תתאפסו על עצמכם

ותוך כדי ריצה, המוח שלכם מציף אתכם שוב ושוב במסרים שליליים, כמו קול קטן בתוככם שחוזר ואומר לכם שאתם עצלנים, טיפשים או לא טובים מספיק. אתם אפילו לא מרגישים עד כמה אתם מאמינים לקול הזה, או עד כמה הוא מרוקן אתכם מאנרגיה. אתם פשוט מעבירים את יומכם בניסיון להתגבר על הלחצים והמתחים הרגילים, מנסים לחיות את חייכם בשקט, ומדי פעם קולטים בייאוש שאם לא תצליחו להעיף את התחת שלכם מהגלגל הזה, אולי אף פעם לא תגיעו לאן שאתם רוצים בחיים, ואולי האושר הזה שאתם משתוקקים לו כל כך, או המשקל שאתם מנסים להוריד, או הקריירה או מערכת היחסים שאתם חולמים עליהן, פשוט כבר לא יקרו.

הספר הזה מוקדש לאלה מכם שהקול הקטן ההוא, התבוסתני, לא מניח להם לרגע. לאלה שזרם הספקות והמניפולציות הבלתי נגמר הזה מגביל אותם וצובע את כל חייהם. זוהי קריאת השכמה מהיקום, כדי להזכיר לכם את הפוטנציאל האמיתי שלכם, לגרום לכם להתאפס על עצמכם ולצלול עמוק את תוך חייכם.

בואו נתחיל במקום הנכון. יש שני סוגים של שיחות שאתם מקיימים במהלך היום: שיחות עם אחרים, ושיחות עם עצמכם. אולי אתם מאלה הנוהגים להתעקש ולומר: "אני לא מדבר לעצמי!" אבל בעצם, רוב השיחות שאתם מקיימים בכל יום נתון הן עם עצמכם — ואתם עושים זאת "ללא הפרעה", בפרטיות, בתוך מוחכם.

בין שאתם מופנמים ובין מוחצנים, בין שאתם יצירתיים ובין מעשיים, אתם מקדישים נתח עצום מהזמן שלכם לשיחות עם... עצמכם! אתם עושים זאת בזמן שאתם מתאמנים, עובדים, אוכלים, קוראים, כותבים, צועדים ברחוב, שולחים הודעת טקסט, בוכים, מתווכחים, מנהלים משא ומתן, מתכננים, מתפללים, עושים מדיטציה, עושים אהבה (עם עצמכם או עם אחרים) — פשוט כל דבר. וכן, אפילו בזמן שאתם ישנים.

אתם עושים זאת אפילו ברגע זה.

אל תדאגו, זה לא אומר שאתם משוגעים. או אולי בעצם זה אומר שכולנו קצת משוגעים. בכל מקרה, כולנו עושים זאת, אז שבו, תירגעו, וברוכים הבאים לקרקס.

לפי מחקרים, במוחנו חולפות לא פחות מחמישים אלף מחשבות בכל יום נתון. חשבו על כל הדברים שאתם אומרים לעצמכם ושהייתם רוצים להימנע מהם, או להפסיק לומר. בעוד שיש לנו מעט מאוד השפעה, אם בכלל, על האמירות הבלתי רצוניות, האוטומטיות הללו, יש לנו השפעה עצומה בנוגע למשמעות שאנו מייחסים למחשבות כאלו או אחרות. הן לא מגיעות טעונות מראש במשמעות!

המחקרים האחרונים בנוירולוגיה ובפסיכולוגיה מחזקים את הרעיון המקובל לפיו לסוג המחשבות שלו אנו מייחסים משמעות יש השפעה עמוקה מאוד על איכות חיינו. פרופסור ויל הארט (Will Hart) מאוניברסיטת אלבמה ערך ארבעה ניסויים, במסגרתם המשתתפים זכרו או חוו שלושה סוגי אירועים: חיובי, שלילי וניטרלי. המחקר גילה שמשתתפים שתיארו את האירוע הניטרלי במושגים שלימדו על התמשכותו אל תוך ההווה, חשו טוב יותר. לעומת זאת, כאשר הם תיארו את האירוע השלילי במושגים דומים, הם חשו רע יותר. במילים פשוטות, המושגים שבהם אתם משתמשים כדי לתאר את נסיבות חייכם מכתיבים את האופן שבו אתם חווים את החיים, פועלים בתוכם ומתמודדים עם האתגרים שהם מזמנים לכם, גדולים כקטנים.

הקשר בין מה שאנו אומרים לבין ההרגשה שלנו מוכר וידוע כבר מאות, אם לא אלפי שנים. פילוסופים כמו ויטגנשטיין, היידיגר וגדמר הכירו בחשיבותה הרבה של השפה בחיינו. ויטגנשטיין טען כי "את ההרמוניה בין מחשבה למציאות ניתן למצוא בתחביר השפה."

החדשות הטובות הן שהמחקרים מראים שוב ושוב ששיח פנימי חיובי עשוי להשפיע מאוד לטובה על מצב רוחנו, לשפר את הביטחון העצמי שלנו, להפוך אותנו ליעילים יותר, ועוד. לא רק זאת, אלא שלפי ממצאי מחקרו של פרופסור הארט, שיח פנימי חיובי הוא אחד הגורמים המרכזיים המסייעים לנו לחוות שמחה והצלחה בחיינו.

החדשות הפחות טובות, לעומת זאת, הן ששיח פנימי שלילי גורם לתוצאה ההפוכה: לא רק למצב רוח רע, אלא גם לתחושת חוסר אונים. שיח כזה גורם לבעיות קטנות להיראות גדולות משהן באמת, ואפילו ממציא בעיות חדשות, ללא שום בסיס נראה לעין. בואו אגלה לכם משהו: השיח השלילי שלכם דופק אתכם בדרכים שאתם אפילו לא יכולים לדמיין.

כשאנחנו מבינים את כל זה, חשוב שנזכור דבר אחד חשוב: אף שהספר הזה מעודד אתכם לאמץ שפה חיובית יותר כדי לשפר את איכות חייכם, אני לא מציע לכם להתחיל לפתע לחשוב חיובי או לשנן משפטי העצמה.

הצעות אלו כבר מוצו עד זרא בספרים אחרים, בדרגות משתנות של יעילות, ואין לי שום כוונה לחזור עליהן גם כאן.

לא אבקש מכם להגיד לעצמכם שאתם נמרים, כדרך לשחרר לחופשי את חיית הטרף שבתוככם. מדוע? משום שראשית, אינכם נמרים, ושנית... אינכם נמרים. אולי הטכניקה הזאת עובדת עבור אנשים מסוימים, אבל אני יותר מדי סקוטי מכדי שזה יעבוד עלי. כשאומרים לי שאני נמר או דברים דומים, אני מרגיש כאילו דוחפים לי לגרון כמות אדירה של סירופ מייפל ובתוכו די הרבה שברי סוכריות על מקל מהשנה שעברה. תודה, אבל... נראה לי שאוותר.

לכל "החושבים חיובי" שבינינו — מצטער, אבל אנחנו מפליגים לכיוון אחר לגמרי! מטרת הספר הזה היא להעניק לכם דחיפה אמיתית קדימה, שתאפשר לכם למצות את הפוטנציאל שלכם באופן מלא הרבה יותר.

"אם רגשות אנושיים נובעים במידה רבה ממחשבות, מכאן שנוכל לשלוט ברגשותינו על ידי שליטה במחשבותינו, או על ידי שינוי המשפטים הפנימיים, או השיח הפנימי, שבמידה רבה אחראים ליצירת רגשותינו מלכתחילה."

זהו ציטוט מפי אלברט אליס (Albert Ellis), אחד מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה המודרנית. אליס גילה שהאופן שבו אנו חושבים ומדברים על חוויות חיינו משנה את האופן שבו אנו תופסים אותן. או במילים אחרות, המחשבות והרגשות שלנו חולקים מיטה משותפת.

אליס גילה גם כי המחשבות שלנו עשויות להיות נטולות כל היגיון.

חשבו על כל הפעמים שבהן אמרתם לעצמכם: "אני כל כך אידיוט," "אני תמיד מקלקל הכול," "החיים שלי נגמרו," או שתיארתם אירוע מסוים במילים כמו, "זה הדבר הגרוע ביותר שאי־פעם קרה לי."

הרימו את ידכם באוויר אם אי־פעם הגזמתם לחלוטין בתגובתכם לאירוע מסוים, שבהסתכלות לאחור לא היתה לו חשיבות כלשהי בחייכם? טוב, בסדר, אתם יכולים להוריד את היד, אנשים מסתכלים עליכם ואתם נראים מגוחכים. אם תנסו להיזכר, תקלטו שבשבריר השנייה לפני תגובתכם המוגזמת האוטומטית לכאורה, התקיים שיח פנימי קצרצר בתוך מוחכם, ו... בום! הנה אתם מתחילים להשתולל.

חלק מהדברים שאנו אומרים ועושים אינם הגיוניים במיוחד, אך נראה שאנו ממשיכים לעשות אותם בכל זאת! במקביל, לעולם איננו מבחינים בהשלכות של התנהלות כזאת עלינו, או במשקעים הרגשיים הכרוכים אפילו בשיח שלילי קליל ביותר.

אתם מבינים, אפילו כשהשיח השלילי אינו דרמטי במיוחד, אלא עדין, מרומז — הוא עדיין מחליש אותנו מאוד. אם אתם עסוקים בהשלמת משימה מסוימת, אתם אולי אומרים לעצמכם, "זה כל כך קשה. מה אם לא אסיים בזמן?" או שאתם חוששים שאולי "תקלקלו את זה." האמירות הפנימיות הללו גורמות לכם לחוות דאגה או מתח. לפעמים השיח הפנימי השלילי מוביל לכעס, עצב או תסכול שבאים לידי ביטוי בסדרת מצבים שלכאורה אינם קשורים לאותו שיח שלילי.

שיח פנימי שכזה מקשה מאוד את החיים שלכם. ככל שאתם אומרים לעצמכם שקשה לכם לעשות משהו מסוים, כך הוא ייראה לכם קשה יותר מכפי שהוא באמת. לרוע המזל, היות שאנו מאזינים ללא הרף לשיח השלילי האוטומטי שלנו, והתרגלנו כל כך לביקורת שהוא מטיח בנו, לעתים קרובות איננו קולטים עד כמה המחשבות השליליות משפיעות על מצב רוחנו ועל התנהגותנו בכל רגע נתון, וגורמות לנו לעשות, או לא לעשות, את הדברים שהחלק ההגיוני במוחנו מצפה מאיתנו לעשות.

דוגמה קטנה: חשבו לרגע על המשימות היומיומיות שאתם לא סובלים במיוחד, וזאת משום שבמוחכם ציירתם לכם את המשימות האלו כמתסכלות יותר מכפי שהן באמת. לעתים אנחנו נמנעים מפעולות פשוטות כמו קיפול כביסה או ריקון מדיח הכלים, אף על פי שבפועל פעולות אלו מצריכות מאיתנו מעט מאוד זמן ומאמץ. קל לנו מאוד להצמיד את כל המחשבות השליליות הקטנות הללו שמרחפות במוחנו כל הזמן אל הבעיות הגדולות, המשמעותיות יותר, שמטרידות אותנו, ועד מהרה אנו מוצאים את עצמנו מוצפים ומותשים.

מדוע אנו "מתנגדים" לדברים מסוימים בחיינו? השיח הפנימי שלנו בנוגע לדברים הללו נובע מדעה שלילית עמוקה ועיקשת שיש לנו לגביהם. נסו לזהות את הנושאים בחייכם שאתם מרגישים תקועים בנוגע אליהם, ותבינו למה אני מתכוון. אתם מתמודדים עם לא מעט מקרים קשים של שיח פנימי שלילי!

האופן שבו אנו מדברים עם עצמנו לא משפיע עלינו רק בהווה. הוא עשוי לחלחל אל תוך התת־מודע שלנו, להפוך להיות חלק מתודעתנו, ולשנות את המחשבות והמעשים שלנו לטווח הארוך.

במילים פשוטות, האופן שבו אנו מדברים לעצמנו ולאחרים משפיע מיידית על הדרך שבה אנו תופסים את חיינו, והתפיסה הזאת משפיעה על התנהגותנו בזמן אמת. נסו להתעלם מהתפיסות שלכם, ותראו מה יקרה... או גרוע מכך, ראו מה יקרה אם תתעלמו מעצם העובדה שיש לכם תפיסות...

אם לפעמים אתם אומרים לעצמכם שחייכם "אינם הוגנים", עד מהרה תתחילו להתנהג בהתאם לתפיסה הזאת, תחשבו שמישהו מעליב אתכם מבלי שיש לכך כל בסיס, או כפי שחלק מהמחקרים מראים — תשקיעו פחות מאמץ בעבודתכם משום שכבר החלטתם בתוככם שאין לה שום תוחלת. וכך, תפיסת ה"חיים לא הוגנים" הופכת עד מהרה למציאות היחידה הקיימת עבורכם.

מנגד, אדם המאמין שההצלחה ממתינה לו מעבר לפינה, לא רק שיעבוד קשה ללא ליאות כדי להשיגה, אלא שיהיה מלא אנרגיה וחיוניות כל הזמן, ויפעל מתוך תפיסה בסיסית של הצלחה. אך אני רוצה להיות ברור: האמונה בכך שההצלחה בדרך היא רק נדבך אחד (חשוב אמנם) שלה. על אותו משקל, קיימת דרך אחרת להגיע להישגים גדולים גם ללא האמונה הזאת, אף שהיא מאתגרת יותר.

אם אתם חוששים שאין בכם את האמונה הפנימית הנדרשת להצלחה, המשיכו לקרוא!

מרקוס אורליוס, הפילוסוף הסטואי שהפך לקיסר רומא, אמר: "הנה משפט שכדאי לכם לומר לעצמכם בכל פעם שקורה משהו שמפתה אתכם לשקוע במרירות: זה לא 'חוסר מזל', אלא 'איזה מזל שאני יכול להתמודד עם זה'."

יש לנו יכולת מוחלטת לקבוע כיצד אנו חושבים ומדברים על הבעיות שלנו. בעיותינו יכולות להוות מטרד — או קרש קפיצה. הן יכולות לגרום לנו לשקוע — או להמריא.

למעשה, פילוסופים סטואים כמו אורליוס האמינו שלאירועים החיצוניים אין כל השפעה עלינו כלל. הם גרסו שאנו יוצרים את המציאות שלנו בתוך מוחנו בלבד.

"התנגדו לכאב הפציעה, והפציעה עצמה תיעלם."

חשבו על המשפט הזה לרגע.

עד כמה אתם מוכנים לשקול את האפשרות שחייכם הם כפי שהם לא כתוצאה מהנסיבות או מהסיטואציה הספציפית שלכם, אלא בשל סכיניו של השיח הפנימי השלילי, המקצצים את כנפיכם? שמה שאתם חושבים שאתם מסוגלים או לא מסוגלים לעשות הוא במידה רבה מאוד נגזרת ישירה של תגובה תת־מודעת שלכם למציאות חייכם, מאשר שיקוף אמיתי של מציאות זו?

אם תמשיכו להביט כל הזמן החוצה (אל מחוץ לעצמכם), אל עבר הנסיבות שלכם, ותתאמצו כל הזמן להשתחרר מהן, תקבלו שוב ושוב את אותה התוצאה: שום עוצמה, שום שמחה, שום חיוניות. לכל היותר תחוו רכבת הרים של הצלחה — ואז אכזבה, שמחה — ואז ייאוש. עוד פעם ועוד פעם. לפעמים נסיבות חייכם לא משתנות, אלא קופאות במקומן ומתקבעות. מה יקרה אם המטרה ההיא, שאתם שואפים להגשים, זו שאתם בטוחים שתהפוך אתכם למאושרים, טובים או בטוחים יותר בעצמכם — לא תתממש בסופו של דבר? מה תעשו אז? ואפילו אם בחלוף השנים היא כן תתממש, איך ייראו חייכם עד שזה יקרה?

הספר הזה ייאלץ אתכם לחפש את התשובה, לא שם, במציאות החיצונית — אלא בתוככם. אתם לא אמורים למצוא את התשובה. אתם התשובה. כפי שאמרתי למתאמנים שלי פעמים רבות, בני אדם מעבירים את חייהם בציפייה לאיזה אביר על סוס שיגיע ויציל את המצב, אך הם אינם מבינים שהם עצמם האביר על הסוס. החיים שלכם מחכים לכם שתנקטו סוף־סוף פעולה.

כל הדיבורים האלה על התת־מודע שלנו אינם סתם קשקוש פסיכולוגי חסר שחר.

המדענים גילו שהמחשבות שלנו אכן מסוגלות לשנות את המבנה הפיזי של מוחנו. התופעה הזאת, הקרויה גמישות מוחית, או