פרק ראשון - מאבקי כוח בין זרמים בתקופת חז"ל
ב מאה השנייה לספירה אנו עדים למאבקים בין שני זרמים עיקריים - את הזרם הראשון , שייצג את המון העם, הנהיג התנא חבר הסנהדרין הגדול ויושב ראש לשכת הגזית המקובל הרב אלישע בן אבויה. את הזרם השני שייצג את ההנהגה היהודית העשירה והאמידה והשבעה ייצג רבי עקיבא, שנהנה מתמיכת השלטון הרומאי - עובדה שהעניקה לו ולשאר חברי ההנהגה כוח רב ורישיון להרוג ללא משפט.
להלן נמנה את החברים בכל זרם:
[1] הזרם הראשון שייצג את המון העם ונתמך על ידיו נמנו: התנא הרב אלישע בן אבויה, רבי מאיר בעל הנס, התנאית הצדקת הרבנית ברוריה בת חנינא בן תרדיון, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אלעזר המודעי, רבי נקיי הסופר; רבי יוחנן בן תורתא.
[2] הזרם השני שייצג את ההנהגה ונהנה מתמיכת השלטון הרומאי - בראשו של הזרם השני עמד רבי עקיבא שנהנה מתמיכת השלטון הרומאי, עובדה שהעניקה לו ולשאר חברי ההנהגה רישיון להרוג ללא משפט; רבי יהודה הנשיא, בנו המאומץ של רבן שמעון בן גמליאל; רבי אלעזר בן רשב"י, בר קפרא, רבי ישמעאל בן יוסי, שמעון בן כוזיבא.
בזרם השני מכהנים שני מנהיגים בתפקיד רשמי מטעם השלטון הרומאי: רבי יהודה הנשיא כיהן כשר האוצר הרומאי בארץ ישראל, או כלשון התלמוד גובה המיסים של קיסר רומא בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו מהיהודים. בתוקף סמכותו הוא קיבל רישיון להרוג ולענות אנשים, כולל קיצוץ אברי גופם בעודם בחיים כהרתעה לתשלום המס לקיסר רומא.
המנהיג השני שכיהן בתפקיד רשמי מטעם קיסר רומא הוא רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי - תפקידו היה מפקד המשטרה הרומאית בארץ ישראל מטעם הקיסרות הרומית. גם לו היה רישיון להרוג ולענות ללא משפט.
הזרם הראשון שבראשו עמד התנא רבי אלישע בן אבויה התאפיין במאבק לא אלים ושקט, תוך שימת דגש על עזרא לעניים ולנדכאי החברה: עניים, יתומים, אלמנות, נערות שנאנסו והושמו בבתי הזונות של הרומאים, ונערות עניות שנמכרו לזנות כעונש על אי תשלום מיסים - כגון אחותה של התנאית ברוריה בת חנינא בן תרדיון.
הזרם השני התאפיין במאבק אלים מאד ושימוש בענישה שכללה: קיצוץ אברים בחיים, קבורת אדם בחיים, תליית אנשים, הכנסת נערות יהודיות עניות ויתומות לבתי זונות, מכירת יהודים לעבדות לרומאים והפיכתם ללוחמים בזירה - גלדיאטורים - ששוסעו חיים בידי חיות טרף או לוחמים רומאיים מקצועיים.
הזרם השני נהנה כאמור מתמיכת הקיסרות הרומית, תמיכה שהעניקה להנהגה היהודית שלטון כוח מוחלט, יחד עם כוחנות ושחיתות מוחלטת. כתוצאה מנהנתנות ותאוות בשרים תרתי משמע, היו חברי ההנהגה היהודית שמנים מאד למעלה ממאה וחמישים קילו, ובעלי כרס רחבה כמטר.
החיבה לבשר עגלים הובילה להתעללות בחיות ובייחוד בעגלים רכים, התעללות אותה הוביל רבי יהודה הנשיא. התאווה לבשרים הובילה לתאווה לנערות צעירות, שנאנסו ואחר כך נרצחו או נמכרו כשפחות מין לרומאים. את החיבה לנערות צעירות הוביל רבי ישמעאל בן יוסי שהתאפיין באכזריות מוחלטת וכפירה מוחלטת בתורה. הוא אנס נערה יהודיה ענייה ויתומה בת שלוש עשרה, הכניסה להיריון ואחר כך רצח אותה בדם קר בצורה אכזרית ביותר: בישולה בסיר עם מים חמים עד שנשר בשרה מעל עצמותיה, ומכר את עצמותיה לרופאים יווניים למטרות ניסויים מדעיים.
כתוצאה ממאבקים אלה שלמו חברי הזרם הראשון בחיי אדם: אחיה של התנאית ברוריה עונה ונרצח ופיו מולא חצץ; שני ילדיה של התנאית ברוריה נרצחו ביום שבת בבוקר על ידי מינים. ואחותה של התנאית ברוריה הושבה בקובה של זונות על ידי רבי יהודה הנשיא כנקמה ברבי מאיר על שערער על סמכותו של אביו החורג רבן שמעון בן גמליאל.
על רקע מאבקי כוח אלימים אלו פעלה התנאית ברוריה ללימוד והפצת התורה במישורים שונים: בקרב נשים, בקרב גברים, ובקרב גויים. התנאית ברוריה הייתה ידועה כמי שהוסמכה על ידי חז"ל ליטול חלק בוויכוח עם מינים ומשומדים. מינים ומשומדים אלו הרגו למעשה את אחיה ושני ילדיה של התנאית ברוריה וגרו בשכנות לה.
וכאן ניתן להצביע על תמיכה נוספת שהוענקה להנהגה היהודית על ידי המינים והמשומדים, בנוסף לתמיכת הקיסרות הרומית. עוד עובדה בעטיה הם הפכו לרודנות מוחלטת.
המונח "שפיל לספיא קרא" אותו טבעה התנאית ברוריה מושם בפיו של רשב"י על ידי מחבר ספר הזוהר. אך לא ניתן למצוא את השפעתה של התנאית ברוריה על רשב"י בגמרא - דרכה מנוגדת לדרכו לחלוטין. התנאית ברוריה לימדה תורה בדרך, קריא בהליכה וגם ניהלה ויכוחים בציבור עם חכמים ועם גויים. ובייחוד התנאית ברוריה ניהלה ויכוחים לא אלימים עם חכמים. בניגוד לרשב"י שנהג להרוג את המתוכחים עמו.
ההנהגה היהודית הייתה עסוקה באומנויות הלחימה, קרי תרבות הגוף במקום בלימוד התורה. הערצה זאת של תרבות הגוף הונחלה להנהגה היהודית מהתרבות הרומאית שטיפחה את אומנות הלחימה וייסדה אף בתי ספר ללחימה - לגלדיאטורים. לוחמים שאומנו להילחם בזירה, וזאת בנוסף לחיילים שלמדו את אומנות הלחימה בבתי ספר של הרומאים ללחימה. אך כפי שציינו למעלה, ההנהגה היהודית עצמה הייתה בעלת מימדי גוף גדולים - שמנים. רבי ישמעאל בן יוסי שקל למעלה ממאה ושבעים קילו. וכך גם רבי אלעזר בן רשב"י והגיע אף למשקל של 180 קילו ויותר. והיה בריון מגודל. כמו בר כוזיבא. בר כוזיבא היה הורג אנשים בידיו ללא כלי נשק.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.