אחדות או למות

פתח דבר פרופ' אסא כשר

יום טוב סמיה הוא דמות מיוחדת בנוף האנושי של הציבור בישראל. במטה הכללי של צה"ל שירתו אלופים רבים, עתירי הישגים, אולם רק בודדים מהם היו גם מפקדים בכירים בתחומי הלחימה - אצל סמיה, זה בחטיבות הצנחנים, הנח"ל וגבעתי, וכמפקד פיקוד הדרום - וגם בעלי התואר דוקטור על יסוד מחקר אקדמי בדבר אחד מהיבטי צה"ל - למשל, המחקר של סמיה על "האקלים הארגוני ביחידות השדה והשפעתו על התרבות הארגונית של צה"ל".

הניסיון של יום טוב סמיה בתחומי הפעילות הצבאית היה, ראשית, בתחומי הפעלת הכוח; החל במלחמת יום הכיפורים, בעיקר כנגד ארגוני טרור בכל החזיתות, ולאחר מכן גם בזירות של בניין הכוח - בפיקוד על בא"ח (בסיס האימונים החטיבתי) של הצנחנים, ועל מרכז החי"ר במל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה). נוסף על כך, היה יום טוב סמיה מפקדן של עוצבות סדירות ושל יחידות מיוחדות.

עוד נזכיר כי סמיה היה חבר בצוות המשא ומתן הביטחוני, בשלבים שונים של השיחות עם הרשות הפלסטינית, ואף הקים את מערכת הקישור עם כוחות הביטחון והמודיעין של הרשות, אשר תפקדה ומתפקדת גם בתקופות הקשות ביותר מול הרשות.

לאחר השחרור מצה"ל, הקדיש יום טוב סמיה חלק ניכר מזמנו לפעילויות באותה רוח. נזכיר שלוש דוגמאות מבין הפעילויות הרבות: הקמת עמותה לליווי המשפחות השכולות של חטיבת "גבעתי"; הקמת בית כנסת ברוח של סובלנות מלאה; ותיור ממושך ברחבי המדינה כדי להכיר היטב את יושביה ואת הלוך רוחם.

התכונות הבולטות של יום טוב סמיה באות לידי ביטוי הן בשלל הפעילויות שלו גם לאחר שהשתחרר מן השירות, והן בספר שלפנינו. אמנה אפוא את הערכים המאפיינים את מכלול הפעילויות של סמיה - ואת הספר המיוחד הזה.

את שורת הערכים שאביא כאן אחלק לחמש קבוצות של ארבעה מרכיבים בכל אחת, היוצרות יחד את התמונה הכללית של הדברים.

1. חזון

בקבוצת הערכים הראשונה אנחנו מוצאים את הערכים המאפיינים, בקווים כלליים, את החזון של המיזם ההיסטורי הקרוי "מדינת ישראל". נציג כל אחד מן הערכים בכמה מילים. אבל לפני כן נחזור ונדגיש את שתי העובדות הבסיסיות: כל אחד מן הערכים הללו מתבטא בפעילותו הצבאית - ולימים גם האזרחית - של יום טוב סמיה, וגם ברעיונות הבאים לידי ביטוי בספר שלפנינו.

מדינת חזון

מדינה יכולה להתנהל ולהתפתח באופן שגרתי, על רקע ההנחה שהמרכיבים הבסיסיים של המדינה, כדוגמת החוקה שלה, מוסדותיה וזרועותיה, שרירים וקיימים, בנויים היטב ופועלים באופן תקין. אלה אינם פני הדברים במדינת חזון. מדינת ישראל היא מדינת חזון, גם אם הדבר אינו ניכר באופן שבו המנהיגות מנהלת אותה, ובהבנה השטחית של הקהל הרחב בדבר טיבה. במדינת חזון נמשך תהליך ההקמה של המדינה וכינון כל המרכיבים שלה, על האחריות, הסמכויות ודרכי ההתנהלות של כל אחד מהם. הערכים הבאים יציינו את המרכיבים הבסיסיים ביותר של החזון.

מדינה דמוקרטית

מדינת ישראל אמורה להיות מדינה שהמשטר שלה הוא דמוקרטי, במלוא מובן המילה. לא במתכונת של "דמוקרטיה עממית", הזכורה לשמצה מימי השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה, גם לא במתכונת של דמוקרטיה מדומה, בסגנון ההפיכה המשטרית המעסיקה את החברה הישראלית, אלא במובן המהותי, העמוק ביותר, של שלטון הצדק וההגינות, של זכויות האזרח ושל הצבעות רוב בשעת הכורח, לצורך קבלת החלטות משותפות.

מדינת לאום

מדינת ישראל היא מימוש הרעיון הציוני של העצמאות המדינית של העם היהודי, בארץ המולדת ההיסטורית שלו. מדינת הלאום של העם היהודי נושאת באחריות לגורלו של העם היהודי, בארץ ומחוצה לה. עם זאת, היא לא נועדה להקנות ליהודי זכויות יתר, ועליונות מעשית מסוג כלשהו, שכן מדובר במדינה שהיא גם דמוקרטית. נוסף על כל זה, המדינה אמורה להיות כזאת החיה בשלום עם העמים והמדינות שבסביבתה.

מדינת מופת וצביון

מדינת ישראל אמורה להתפתח ולהתנהל לאור החזון של מייסדיה, במיוחד חיים ויצמן ודוד בן-גוריון, ולהיות מופת לכל העולם, בדבר האופן שבו מן הראוי שתתנהל ותתפתח מדינה מתוקנת. זהו חלק חשוב להפליא של החזון. הצביון של המדינה ישקף גם את הכוונה לכונן מוסדות והסדרים בכל תחומי החיים המשותפים, לקיים אותם ולטפח אותם, באופן שיש בו מופת מוסרי להתנהלות ראויה של מדינה מתוקנת.

2. גישה

בקבוצת הערכים הבאה אנחנו פוגשים את הגישה אל המציאות. החזון משרטט את העתיד הרצוי והראוי, הגישה משקפת את ההווה כמות שהוא בתור נקודת מוצא לשיפור, לשם מימוש החזון.

ריאליזם

הדרך לשיפור המצב, בתחום כלשהו, מתחילה באבחון מלא ומדויק של המציאות. אפשר לאמץ נקודת מבט אופטימית, שאינה ריאלית, או נקודת מבט פסימית, שגם היא לא ריאלית. מן הראוי להתרחק מן ההפרזות של האופטימיות ושל הפסימיות כאחד.

שיטתיוּת

תמונת המציאות היא מורכבת, ומן הראוי להתבונן בכל חלקיה, לסקור אותם באופן שיטתי, ולא לדלג על אף אחד מהם רק מפני שכרגע הוא אינו מושך תשומת לב ציבורית רבה.

היסטוריוּת

בדרך כלל, לכל אחד ממרכיבי התמונה של המציאות יש היסטוריה, לפעמים אפילו היסטוריה ממושכת מאוד. באבחון של המצב הנוכחי, מן הראוי לתת את הדעת לא רק על מרכיבי המציאות כפי שהם משתקפים היום, אלא גם על ההיסטוריה שלהם, ועל התהליך שהביא אותם אל המצב הנוכחי.

יסודיות

התבוננות אחראית בתמונת המציאות חושפת בעיות רבות, מוקדים שמעלים חובה לקיים מאמץ לשיפור פני הדברים. הדרכים לשיפור המציאות צריכות להיבחר על יסוד סקירה יסודית של האפשרויות, השוואת דרכי הפעולה השונות זו לזו, ובחירת הטובות שבהן.

3. צביון

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ומדינת הלאום של העם היהודי. אלה הם אפיונים ברמה מופשטת מאוד. המימוש של התכונות הללו עשוי ללבוש צורות שונות. הערכים הבאים מציגים את צביון המדינה לאור שתי התכונות הללו:

צביון ייחודי

למדינה אמור להיות צביון ייחודי שיכונן תכונות משותפות לה ולשאר המדינות הדמוקרטיות ולשאר מדינות הלאום - בהווה ובחזון של כל אחת מהן. עם זאת, צריך להיות למדינה צביון ייחודי, וזאת הן בתור מדינה דמוקרטית והן בתור מדינת הלאום של העם היהודי.

כבוד האדם

המדינה אמורה להתייצב לצד כל אדם באשר הוא שכבוד האדם שלו נפגע, וזאת באמצעים ההולמים את הנסיבות ואת היכולת של המדינה, אולם בשום מקרה היא לא תהיה אדישה לפגיעות קשות בכבוד האדם, בצדק ובשוויון.

מסורתיות

המשטר של המדינה לא יהיה שמרני, במובן של דבקות בתפיסות ובהסדרים מוכרים שיש התנגדות מהותית לשינויָם, אבל הוא יעמוד על יחס של כבוד למסורות של העם היהודי, לתחומי הדת והתרבות של העדות השונות, ולמסורות של העדות הלא יהודיות של אזרחי המדינה.

שלום

המדינה תכלול, בין העקרונות של המדינה הדמוקרטית והעקרונות של מדינת הלאום של העם היהודי, את עקרון החובה המתמדת לחתור להסדרי שלום עם העמים והמדינות שבשכנות, וזאת מתוך נאמנות לחיילים, לאזרחים, ולכל אדם שוחר שלום באשר הוא. בשום מקרה ובשום זמן אין למדינה פטור מעיסוק ממשי בחתירה לשלום.

4. מנהיגות

מדינה האמורה להתנהל ולהתפתח לאור חזון ייחודי, חייבת להיות בעלת מנהיגות מתאימה, שתנווט את מכלול הפעילויות של המדינה לאור חזונה, ובתמיכת כלל או רוב האזרחים. מנהיגות כזאת אמורה לנהוג על פי הערכים הבאים:

אומץ

מנהיגות יכולה לשאת באחריות להתנהלות המורכבת ולהתפתחות המיוחדת של המדינה, רק אם היא ניחנה במידת האומץ ובנכונות לעמוד נוכח סכנות, קשיים ומתחים, ותדע לבחור בכל מצב בדרך הנכונה, בלי חשש ופחד מפני המכשולים שבדרך ובלא תגובות פזיזות למתרחש.

דבקות במשימה

המנהיגות הראויה אינה מופעלת על ידי נסיבות, שעליהן היא מגיבה באופן מזדמן. היא נושאת באחריות להתנהלות בהתאם לערכים ולהתפתחות בהתאם לחזון, בהתחשב בנסיבות המשתנות, ולא לאור המטרות הזמניות והמקריות שהן יוצרות.

דוגמה אישית

מנהיג מגייס את תמיכת הבריות באופנים שונים, שאחד החשובים ביניהם הוא עקרון הדוגמה האישית. המנהיג הראוי אינו מרשה לעצמו מה שאינו מרשה לזולתו. הוא רואה את עצמו עומד לשירותן של הבריות - ולא כמי שהבריות עומדות לפניו לשרתו.

טוהר המידות

מטבע הדברים, עמדה של מנהיגות מעניקה לבעליה כוח רב לפעול על פי שיקול דעתו ולהשפיע במעשיו על מצבם של הרבים. הסמכות להפעיל כוח יוצרת מצבים שבהם ניתן לפגוע, במידה מועטה או רבה, בטוהר המידות, באתיקה של הפעילות המנהיגותית, או אף בחוק. מנהיגות ראויה מתנהלת באופן נקי לחלוטין, מתוך שמירה מוחלטת, מובהקת ומתמדת על טוהר המידות, גם כשמדובר במראית עין בלבד, גם בפעילותו הארגונית והמקצועית, וגם בכל הליכותיו.

5. יחס אישי

הערכים הללו אמורים להתבטא באופן ברור ומתמיד בהתנהלות של כל אדם הנמצא בעמדת מנהיגות. עם זאת, לכל אדם כזה יכול להיות סגנון אישי משלו. בפעילות הצבאית, בפעילות האזרחית ובספר שלפנינו מגלה יום טוב סמיה את סגנון המנהיגות שלו, המתבטא בצירוף של כמה ערכים:

נאמנות ברורה

חיי אדם מתנהלים במישורים שונים בעת ובעונה אחת: מישורי המשפחה, החברוּת, החברה, המדינה, העם, ועוד כהנה וכהנה. ניהול החיים במישורים שונים מוביל את האדם, מטבע הדברים, למצבים שבהם אין מנוס מלשרטט עדיפויות. רבים לא מבררים לעצמם את סדרי העדיפויות שלהם, אלא מנהלים את חייהם באופן מזדמן על פי הנסיבות. דרכו של יום טוב סמיה נראית לי אחרת: בכל מצב ברור מהי הנאמנות העליונה שלו ומהן כלל הנאמנויות האחרות שבצדה.

אחריות פעילה

האחריות להיבטי החיים של כל אדם יכולה להיות מוטלת עליו על ידי הרגלי החיים בנסיבות שבהן הוא מוצא את עצמו. אחריות ברמה יותר גבוהה היא זאת שאדם לוקח על עצמו על יסוד הנאמנויות הערכיות שלו, מברר אותה לעצמו בפרוטרוט - ומבטא אותה בחייו על כל היבטיהם. זהו אופי האחריות של יום טוב סמיה, בתחומים שהוא לקח על עצמו לפעול בהם מעמדת מנהיגות.

ניסיון עשיר ופעיל

רבים הם בני האדם בעלי ניסיון באחד מתחומי חייהם או בכמה מהם, אבל מעטים הם אלה שיש להם ניסיון עשיר בתחומים רבים במיוחד. בין אלה, ישנם רבים וטובים שהניסיון העשיר שלהם הוא חלק מסיפור חייהם. ביניהם בולטים אנשים כמו יום טוב סמיה, המשתמשים בניסיון העשיר שלהם על כל רבדיו במהלך החיים המתפתחים שלהם.

חדשנות

בני אדם בעלי ניסיון חיים עשיר בפעילויות שונות, יכולים להסתפק בניסיון העשיר הזה כבסיס הרחב של הפעילות הנוכחית שלהם או של פעילות עתידית. אולם בני אדם בעלי יסודות מנהיגות ייחודיים אינם מסתפקים בניסיון של עצמם - ככל שהוא עשיר וחשוב - אלא נותנים מקום מרכזי בפעילותם לחדשנות, המביאה אל תוך חייהם מה שניסיונם העשיר אינו יכול להביא.

מערכת הערכים המורכבת שהצגנו כאן מאפיינת את הפעילות של יום טוב סמיה, ומתבטאת באופן גלוי ומקיף בספר שלפנינו. היא מעניקה לספר הזה מעמד ייחודי, המזמין תשומת הלב והתעמקות מצד הקוראים.

ולסיום אוסיף: השבחים שאני חולק לספר הזה ולמחברו אינם עדות להסכמה מלאה עם תוכנו. הספר כולל דיונים בסוגיות רבות מספור, ומביא דוגמאות מעשיות מסוגים שונים. הקוראים אולי יתמהו על כך שבנקודות לא מעטות אין דעתי כדעת המחבר. ואולם גם אם דעותינו חלוקות, אני בטוח בטיבם של יסודות מחשבותיו של יום טוב סמיה, ורואה בהם עמדות הראויות לשימת לב ולהתמודדות רעיונית.

אסא כשר, פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, אוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה האירופאית למדעים ולאמנויות; חתן פרס ישראל.

מרס 2023