1
אִי־מֵייל מַפְתִּיעַ בְּאַנְגְּלִית הִגִּיעַ אֵלַי, וְכָךְ נִכְתַּב בּוֹ:
"שָׁלוֹם אֲבִיגַיִל,
כּוֹתֶבֶת אֵלַיִךְ סוּ מִסִינְגַפּוּר, בְּשֵׁם כַּמָּה חֲבֵרִים מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת בָּעוֹלָם, וְזֶה אַחֲרֵי שֶׁהֵם פָּגְשׁוּ אוֹתָךְ וְאֶת תּוֹם וְהִמְלִיצוּ עֲלֵיכֶם. אֲנַחְנוּ (רַק בְּשָׁלָב מְאֻחָר יוֹתֵר תּוּכְלִי לָדַעַת בְּמִי בְּדִיּוּק מְדֻבָּר, אֲבָל תּוֹמְכִים בָּנוּ לְפָחוֹת 100 נְצִיגִים) הֶחְלַטְנוּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְאַרְגֵּן וּלְהָקִים מִסְדַּר אַבִּירִים־יְלָדִים מִשֶּׁלָּנוּ.
אֲנִי מְקַוָה שֶׁאַתְּ מְבִינָה לְאֵיזֶה סוּג שֶׁל מִסְדָּר אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת.
אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁבַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי יֵשׁ הַרְבֵּה אִי צֶדֶק וְאַפְלָיַת יְלָדִים, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַפְסִיק עִם זֶה.
אִם אַתְּ מַסְכִּימָה אִתִּי שֶׁגַּם לִילָדִים יֵשׁ זְכוּת לְהִתְאַרְגֵּן וְלִדְרוֹשׁ זְכֻיּוֹת, אָנָּא הַחְזִירִי לִי תְּשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְקַדֵּם. בְּמַקְבִּיל אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ לְעַדְכֵּן אֶת תּוֹם לֵוִי הַשֻּׁתָּף שֶׁלָּךְ וְלִבְדּוֹק אִתּוֹ מָה עֶמְדָּתוֹ. הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מֵידָע שֶׁהוּא אַמִּיץ וּמֻכְשָׁר בִּמְיֻחָד.
לְהִתְרָאוֹת וְתוֹדָה,
בְּשֵׁם 100 וּמַשֶּׁהוּ הַחֲבֵרִים שֶׁכְּבָר הִבִּיעוּ אֶת נְכוֹנוּתָם לְהִצְטָרֵף."
מוּבָן שֶׁבְּלִי לַחְשׁוֹב פַּעֲמַיִם, הִתְקַשַּׁרְתִּי מִיָּד אֶל תּוֹם וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לָבוֹא אֵלַי בִּדְחִיפוּת. יֵשׁ נוֹשְׂאִים שֶׁעֲלֵיהֶם אֲנִי מַעֲדִיפָה לֹא לְדַבֵּר בַּטֶלֶפוֹן אֶלָּא פָּנִים אֶל פָּנִים, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁזָּרִים יְכוֹלִים לְהַאֲזִין לְשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן.
בַּהַתְחָלָה תּוֹם נִסָּה לְהִתְחַמֵּק. הוּא אָמַר שֶׁהוּא עָסוּק וְשֶׁיַּחְזֹר אֵלַי מְאֻחָר יוֹתֵר.
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּמָה הוּא עָסוּק, אֲבָל הוּא סֵרֵב לְגַלּוֹת, וַאֲנִי לֹא חָפַרְתִּי. בָּרוּר שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָלְתָה בְּדַעְתִּי הָיְתָה שֶׁתּוֹם לֹא נִמְצָא לְבַדּוֹ, וְשֶׁמִּישֶׁהִי מֵהַכִּתָּה אוֹ מֵהַשִּׁכְבָה נִמְצֵאת אֶצְלוֹ. תָּמִיד אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת מֵאֶפְשָׁרֻיּוֹת כָּאֵלֶּה.
אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת הִלְחִיצָה אוֹתִי, הִתְגַּבַּרְתִּי וְהִתְאַפַּקְתִּי וְלֹא שָׁאַלְתִּי. אָמַרְתִּי לְתוֹם שֶׁאֵין שׁוּם בְּעָיָה. אֲנִי אֶסְתַּדֵּר בְּעַצְמִי, וְאִם אֶעֱשֶׂה מַשֶּׁהוּ עַל דַּעַת עַצְמִי בְּעִנְיְנֵי הַמְּשִׂימוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת, וְהַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה לֹא יֵרָאֶה לוֹ, אָז בְּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יָבוֹא אֵלַי בִּטְעָנוֹת.
"וְרַק תֵּדַע עוֹד מַשֶּׁהוּ," הוֹסַפְתִּי, "שֶׁקִּבַּלְתָּ מַחְמָאוֹת מַדְהִימוֹת.״
"מִמִּי?״ תּוֹם הִתְעַנְיֵן.
"זֶה לֹא לַטֶלֶפוֹן,״ הִסְבַּרְתִּי, "כְּשֶׁתָּבוֹא, תֵּדַע.״
"סַבַּבָּה,״ תּוֹם נִשְׁמַע כְּמוֹ אֶחָד שֶׁלֹּא מוּכָן לְוַתֵּר עַל מַחְמָאוֹת, "אֲנִי כְּבָר מַגִּיעַ.״
"חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה עָסוּק,״ אָמַרְתִּי לוֹ.
"הָיִיתִי עָסוּק,״ תּוֹם עָנָה.
"אָז תַּגִּיד לָהּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה?״ עָקַצְתִּי אוֹתוֹ.
"לְמִי?״ תּוֹם שָׁאַל.
"לְזֹאת שֶׁמַּעֲסִיקָה אוֹתְךָ,״ עָנִיתִי.
"מִי אָמַר לָךְ שֶׁמִּישֶׁהִי מַעֲסִיקָה אוֹתִי?״ תּוֹם הִתְעַצְבֵּן.
"אֲנִי לֹא צְרִיכָה שֶׁיַּגִּידוּ לִי כָּל דָּבָר,״ אָמַרְתִּי, "אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת בְּעַצְמִי.״
תּוֹם נִתֵּק. לִפְעָמִים הוּא מִתְנַהֵג אֵלַי מַמָּשׁ בְּצוּרָה מַגְעִילָה. מִצַּד שֵׁנִי, לִפְעָמִים גַּם אֲנִי מִתְנַהֶגֶת בְּצוּרָה מַגְעִילָה, כְּאִלּוּ גַּם בְּמַצָּבִים רְגִילִים הוּא חַיָּב לִי מַשֶּׁהוּ. לָכֵן זֶה לֹא הוֹגֵן לָבוֹא בִּטְעָנוֹת רַק אֵלָיו.
הִנַּחְתִּי אֶת הַטֶלֶפוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן, נֶעֱמַדְתִּי לְיַד הַחַלּוֹן וְהִבַּטְתִּי הַחוּצָה. רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת תּוֹם מַגִּיעַ. כַּנִּרְאֶה כָּכָה זֶה כְּשֶׁאוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ, לֹא רוֹצִים לְהַחְמִיץ שׁוּם הִזְדַּמְּנוּת לִרְאוֹת אוֹתוֹ.
הִנֵּה הוּא. הוּא הוֹפִיעַ בִּקְצֵה הָרְחוֹב וְהָלַךְ מַהֵר, בִּצְעָדִים נִמְרָצִים.
אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִתְכַּוַנְתִּי לִפְתּוֹחַ אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי לְנוֹפֵף לוֹ בְּיָדִי, הַנַּיָּד שֶׁלִּי נִגֵּן וְהוֹדִיעַ שֶׁהִגִּיעָה הוֹדָעָה.
"רַק תֵּדְעִי שֶׁהַהִתְאַרְגְּנוּת הַזֹּאת אֵינָהּ עַל דַּעְתָּם שֶׁל הָאַבִּירִים הַמְּבֻגָּרִים," קִבַּלְתִּי הוֹדָעָה בַּווֹטְסְאַפּ עַל צַג הַנַּיָּד שֶׁלִּי בְּאַנְגְּלִית, וְהַכּוֹתֵב אוֹ הַכּוֹתֶבֶת לֹא הִזְדַּהוּ, "מְדֻבָּר בְּהִתְאַרְגְּנוּת חַתְרָנִית!״
"מִי שָׁלַח לִי אֶת הַהוֹדָעָה?" מִהַרְתִּי לַעֲנוֹת בְּאַנְגְּלִית, וַאֲנִי מֻכְרָחָה לְצַיֵּן שֶׁהָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהֵעָזֵר בַּמִּלּוֹן שֶׁל גוּגֶל כְּדֵי לְהָבִין הַכֹּל וּכְדֵי לִכְתּוֹב עִם כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת שְׁגִיאוֹת.
"אֶלְזָה" זוֹ הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָךְ?" שָׁאַלְתִּי.
"לֹא, אֲבָל כַּנִּרְאֶה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּכִּירִי" הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"לָמָּה?" לֹא הֵבַנְתִּי.
"כִּי אֲנִי וְאֶרִיךְ מְאַרְגְּנִים אֶת הַקְּבוּצָה הַמִּתְנַגֶּדֶת" אֶלְזָה כָּתְבָה.
"הַקְּבוּצָה הַמִּתְנַגֶּדֶת?"
עַכְשָׁיו הִגִּיעָה תְּשׁוּבָה אֲרֻכָּה, וְלָקַח לִי כַּמָּה דַּקּוֹת לְהָבִין אוֹתָהּ:
"הַקְּבוּצָה הַמִּתְנַגֶּדֶת לַהֲקָמַת מִסְדַּר אַבִּירִים־יְלָדִים. אֲנַחְנוּ גֶּרְמָנִים. לְדַעְתֵּנוּ אֲנַחְנוּ, וְזֶה כּוֹלֵל אֶת סוּ וְאֶת כָּל הַמַּעֲרִיצִים הַמְּטֻמְטָמִים שֶׁלָּהּ, אֲמוּרִים לְהוֹדוֹת לְמִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהֵם הֶעֱנִיקוּ לָנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּפְעֻלּוֹת חֲשׁוּבוֹת וּמְרַתְּקוֹת, וְלֹא לִדְרוֹשׁ דְּרִישׁוֹת וּזְכֻיּוֹת. הַמִּסְדָּר הוּא לֹא אִרְגּוּן שֶׁל עוֹבְדִים, שֶׁמְּנַסֶּה לְשַׁפֵּר אֶת הַמַּשְׂכּוֹרוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים. הַמִּסְדָּר הוּא יוֹתֵר כְּמוֹ צָבָא, וּבְצָבָא נוֹתְנִים פְּקֻדּוֹת וְלֹא מְחַלְּקִים זְכֻיּוֹת"
"אוֹקֵיי, וּלְדַעְתֵּךְ הַמְּאַרְגֶּנֶת מִסִינְגַפּוּר לֹא מְבִינָה אֶת זֶה?"
"כַּנִּרְאֶה לֹא" אֶלְזָה כָּתְבָה לִי.
"אֵיךְ זֶה?"
"הַסִּינְגַפּוּרִים דְּפוּקִים!" הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"מָה זֶה אוֹמֵר?" דֵּי נִדְהַמְתִּי מֵהַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהּ.
"אַחֲרֵי שֶׁתַּכִּירִי אוֹתָם, תָּבִינִי"
"לֹא תּוּכְלִי לָתֵת לִי כִּווּן?"
"בִּמְקוֹם לְהִלָּחֵם עַל זְכֻיּוֹת וְחֹפֶשׁ בַּמְּדִינָה שֶׁלָּהּ, סוּ נֶאֱבֶקֶת מוּל הָאַבִּירִים, וּבְעֵינֵינוּ זֹאת מַמָּשׁ חֻצְפָּה" אֶלְזָה הִסְבִּירָה.
צִלְצוּל בַּדֶּלֶת קָטַע אֶת הַהִתְכַּתְּבוּת. זֶה הָיָה תּוֹם.
יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי וּפָתַחְתִּי לוֹ.
הוּא נִרְאָה כּוֹעֵס, כְּאִלּוּ לֹא רַק שֶׁפָּגַעְתִּי בּוֹ וְהָרַסְתִּי לוֹ תָּכְנִיּוֹת עִם הַהַזְמָנָה הַדְּחוּפָה הַזֹּאת לָבוֹא אֵלַי, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁיו הוּא גַּם נֶאֱלַץ לְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת עַד שֶׁאַגִּיעַ לַדֶּלֶת.
"אֵיפֹה הַמַּחְמָאוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי?״ תּוֹם שָׁאַל.
"חַכֵּה שְׁנִיָּה!״ הִתְרַגַּזְתִּי.
"אִם עָבַדְתְּ עָלַי, יִהְיֶה לָךְ חֶשְׁבּוֹן אִתִּי!״ הוּא אִיֵּם.
"לֹא עָבַדְתִּי עָלֶיךָ,״ עָנִיתִי.
"אָז תַּפְסִיקִי לִמְתּוֹחַ אוֹתִי!״
סִפַּרְתִּי לוֹ עַל סוּ וְהָרַעֲיוֹן שֶׁלָּהּ, וְעַל אֶלְזָה וְאֶרִיךְ מִגֶּרְמַנְיָה, וְעַל הַשְּׁמוּעוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו.
תּוֹם בִּקֵּשׁ לִקְרוֹא בְּעַצְמוֹ אֶת הָאִי־מֵייל שֶׁהִגִּיעַ מִסִינְגַפּוּר, בְּעִקָּר כְּדֵי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַמַּחְמָאוֹת.
הֶעֱלֵיתִי לוֹ אֶת הָאִי־מֵייל. הוּא הִתְיַשֵּׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב וְקָרָא אוֹתוֹ מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, וְשׁוּב מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, וְהָיָה בָּרוּר שֶׁהוּא מִתְעַכֵּב בִּמְיֻחָד עַל הַקֶּטַע הָאַחֲרוֹן.
"מְעַנְיֵן מִי סִפֵּר לָהּ עָלַי,״ הוּא אָמַר.
"תִּשְׁאַל אוֹתָהּ,״ הִצַּעְתִּי.
"עִזְבִי,״ הוּא עָשָׂה בַּיָּד תְּנוּעָה שֶׁל בִּטּוּל, כְּאִלּוּ הַמַּחְמָאוֹת לֹא מַמָּשׁ חֲשׁוּבוֹת לוֹ, "אַתְּ מְבִינָה לְאֵיזֶה סוּג שֶׁל מִסְדָּר הִיא מִתְכַּוֶנֶת?״
"מַמָּשׁ לֹא,״ עָנִיתִי, "וְאַתָּה?״
"גַּם אֲנִי לֹא,״ הוּא אָמַר.
הוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִּי.
"הִנֵּה הַהִתְכַּתְּבוּת עִם אֶלְזָה מִגֶּרְמַנְיָה,״ אָמַרְתִּי.
תּוֹם קָרָא אֶת הַהִתְכַּתְּבוּת בַּווֹטְסְאַפּ. אַחַר כָּךְ הוּא הֶחְזִיר לִי אֶת הַטֶלֶפוֹן וְעָזַב אֶת הַמַּחְשֵׁב, וְזָרַק אֶת עַצְמוֹ עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי, שִׁלֵּב רַגְלַיִם וְנִשְׁעַן בְּגַבּוֹ עַל הַקִּיר.
"לַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי מֻשָּׂג לְאֵיזֶה סוּג שֶׁל מִסְדַּר־יְלָדִים סוּ מִתְכַּוֶנֶת, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶלְזָה צוֹדֶקֶת,״ הוּא אָמַר.
"אֶלְזָה צוֹדֶקֶת?״ הָיִיתִי מֻפְתַּעַת.
"כֵּן. הָרַעֲיוֹן שֶׁל סוּ נִשְׁמָע לִי קִשְׁקוּשׁ. אֵיזֶה מִסְדָּר נָקִים? מָה נַעֲשֶׂה בַּמִּסְדָּר הַזֶּה? מִי יִתֵּן לָנוּ אֶמְצָעִים? מֵאֵיפֹה נִקַּח כֶּסֶף?״
"אֲבָל הִיא שָׁמְעָה עָלֶיךָ דְּבָרִים טוֹבִים,״ הִזְכַּרְתִּי לוֹ.
"אָז מָה?״ תּוֹם עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא לֹא מֻשְׁפָּע מִמַּחְמָאוֹת כָּאֵלֶּה, "כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִתְחַנֵּף.״
"אָז מָה, זֶה נִרְאֶה לְךָ סְתָם חֲנֻפָּה?״
"בָּרוּר, לֹא?״
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת. נִרְאֶה לִי שֶׁאֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת צָרִיךְ לְהַפְנוֹת לְסוּ,״ אָמַרְתִּי.
"אֲנִי לֹא סוֹבֵל חַנְפָנִים...״ תּוֹם סִנֵּן.
"לְדַעְתִּי, גַּם אִם הִיא לֹא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְגַם אִם הִיא חַנְפָנִית, לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַחְלִיטִים מָה הָעֶמְדָּה שֶׁלָּנוּ, כְּדַאי שֶׁנִּשְׁאַל אוֹתָהּ אֵיזֶה מִין מִסְדַּר־יְלָדִים הִיא רוֹצָה לְהָקִים, וּמִי הֵם הַמֵּאָה הָאֵלֶּה שֶׁכְּבָר הִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ,״ הִתְיַשַּׁבְתִּי מוּל הַמַּחְשֵׁב. "בָּרוּר שֶׁאִם אֲנַחְנוּ לֹא אִתָּהּ, נִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת עִם אֶלְזָה נֶגְדָּהּ,״ וּבְלִי לְבַקֵּשׁ אֶת תְּמִיכָתוֹ שֶׁל תּוֹם, כָּתַבְתִּי לְסוּ שֶׁאֲנִי מְעֻנְיֶנֶת לְקַבֵּל פְּרָטִים נוֹסָפִים עַל הַהִתְאַרְגְּנוּת.
ענה –
מרד האריות היורקים
ספר נוסף מסדרת משימה עולמית של גלילה רון פדר. כתיבתה של גלילה סוחפת את הקורא אל תוך עולם הרפתקאות מרתק. הפעם הרפתקאות מסעירות בסינגפור. ספר קריא מאוד ומהנה.