סילבר ספרינגס 2: לב יקר, אני שונא אותך

פין

גיל 15

אימא יקרה,

אני לא צריך טיפול...

הלוואי שהיית יכולה להגיד את זה לאבא.

וגם לגברת עם השפם. ועוד באותו עניין, תגידי לה שיש לה ריח של גרביים של הומלס ותשאלי אותה מה היא כותבת במחברת המחורבנת הזו שלה. היא בטח מציירת ארנבונים וחרא כזה.

אני תקוע כרגע באיזה משרד מטומטם, על איזו ספה ירוקה מטומטמת, כותב לך מכתבים מטומטמים שלעולם לא תקראי. ניסיתי להגיד לגרבי הומלס שאת מתה, אבל היא אומרת שזו הפואנטה של התרגיל.

להעמיד פנים. לדבר איתך כאילו את עדיין כאן ולא מבלה עם הדגים בקרקעית אגם בלמונט...

ואחר כך הם אומרים שאני מנותק מהמציאות.

לא פספסת הרבה, למקרה שתהית.

אבא עדיין חושב שאני מטורלל, ובסתר הוא עדיין היה רוצה שקסבייר יהיה הבן שלו במקומי.

מתברר שהחבר הכי טוב שלי הוא 'ילד טוב' כי הוא לא, ואני מצטט, 'הולך וגונב את הרכב של השכן ומרסק אותו לתוך עמוד'.

אפשר. לחשוב.

הוא לא מבין את זה. קסבייר לא איבד אותך, אימא. אם הוא היה, גם הוא היה רוצה לשרוף את העולם.

גרבי הומלס כל הזמן אומרת שאני בדרך ל'הרס עצמי', מה שזה לא פאקינג אומר. נשמע כיף, אם את שואלת אותי. אני בעניין.

הייתי אמור להיות עכשיו בכלא לקטינים. המכונית היא כבר הצרה השלישית שנכנסתי אליה. מזל שאבא שיחד את השכן, אה? אני מניח שכסף באמת יכול לקנות הכול.

רגע, אני לוקח את זה בחזרה.

כסף יכול לקנות הכול מלבד מה שבאמת חשוב. כסף לא נתן לי כוחות על באותו יום, נכון? כסף לא מנע מהיד שלך להחליק. כי אנשים עשירים לא צפים. אפילו לא כאלו עם לבבות גדולים כמו האוקיינוס.

'אפשר להסתכל אבל לא לגעת', נהגת לומר על דברים כואבים. אמרת שזה כואב רק אם מאפשרים לזה לכאוב. שהלהבה שורפת רק אם מתקרבים מדי.

ואני מבטיח לך, אימא...

אני לעולם לא אישרף שוב.

פינלי