0
0 הצבעות
0

נואיבה ראש פינה

שחר סגל

 37.00  28.00

תקציר

נהגתי מערבה ללא מטרה מוגדרת, מבצע את פעולות הנהיגה באופן אוטומטי. פניתי שמאלה לדרך עפר המתפתלת בין השדות החרושים, נהגתי בהילוך נמוך ובטורים גבוהים, והמנוע של הג’יפ הגיב ביעילות ובכוח. השטח עלה וירד במתינות. דרומה ממני היה מצוק, עשרה מטר עומקו, ולרגליו ואדי שבימי החורף זרמו בו מים. פניתי לשביל הדרומי שלאורך המצוק, לחצתי על דוושת הגז בחוזקה והגברתי את מהירות הג’יפ שהיטלטל מצד לצד בעוד הצמיגים מעיפים רגבי אדמה ובוץ. בסיבובים ניסיתי לעזוב את ההגה ולתת לג’יפ לגלוש מעבר למצוק ולתוך התהום, אך ידיי, כאילו היו להן חיים משלהן, החזיקו את ההגה נגד רצוני. מוחי התחיל להתבהר. התאחדתי עם המכונה כשאני שולט בנהיגה וקורא את הדרך, מגיב בהתאם בלחיצות על הבלמים והגז, ותוך כדי נהיגה מתחזק ומרגיש כמנצח. כשהדרך התעקלה מערבה והתרחקה מהמצוק הרפיתי מהדוושה וחזרתי לנהיגה מתונה. בתוכי הבנתי. ידעתי שאני רוצה לחיות – עם או בלי איה. לוותר ולמות לא הייתי מוכן

קוראים כותבים

There are no reviews yet.