גישת שלוש המדרגות לביסוס זהות חיובית ובתוכנית "אוניברסיטה משולבת" המתקיימת במכון טראמפ שבבית איזי שפירא, שפותחה כמענה לצורכיהם הרגשיים של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות. הספר מתמקד בהבנת החשיבות שבבניית זהות של מסוגלות כאמצעי לצמיחה, לנתינה ולקיומם של חיים אישיים ובין־אישיים עשירים ומספקים. כמו כן, מציע הספר כלים להנחיה ולהוראה המוכוונות לבניית זהות של מסוגלות.

 

הספר בנוי מחמישה חלקים:

חלקו הראשון של הספר מתמקד בנושא העולם הרגשי של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות – חלק זה הינו מבוא לתוכנו של הספר. הוא מציג בקצרה מאפיינים של לקויות למידה מורכבות ומבהיר כי מוקד ההתייחסות הינו באנשים אשר לצד לקויות הלמידה, חלקם מתאפיין גם בהנמכה קוגניטיבית מתונה ובקשיים בתחום ההסתגלות והתפקוד. בחלק זה יוצגו השלכות אפשריות של לקות למידה מורכבת על העולם הרגשי של אלה החווים אותה. המסר השזור בין השיטין הוא, כי על אף האבחנה של לקויות למידה – המעידה על קשיים בתחומי הלמידה – יש לתת את הדעת להשלכות הלקות על העולם הרגשי, הזהות ואיכות החיים של אלה החיים איתה.

החלק השני – זהות של מסוגלות – מתמקד בהתפתחות זהות בקרב בוגרים עם לקויות למידה והשלכות לקות הלמידה המורכבת על בניית הערך העצמי. מוקד הפרק הינו המושג המרכזי המוצג בספר זה – "זהות של מסוגלות". תוכן הדברים מציע מרכיבים חיוניים לביסוס "תעודת זהות חיובית". בחתימת חלק זה מוצגות פרדיגמות מקדמות זהות של מסוגלות, המהוות את השער לתהליך של צמיחה אישית.

החלק השלישי עוסק בגישת שלוש המדרגות לבניית זהות של מסוגלות ובהצגת מהות תוכני הקורס "זהות של מסוגלות – מבוא לפסיכולוגיה מעשית" – המהווה את הכלי ליישום הגישה. בכל אחת משלוש המדרגות, המכוונות לבניית זהות של מסוגלות, נסקרו עולמות התוכן האגודים בתוכה תוך הצגת הרציונל להכללתם ובשילוב ציטוטים של חברים מקרב משתתפי התוכנית ביחס לנושאים אלה.

החלק הרביעי מציג את מודל העבודה לקבוצת "זהות של מסוגלות – מבוא לפסיכולוגיה מעשית". חלק זה מתמקד ב"איך". בתחילה מתואר תהליך התפתחותה של התוכנית "אוניברסיטה משולבת" – החזון והמטרות. בהמשך מפורטים העקרונות המנחים בהפעלת התוכנית, המדגישים את החשיבות שבהנגשה קוגניטיבית של תכנים אקדמיים ובתיעול כוחה של קבוצה לצמיחתו של היחיד.

החלק החמישי מתמקד בהוראה מעצימה – למידה משמעותית באקלים משתף. בחרתי לייחד פרק לנושא זה, שכן תוכנו מושתת על "קולם של תלמידיי" ועל תובנות ממסע חיי כתלמיד וכמורה אשר עובדו למודל עבודה להוראה ולהנחיה מעצימות. למודל זה קראתי מחוּמש ההוראה המעצימה, ותוכנו של חלק זה מפרט את מרכיביו. הדברים הנאמרים בחלק זה קוראים לבחון מחדש את יחסי ה"מורה-תלמיד" ומציעים לראות בהוראה גם כלי המצמיח זהות – ולא רק ידע והשכלה. אף שמחנכים רבים רואים זאת כחלק מחובותיהם, ואולי אף כזכות שנפלה בחלקם, בהקשרים רבים של הוראה והנחיה, תשומת הלב לסוגיית הזהות חסרה.

בספר נעשה, לסירוגין, שימוש במונחים מרצה, מורה ומנחה. השימוש בכל המונחים הללו נעשה בכוונת מכוון, שכן אני מאמין שהעוסקים בחינוך הינם, לסירוגין, מרצים, מורים, מנחים, ולעתים גם "הורים" עבור תלמידיהם. הספר מיועד לעובדי חינוך, למרצים ולמנחים, למטפלים ולעובדי הדרכה הנותנים שירות לילדים ובוגרים עם לקויות למידה מורכבות. כמו כן, הוא מיועד להורים בהיותם מנהיגים חינוכיים עבור ילדיהם, לבני משפחה, וכן לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות על מנת שיוכלו להרחיב את ההבנה על אודות חסמים בחייהם ועל כיווני פעולה אפשריים לשינוי ולצמיחה אישית.

הציטוטים המובאים בספר זה מוצגים בשמות בדויים. במקומות שבהם אין אזכור שם של דובר כלשהו, מתייחס הציטוט לאמירות אופייניות חוזרות ונשנות אשר שמעתי מבוגרים רבים עם לקויות למידה מורכבות.

ביסוס זהות של מסוגלות בקרב תלמידים בכלל ובקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות בפרט יאפשר להם לזהות את הכוחות הממשיים שבהם, להמשיגם ולהציבם בקדמת הדימוי העצמי. זהות של מסוגלות אינה המטרה. היא האמצעי. אמצעי המכוון לסייע לפרט למתן דפוסים של הימנעות, לצאת ממרחב הנוחות ולהעז להציע את עצמו כשותף בחברה, המסוגל לקחת חלק פעיל בהתנהלות החברתית של "קח ותן". ההעזה לתת מצויה בזיקה ישירה להעזה לקחת. אנשים עם זהות של מסוגלות יעזו יותר לממש את הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך", והלוא זו כל התורה כולה.