פתיחה
אני זוכר איפה הייתי בבוקר ה־27 בפברואר 2020. זה היה יום שגרתי במשרד הביטחון — הערכות מצב ביטחוניות, אישורי מבצעים, עוד יום מלא בעבודה מבוקר עד לילה. כמה ימים קודם לכן חיסלו חיילי צה"ל שני מחבלים שהניחו מטען על גדר המערכת ברצועת עזה. כשר הביטחון טיפלתי מקרוב בתוצאות הפעילות הזאת והנחיתי את הכוחות לפעול בתקיפות מול ניסיונות ההתגרות של חמאס. בצהריים עדכנו אותי שהתגלה מקרה ראשון של קורונה בישראל. נגיף חדש ומסתורי התפרץ אי שם בסין.
עוד לא ידעתי שהתחילה תקופה חדשה בתולדות ישראל והעולם.
בחצי השנה האחרונה נדחסה כמות אירועים שיכולה להספיק לעשור סוער בדברי ימיה של מדינה. לכל ישראלי יש היום דעה מגובשת וידע מגוף ראשון על סגרים, ריחוק חברתי, מסֵכות, עקומות ומקדמי הדבקה. המשבר הכלכלי שמלווה את ההתפרצות הרסני ומאיים לא פחות מהנגיף. מאות אלפי ישראלים איבדו את מקום עבודתם ורבים נוספים נקלעו לקשיי תשלומים ואי־ודאות קשה לגבי עתידם.
זה לא חייב להיות כך.
ישראל, אולי יותר מכל אומה אחרת במערב, מצוידת ברוח של יזמות, בגמישות מחשבתית ובחוצפה, שמאפשרים לה לא רק לנצח את הקורונה, אלא
להיות מובילה עולמית במאבק מולה. יש בנו את הכוחות לחדש, להמציא, להתנסות, להיכשל, לנסות שוב ואז להצליח ולייצא את היכולות הללו לכל העולם.
ממשלת ישראל, במקום לנצל את כל הכוחות הללו, "כיבתה" אותם.
במקום שתנועות הנוער יהיו חוד החנית של הסיוע האזרחי לקשישים ולמבודדים, ציוו עליהן לחדול מכל פעילות דווקא בשיא ימי הקיץ.
יזמי ההייטק שרוצים כל כך לסייע לממשלה, נדחו בידי פקידים אדישים.
העמותות האזרחיות, שזו אמורה להיות שעתן הגדולה, נותקו מיכולת לפעול.
אפשר אחרת. כולנו יחד מסוגלים להרבה יותר מכך.
אם נעז, אם נסתכל על המשבר הכלכלי־חברתי העצום הזה כהזדמנות לעשות דברים שלא ניתן היה להשיג אחרת, נוכל להזניק את ישראל עשורים קדימה.
המטרה שלנו לא צריכה להיות להחזיר את המצב לקדמותו, לנובמבר 2019, רגע לפני המגפה. אנחנו חייבים להסתער על ההזדמנות ולקפוץ מדרגה: להזניק את הכלכלה, לעורר עלייה המונית של יהודים לארץ ולהפוך את ישראל לבירה של טכנולוגיות רלוונטיות לעידן החדש — לגן עדן של יזמים.
* * *
בחודשים האחרונים האור בחדר העבודה שלי לא כבה. דאגתי למדינה שלי. דאגתי לאזרחים שמסתכלים למעלה ורואים שמנהיגי המדינה רבים ביניהם ללא הפסקה, פועלים בכבדות ובקיבעון מחשבתי. במקום לרתום את הכוחות האדירים המצויים בחברה הישראלית וביהודי העולם, הם חסמו הזדמנויות ואפשרויות ללמידה, שיפור ושינוי.
באותם לילות ארוכים קראתי מחקרים, קיימתי שיחות עם מומחי מגפות, כלכלנים ויזמים בכל העולם, למדתי ממעשיהן של ממשלות שניסו הצליחו, וגיבשתי תוכנית דו־שלבית שמטרתה קודם כל השתלטות על המגפה, ולאחר מכן ניצול ההזדמנויות שנוצרו בתקופת הקורונה.
בשלב ראשון, כדי להשתלט על המגפה יש צורך בשימוש בפטיש ובפינצטה. הפטיש: פעולה חזקה שכוללת מגבלות רחבות, מתוך מטרה לצמצם במהירות את מספר ההידבקויות החדשות ולהדביר את אש המגפה הגדולה.
השימוש בפינצטה, שאמורה לאפשר חיים לצד הקורונה, כוללת הקמת מערך עוצמתי כדי לאתר באופן קבוע את הנשאים הבודדים שיישארו גם לאחר הטלת המגבלות. אלו הגחלים הלוחשות שיישארו גם כשאש המגפה הגדולה תדעך, ואותן צריך לכבות בצורה יעילה, מהירה ועקבית, בזו אחר זו — כדי שהאש הגדולה לא תפרוץ מחדש. יש לעשות זאת באמצעות בדיקות זמינות ומהירות, ביצוע תשאולי מגעים מיידיים ומעמיקים, ובידוד אמיתי של מי שעלול להדביק את סביבתו.
המטרה הברורה מאליה — קיום שגרת חיים כמעט רגילה לצד הקורונה, היא יעד בר־השגה. כפי שתלמדו בדפים הבאים של ספר זה, ישנה תורת לחימה סדורה שגובשה לטיפול במגפות, וכל מה שדרוש כדי להפעיל אותה היא התנהלות נחושה, שיטתית וממוקדת של הממשלה.
אלא שהיעד הלאומי שלנו לא יכול ולא צריך להיות חזרה לישראל של לפני המגפה. אנחנו חייבים, כאמור, לנצל את התקופה החדשה שנפתחה בפנינו — ולפרוץ קדימה בכל הכח.
נכון, בשבועות הראשונים של המגפה חשבנו שהנה, זה עוד מעט עובר. אוטוטו — וחוזרים לאותה שגרה בדיוק. אבל האשליה הזו כבר מזמן חלפה. למדיניות הממשלה, הכוללת שפיכת מיליארדי שקלים ללא אבחנה תוך נטילת הלוואות אדירות שילדינו ונכדינו יצטרכו להחזיר, יש אולי יתרונות פוליטיים. במבחן המציאות היא נכשלה.
על אף ההיגיון שיש בהגשת עזרה ראשונה לאלו שנפגעו מהמשבר, תשומת הלב של הממשלה צריכה להיות ממוקדת לא בשימור הקיים אלא ביצירת כלים שיאפשרו לעצמאים, לשכירים ולמוסדות החברתיים להסתגל ולשגשג אל מול השינויים הנדרשים מהם.
כי כמו כל משבר שמשנה סדרי עולם, משבר הקורונה הוא גם הזדמנות אדירה. הזדמנות שמימושה יתאפשר רק על ידי חופש פעולה ורתימה של יזמי ישראל.
הזדמנות אדירה להתחבר למיליוני יהודים ברחבי העולם ולהזמין אותם לעלות לישראל, בעידן שטרף את התוכניות של רבים מהם והפך את העבודה מרחוק לנורמה מקובלת.
הזדמנות אדירה ליצור תוכניות שיסייעו להחזיר את עשרות אלפי הישראלים שיצאו לעבוד בחו"ל ומתכננים כעת את מסלול חייהם מחדש.
הזדמנות אדירה לשחרר את כוחות היצירה האדירים הטמונים בעם שלנו, שמצליח יותר מכל עם אחר למצוא פתרונות חדשניים לאתגרים מורכבים. העידן הנוכחי יכול להביא להקמת ענקיות חדשות בהייטק הישראלי — אם רק נִפתח את המגזר הציבורי, החינוכי והמוניציפאלי ליזמים טכנולוגיים ונהפוך את ישראל לחממת ניסוי ענקית שתביא בשורה לעולם כולו.
בין עמי העולם, עמנו מיוחד ביכולתו להסתגל ולשגשג תחת שינויים, משברים ולחץ מתמיד. אין עם אחר בתולדות האנושות שהצליח אחרי אלפיים שנות גלות לעלות, לבנות ולהמציא את עצמו מחדש בארץ מולדתו. אין עוד מדינה שאזרחיה תורמים לקידום האנושות בצורה משמעותית כל כך — ביחס לגודלה, כמו המדינה שלנו.
כעת עלינו לרתום את הכוחות של אזרחי ישראל ויהודי העולם כדי ליצור את הכלים שיאפשרו שגשוג וצמיחה במציאות החדשה. בידינו הדבר.
* * *
בהיסטוריה הארוכה שלנו ידענו אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים. כאשר עבדנו ביחד, הצלחנו להתגבר עליהם.
גם על המשבר הזה נתגבר ביחד. אני בטוח בכך בכל ליבי.
בעבודה נחושה ומשותפת, המשבר הזה יכול וצריך להיות מקפצה אדירה למדינת ישראל. הוא מזמין אותנו להשתנות, להתפתח וליצור כלים יצירתיים לעולם החדש שנוצר ממש מול עינינו.
השינויים האלו נפלאים. קומות חדשות ייבנו על הבסיס הקודם, ואם נשכיל לעלות בהן ייפתחו לנו אופקים שמעולם לא ראינו.
כמו תמיד: מי שייזום, מי שיוביל ומי שיצליח להסתכל לעתיד למרות הקושי בהווה — ינצח.
הקורונה קוראת לישראל להפוך לגרסה טובה יותר, מעודכנת יותר וחדשנית יותר של עצמה — ובכך לתרום לאנושות כולה.
אני משוכנע שאנחנו יכולים להצליח בכך.
זו התוכנית שלי.
איילת –
איך לנצח מגפה
כמה מגיפות בנט ניצח? מה הוא עשה חוץ מלפזר עצות?