אוטוקורקט – גונדולה

גונדולה

בפרופיל הטינדר היה כתוב שקוראים לו אושיק, שהוא בן שלושים ושמונה, נשוי בלי ילדים, ושהוא מחפש מישהי לקשר רציני. דורית, שכבר הכירה את העולם של אפליקציות הדייטים, אף פעם לא נתקלה בהודעה כל כך משונה, והניסוח הבוקי בשילוב עם עצמות הלחיים הגבוהות והעיניים הכחולות הענקיות שלו, גרמו לה להסתקרן מספיק כדי להסכים להיפגש.

האושיק היחיד שאי־פעם הכירה היה דוד של אבא שלה, סוכן ביטוח מנתניה, וטרף אותו כריש. זה היה אז סיפור גדול, ובשבעה כתבת טלוויזיה מפחידה התנפלה על דורית ועל אחותה הגדולה רותם והתעקשה לראיין אותן. רותם אמרה לכתבת שאושיק עכשיו מלאך ושהם יזכרו אותו לנצח, וכשהכתבת שאלה את דורית מה הדבר שהיא הכי תזכור בעוד עשרים שנה מדוד אושיק, דורית גימגמה שמה שהיא תמיד תזכור זה שאכל אותו כריש.

את הדייט הראשון שלהם ביקש אושיק לקבוע בחמש אחר הצהריים בסניף של רולדין. הגברים שהכירה באפליקציות תמיד התעקשו להיפגש בדירה — אם היו יכולים, היו קובעים את הדייט הראשון איתה בחדר השינה — אבל הוא, לא רק שקבע איתה אחר הצהריים בבית קפה של סבתות, הוא גם הגביל את משך הפגישה שלהם לשעה, כי בערב, הסביר, הוא נוסע עם אשתו לחתונה בדרום.

הם ישבו זה מול זה ולגמו מספלי הקפה שלהם. דורית תהתה כמה זמן יעבור לפני שיגיעו לתכלס, אבל אושיק לקח את הזמן. היא הרגישה שהוא נמשך אליה ושהוא קצת נבוך מזה. הוא שאל אותה כל מיני שאלות דודיות כאלה: על הילדוּת שלה, על הפחדים הכי גדולים שלה, על איזו מוזיקה היא הכי אוהבת לשמוע בשישי אחר הצהריים כשכל העולם סביבה מתחיל להאט לקראת שבת, וכל הקצב והאווירה היו יותר של דייט בבני עקיבא מאשר של טרום־סטוץ בטינדר. זה היה מוזר, ובאופן לא ברור, המוזרות הזאת באה לדורית טוב. היה לה הרבה יותר נעים לספר לאושיק איך כשהיתה בת שבע רותם לימדה אותה לא לפחד כשהיא עושה גלגלון, מאשר לענות לשאלה של היפסטר מקועקע שהחליקה ימינה רגע קודם בנוגע לדעתה על מין אנאלי. האושיק הזה באמת התעניין בה. לא סתם התעניין, התאהב. ובגיל שלושים ושתיים, אחרי מערכת יחסים ארוכה מדי עם הייטקיסט אגואיסט שפיץ שהסתכל על העולם ועליה כאילו הם אלגוריתם שצריך לפתור, התאים לה עכשיו איזה אושיק עדין ורגיש. עדין, רגיש ונשוי.