סידנא בבא סאלי 2

נְסִיעָה נִסִּית

מַעֲרָכָה עִקֶּשֶׁת הִתְנַהֲלָה בְּאוֹתָם יָמִים עַל חִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, פְּעִילִים חֲרֵדִיִּים פָּעֲלוּ לְלֹא לֵאוּת לִפְתֹּחַ בָּתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים בְּכָל יִשּׁוּבֵי הָאָרֶץ, וּלְדַבֵּר עַל לִבָּם שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁיִּשְׁלְחוּ אֶת בְּנֵיהֶם לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי. גַּם בַּמּוֹשָׁב 'סַפְסוּפָה' הַסָּמוּךְ לְמִירוֹן בִּקְּשׁוּ לְהָקִים בֵּית סֵפֶר תּוֹרָנִי, אוּלָם בֵּית הַסֵּפֶר הַמַּמְלַכְתִּי שֶׁל הָאֵזוֹר נִלְחַם בְּכָל כֹּחוֹ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַהוֹרִים לְבַל יוֹצִיאוּ אֶת יַלְדֵיהֶם מִבֵּית הַסֵּפֶר הָאֲזוֹרִי, וְנִסּוּ לְהַפְחִיד אוֹתָם בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית נֶגֶד בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי. וְאָכֵן רַבִּים מִן הַתּוֹשָׁבִים הִתְפַּתּוּ וְשָׁלְחוּ אֶת הַבָּנִים לְבֵית הַסֵּפֶר הַמַּמְלַכְתִּי.

מִשֶּׁרָאוּ כָּךְ הַפְּעִילִים, הִצְטַעֲרוּ צַעַר רַב עַל הֲרִיסַת הַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר שֶׁל יְלָדִים שֶׁבָּאוּ מִבָּתִּים מָסָּרְתִּיִּים, וּבְבֵית הַסֵּפֶר הַחִלּוֹנִי הִשִּׁילוּ מֵעַצְמָם כָּל סַמְמָן יְהוּדִי! בַּצַּר לָהֶם פָּנוּ לַבַּבָּא סָאלִי, הֵם יָדְעוּ שֶׁרַק הוּא יוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַהוֹרִים שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם עָלוּ לָאָרֶץ מִמְּחוֹז תָּאפִילְלָת שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, לִשְׁלֹחַ אֶת יַלְדֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי.

פָּנוּ אִם כֵּן הַפְּעִילִים, וּבְרֹאשָׁם ר' יִשְׂרָאֵל גֶּלִיס לִנְתִיבוֹת וְשָׁטְחוּ בִּפְנֵי הַבַּבָּא סָאלִי אֶת בַּקָּשָׁתָם. וְלַמְרוֹת שֶׁנְּסִיעָה כָּזוֹ קָשְׁתָה עָלָיו מְאֹד, נִרְתַּם הַבַּבָּא סָאלִי לְסַיֵּעַ, וְאָמַר כִּי בְּדִיּוּק עָלָיו לִנְסֹעַ לְעַכּוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּבְרִית מִילָה, וּמוּכָן הוּא לְהַמְשִׁיךְ עַד לְסַפְסוּפָה וּלְדַבֵּר עִם הַהוֹרִים.

הֶחְלִיטוּ הַפְּעִילִים לְאַרְגֵּן מַעֲמָד יִחוּדִי לִכְבוֹד הַגָּעָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, וְתִכְנְנוּ לְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ יוֹם הַכְנָסַת סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּמּוֹשָׁב. הֵם הִשִּׂיגוּ סֵפֶר תּוֹרָה מִירוּשָׁלַיִם, וְר' יִשְׂרָאֵל, ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן, וְר' מָרְדְּכַי קָרֶלִיץ נָסְעוּ יַחַד בְּגִ'יפּ יָשָׁן וּמְקַרְטֵעַ וְעִמָּם סֵפֶר הַתּוֹרָה.

בְּדַרְכָּם עָבְרוּ בְּעַכּוֹ עַל מְנָת לָקַחַת אֶת הָרַב עִמָּם וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם צָפוֹנָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְצֹמֶת חֲנַנְיָה — הֵחֵל הַגִּ'יפּ לִפְלֹט עָשָׁן, מִן הַמָּנוֹעַ עָלוּ נַהֲמוֹת מְשֻׁנּוֹת וּבִתְחִלַּת הָעֲלִיָּה נָדַם הָרֶכֶב וְנֶעְצַר. הַנֶּהָג הַנָּבוֹךְ הוֹדִיעַ לַנּוֹסְעִים כִּי לְצַעֲרוֹ אָזַל מְלַאי הַדֶּלֶק, וְאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִירוֹנָה. נִסּוּ הַפְּעִילִים לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת, וּלְפֶתַע נִנְעַר הַבַּבָּא סָאלִי וְשָׁאַל: "הַאִם הִגַּעְנוּ כְּבָר לִמְחוֹז חֶפְצְנוּ?" "לֹא!" עָנָה הַנֶּהָג וְחָזַר שׁוּב לְדַוֵּחַ עַל הַתַּקָּלָה שֶׁקָּרְתָה.

חִיֵּךְ רַבֵּנוּ וְאָמַר: "הֲלֹא הָרֶכֶב אֵינוֹ נוֹסֵעַ עַל דֶּלֶק בִּלְבַד, אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ גַּם עִם שֶׁמֶן וּמַיִם בִּלְבַד... הַמְשֵׁךְ לִנְסֹעַ!" הוֹרָה לַנֶּהָג הֶהָמוּם. הַנֶּהָג שֶׁלֹּא הִתְוַכַּח נִסָּה שׁוּב לְהַפְעִיל אֶת הָרֶכֶב וְהִנֵּה הַגִּ'יפּ נוֹסֵעַ הֵיטֵב! כָּךְ נָסְעוּ בְּמֶשֶׁךְ כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְתַחֲנַת הַדֶּלֶק הַקְּרוֹבָה...