אדם האחרון

טרילוגיית "אדם האחרון": הסיפור עד כה

שני הספרים הראשונים בטרילוגיית "אדם האחרון" הם "בז וניאלה" ו"שנת המבול". "אדם האחרון" הוא הספר השלישי.

1. בז וניאלה

עם תחילת הסיפור איש השלג חי על עץ ליד חוף הים. הוא מאמין שהוא האדם האמיתי האחרון שנותר בחיים לאחר מגפה קטלנית אשר שטפה את כדור הארץ. בקרבת מקום מתגוררים ילדי בז, מין עדין של דמויי־אדם, יצירי הנדסה גנטית של בז המבריק, שהיה פעם חברו הטוב ביותר של איש השלג ויריבו על לב אהובתו, ניאלה היפהפייה והחידתית.

הבזאים חופשיים מקנאה מינית, מחמדנות, מבגדים ומהצורך בדוחה חרקים ובחלבונים מן החי — כל הגורמים שלתפיסתו של בז הביאו לא רק לאומללות המין האנושי, אלא גם לניצול כדור הארץ. הבזאים מזדווגים על פי מחזור עונתי, כאשר חלקים מגופם הופכים כחולים. בז ניסה לשחרר אותם מחשיבה סימבולית וממוזיקה, אבל יש להם סגנון שירה משלהם, והם אף פיתחו דת, ובה בז הוא הבורא, ניאלה היא גבירת החיות, ואיש השלג הוא נביאם בעל כורחו. הוא זה שהוביל אותם מכיפת גד־עדן ההייטקית, שבה נוצרו, אל ביתם הנוכחי על שפת הים.

בחייו שלפני המגפה נקרא איש השלג ג'ימי. עולמו התחלק בין המתחמים — תאגידים מבוצרים שבהם התגוררה העילית הטכנוקרטית, אשר שלטה באנושות באמצעות זרוע אבטחה משותפת, שאת"א — לבין הפְּלֶבֵּיות שמחוץ לחומות המתחמים, שם התגוררה שאר האנושות, קנתה ותיחמנה, במשכנות העוני, בפרוורים ובקניונים.

בשנות ילדותו המוקדמות חי ג'ימי באורגנישֶתֶל, שם עבד אביו על שְתַלְזירים — חזירים טרנסגניים בעלי די־אן־אֵי אנושי שנועדו להשתלות, ובהן רקמות כליה ומוח. כעבור זמן הועבר אביו אל מַרפֵּאכּול, תאגיד בריאות ואיכות חיים. בבית הספר התיכון של מרפאכול פגש ג'ימי הנער בראשונה את בז, ששמו היה בשעתו גלֵן. הם מצאו עניין משותף בפורנו באינטרנט ובמשחקים מקוונים מורכבים. ביניהם היה המשחק הכחדתון, בניהול הישות המסתורית אדם האחרון: אדם הראשון נתן שמות ליצורים החיים, אדם האחרון נותן שמות ליצורים המתים. הם למדו ליצור קשר עם אדם האחרון דרך חדר צ'אט שהיה נגיש רק לרב־אומנים מהימנים של המשחק.

הקשר בין בז לג'ימי ניתק כאשר בז התקבל ללימודים במכון ווטסון־קריק, ואילו איש המילים ג'ימי נאלץ להסתפק באקדמיית מרתה גרהם העלובה למדעי הרוח. באופן משונה, אמו ואביו החורג של ג'ימי מתו שניהם ממחלה מסתורית שגרמה להם להתמוסס. ואז קבוצת ביו־טרור שפעלה בשם הקוד אדם האחרון החלה להשתמש בבעלי חיים ובמיקרובים שהונדסו גנטית לתקיפת שאת"א והתשתית השלטת.

כשג'ימי ובז נפגשו מחדש לאחר שנים, בז היה האחראי לכיפת גד־עדן ושיחבר שם את הבזאים. בו־בזמן הוא פיתח את גלולת אושר־כושר, שהבטיחה עונג מיני, מניעת היריון והארכת הנעורים גם יחד. ג'ימי הופתע לגלות ששמות המדענים בגד־עדן זהים לשמות המשתמשים במשחק הכחדתון. למעשה, הם היו הביו־טרוריסטים של אדם האחרון, שבז איתר דרך חדר הצ'אט והבטיח להם חסינות בתמורה לייעוץ בגד־עדן. אבל גלולת אושר־כושר הכילה מרכיב סודי, והַשקתה חפפה את התפרצות המגפה שמחקה את המין האנושי. במהומה שהשתררה בז וניאלה מתו שניהם, וג'ימי נותר לבדו עם הבזאים.

עכשיו, רדוף זיכרונות מניאלה המתה ומבז הבוגדני ונואש מסיכויי הישרדותו שלו, איש השלג מוכה האשמה יוצא למסע רגלי אל כיפת גד־עדן בחיפוש אחר כלי הנשק והאספקה שהוא יודע שנמצאים שם. בדרכו תוקפים אותו בעלי חיים שעברו שינויים גנטיים, וביניהם הכְּלָזְבִים הפראיים והשתלזירים הענקיים, שרקמת המוח האנושית שלהם הפכה אותם ערמומיים.

בסוף "בז וניאלה" איש השלג מגלה שלושה אנשים נוספים ששרדו את המגפה. האם יצטרף אליהם וייטוש את הבזאים? ואולי, מהיכרותו עם הנטיות ההרסניות של בני מינו, מוטב שיהרוג אותם? "בז וניאלה" מסתיים באיש השלג המתלבט.

2. שנת המבול

"שנת המבול" מתרחש באותן שנים שבהן מתרחש "בז וניאלה", אך מקום ההתרחשות הוא הפלביות שמחוץ לחומות התאגידים. הסיפור עוקב אחר גנני אלוהים, דת ירוקה שייסד אדם אחת. מנהיגי הדת, האדמים והחוות מלמדים שילוב של הטבע בכתבי הקודש, אהבה לכל היצורים החיים, את סכנות הטכנולוגיה ואת רשעות התאגידים, הימנעות מאלימות וגידול ירקות ודבורים על גגות בשיכוני עוני בפלביות.

הסיפור מתחיל בהווה, בשנת עשרים וחמש לספירת הגננים, שנת המבול הצחיח, כפי שהגננים מכנים את המגפה. טובּי, החמושה ברובה מיושן, מבוצרת בספא של אניחדש וצופה סביב בחיפוש אחר ניצולים אחרים — בעיקר זֶבּ, הגנן־לשעבר בעל חוכמת הרחוב שהיא אוהבת בסתר לבה. היא מפרה את חוקי הגננים ויורה באחד השתלזירים שתקפו בשיטתיות את גן הירק שלה. יום אחד היא רואה בַּמרחק שיירה של אנשים עירומים, ובראשם גבר מרופט ומזוקן. היא אינה יודעת דבר על איש השלג ועל הבזאים, ובטוחה שמדובר בהזיה.

בינתיים, רֵן הצעירה כלואה בחדר הבידוד של קרקס קשקש, מועדון החשפנות שבו עבדה. ממש לפני פרוץ המגפה נהרס המועדון בהתפרעות של שחקני פֵּיינְבּוֹל — אסירים של שאת"א שאיבדו צלם אנוש וחיסלו בדם קר מתמודדים אחרים בזירת הפיינבול. רן יודעת שבסופו של דבר תגווע ברעב, אלא אם כן חברת ילדותה אמנדה תגיע ותפתח את הדלת הנעולה.

שנים רבות לפני כן הצילו גנני אלוהים את טובי מבּלַנקו, שחקן פיינבול מתעלל שהיה הבוס שלה בדוכן לא נעים של בורגר־סוד. היא הפכה לחוה והתמחתה בפטריות, בדבורים ובתמציות. המורה שלה, פּילאר הזקנה — שבדומה לגננים רבים היתה מומחית במדעי החיים שהפכה לפליטה של התאגידים — המשיכה לעמוד בקשר חשאי עם מודיעים בתוך התאגידים, ובהם הנער בז.

רֵן היתה אחת מתלמידותיה של טובי, לצד אמנדה, פּלבּצ'יקית קשוחה אך כריזמטית. אמה של רֵן, לוּסרן, ברחה ממתחם מרפאכול בחברת זב, אך חוסר נכונותו לקשר מחייב עורר את כעסה, והיא נמלטה מהגננים וחזרה אל מתחם מרפאכול כשרֵן היתה בת שלוש־עשרה. הנער ג'ימי פיתה את רֵן ואז זרק אותה. בסופו של דבר היא בחרה להרוויח את מחייתה בריקודים בקרקס קשקש, האפשרות המוצלחת ביותר שהיתה זמינה עבורה.

על רקע חוסר הסכמה באשר לטקטיקת הפעולה הרצויה התפצלו זב ותומכיו מהגננים הפציפיסטיים של אדם אחת ופתחו בפעילות אקטיביסטית של ביו־טרור כנגד התאגידים, והשתמשו בחדר הצ'אט של אדם האחרון כנקודת מפגש. שאר הגננים, אשר נמלטו למקומות מסתור מאימת שאת"א, המשיכו להתכונן למבול הצחיח.

בהווה — שנת עשרים וחמש — אמנדה מגיעה אל קרקס קשקש ומצליחה לשחרר את רן. בעודן חוגגות, שלושה מחבריהן הגננים — שאקֶלטון, קְרוֹזֶ'ר ואוֹטְס — מגיעים לשם בניסיון לברוח מבלנקו ומשני שחקני פיינבול נוספים. חמשת הצעירים נמלטים, אך רן ואמנדה נאנסות בדרך, אמנדה נחטפת, ואוטס נרצח.

רן מצליחה להגיע אל ספא אניחדש, ושם טובי מטפלת בה עד שהיא מבריאה. הן יוצאות להציל את אמנדה. לאחר שהן נמלטות משתלזירי בר ומתמודדות עם בלנקו האכזרי, הן מוצאות קבוצת ניצולים שמתגוררים בבית האדמה בפארק. זב נמצא שם עם קבוצה של חברי אדם האחרון; וכך גם כמה גננים לשעבר. כולם מאמינים שאדם אחת בוודאי שרד ומחפשים אחריו.

טובי ורן יוצאות למשימה מסוכנת להצלת אמנדה משוביה, שחקני הפיינבול. על חוף הים הן נתקלות במחנה של אנשים משונים, כחולים בחלקם, שראו שני גברים אנושיים ואישה. טובי ורן משערות שאלה היו אמנדה וחוטפיה, שחקני הפיינבול, ומאתרות אותם בדיוק כשאיש השלג — החולה וההוזה — עומד לירות בהם ברוֹבֵרֶסֶס מגד־עדן.

"שנת המבול" מסתיים בשחקני הפיינבול הקשורים לעץ, בעוד רן מטפלת באמנדה החבולה ובאיש השלג הקודח. טובי מקיימת את סעודת ג'וליאן הקדושה בכך שהיא מגישה מרק לכולם. ילדי בז בעלי העור הכחול מתקרבים לאורך החוף כשהם שרים את שירתם המשונה.