תקלת מלתחה תקול

כעבור שלושה חודשים

“בוקר אור!“

צליל מחיאת כף וקולו של ג'ק, המנהל שלי, מפלחים את ראשי כגרזן המפלח בול עץ.

אני רוטן וממלמל, “לך תזדיין, ג'ק. אני ישן.“ לתוך הכרית שמעמעמת את המילים.

שנייה אחר כך מכות בי קרני שמש חמימות כשהווילונות מוסטים הצידה.

“בשם אלוהים,“ אני גונח.

“בנות, נא להתלבש ולצאת לדרך. מחכה לכן למטה רכב שייקח אתכן הביתה,“ אומר ג'ק בנימה עניינית שאינה סובלת ויכוחים.

אני מרגיש תנועה במיטה. גפיים וגופים מטפסים מעליי וקמים מהמיטה.

אתמול בלילה...

אה, כן.

מסיבה.

אלכוהול, מלא אלכוהול.

ג'ינג'ית עם גרון עמוק של אלופות וברונטית עם רגליים לא נגמרות.

סקס.

בכמויות מסחריות.

במסיבה. בלימוזינה בדרך חזרה לסוויטה שבה אני מתגורר בחודשים האחרונים. על הספה. על המיטה.

כרגיל.

טוב, כרגיל בזמן האחרון מבחינתי.

אני מותח את גופי הכואב ומרים ראש. השמש מסנוורת אותי, ואני משפשף את פניי וממצמץ כדי לראות טוב יותר. ואז אני פוגש במבטו של ג'ק.

הוא עומד מולי, זרועותיו שלובות על חזהו ופרצופו מעוקם בביקורתיות.

הוא מסתכל עליי בהבעה הזאת הרבה בזמן האחרון.

הבנות מסתובבות בחדר לאסוף פריטי לבוש שנפוצו לכל עבר בפעילויות הלילה האחרון.

“מה?“ אני מתפרץ עליו.

הוא לא אומר כלום אלא רק מנענע בראשו.

המבט שלו מעורר בי תחושה לא נעימה. במיוחד מציקה לי האכזבה בעיניו.

ג'ק יוצא דופן בתעשייה שורצת הכרישים. הוא נאמן. לי. לאשתו. לילדיו. בעזרתו, ובזכות המשפחה שלי בבית, נשארתי כל השנים האלה נקי בעיר מלאת זוהמה.

טוב, הייתי נקי. עכשיו אני מלוכלך ועוד איך.

אני מגניב מבט אל הבחורות שמתלבשות בחיפזון, ובושה מתפשטת בחזי.

זה לא אני...

לפחות לא הייתי ככה.

נכון שהיו לי סטוצים בעבר. שכבתי עם נשים בלי להבטיח משהו מעבר.

אבל זה – רצף בלתי נגמר של לילות שתייה וזיונים, וחוזר חלילה – זה לא אני.

פשוט כרגע זה הדבר היחיד שמשפר לי את ההרגשה.

טוב, לפחות זמנית.

מרוב בושה אני קם מהמיטה ומתפרץ, “פאק, ג'ק, תפסיק להסתכל עליי ככה.“ אני צועד בעירום לארון, מוציא מכנסי בד שחורים רכים ולובש אותם.

“איך ככה? כאילו אתה על הפנים?“ מציין ג'ק, כאילו לא אכפת לו שיש עוד אנשים בחדר.

אני כבר יכול לדמיין את הכותרות...

המנהל של ווהן מכנה אותו “על הפנים“ במהלך ויכוח סוער

אני חורק שיניים ומפנה מבט נרגז אל הבנות שיוצאות בדיוק מהחדר. שתיהן נראות כאילו לא שמעו ולא אכפת להן ממה שג'ק אמר, אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת בעיר הזאת.

אני פוגש במבטה של הג'ינג'ית. היא מחייכת אליי חיוך שאומר שהיא מעוניינת בשידור חוזר, ומניחה פתק על השידה לפני שהיא יוצאת, והברונטית בעקבותיה.

מצטער, מותק, אין שידורים חוזרים.

ג'ק ניגש לטרוק אחריהן את הדלת.

“ממתי אתה פותח פה מול אנשים?“ אני מתעצבן עליו.

הוא זה שתמיד מזהיר אותי לחשוב פעמיים מה אני אומר ולמי.

“מאז שנראה שאתה כבר לא שם זין על הקריירה שלך.“

“כן אכפת לי.“

הוא צוחק. “אז תתאפס על עצמך.“

“תרד לי מהראש.“

“זה בדיוק מה שעשיתי בחודשים האחרונים. מה שכולם עשו. אנחנו מבינים שאתה פגוע. מה שהם עשו... זה דפוק. אבל החיים דפוקים, ואנחנו בכל זאת מתגברים וממשיכים. אתה צריך להתגבר ולהמשיך הלאה, ווהן.“

“אני ממשיך,“ אני רוטן.

“כן, רואים.“ הוא נועץ מבט רב משמעות בקופסת קונדומים ריקה שנחה על השידה ובבקבוקי הוויסקי הפזורים בחדר.

שוב אני מוצף בושה, על אף שאין סיבה, אני בן אדם בוגר. אבל ברור לי שזה לא אני. זה לא מתאים לי.

ואכפת לי מה ג'ק חושב עליי. אני מעריך אותו.

ואני יודע שהמשפחה שלי דואגת לי. אני יודע שאני מאכזב אותם.

אני מאכזב את עצמי.

אני מעביר את ידיי בשערי באנחה.

“אתה צריך לקחת את עצמך בידיים, ווהן.“ הוא שולח יד ושולף טלפון נייד מהכיס הפנימי של ז'קט הספורט, מפעיל אותו ומראה לי תמונה וכותרת.

כוכב נופל

כמעט לא זיהינו את ווהן ווסט כושל החוצה ממועדון ונשען על כתפי שתי בחורות שחגגו איתו כל הלילה בוואן הֶלדן, יחד עם הבליין הידוע והכוכב המפורסם גבריאל אוונס וכוכב הטלוויזיה ג'וליאן ג'ייקוב.

התנהגותו של הכוכב שבור הלב הולכת ומתדרדרת מאז שהתפרסם הרומן בין חברו הטוב קיין אקטון לבת זוגו לשעבר פייפר ווטס, שנחשף בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית ‘דיגבי חושף' בהנחיית ברדפורד דיגבי, שם תקף ווסט את אקטון באלימות גופנית. לא הוגשה תלונה.

ההשערה היא כי הרומן בין אקטון לווטס התחיל על סט הצילומים של הסרט ‘בגידה' שבו כיכבו השחקנים זה לצד זו.

אני מתקשה לזהות את הדמות אדומת העיניים והשפוכה שניבטת אליי מהתמונות, נשענת על שתי הנשים שכרגע יצאו ממיטתי, כשבאחת התמונות רואים בבירור את היד שלי נשלחת במעלה חצאיתה של אחת מהן.

אוי, אני על הפנים.

ג'ק מעביר תמונה לכותרת הבאה...

ווהן ווסט. מכור למין ולאלכוהול? המומחים שלנו טוענים שכן.

ועוד אחת...

תמונה שלי מערב אחר, נראה שפוך ועושה תנועה מגונה לצלמים, כששוב מישהי מחזיקה אותי שלא אפול.

ואז תמונה של קיין ופייפר, זאת שהופיעה בחשיפה בתוכנית של דיגבי – המקור לכל הכאב וההשפלה.

תחושת הנבגדות מציפה אותי שוב כבראשונה.

אני מפנה מבט באנחה מג'ק ומשקיף אל החלון הענקי, מעביר שוב יד בשערותי.

ג'ק מתיישב על המיטה בחריקת קפיצים.

“אני מבין שמה שהם עשו כאב משהו בן זונה – קיין עקץ גם אותי – אבל אתה לא יכול לתת לזה להרוס את כל מה שעבדת קשה לבנות.“

כשג'ק התחיל לייצג אותי, קיין כבר היה לקוח שלו. לא היה לי איפה לגור אז ג'ק שיכן אותי אצל קיין, שחיפש בזמנו שותף. ככה הכרנו.

למרות הסקנדל, קיין היה יכול עדיין להכניס לג'ק סכומים מכובדים. אבל הוא הפסיק לייצג אותו ונשאר איתי.

אני מבין שאני אמור להכיר לו טובה על כך, אבל אני לא מרגיש אסיר תודה במיוחד כרגע.

“להשתכר ולזיין נשים אקראיות לא יעזור למצב, ווהן. מה שיעזור למצב זה לחזור לעבודה. אנחנו צריכים שהתקשורת והמעריצים יתמקדו בסרט הבא שלך ולא בחייך האישיים.“

“החיים האישיים שלי?“ אני צוחק. “איזה בדיחה! אין לי חיים אישיים, כי כל העולם המזדיין יודע מה הולך.“

“ואתה לא בדיוק מקשה עליהם בתחום הזה כרגע, נכון?“ הוא מטיח בי חזרה.

אני מצמצם עיניים לעברו. “ומה אם לא מתחשק לי להופיע עכשיו בסרט?“ אני משלב ידיים על החזה כדי להחניק את הכאב העמום בפנים.

הוא צוחק צחוק נטול שעשוע שגורם לי להסתובב אליו.

הוא קם על רגליו. “דפקו אותך חזק, וזה כואב בטירוף. אני מבין. אבל נראה לך שזאת הדרך לנקום בהם – להשתכר עד אובדן חושים ולתקוע כל דבר עם כוס? תהיה רציני, בחייך. אתה מכיר את התחום, ווהן. הכול יכול להשתנות בהינד עפעף. כרגע הפופולריות שלהם בקרשים. הם לא מצליחים לגרד עבודה. אף אחד לא ייגע בהם עם מקל. לא יחזרו אליהם אפילו מפרסומת לנייר טואלט כרגע... אבל זה ישתנה מתישהו. ראיתי את זה בעבר. אנג'י ובראד הרוויחו כפול, כל אחד, בשנה שאחרי הרומן. הפופולריות שלהם הרקיעה שחקים, כי היחצ“נים מכרו את זה נכון. וההתנהגות שלך כרגע עושה ליחצ“נים של פייפר עבודה קלה בשיקום התדמית שלה.“

הוא מעביר אצבע על מסך הטלפון ומסובב אליי את המכשיר. תמונה של פייפר, בוכייה.

זונה.

פייפר ווטס שוברת שתיקה לראשונה מאז חשיפת הרומן עם קיין אקטון

“האלכוהוליזם ורדיפת הנשים הבלתי פוסקת של ווהן דחפו אותי לזרועותיו של קיין,“ אמרה פייפר בדמעות. “הוא מאוד חמום מוח.“

“פחדת ממנו?“

“כן,“ היא עונה חרש בראש מורכן.

“ווהן הרים עלייך יד פעם?“

“כן.“

אז, גבירותי ורבותי, כשפייפר ניצבה מול אלכוהוליסט אלים שבגד בה פעמים רבות כמו ווהן, נראה לי שאפשר להבין מדוע חיפשה נחמה בזרועותיו של אחר.

אנחנו רוצים לשמוע מה אתם חושבים. הצביעו בסקר שלנו: פייפר בגדה בצדק? כן או לא?

“חתיכת כלבה שקרנית,“ אני מתרתח, ידיי נקמצות לאגרופים. “בחיים לא נגעתי בה.“

“אני יודע, אבל הרבצת לקיין לעיני כל העולם.“

“בחייך, ג'ק, גם אתה היית מרביץ לו במקומי. כל אחד היה עושה אותו דבר.“

“אתה צודק, אבל קל מאוד לעוות ולסלף דברים כך שייראו אחרת, ופייפר כבר הוכיחה שהיא שקרנית מצטיינת. וההתנהגות שלך בתקופה האחרונה – השתייה והנשים. זה נותן לאנשים של פייפר תחמושת לסובב את הסיפור איך שהם רוצים. פייפר משמיצה אותך כדי לזכות באהדה. עוד לא מאוחר לעצור את זה, אבל אנחנו צריכים לפעול עכשיו, ווהן.

“נתתי לך זמן לכאוב ולכעוס, אבל מספיק עם זה. אני צריך שתתאפס על עצמך. אני צריך שבתקשורת יפסיקו לדבר על מי אתה מזיין ויחזרו לדבר על הפרויקט הבא שלך. אתה רוצה נקמה על מה שהם עשו לך, ווהן? אז כדי לנקום אתה צריך להתנקות ולחזור לעבודה, להאפיל עליהם ולטפס חזרה לצמרת.“

הוא צודק.

ברור לי שהוא צודק.

זה לא אני. לא מי שאני רוצה להיות.

אבל בחיים לא נפגעתי ככה. זה כמעט כאילו אין לי מושג מה לעשות עם הכאב אז אני מתעלם ממנו, וכשהוא נהיה קשה מנשוא אני מעלים אותו באלכוהול ובסקס... עד שהוא חוזר, ואני מתחיל מההתחלה.

הבגידה של פייפר פגעה בי. אבל הבגידה של קיין כואבת הרבה יותר.

הוא היה החבר הכי טוב שלי במשך עשר שנים. הייתי מקריב את החיים שלי בשבילו.

והוא שכב עם החברה שלי.

זו כזאת קלישאה שהיא כמעט מצחיקה.

החבר הכי טוב תוקע את בת הזוג במשך חודשים מתחת לאפו של בן הזוג שלא חושד בכלום.

זה קורה כל הזמן.

אבל כשאתה מפורסם זה הסיפור הכי עסיסי של העשור. סיפור שלא יורד מהכותרות המחורבנות.

מבחינת המעריצים והתקשורת אני החיה הפצועה.

פתטי.

ווהן המסכן.

הרחמים המחורבנים וחוסר האכפתיות מטריפים לי את השכל.

אבל מספיק ודי. ג'ק צודק.

אני נשען אחורה על החלון בזרועות שלובות. “אז על מה חשבת?“

ג'ק מחייך. “קיבלת הצעה.“

“למה?“

“יותר נכון ממי.“ חיוכו המתרחב גורם לי להזדקף. “אוונס.“

ליבי מחסיר פעימה. “ברנדון אוונס?“

“הוא ולא אחר.“

“פאק.“

ברנדון אוונס הוא הבמאי הכי נחשב כרגע. כולם רוצים לעבוד איתו.

“איזה סרט?“

“'הקינה'. מותחן כנופיות. תחשוב ‘החבר'ה הטובים' 2017.“

“מה התפקיד?“

“ראשי. דרו אשר, עומד בראש משפחת אשר. תסריט פשוט מעולה. ברנדון חשב עליך כשכתב את התסריט.“

“אתה צוחק עליי.“ אני בקושי נושם. העיניים שלי נדלקות כמו זיקוקים ביום העצמאות. “ידעת?“

הוא מנענע בראשו. “אתה יודע שברנדון אוהב לשמור את הקלפים קרוב לחזה. רק אתמול בלילה התקשרו אליי. אין ספק שהוא רוצה אותך לתפקיד, אבל יש לו הסתייגויות, ווהן... מההתנהגות שלך לאחרונה.“

“אני אפסיק עם זה. אתאפס על עצמי.“

הלב שלי דופק, הדופק שלי הולם. אני מרגיש חיוניות שכבר מזמן לא הרגשתי.

זה התפקיד שחלמתי עליו. זה התפקיד שיקדם אותי לשלב הבא. מכוכב קולנוע חתיך לשחקן רציני, כמו שקרה ללאונרדו דיקפריו.

“יכול להיות שזה זה, ווהן,“ אומר ג'ק בקול נרגש. “זה יכול לשים אותך בפסגה בלי אפשרות ליפול יותר. אני אעשה את החלק שלי כדי להיפטר מכל השטויות שאומרים עליך בתקשורת, אבל אתה חייב לשמור על תדמית נקייה ומצוחצחת בינתיים. חסל סדר הבילויים המוגזמים, השתייה או הזיונים עד שהסרט יוצא.“

“סגור.“ אני לוקח את הפתק עם מספר הטלפון שהשאירה הג'ינג'ית, מועך וזורק אותו לפח.