דרכו של הסייר

כשאתה חושב על מישהו שניחן בשיקול דעת מעולה, כושר שיפוט חד ומדויק, אילו תכונות עולות במוחך? אולי אתה חושב על דברים כמו אינטליגנציה, פיקחות, אומץ לב או סבלנות. כל אלה באמת מעלות ראויות להערצה, אבל יש תכונה אחת שמקומה הראוי הוא בראש הרשימה, אך סובלת מהתעלמות כה מוחלטת שאין לה אפילו שם רשמי.

אז נתתי לה שם. אני קוראת לה דפוס החשיבה של הסייר, או עמדת הסייר: המוטיבציה לראות דברים כהווייתם, כפי שהם באמת, ולא באופן שאתה רוצה שיהיו.

עמדת הסייר היא הגישה שמאפשרת לך לזהות מתי אתה שוגה, לתור אחר הנקודות המתות בשדה הראייה שלך, לבחון את הנחותיך ולשנות מסלול בהתאם. זה הדבר שמניע אותך לשאול את עצמך בכנות שאלות כמו, "האם טעיתי בוויכוח ההוא?" או "האם הסיכון הזה שווה את ההשקעה?" או "איך הייתי מגיב לו היה אחד מאנשי המפלגה הפוליטית היריבה עושה אותו דבר?" כפי שאמר פעם הפיזיקאי המנוח ריצ'רד פיינמן, "העיקרון הראשון הוא שעליך לא להוליך את עצמך שולל — ואתה האדם הקל ביותר בשבילך להוליכו שולל."

היכולת שלנו להטעות את עצמנו היא נושא חם לאורך שנות האלפיים. התקשורת הפופולרית וספרים רבי־מכר כמו כיצד אנחנו יודעים מה אינו כפי שחשבנו, לא רציונלי ולא במקרה, מדוע אנשים מאמינים בדברים מוזרים, שגיאות שנעשו (אבל לא על ידיי), אתה לא כזה חכם, המכחישנים, מדוע כולם (פרט לי) כאלה צבועים, ולחשוב מהר, לחשוב לאט מציירים תמונה בלתי מחמיאה של מוח אנושי שבנוי ומכויל להונאה עצמית: אנחנו פוטרים בתירוצים מתירוצים שונים את מגרעותינו ושגיאותינו. אנחנו נוטים בגדול לחשיבה שמושתתת על משאלת לב. אנחנו בוררים בקפידה ראיות שמאששות את דעותינו הקדומות ותומכות בשבט הפוליטי שלנו.

התמונה הזאת איננה בלתי נכונה, אבל חסר בה משהו.

נכון, אנחנו מצדיקים לעיתים קרובות בתירוצים שונים את שגיאותינו — אבל לפעמים אנחנו גם מכירים בהן. אנחנו משנים את דעתנו בתכיפות מועטה מכפי שהיינו צריכים, אך רבה מכפי שהיינו יכולים. אנחנו בריות מורכבות שנוטות לעיתים להעלים מעיני עצמנו את האמת, ולעיתים להתעמת איתה. הספר הזה עוסק בצד הפחות נחקר של המטבע הזה, אותן פעמים שבהן אנחנו מצליחים לא להשלות את עצמנו, ומה אפשר ללמוד מאותן הצלחות.

הדרך שלי אל הספר הזה החלה בשנת 2009, אחרי שפרשתי מתואר שני והטלתי את עצמי בתשוקה רבתי אל תוך מיזם שהפך לקריירה שנייה: לעזור לאנשים לברר לעצמם שאלות קשות ובעייתיות בחייהם האישיים והמקצועיים. בתחילה שיערתי שזה יהיה כרוך בניסיון ללמד אותם דברים כמו הסתברות, לוגיקה והטיות קוגניטיביות, ולהראות להם כיצד הנושאים האלה חלים על חיי היומיום. אבל אחרי כמה שנים של ניהול סדנאות, קריאת מחקרים, מתן ייעוץ וראיונות עם אנשים רבים הגעתי לבסוף לקבלת העובדה שהיכולת לחשוב על דברים בהיגיון איננה אותו מַרפא־כול שחשבתי שהיא.

הידיעה שעליך לבחון את הנחותיך לא משפרת באופן אוטומטי את השיפוט שלך, לא יותר מכפי שהידיעה שעליך לעסוק בפעילות גופנית משפרת אוטומטית את בריאותך. היכולת לִמְנות רשימת הטיות מנטליות וכשלים לוגיים איננה עוזרת לך אלא אם כן אתה מוכן להכיר באותם כשלים לוגיים והטיות מנטליות בחשיבתך. השיעור הגדול ביותר שלמדתי הוא תובנה שקיבלה מאז תימוכים מחוקרים שונים, כפי שנראה בספר הזה: השיפוט שלנו אינו מוגבל על ידי ידע כשם שהוא מוגבל על ידי גישה, התייחסות. רחוק מזה.

בכל אלה אין כדי לומר, דרך אגב, שאני דוגמה מושלמת של עמדת הסייר. אני מתרצת את שגיאותיי; אני נמנעת מלחשוב על בעיות; אני מגיבה בהתנגדות ובמגננה לביקורת. יותר מפעם במהלך המחקר לצורך הספר הזה נוכחתי לראות שבזבזתי למעשה מפגש שלם עם מרואיין משום שהעברתי אותו בניסיון לשכנע את המרואיין שהתזה שלי נכונה במקום לנסות להבין את נקודת מבטו. (האירוניה שבהיותי בעלת גישה סגורה ומקובעת בראיון בנושא פתיחות חשיבתית לא נעלמת מעיניי.)

אבל אני במקום טוב יותר מזה שהייתי בו, וגם אתה יכול לשפר את עצמך בעניין הזה — זאת המטרה של הספר הזה. הגישה שלי היא תלת־ראשית:

אנשים רבים מתנגדים באופן פעיל לראיית המציאות באופן מדויק משום שהם מאמינים שדיוק יהווה מכשול ליעדים שלהם — שאם הם רוצים להיות מאושרים, מצליחים ומשפיעים, מוטב לראות את עצמם ואת העולם דרך עדשה מסולפת או מעוותת.

חלק מהמטרה שלי בכתיבת הספר הזה הייתה להעמיד דברים על דיוקם בהקשר הזה. יש בשטח מיתוסים רבים בנוגע להונאה עצמית, קצתם כאלה שקודמו על ידי אנשי מדע בעלי שם. לדוגמה, אולי נתקלת באחד מאותם מאמרים וספרים רבים הטוענים כי "מחקרים מראים" שהונאה עצמית היא חלק בלתי נפרד מבריאות נפשית, וראיית העולם באופן ריאליסטי רק מובילה לדיכאון. בפרק 7 נבחן את המחקרים המפוקפקים העומדים מאחורי הטענות האלה, ונגלה כיצד פסיכולוגים הוליכו את עצמם שולל בדבר היתרונות והתועלות שבחשיבה חיובית.

או אולי אתה מאלה המחזיקים באמונה הרווחת שכאשר אתה עושה משהו קשה, כמו להקים חברה, עליך להיות חדור בביטחון יתר אשלייתי. אם כך, אולי יפתיע אותך לשמוע שכמה מן היזמים הנודעים ביותר בעולם ציפו מהחברה שלהם שתיכשל. ג'ף בזוס העריך את סיכויי הצלחתה של אמזון בכ־30 אחוזים. אילון מאסק נתן לכל אחת מהחברות שלו, טסלה וספייס־אקס, סיכויי הצלחה של 10 אחוזים. בפרק 8 נגיע להבנה בדבר אופן החשיבה שלהם, ומדוע יש ערך רב ביכולת לראות את מאזן הסיכויים שאתה ניצב מולו בעיניים פקוחות ומפוכחות.

או אולי אתה שותף לגישה הרווחת הזאת: "כן, בוודאי, להיות אובייקטיבי זה דבר טוב אם אתה מדען או שופט. אבל אם אתה אקטיביסט שמנסה לשנות את העולם, אתה לא זקוק לאובייקטיביות — אתה זקוק ללהט התשוקה, לדחף בוער מבפנים." למעשה, כפי שנראה בפרק 14, עמדת הסייר דווקא עולה בקנה אחד עם תשוקה פנימית. נחזור יחד לשיאו של משבר האיידס בשנות התשעים, ונגלה מדוע עמדת הסייר הייתה גורם מכריע כל כך בהצלחת האקטיביסטים לעצור את המגפה.

גדשתי את הספר הזה בכלים מעשיים שתוכל להשתמש בהם כדי לשפר את עמדת הסייר שלך. לדוגמה, איך אתה יכול לדעת מתי החשיבה שלך מוטה? זה לא פשוט כמו לשאול "האם אני מוטה בעניין הזה?" וגמרנו. בפרק 5 נלמד ניסויי חשיבה כמו מבחן האיש מבחוץ, מבחן הספקן הסלקטיבי ומבחן הקונפורמיות, שיבחנו את החשיבה שלך לגבי מה שאתה מאמין ומה שאתה רוצה.

איך אתה מחליט עד כמה אתה בטוח לגבי אמונה מסוימת? בפרק 6 נתרגל כמה טכניקות התבוננות עצמית שיעזרו לך לקבוע את רמת הוודאות שלך מ־0 עד 100 אחוזים, ולאמן אותך לזהות איך אתה מרגיש כשאתה מעלה טענה או טיעון שאתה לא באמת מאמין בהם.

האם אתה מנסה בכלל לפעמים להקשיב ל"צד השני" של סוגיה במחלוקת, ומוצא את עצמך הולך ונעשה מתוסכל או כעוס? זה עשוי להיות משום שאתה ניגש לזה בדרך הלא נכונה. בפרק 12 אשתף כמה כיוונים שעשויים להקל את הלמידה מנקודות מבט שונות ומנוגדות.

כלים מעשיים קונקרטיים הם דבר חשוב, אבל אני מקווה גם להשאיר אותך עם משהו מעבר לזה. התייצבות מול מציאות עם כל חוסר הוודאויות והאכזבות שלה עלולה להיראות עמדה קודרת ועגומה. אולם ככל שתעקוב אחר הדוגמאות המופיעות בספר הזה של "סיירים" (המונח שלי לאנשים שטובים במיוחד בהיבטים כאלה ואחרים של עמדת הסייר, אם כי אף אחד אינו מושלם), תבחין שהם לא נראים מדוכאים. בעיקרו של דבר הם שלווים ורגועים, עליזים, מחויכים ונחרצים.

זאת משום שגם אם זה לא נראה מובן מאליו מבחוץ, עמדת הסייר היא גישה מתגמלת מבחינה רגשית. זה מחזק ומעצים מבפנים להיות מסוגל להתנגד לפיתוי להונות את עצמך, ולדעת שאתה יכול להתייצב חזיתית מול המציאות גם אם איננה נעימה. יש סוג של שלוות נפש שנובעת מהבנת הסיכון והשלמה עם הסיכויים שאתה ניצב בפניהם, ויש קלות מרעננת בהרגשה שאתה חופשי לחקור רעיונות וללכת אחר ראיות לאן שהן מובילות, בלי שתהיה מוגבל וכבול על ידי מה שאתה "אמור" לחשוב.

היכולת ללמוד להעריך את התמורות הרגשיות האלה היא שמעגנת ומבססת את עמדת הסייר. לצורך כך שילבתי בספר כמה מן הדוגמאות מעוררות ההשראה של סיירים האהובות עליי, שעזרו במרוצת השנים לי ולאחרים לפתח ולטפח את עמדת הסייר.

המסע שלנו ייקח אותנו דרך עולמות המדע, העסקים, האקטיביזם, הפוליטיקה, הספורט, מטבעות הקריפטו והשרדנות. נטבול את בהונותינו במלחמות התרבות, במלחמות האימהות (מאבק חברתי סביב סגנונות הורות שונים) ובמלחמות ההסתברות. לאורך הדרך נפענח את התשובות לחידות כגון: מדוע עורר מראהו של זנב הטווס בחילה בצ'רלס דרווין? מה גרם לאחד מספקני השינוי האקלימי להחליף מחנה? מדוע אחדים מהקורבנות של הונאות הפירמידה דמויות הכתות מצליחים לחלץ את עצמם בעוד אחרים נותרים תקועים?

הספר הזה איננו מסה מתלהמת בדבר אופיים האי־רציונלי של בני אדם. אין בו גם משום ניסיון לנער אותך או לדחוף אותך בתוכחות וגערות לכיוון של חשיבה "נכונה". הספר הזה הוא מסע שסוקר דרך שונה של הוויה, דרך שמושרשת ברעב לאמת, דרך שהיא מועילה ומספקת בעת ובעונה אחת — ולדעתי סובלת קשות מתת הערכה. אני מלאת התלהבות להתחיל לחלוק אותה איתך.