אהבה זה לא

אני יושבת מול המחשב ובוהה במסך, אצבעותיי תלויות בחשש באוויר מעל מקשי המקלדת, מהיכן מתחילים? אני, שכבר שנים כותבת מדי יום, שהכתיבה היא חלק בלתי נפרד ממני, היא טבעית וקל לי לבטא את עצמי באמצעותה, מוצאת את עצמי עוצרת.

האם אצליח להעביר במילים את מה שאף אחד לא הצליח להבין? האם אצליח לפתוח לרווחה את הדלתות הכבדות, לחצות את סף הבושה והפחד, להיכנס לחדרים הפנימיים של הנפש ולהוציא מתוכם אל האור את מה שעברתי?

המחשבות ממשיכות להתרוצץ בראשי במהירות שיא. אם היה שוטר בסביבה, הוא בטח היה מסמן לי לעצור בצד ורושם לי דוח על מחשבתיות מופרזת.

במשך תקופה שנדמתה כנצח, שתקתי.

במשך תקופה שנדמתה כנצח התביישתי, אז סבלתי בשקט.

במשך תקופה שנדמתה כנצח, שיקרתי. בעיקר לעצמי. העמדתי פנים מול אנשים קרובים אליי שהכול בסדר איתי, כשבפנים הייתי שבורה ומרוסקת.

במשך תקופה שנדמתה כנצח לא הבנתי מה קורה לי. היו לי השערות שונות, אבל בעיקר האשמתי וביקרתי את עצמי.

היום אני מבינה את מה שאז היה לי קשה להבין.

היום אני רואה בבירור, את מה שהיה לוט בערפל.

היום אני יודעת לקרוא לזה בשם.

אלימות שקופה!

את הסימנים הכחולים לרוב לא רואים על הגוף.

הם צרובים ונצרבים מדי יום על קירות הנפש המיוסרת.

אלימות שקופה!

היא אלימות לכל דבר.

אלימות שקופה!

היא פוגעת במגוון נשים וגברים מכל שכבות האוכלוסייה.

היא יכולה לקרות בכל בית.

היא יכולה לקרות לבת או לבן שלך, לחברה הכי טובה שלך, לאימא או לאבא שלך, לשכנה שלך, לקולגות בעבודה שלך, למישהי שחלפת על פניה בסופר והיא יכולה לקרות לך.

היא קרתה לי.

אם מישהו היה אומר לי לפני מספר שנים, ׳מורן, את הולכת להיות חלק ממערכת יחסים אלימה, את הולכת להיות חלק מהסטטיסטיקה הזו׳, בטח הייתי מרימה גבה וצוחקת כאילו סיפרו לי בדיחה.

הייתי תוהה איך המילה ״אלימות״ ואני יכולות בכלל להתקיים באותו המשפט, אז על אחת כמה וכמה שאהיה במערכת יחסים כזו?

אחת רעילה, הרסנית.

מערכת יחסים נרקיסיסטית.

לא כל אחד חווה מערכת יחסים רעילה, עם אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית. תמיד אני אומרת שזר לא יבין זאת, אבל אתם, הקוראים — ניצולי מערכות היחסים עם נרקיסיסט, אתם תבינו. אף אחד לא לימד אותנו בבית הספר, או בהמשך חיינו, שקיימת הפרעה נפשית שנקראת ״הפרעת אישיות נרקיסיסטית״. נאלצנו ללמוד זאת על בשרנו. תמיד חושבים שנרקיסיסטים הם אנשים שאוהבים את עצמם יתר על המידה, לא? הלוואי שזה היה מסתכם בזה.

החלטתי לכתוב את הספר הזה כי בער בי לתת שם לתופעה שרבים חווים אך לא יודעים, בדיוק כמו שאני לא ידעתי. לא יכולתי להמשיך בשגרת חיי ולדעת שיש סביבי כל כך הרבה נשים וגברים שמרגישים אבודים, שסובלים בחדרי חדרים ומחפשים תשובות.

רציתי לתת לכם כוח, שתדעו שכן יש אי־שם מישהי שמבינה אתכם, שיכולה להיות עבורכם אוזן קשבת, גם אם היא לא לידכם. מישהי שיודעת בדיוק מה קורה לכם בחדר אחרי שהדלת נסגרת. אני מקווה בכל ליבי שהמישהי הזו תהיה אני.

● בכל מקום בספר בו מוזכרת המילה נרקיסיסט הכוונה לאדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית.