מה התביעה מהשמיים על האדם בעניין חינוך הילדים?
סיפר הרב שמשון פינקוס, זכר צדיק לברכה:
אחד מגדולי התורה שלח את הבן שלו לישיבה, ואותו בן נפטר.
תלמידיו טיכסו עצה איך לבשר לאבא שהבן שהלך לישיבה נפטר.
הם באו אליו ואמרו לו: "כבוד הרב, הבן שלך נהיה חילוני, הוא יצא לתרבות רעה." שיקרו לו ולא אמרו לו את האמת שבנו נפטר.
קם האבא ואמר: "היה יותר טוב אם היה מת. מי צריך בן כזה חי?"
אמרו לו תלמידיו: "הוא מת," והתנחם.
אחרי שהוא כבר חי, הקדוש־ברוך־הוא מצווה עליך לעשות את הכול:
שהבן שלך לא יגיע להיות מת.
אחרי שאם הבן פיספס באיזו דרך, אתה חייב לעשות הכול איך "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
רבי לוי יצחק בנדר, זכר צדיק לברכה היה אומר: עיקר ההשתדלות של האדם בחינוך הילדים, שישתדל כל אדם ואדם בכל כוחו עד שיגיע למצב שלא תוכל להיות עליו תביעה מהשמיים. שבאמת בורא עולם יעיד עליו: "הבן־אדם הזה עשה הכול, לא החסיר כלום." אז גם אם קרה מה שקרה זה כבר לא עניין של האדם.
אבל כל עוד לא עשית את מה שאתה יכול לעשות, התביעה עדיין עליך מהשמיים.
מה צריך לעשות? ואת הדברים אתה צריך לדעת עוד לפני שאתה מתחתן ועוד לפני שהילד נולד. וקל וחומר אם מצאת את עצמך אחרי שהוא כבר נולד. וקל וחומר, האבא של קל וחומר, אם מצאת את עצמך כבר אחרי שנולד ואתה קצת ירדת מהשוליים של הדרך. איך חוזרים חזרה לכביש, מה עושים? זה לא פשוט.
על עניין זה בעיקר ועל יסודות העניין הזה של חינוך הילדים שנזכה לראות מהם חיים בשני עולמות, נוסד השיעור הנוכחי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.