תולדות הלבנה 3: קרס

פרק

ראשון

הלוויין שלה ביצע הקפה שלמה סביב כדור הארץ בכל שש־עשרה שעות. הוא היה בית כלא עם אספקה אינסופית של נופים עוצרי נשימה — אוקיינוסים כחולים רחבי ידיים ועננים מתערבלים וזריחות שהבעירו חצי עולם.

בתקופה מיד לאחר שנכלאה, יותר מכול היא אהבה לערום את הכריות שלה על שולחן הכתיבה הקבוע בקיר ולפרוש את הסדינים מעל המסכים ליצירת גומחה קטנה לעצמה. היא היתה מעמידה פנים שאינה נמצאת בלוויין כלל, אלא בספינת תא שעושה את דרכה אל כוכב הלכת הכחול. בקרוב היא תנחת ותדרוך על אדמה אמיתית, תרגיש באור שמש אמיתי, תשאף חמצן אמיתי.

היא בהתה ביבָּשות שעות על גבי שעות ודמיינה איך יהיה להסתובב שם.

ממראה מדינת הלבנה, לעומת זאת, היא הקפידה להימנע. בימים מסוימים חלף הלוויין שלה כל כך קרוב לירח, שלא נראה דבר מלבדו בחלון, והיא יכלה לזהות את הכיפות המבהיקות הענקיות על פני השטח ואת הערים הנוצצות שבני הלבנה גרו בהן. גם היא גרה שם פעם. לפני שנים. לפני שגורשה.

כילדה, נהגה קְרֵס להסתתר מהירח במהלך אותן שעות ארוכות להחריד. לפעמים היא היתה נמלטת אל חדר הרחצה הקטן ומסיחה את דעתה בקליעת צמות משוכללות בשערה. או שהסתתרה מתחת לשולחן הכתיבה ושרה לעצמה שירי ערש עד שנרדמה. או שהיתה ממציאה לה אמא ואבא ומדמיינת אותם משחקים איתה בתחפושות ומקריאים לה סיפורי הרפתקאות ומסיטים את השיער באהבה ממצחה, עד שסוף־סוף — סוף־סוף — היה הירח שוקע שוב מאחורי כדור הארץ המגונן, והיא היתה בטוחה שוב.

אפילו עכשיו ניצלה קְרֵס את השעות הללו כדי לזחול מתחת למיטה שלה ולנמנם או לקרוא או לחבר שירים בראשה או לעבוד על תוכנות מסובכות. גם עכשיו היא לא אהבה להסתכל על ערי הלבנה; היתה בה פרנויה חשאית שאם היא מסוגלת לראות את בני הלבנה, ודאי גם הם יכולים להסתכל מעבר לשמיים המלאכותיים שלהם ולראות אותה.

במשך יותר משבע שנים זה היה הסיוט שלה.

אבל עכשיו, אף שהאופק הכסוף של הלבנה הלך והתגנב בפינת החלון שלה, קרס לא שמה לב. הפעם קיר המסכים השקופים שלה הראה לה סיוט חדש. מילים אכזריות נמרחו על פני דיווחי החדשות, תמונות וסרטונים שהיטשטשו לנגד עיניה בעודה עוברת מערוץ לערוץ. היא לא הצליחה לקרוא אותם במהירות מספקת.

מתקפה על 14 ערים ברחבי העולם

שעתיים של קטל המוני הסתיימו ב־16 אלף הרוגים בני כדור הארץ

הטבח הגדול ביותר בעידן השלישי

הרשת נמלאה זוועות. קורבנות מוטלים מתים ברחובות בבטן מרוטשת והדם מזרזף אל הביובים. יצורים פראיים דמויי־אדם, שדם מרוח על סנטריהם, נוטף מתחת לציפורניהם וספוג בחזית חולצותיהם. היא דיפדפה בין הדיווחים, יד אחת מכסה בכוח על פיה. נשימתה הלכה וכבדה בעודה מכירה באמת.

כל זה קרה באשמתה.

במשך חודשים היא הסתירה את ספינות הלבנה מכדור הארץ, מילאה את מצוותה של הגבירה סיבּיל בלי לשאול שאלות, משרתת מאולפת שכמותה.

עכשיו היא גילתה אילו מפלצות נמצאו בספינות הללו. רק עכשיו היא הבינה מה תיכננה הוד מלכותה. עכשיו, כשהיה הרבה יותר מדי מאוחר.

16 אלף הרוגים בני כדור הארץ

כדור הארץ הותקף בהפתעה, והכול מכיוון שלא היתה אמיצה דיה לסרב לדרישותיה של הגבירה. היא עשתה את העבודה שהטילו עליה והעלימה עין מכל השאר.

קרס הסבה את מבטה מתמונות המוות והטבח והתמקדה בדיווח חדשות אחר, שבישר על זוועות נוספות העתידות להתרחש.

הקיסר קאיטוֹ מֵחבר העמים המזרחי שם קץ למתקפות בכך שהסכים להינשא למלכת הלבנה לוּנָה.

המלכה לונה תהיה לקיסרית החדשה של חבר העמים.

אמצעי התקשורת ההמומים של כדור הארץ נאבקו להחליט מה עמדתם לגבי הסכם זה, שהיה דיפלומטי אך שנוי במחלוקת. היו שרתחו מכעס והכריזו שחבר העמים ושאר חברי האיחוד הארצני צריכים להתכונן למלחמה, לא לחתונה. אבל אחרים התאמצו להצדיק את הברית. בתנועה קלה של אצבעותיה על המסך הדק השקוף הגבירה קרס את עוצמת הקול של מישהו שדיבר על התועלת האפשרית. לא ייערכו התקפות נוספות, ולא יהיה צורך לנחש מתי תתחולל התקפה נוספת. כדור הארץ ילמד להכיר טוב יותר את תרבות הלבנה. הם יוכלו לחלוק פיתוחים טכנולוגיים. הם יהיו בעלי ברית.

ומלבד זה, המלכה לונה מעוניינת למשול רק בחבר העמים המזרחי. היא ללא ספק תעזוב לנפשו את שאר האיחוד הארצני.

אבל קרס ידעה שרק טיפש יאמין בדבר כזה. המלכה לונה תהיה לקיסרית, ואז תדאג לרצוח את הקיסר קאיטו, תשתלט על המדינה כדי להשתמש בה כבסיס מבצעים לצבאה ותפלוש לשאר האיחוד. היא לא תנוח ולא תשקוט עד שכוכב הלכת כולו יימצא בשליטתה. המתקפה הקטנה הזאת, שישה־עשר אלף המתים... זאת רק ההתחלה.

קרס השתיקה את השידור, השעינה מרפקים על השולחן ותחבה את שתי ידיה בשפע שערה הבלונדיני. פתאום היה לה קר, אף שהטמפרטורה בתוך הלוויין נשמרה קבועה באופן אוטומטי. אחד המסכים מאחוריה התחיל להקריא בקול של ילדה, שתיכנתה בעצמה כשהיתה בת עשר, במהלך ארבעה חודשים של שעמום עד שיגעון. עליזות הקול לא הלמה את הדברים שאמר: דוח רפואי מהרפובליקה האמריקנית, ובו פירוט של תוצאות הנתיחה שנערכה באחד מחיילי הלבנה.

העצמות חוזקו בביו־רקמה עתירת־סידן, ואל סחוסי המפרקים המרכזיים הוחדרה תמיסת מלח להגברת הגמישות והקפיציות. שתלים אורתודנטיים החליפו את השיניים החותכות והניבים בשיניים דמויות שיני זאב, ואותו חיזוק של העצם התבצע גם באזור הלסת, דבר המאפשר ריסוק חומרים כגון עצם ורקמות קשיחות אחרות. מיפוי מחדש של מערכת העצבים המרכזית והשאה פסיכולוגית מקיפה הם המקור לתוקפנות הנבדק ולהתנהגותו הזאבית. ד"ר אדלשטיין העלה את ההשערה שמניפולציה מקיפה של הפעילות הביו־חשמלית של המוח שיחקה תפקיד ב —

"השתיקי קול."

הקול המתוק בן העשר השתתק, ונותרו רק צלילי הרקע הקבועים של הלוויין, שקְרס הפסיקה להבחין בהם מזמן. זמזום מאווררים. המהום המערכת תומכת החיים. פכפוך מתוך מכל מִחזוּר המים.

קרס אספה את קווצות השיער העבות שעל עורפה והעבירה את השיער קדימה מעבר לכתף — הוא היה מסתבך בדרך כלל בגלגלי הכיסא שלה כשלא נזהרה. המסכים היבהבו ודיפדפו מולה בעוד המידע ממשיך לזרום מהערוצים השונים של כדור הארץ. חדשות הגיעו גם מהלבנה, לגבי "החיילים האמיצים" ו"הניצחון שהושג בעמל רב" — קשקושים בחסות הכתר, מן הסתם. קרס הפסיקה להתייחס לשידורי החדשות של הלבנה בגיל שתים־עשרה.

בהיסח הדעת היא כרכה את שערה האסוף סביב זרועה השמאלית, מהמרפק ועד מפרק היד, בלי להבחין בסבך הממלא את חיקה.

"אוי, קרס," היא מילמלה לעצמה, "מה נעשה?"

קולה מגיל עשר ענה לה מצפצף, "אנא הבהירי את ההוראה, אחות גדולה."

קרס עצמה עיניים בכוח לנוכח בוהק המסך. "אני מבינה שהקיסר קאי רק מנסה למנוע מלחמה, אבל הוא בטוח יודע שזה לא יעצור את הוד מלכותה. אם הנישואים יתממשו, היא תהרוג אותו, ואז מה יעלה בגורל כדור הארץ?" כאב הלם ברקותיה. "הייתי בטוחה שלין סינדר דיברה איתו על זה בנשף. אבל מה אם טעיתי? מה אם עדיין אין לו מושג באיזו סכנה הוא נמצא?"

קרס סובבה את הכיסא, החליקה באצבעותיה על דיווחי החדשות המושתקים, הקלידה סיסמה והעלתה חלון נסתר שבדקה מאה פעמים ביום. חלון התקשורת הישירה נפתח כמו חור שחור מעל היישומים האחרים, נטוש ודומם. לין סינדר עדיין לא ניסתה ליצור קשר. אולי השבב שלה הוחרם או הושמד. אולי הוא כבר לא בידיה.

קרס סגרה את החלון בהתנשפות של מורת רוח, ובנקישות זריזות של קצות אצבעותיה הציגה תריסר חלונות אחרים במקומו. כולם היו מקושרים לשירות התרעה מקוון, שסרק את הרשת ללא הפסקה בחיפוש אחר מידע הקשור בקיבורגית בת הלבנה שנעצרה שבוע קודם לכן. לין סינדר. הנערה שנמלטה מכלא ניו בייג'ינג. הנערה שהיתה הסיכוי היחיד של קרס לספר לקיסר קאיטו על כוונותיה האמיתיות של המלכה לונה אם יממש את ברית הנישואים.

זה אחת־עשרה שעות ששירות החיפוש לא מצא אזכורים חדשים. עם כל הבהלה סביב פלישת הלבנה, נראה שכדור הארץ שכח מהמבוקשת מספר אחת שלו.

"אחות גדולה?"

קרס נאחזה במשענות הכיסא שלה בדופק מואץ. "כן, קרס הקטנה?"

"אותרה הספינה של הגבירה. הגעה צפויה בעוד עשרים ושתיים שניות."

קרס זינקה מהכיסא שלה עם הישמע המילה "הגבירה". אפילו אחרי כל השנים הללו היא עדיין נאמרה בנימה קלה של פחד.

תנועותיה היו מחול מתוזמן בדקדקנות ששיכללה עד כדי שלמות בשנים של תרגול. במחשבתה היא הפכה לבלרינה מהעידן השני, המרחפת על פני במה אפופת צללים בעוד קרס הקטנה סופרת לאחור את השניות.

00:21. קרס לחצה בכף ידה על כפתור שחרור המזרן.

00:20. היא הסתובבה בחזרה אל המסך והסתירה את כל הדיווחים על לין סינדר מתחת לשכבה של דיווחי תעמולה מטעם כתר הלבנה.

00:19. המזרן נחת על הרצפה בחבטה, הכריות והשמיכה מעוכות בדיוק כפי שהשאירה אותן.

00:16-17-18. אצבעותיה ריקדו על פני המסכים, להסתיר את ערוצי כדור הארץ ואת קבוצות הרשת.

00:15. סיבוב וגישוש זריז אחר שתי פינות השמיכה.

00:14. בתנועה חדה של מפרקי הידיים השמיכה התרוממה כמו מפרש המתנפח ברוח.

00:11-12-13. קרס החליקה את השמיכה ומשכה אותה אל הפינה הנגדית של המיטה, ותוך כדי כך הסתובבה אל המסכים בעבר האחר של המגורים שלה.

00:09-10. דרמות מכדור הארץ, הקלטות מוזיקה, ספרות מהעידן השני, הכול נסגר.

00:08. סיבוב בחזרה אל המיטה. קיפול חינני של פינת השמיכה.

00:07. הכריות נערמו באופן סימטרי כנגד ראש המיטה. תנועה רחבה של הזרוע שיחררה את השיער שנתפס מתחת לשמיכה.

00:05-06. מַעבר חלק על פני הרצפה תוך קידות וסחרורים, כדי לאסוף כל גרב וגומייה זנוחים ולהשליך אותם אל פתח הממחזר.

00:03-04. מעבר על פני השולחנות, לאסוף את הקערה היחידה, הכף היחידה, הכוס היחידה וחופן קולמוסים ולהכניס אותם לארון המזווה.

00:02. פירואט אחרון לבחון את מעשה ידיה.

00:01. אנחה של שביעות רצון וקידה חיננית לסיום.

"הגבירה הגיעה," אמרה קרס הקטנה. "מבקשת פרישה של התקן העגינה."

הבמה, הצללים, המוזיקה — הכול התפוגג ממחשבתה של קרס, אף שחיוך מתורגל היטב נותר על שפתיה. "כמובן," היא אמרה בקול עליז וריחפה לעבר משטח הכניסה הראשית. היו שתי כניסות ללוויין שלה, אבל רק באחת נעשה שימוש אי־פעם. היא אפילו לא היתה בטוחה שהכניסה האחרת מתפקדת בכלל. כל דלת מתכת רחבה נפתחה אל צוהר עגינה, ומעבר לו, החלל.

מלבד כאשר עגנה שם ספינת תא. ספינת התא של הגבירה.

קרס הקלידה את הפקודה. על המסך הופיע תרשים של התקן העגינה הנפרש, והיא שמעה את קול החבטה כשהספינה התחברה אליו. טלטלה עברה בקירות סביבה.

הרגעים הבאים היו מוכרים לה במידה כזאת, שהיא היתה יכולה למנות את מספר פעימות הלב בין צליל צפוי לצליל צפוי. זמזום מנועי הספינה הקטנה בעודם כבים. הצטלצלות הצוהר הנצמד לספינה ונאטם סביבה. קול היניקה כשחמצן מילא את החלל. צפצוף האישור שהמעבר בין שני החללים בטוח. פתיחת הספינה. צעדים מהדהדים במעבר. רחש דלת הכניסה של הלוויין נפתחת.

היו זמנים שקרס קיוותה שגבירתה תפגין חמימות וטוב לב. אולי סיביל תסתכל עליה סוף־סוף ותאמר, "קְרֵסֵנְט היקרה, מתוקה שלי, את הרווחת ביושר את אמונה וכבודה של הוד מלכותה המלכה. את מוזמנת לחזור איתי אל הלבנה ולהתקבל שם כאחת מאיתנו."

הזמנים הללו חלפו מזמן, אבל החיוך המתורגל של קרס נותר במקומו, אף לנוכח הצינה שהגבירה סיביל הפגינה. "יום טוב, הגבירה."

סיביל נשפה בבוז. השרוולים הרקומים של מעילה הלבן ריפרפו סביב הארגז הגדול שנשאה, שהיה מלא בפריטי האספקה הרגילים: מזון ומים עבור קרס האסירה, והעֶרכה הרפואית, כמובן. "אז מצאת אותה, אני מבינה?"

קרס התכווצה סביב חיוכה המקובע במקומו. "מצאתי אותה, הגבירה?"

"אם זה אכן יום טוב, בוודאי מילאת סוף־סוף את המשימה הפשוטה שהטלתי עלייך. האם זה המצב, קרסנט? מצאת את הקיבורגית?"

קרס השפילה את מבטה, וציפורניה ננעצו בכפות ידיה. "לא, הגבירה. לא מצאתי אותה."

"אני מבינה. אז זה אינו יום טוב כלל, נכון?"

"בסך הכול התכוונתי... שחברתך היא תמיד..." היא השתתקה. היא הכריחה את ידיה הקפוצות להיפתח והעזה להסתכל ישירות בפניה הזועפות של הגבירה סיביל. "בדיוק קראתי את החדשות, הגבירה. חשבתי שאולי אנחנו שמחים על האירוסים של הוד מלכותה."

סיביל שמטה את הארגז על המיטה המסודרת למשעי. "אנחנו נהיה מרוצים ברגע שכדור הארץ יימצא בשליטת הלבנה. עד אז יש לנו עבודה לעשות, ואת לא אמורה לבזבז את זמנך בקריאת חדשות ורכילות."

סיביל התקרבה אל המסך שבו הסתתר החלון הסודי של התקשורת הישירה, ראיה חד־משמעית לבגידתה של קרס בכתר הלבנה. קרס נדרכה. אבל סיביל הושיטה יד מעבר לו, אל המסך המציג שידור וידיאו של הקיסר קאיטו נושא דברים בחזית דגל חבר העמים המזרחי. במגע קל המסך התרוקן, חושף את קיר המתכת ואת סבך צינורות החימום שמאחוריו.

קרס שיחררה באיטיות את האוויר מריאותיה.

"אני בהחלט מקווה שמצאת משהו."

קרס הזדקפה. "לין סינדר נראתה בפדרציה האירופית, בעיירה קטנה בדרום צרפת, בסביבות 18:00 זמן מקו —״

"אני מודעת לכל זה. ואז היא הגיעה לפריז והרגה אמגושי וכמה סוכנים מיוחדים חסרי תועלת. עוד משהו, קרסנט?"

קרס בלעה רוק והתחילה לכרוך את שערה בצורת שמונה סביב שני מפרקי הידיים. "בשעה 17:48 מוכר בחנות חלקי חילוף לספינות ולכלי רכב בריוּ שבצרפת עידכן את מלאי החנות, מחק מהמלאי מקור כוח שתואם את דגם 'פעמונית 214', דרגה 11.3, אבל לא ציין תשלום כלשהו. חשבתי שאולי לין סינדר גנבה... או השתמשה בהקסמה..." היא היססה. סיביל העדיפה לשמר את העמדת הפנים שהקיבורגית חלולה, אף ששתיהן ידעו שזה לא נכון. בניגוד לקרס, שבאמת היתה חלולה, לין סינדר ניחנה במתת הלבנה. המתת היתה אולי קבורה או נסתרת בצורה כלשהי, אך היא בהחלט באה לידי ביטוי בנשף השנתי של חבר העמים.

"מקור כוח?" שאלה סיביל. היא התעלמה מההיסוס של קרס.

"הוא ממיר מימן דחוס לאנרגיה שיכולה לשמש להנעה של —"

"אני יודעת מה זה," אמרה סיביל בקוצר רוח. "את אומרת לי שההתקדמות היחידה בחיפושים שלך היתה לגלות ראיות לכך שהיא עורכת תיקונים בספינה שלה? שעכשיו יהיה עוד יותר קשה לאתר אותה — משימה שלא הצלחת לבצע גם כשהם היו בכדור הארץ?"

"אני מצטערת, הגבירה. אני מנסה. פשוט —"

"התירוצים שלך לא מעניינים אותי. כל השנים הללו שיכנעתי את הוד מלכותה להשאיר אותך בחיים מתוך הנחה שיש לך משהו בעל ערך להציע, משהו בעל ערך יותר מדם. האם טעיתי בכך שהגנתי עלייך, קרסנט?"

קרס נשכה שפתיים, ולא ציינה את כל הדברים שעשתה למען הוד מלכותה במהלך שנות מאסרה. בניית אינספור מערכות ריגול למעקב אחרי מנהיגי כדור הארץ, פריצה לתקשורת המוצפנת בין דיפלומטים וחסימת אותות לווייניים כדי לאפשר לחיילי המלכה לפלוש לכדור הארץ ללא התרעה מוקדמת, כך שכעת היה על ידיה דמם של שישה־עשר אלף איש. זה לא ישנה דבר. רק כישלונותיה של קרס עניינו את סיביל, והעובדה שלא הצליחה למצוא את לין סינדר היתה כישלונה הגדול ביותר עד כה.

"אני מצטערת, הגבירה. אני אתאמץ יותר."

עיניה של סיביל הצטמצמו. "אני אכעס מאוד אם לא תמצאי עבורי את הנערה הזאת, ובקרוב."

תחת מבטה של סיביל הרגישה קרס כמו עש שהוצמד ללוח שעם. "כן, הגבירה."

"יפה." סיביל הושיטה יד וטפחה על לחייה. זה היה כמעט כמו אישור של אמא, אבל לא ממש. היא הסתובבה ופתחה את נעילת הארגז. "ועכשיו," אמרה ושלפה מזרק תת־עורי מתוך הערכה הרפואית. "הזרוע שלך."