הידברות ושיח – להיות או לחדול

השגת מענה לצרכים הקיומיים היא תנאי לקיום האנושי

קיומם ועצם חייהם של אנשים ושל חברות אנושיות מותנים ביכולתם למצוא מענה לצורכיהם בין אם מדובר בצרכים אלמנטריים, כמו מזון, מים, אוויר ומקלט ובין אם מדובר בצרכים מורכבים נוספים, כמו חום, אהבה, שייכות, מיניות ועוד. אברהם מאסלו, חוקר ופסיכולוג הומניסטי דגול, דירג את מכלול הצרכים האנושיים, שאותם זיהה בעבודתו ובתצפיותיו על בני אדם, על גבי תרשים של פירמידה. ראה תרשים המציג את היררכיית הצרכים בשישה שלבים ולא בשבעה שלבים, כפי שמופיע אצל ריבר, מאחר שמצויות גרסאות שונות להצגת מודל זה של מאסלו.

הצרכים הראשוניים והבסיסיים, כמו אוויר, הזנה ומים, שהיעדרם עלול לגרום למוות בטווח זמן קצר, מוקמו בתחתית הפירמידה. צרכים עיליים יותר, כמו צורכי חברות, אסתטיקה והגשמה עצמית, שהמענה להם חיוני והכרחי אף הוא, מוקמו בחלקים הגבוהים יותר של הפירמידה. עוד קבע מאסלו, שהמענה לצרכים העיליים בפירמידה מותנה במענה לצרכים הבסיסיים יותר. חשוב להדגיש שמהצרכים הרשומים על נדבכי הפירמידה נגזרים עוד צורכי משנה, בעיקר מהצרכים העיליים יותר, למשל, מצורכי חברות יכולים להסתעף צרכים לשיחה, לקשב, למגע פיזי ועוד. מאסלו הגדיר, למעשה, על גבי נדבכי הפירמידה קבוצות של צרכים שמהם מתפצלים מרב הצרכים האנושיים. בחלקו הראשון של פרק זה יוסבר כיצד השימוש בהידברות ובתקשורת הבין אישית הוא תנאי להשגת המענה למכלול הצרכים האנושיים, הנכללים בקבוצות הצרכים הרשומות על נדבכי הפירמידה. כתוצאה מכך יובהר לקורא שללא הידברות ותקשורת בין אישית לא ייתכן כלל קיום אנושי, שכן לא ייתכן קיום אנושי ללא השגת המענה לצרכים השונים.

הקיום האנושי יכול להתאפשר הודות לקיומן של הידברות ושל תקשורת בין אישית, שנותנות או מתווכות מענים לצרכים אנושיים.

ההידברות והתקשורת הבין אישית מתווכות מענים לצרכים הבסיסיים הבאים שבהיררכיית הצרכים: מזון, מים, הגנה וביטחון בסיסי ברמה הפיזית

ההידברות והתקשורת הבין אישית מספקות ומתווכות מענים לצרכים חברתיים, כגון צורכי אהבה, שייכות, חברות ומקובלות

חברתיות, שייכות, קבלה וביטוי של אהבה ומיניות הם צרכים רגשיים מרכזיים וחשובים ביותר לאיכות חייו, בריאותו ותפקודו של כל אדם. היכולת לגייס מענה לצרכים אלה תלויה בכישוריו החברתיים של האדם, המבוססים במידה רבה על כישורי התב"א שלו.

פגם קשה בכישורים החברתיים עלול לגרום לחיי בדידות בגיל הבגרות. חיי בדידות מגדילים עד מאוד את הסיכוי לקיצור תוחלת החיים. עשויות להיות לכך סיבות רבות, וביניהן היעדר עזרה בשעת חירום, היעדר מוטיבציה ותשומת לב לתזונה נכונה, תחושות עצב ודיכאון, המחלישים את המערכת החיסונית. יתר על כן, פגם קשה בכישורים החברתיים עשוי להוביל גם לחוסר יכולת להביע ולקבל רגשות אהבה מאנשים אחרים, כמו מאחים, עמיתים — ללימודים, לחיי קהילה, לעבודה — ולעיתים גם הורים, בת/בן זוג, ילדים, אם יש. לכל הנאמר לעיל קיימות השלכות רבות על בריאותו ועל הישרדותו של האדם. לדוגמה, הקושי בהבעה ובקבלת רגשות אהבה, מקטין באופן דרסטי את הסיכוי לחיים זוגיים טובים, שיכולים להיות מקור לחילופי רגשות אוהבים עם בן או עם בת הזוג, צורך גופני־נפשי עמוק המשפיע על תפקודן של כלל מערכות הגוף והנפש. הגירויים העצביים והתחושתיים, הנגרמים מיחסי חברות ואהבה, הם הזנה חיונית ביותר לעצם תפקודנו. ידוע על מחקרים שבוצעו על שבויי מלחמה אמריקאים במלחמת קוריאה־ארצות הברית, שהוחזקו זמן רב בבדידות קשה. מחקרים אלה הוכיחו שהבדידות האיצה עד מאוד את ההידרדרות הנפשית והפיזיולוגית של אותם שבויים, בהשוואה לקבוצת שבויים דומה שנבדקה, שלא הוחזקה בתנאי בדידות.

חסך במגע תקשורתי חברתי יוצר, אם כן, חסך באותו גירוי עצבי תחושתי, שכה חשוב לבריאותו ההוליסטית של האדם ושל יצורים חיים רבים אחרים. חסך זה גורם לנזק ופגיעה ישירה בבריאותם ובתפקודם של בני האדם ושל מערכות חיים אחרות.

בהמשך יוצג ויובהר כיצד מספקות ההידברות והתקשורת הבין אישית את המענה לצרכים החברתיים לסוגיהם.

ההידברות והתקשורת הבין אישית מתווכות ומספקות מענים לצורכי הערכה, הישגים, יוקרה וסטטוס

[2] מתוך: ריבר, ס. ארתור בספרו "לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה". 1992. כתר הוצאה לאור, עמוד 589. [חזרה]