איך להפוך לסיפור הצלחה ב 24 שעות

דו - התו הראשון באוקטבה שלך: אתה ברבור! גאון, ייחודי ויפיפה.

 

אתה ברבור. לא ברווזון ובטח שלא ברווזון מכוער.

שמעתי שהאסנה (התנוחה) שנחשבת לקשה ביותר ביוגה,

היא…

לא עמידת ידיים,

לא קיפולים על גבי קיפולים,

לא תרגילי גמישות של ידיים ורגליים מעל הראש ומסביב לגב,

ולא כל מיני להטוטי כוח,

האסנה הקשה ביותר היא…"כמו ישן".

השכיבה אפרקדן על הגב,

במוח ריק מכל מחשבה.

כי בדיוק כשאתה מנסה לא לחשוב - המוח שלך מתמלא במחשבות.

בדיוק כשאתה אמור לא לחשוב… אתה קודח!

זה מעניין, נכון?

ביוגה מבינים שהשליטה הווירטואוזית בגוף היא רק ההתחלה.

השליטה הקשה הרבה יותר היא במחשבה.

 

ומה היא השליטה הקשה ביותר במחשבה?

אני חושבת ששיא השיאים זה…

אהבה עצמית.

מגוחך!

חוסר באהבה עצמית הוא הזיוף והחולי הגדולים ביותר שבני האדם סובלים מהם.

הברבור לא יודע שהוא ברבור,

הוא חושב שהוא ברווזון מכוער.

לא מפליא שאם כך הוא מאמין,

זה גם מה שאומרים לו סובביו:

אתה מוזר,

אתה לא תקין,

אתה טעות,

משהו בך לא נכון,

לא ראוי.

זהו.

זה העיקר: לא ראוי!

אוי ואבוי. תחשוב על זה רגע,

אם המיתר הראשון כל כך מזייף,

ברור שכל היצירה תשמע לא טוב!

 

אתה ברבור!

יפיפה, מושלם, כל כך גאוני, ייחודי, יצירתי.

אין עוד כמוך.

באמת.

בכלל.

אין עוד כמוך!

 

קשה להבין,

למה בני האדם כל כך מתקשים לקבל את עצמם באהבה ובהערכה?

זו מחלת המחלות.

הספק העצמי והביקורת העצמית מנקרים באיכות החיים שלך כל יום.

אתה מפחד לפגוש את עצמך בצדדיך הלא יפים.

יש האומרים, שהפחד האמיתי הוא הפוך:

לפגוש את עצמך במלוא עצמתך ובמלוא יופייך.

כך או כך, למה שלא תפגוש את עצמך כפי שאתה?

אתה יציר נשמה.

אין גבול לפוטנציאל שלך.

אין גבול לחיים שעומדים לרשותך.

אין גבול לגאונות שמקיימת כל תא בגופך.

האפשרויות העומדות בפנייך הן אינסופיות.

רק הדמיון שלך, הוא זה שממציא את אין-האונים,

את הבושה והצמצום העצמי,

את הדרך ללא מוצא.

זו טעות!

אתה ברבור.

 

מה קורה לברווזון המכוער כשמתברר לו שהוא בעצם ברבור יפיפה?

איך זה משפיע על המשך חייו?

הוא מתעורר מחלום אימה...

הגילוי העצמי ממלא אותו.

עכשיו הוא מלא.

נסה לרגע להרגיש את זה:

הוא מלא בערך עצמי.

הוא כבר לא מתקטן,

לא מתנצל,

לא מתחמק מעצמו ומאחרים.

הוא מלא בנוכחות,

הוא מלא בשמחה ובעצמה,

פתאום יש לו המון-המון כוח שרוצה לצאת החוצה ולצעוק:

תודה!

לצעוק: בואו נחגוג ביחד! אני ברבור!

הגילוי העצמי הופך לאנרגיה מתפרצת שרוצה להתבטא,

ולחלוק את החוויה המפעימה.

ה"אני" יוצא החוצה כדי ליצור…"אנחנו"!

 

כל עוד החיפוש שלנו אחר חוויות ומימוש יעדים,

בא לפצות על חוסר פנימי,

ומתוך כמיהה לכך שמישהו או משהו יגרום לנו להרגיש מלאים,

אנחנו דומים לחתול מותש שרודף אחר זנבו.

אין בזה טעם.

כל חוויה, כל יעד, מגלים לנו מחדש,

שנשארנו ריקים כמו קודם,

חסרים כמו קודם,

כועסים כמו קודם,

מבכים את היותנו ברווזון.

עד ש…

עד שהחתול עוצר את המרדף המיותר.

עד שהברווזון מסתכל במים,

ואין מקום לטעות: הוא נוכח שהוא ברבור.

הוא נוכח בזה כל כך חזק,

בצורה כל כך אישית,

שמעכשיו אי אפשר לקחת לו את זה - לעולם.

מעכשיו הוא ישמע שאומרים לו:

כמה שאתה יפה!

כמה מעורר השראה.

וגם אם הוא ישמע, מדי פעם, הערות מנמיכות,

הן לא ימצאו משכן בלבו.

כי הוא יודע, שאין לזה כל קשר אליו.

הערות מנמיכות או מעליבות,

יכולים לבטא רק מי שטרם גילו שגם הם ברבורים.

הכאב שלהם יוצא החוצה בהנמכה של אחרים.

הוא חומל עליהם.

ושמח כל כך.

השמחה שלו הופכת למעיין של הוקרה ונתינה.

מעכשיו הוא רוצה עוד חוויות.

הוא רוצה להגשים, להגיע ליעדים.

אבל לא כדי למצוא את עצמו,

אלא כדי לבטא את עצמו,

כדי לחוות את היותו ברבור במרחבי העולם.

שום דבר לא יכול אלא לפתח את חווית המלאות שלו,

ולכן הוא כבר לא מפחד מהחיים.

הוא שמח בהם, הוא חופשי.

חופשי מהחרדה לכאוב דימוי עצמי מוקטן מושפל ונטוש.

אם חזרת אל עצמך, העולם אינו מפחיד אותך עוד.

 

אני ברבור. זו עובדה.

אני מאושר.

 

סיפור ההצלחה שלך אינו מרדף אחר יעדים שיוכיחו לך שאתה ברבור.

סיפור ההצלחה שלך הוא ביטוי של הברבור שהנך.

 

כל שאר התווים שבאוקטבה הם הדהוד של הגילוי הראשוני הזה.

זה הגילוי הכי חשוב.

 

הידעת?

אוסף של שעונים באותו החדר, מתאימים את עצמם האחד לשני,

ומתחילים לתקתק בקצב אחיד.

אם התו הראשון לא יודע שאתה ברבור,

אזי כל המערכות כולן,

הנפשיות והפיזיות, ילקו בהפרעות שונות.

כל ההגשמה העצמית שלך תצא מאיזון.

וההיפך, הגילוי העצמי של היותך יציר פלא גאוני ויפיפה,

יחזיר את כל המערכות כולן לתקתוק מדויק,

להרמוניה בין כל המערכות כולן.

המערכות הפנימיות והמערכות החיצוניות.

 

אתה ברבור.

 

תדע את זה, בוודאות.

שלא תצטרך עוד לצפות שאחרים יחמיאו לך ויאשרו את גדולתך.

גדולתך מאושרת.

יצור יפיפה וייחודי שכמוך.

אתה סיפור הצלחה.

 

אתה ברבור.

אז תנסה לדמיין...

איך היית מרגיש,

איך היה נראה כל יום בחייך,

לאור הידיעה שאתה ברבור?