מעשה אורג – סיפורים והקשרים במסכת קידושין

התלמוד פורש כר נרחב של הלכות וסיפורים, מימרות אמוניות ומימרות פילוסופיות, תיאורים של חיי יום־יום ושל אירועים מעין היסטוריים, דקדוק וחקירה בענייני לשון בצד אנקדוטות מחיי החכמים וסיפורי מופת מציאותיים ודמיוניים.

מבין כל הסוגות הללו, המשולבות זו בזו בסוגיות התלמוד, הסיפור – יצירה אמנותית בעלת רבדים גלויים וסמויים – הוא סוגה שבה היוצרים, המעבדים ואף עורכי הסוגיות הביעו את עמדותיהם כלפי ההלכה וגילו בה פנים חדשות. עיון בסיפורים עשוי לגלות כי פעמים שהם מבטאים התנגדות לעמדה הלכתית או מציעים הגמשה שלה, ופעמים שהם מחזקים אותה ומציגים יישום של ההלכה במציאות.

לעתים מובאים בסוגיה אחת כמה סיפורים המסודרים בקובץ בעל מבנה משוכלל. קיימים קבצים הבנויים על פי מספר טיפולוגי וקבצים שבהם הסיפורים מסודרים בהדרגה עולה או יורדת. מבני הקבצים ואופן סידור הסיפורים בהם רומזים למגמות מעצביהם ועורכיהם. עיון במארג הסיפורים בקובץ ובאופן שילובו בסוגיה עשוי לגלות מה עומד מאחורי צירופם של רכיביו וליפופם זה בזה.

בחיבור זה, שהוא הראשון בסדרת חיבורים על סיפורי התלמוד הבבלי בהקשרם הסוגייתי, ניסינו לחשוף באמצעות ניתוח פילולוגי, תוכני, ספרותי ומבני של כל סיפור או קובץ סיפורים את המגמה הרעיונית, ההלכתית, או המוסרית שעל פיה נוצרו ועוצבו הסיפורים והקבצים ושולבו בסוגיות.

הדיונים בסיפורים נערכו כדלהלן:

כל סיפור הוצג הן בלשון המקור1 שבה הוא מובא בסוגיה והן בתרגום. לאחר הצגת הסיפור הובא קטע הסבר על הקשרו התוכני בסוגיה, ולאחריו קטע הכולל הערות ביוגרפיות קצרות על הדמויות הנזכרות בו.2

הקטעים דלעיל הם מעין מבוא לקטע המרכזי שעיקרו חקירת הסיפור וניתוחו. החקירה והניתוח כוללים הסברי מילים, מושגים וביטויים, בדיקת תכנים ורעיונות, איתור קשרים בין מבנה, צורה ותוכן, ובמקרים אחדים גם התייחסויות לאחיזתם של הסיפורים במציאות ההיסטורית ולרמזים שניתן לדלות מתוכם לגבי התפתחות תפיסות הלכתיות.

כל הניתוחים מתבססים על חקירת שינויי נוסח בכתבי היד ובדפוסים הקדומים, חקירה השוואתית של טקסטים מקבילים בספרות חז"ל, ועיון בדבריהם של מפרשי התלמוד והפוסקים הראשונים.

בסוף כל ניתוח מוצגות מסקנות לגבי מגמת שילובו של הסיפור הנדון במשא ומתן שבסוגיה ולגבי תרומתו לעמדתה ההלכתית או הערכית־מוסרית.

החיבור הראשון שמלאכתו נשלמה עוסק במסכת קידושין. בחרנו לפתוח במסכת זו משום שהיא עשירה בסיפורים בנושאי אישות וחברה העשויים לעורר עניין בציבור הרחב.

החיבור נחלק לארבעה פרקים על פי פרקי המסכת, וסדר הסיפורים והדיונים בכל פרק תואם את סדר הופעתם בגמרא. כל פרק נחלק לתתי־פרקים על פי נושאים ועל פי הקשר של הסיפורים למשנה מסוימת או לדיון מסוים בגמרא. בפתח כל תת־פרק הובא מבוא קצר המסביר קשר זה, מכנה בשמות את כל הסיפורים הנכללים בו ומציין את מראי המקום שלהם בגמרא.

חקירת הסיפורים, הדיונים בהם וכתיבת החיבור נעשו על ידי קבוצת מחקר שהונחתה על ידי פרופ' שולמית ולר והשתתפו בה החוקרים ד"ר יצחק בלאו, מיכל בלאו, ד"ר רחל גרובייס, ד"ר עודד רוזנבלום וד"ר שרה רז.

אנו מביאים לפניכם את תוצאת העבודה המשותפת ומקווים ושהקריאה בה תערב לכם כמאמר התלמוד "בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה יוֹצְאִים מִפִּי בַּעֲלֵיהֶם כְּתִקְנָם הֵם עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם..." (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א דף כח ע"א).

1 כל המקורות הובאו מתוך פרויקט השו"ת – אוניברסיטת בר־אילן.

2 קיימים חכמים שהביוגרפיה שלהם מופיעה כמה פעמים בהקשר לסיפורים שונים. כיוון שהחיבור הוא פרגמנטלי ואין בו רצף תוכני או רעיוני, ביקשנו לאפשר לקוראים לעיין בסיפורים בודדים ובמידע הקשור אליהם לפי בחירתם.