אמיל והבלשים

פֶּרֶק רִאשׁוֹן אֶמִיל עוֹזֵר לַחֲפֹף רָאשִׁים

"זֶהוּ," אָמְרָה גְּבֶרֶת טִישְׁבַּיְן, "קַח עַכְשָׁו אֶת הַכַּד עִם הַמַּיִם הַחַמִּים וּבוֹא אִתּוֹ אַחֲרַי!" הִיא עַצְמָהּ לָקְחָה כַּד אַחֵר וְאֶת הַסִּיר הַכָּחֹל הַקָּטָן וּבוֹ סַבּוֹן בַּבּוֹנָג נוֹזְלִי וְהָלְכָה מִן הַמִּטְבָּח אֶל הַחֶדֶר. אֶמִיל לָקַח אֶת הַכַּד שֶׁלּוֹ וּמִהֵר בְּעִקְבוֹת הָאֵם.

בַּחֶדֶר יָשְׁבָה אִשָּׁה וְהִרְכִּינָה אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל לַכִּיּוֹר הַלָּבָן. שְׂעָרָהּ הָיָה פָּזוּר וְהִשְׁתַּלְשֵׁל מַטָּה כְּמוֹ קִילוֹ וָחֵצִי צֶמֶר. אִמּוֹ שֶׁל אֶמִיל יָצְקָה אֶת סַבּוֹן הַבַּבּוֹנָג אֶל תּוֹךְ הַשֵּׂעָר הַבְּלוֹנְדִּי וְהֵחֵלָּה לִשְׁטֹף אֶת הָרֹאשׁ הַזָּר עַד שֶׁהִקְצִיף.

"זֶה לֹא חַם מִדַּי?" הִיא שָׁאֲלָה.

"לֹא, זֶה בְּסֵדֶר," עָנָה הָרֹאשׁ.

"אָח, הֲרֵי זוֹ אֵשֶׁת הָאוֹפֶה הַמֻּמְחֶה וִירְט! יוֹם טוֹב!" אָמַר אֶמִיל וְדָחַף אֶת הַכַּד שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לַאֲרוֹנִית הָרַחֲצָה.

"יֵשׁ לְךָ מַזָּל, אֶמִיל. אֲנִי שׁוֹמַעַת שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ לְבֶּרְלִין," אָמַר הָרֹאשׁ. וְהַדְּבָרִים נִשְׁמְעוּ כְּאִלּוּ מְדַבֵּר מִישֶׁהוּ שֶׁצּוֹלֵל בְּתוֹךְ קַצֶּפֶת.

"בַּהַתְחָלָה לֹא מַמָּשׁ הִתְחַשֵּׁק לוֹ," אָמְרָה הָאֵם וְקִרְצְפָה אֶת הַמֻּמְחִית לַאֲפִיָּה. "אֲבָל לָמָּה שֶׁיַּהֲרֹג הַנַּעַר אֶת הַחֻפְשָׁה שֶׁלּוֹ כָּאן? הוּא עוֹד לֹא מַכִּיר בִּכְלָל אֶת בֶּרְלִין. וַאֲחוֹתִי מַרְתָה תָּמִיד רָצְתָה לְהַזְמִין אוֹתָנוּ פַּעַם. בַּעֲלָהּ מַרְוִיחַ לֹא רַע. הוּא בַּדֹּאַר, בַּשֵּׁרוּת הַפְּנִים־אַרְצִי. בָּרוּר שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהִצְטָרֵף. לִפְנֵי הַחַגִּים יֵשׁ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה. נוּ, וְהוּא הֲרֵי כְּבָר גָּדוֹל וְצָרִיךְ לָדַעַת לִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ. חוּץ מִזֶּה, אִמָּא שֶׁלִּי תֶּאֱסֹף אוֹתוֹ בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת פְרִידְרִיכְשְׁטְרָסֶה. הֵם נִפְגָּשִׁים בְּדוּכַן הַפְּרָחִים."

"בֶּרְלִין בֶּטַח תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו. זֶה מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל יְלָדִים. בִּקַּרְנוּ שָׁם לִפְנֵי שָׁנָה וָחֵצִי עִם מוֹעֲדוֹן הַכַּדֹּרֶת. אֵיזוֹ הֲמֻלָּה. יֵשׁ שָׁם בֶּאֱמֶת רְחוֹבוֹת שֶׁבַּלַּיְלָה בְּהִירִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּיּוֹם. וְהַמְּכוֹנִיּוֹת!" מְדַוַּחַת גְּבֶרֶת וִירְט מִמַּעֲמַקֵּי הַכִּיּוֹר.

"הַרְבֵּה מְכוֹנִיּוֹת מִחוּץ לָאָרֶץ?" שָׁאַל אֶמִיל.

"מִנַּיִן לִי לָדַעַת?" אָמְרָה גְּבֶרֶת וִירְט וְנֶאֶלְצָה לְהִתְעַטֵּשׁ. קֶצֶף שֶׁל סַבּוֹן נִכְנַס לָהּ לָאַף.

"וְעַכְשָׁו קָדִימָה, תִּגְמֹר אֶת הַהֲכָנוֹת," דָּחֲקָה בּוֹ הָאֵם. "אֶת הַחֲלִיפָה הַטּוֹבָה שֶׁלְּךָ שַׂמְתִּי בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. תִּלְבַּשׁ אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לֶאֱכֹל מִיָּד כְּשֶׁאֶגְמֹר לְסַפֵּר אֶת גְּבֶרֶת וִירְט."

"אֵיזוֹ חֻלְצָה לִלְבֹּשׁ?" הִתְעַנְיֵן אֶמִיל.

"הַכֹּל מֻנָּח עַל הַמִּטָּה. וְתִלְבַּשׁ אֶת הַגַּרְבַּיִם בִּזְהִירוּת. וְתִתְרַחֵץ קֹדֶם בִּיסוֹדִיּוּת. וְתַשְׁחִיל שְׂרוֹכִים חֲדָשִׁים בַּנַּעֲלַיִם. קָדִימָה, קָדִימָה."

"אוּףףףף!" רָטַן אֶמִיל וְהֵזִיז אֶת עַצְמוֹ.

כְּשֶׁגְּבֶרֶת וִירְט, שְׂעָרָהּ מְסֻלְסָל, הָלְכָה, שְׂבֵעַת רָצוֹן מִבָּבוּאָתָהּ בַּמַּרְאָה, נִכְנְסָה הָאֵם לַחֲדַר הַשֵּׁנָה וְרָאֲתָה אֶת אֶמִיל מִתְרוֹצֵץ אֻמְלָל בַּחֶדֶר.

"אַתְּ יְכוֹלָה לְהַגִּיד לִי מִי הִמְצִיא אֶת הַחֲלִיפוֹת הַטּוֹבוֹת?"

"לֹא, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲבָל לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת?"

"תְּנִי לִי אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי יוֹרֶה בַּבַּרְנָשׁ."

"אוֹי, כַּמָּה קָשֶׁה לְךָ בַּחַיִּים! יְלָדִים אֲחֵרִים עֲצוּבִים כִּי אֵין לָהֶם חֲלִיפָה טוֹבָה. כָּל אֶחָד וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלּוֹ... לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁכַּח, הָעֶרֶב תְּבַקֵּשׁ מִדּוֹדָה מַרְתָה קוֹלָב וְתִתְלֶה אֶת הַחֲלִיפָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. קֹדֶם תַּבְרִישׁ לִי אוֹתָהּ. אַל תִּשְׁכַּח! וּמָחָר אַתָּה יָכוֹל שׁוּב לִלְבֹּשׁ אֶת אֲפֻדַּת הַשּׁוֹדְדִים הַזֹּאת. עוֹד מַשֶּׁהוּ? הַמִּזְוָדָה אֲרוּזָה. הַפְּרָחִים לַדּוֹדָה עֲטוּפִים. אֶת הַכֶּסֶף לְסָבְתָא אֶתֵּן לְךָ אַחַר כָּךְ. וְעַכְשָׁו נֹאכַל. יוֹאִיל נָא אֲדוֹנִי הַצָּעִיר לָבוֹא."

גְּבֶרֶת טִישְׁבַּיְן הִנִּיחָה אֶת זְרוֹעָהּ עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ לְעֵבֶר הַמִּטְבָּח. הָאֲרוּחָה כָּלְלָה מָקָרוֹנִי עִם נַקְנִיק וּגְבִינַת פַּרְמֶזָן מְגֹרֶרֶת. אֶמִיל זָלַל כְּמוֹ מַקְצֵרָה, מִדֵּי פַּעַם הִפְסִיק וְשָׁלַח מַבָּט לְעֵבֶר אִמּוֹ, כְּאִלּוּ פָּחַד שֶׁדַּוְקָא עַכְשָׁו, זְמַן כָּל כָּךְ קָצָר לִפְנֵי הַפְּרֵדָה, הִיא עֲלוּלָה לִרְאוֹת בְּעַיִן לֹא יָפָה אֶת הַתֵּאָבוֹן שֶׁלּוֹ.

"וְתִכְתֹּב מִיָּד גְּלוּיָה. הִנַּחְתִּי לְךָ אוֹתָהּ בַּמִּזְוָדָה, לְגַמְרֵי לְמַעְלָה."

"יֵעָשֶׂה," אָמַר אֶמִיל וְסִלֵּק, כִּמְעַט בַּחֲשַׁאי, מָקָרוֹנִי אֶחָד מִן הַבֶּרֶךְ. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, אִמּוֹ לֹא הִבְחִינָה בַּדָּבָר.

"מְסֹר לְכֻלָּם דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִמֶּנִּי. וּפְקַח עֵינַיִם. בְּבֶּרְלִין הַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר אֶצְלֵנוּ בְּנוֹיְשְטָט. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן אַתָּה הוֹלֵךְ עִם דּוֹד רוֹבֶּרְט לְמוּזֵאוֹן קַרְל פְרִידְרִיךְ. וְתִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּידוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן לֹא יוֹדְעִים אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג."

"אֲנִי נִשְׁבָּע בְּהֵן צִדְקִי," אָמַר אֶמִיל.

לְאַחַר הָאֲרוּחָה עָבְרוּ הַשְּׁנַיִם לַחֶדֶר. הָאֵם הוֹצִיאָה קֻפְסַת פַּח מִן הָאָרוֹן וְסָפְרָה כֶּסֶף. אַחַר כָּךְ טִלְטְלָה אֶת רֹאשָׁהּ וְסָפְרָה שׁוּב, וְאָז שָׁאֲלָה, "מִי בְּעֶצֶם הָיָה כָּאן אֶתְמוֹל אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הְמְמְ?"

"הָעַלְמָה תּוֹמָס," הוּא אָמַר, "וְהַגְּבֶרֶת הוֹמְבּוּרְג."

"כֵּן, אֲבָל זֶה לֹא מִסְתַּדֵּר לִי." הִיא נִסְּתָה שׁוּב לְהִזָּכֵר, חִפְּשָׂה אֶת הַפֶּתֶק שֶׁעָלָיו כָּתְבָה אֶת הַכְנָסוֹתֶיהָ, חִשְּׁבָה וְאָמְרָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, "חֲסֵרִים שְׁמוֹנָה מַרְקִים."

"אֲבָל הֲרֵי הָאִישׁ מֵחֶבְרַת הַגָּז הָיָה כָּאן קֹדֶם."

"כֵּן, נָכוֹן! עַכְשָׁו הַחֶשְׁבּוֹן מִסְתַּדֵּר, לְצַעֲרִי." הָאֵם שָׁרְקָה לְעַצְמָהּ, כַּנִּרְאֶה כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת דַּאֲגוֹתֶיהָ, וְהוֹצִיאָה מִן הַקֻּפְסָה שְׁלוֹשָׁה שְׁטָרוֹת. "זֶהוּ, אֶמִיל! הִנֵּה מֵאָה וְאַרְבָּעִים מַרְק. שְׁטָר אֶחָד שֶׁל מֵאָה וּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁל עֶשְׂרִים. מֵאָה וְעֶשְׂרִים אַתָּה נוֹתֵן לְסָבְתָא, וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא תִּכְעַס שֶׁבַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת לֹא שָׁלַחְתִּי לָהּ כְּלוּם. כִּי אָז הָיָה נִשְׁאָר לִי סְכוּם שֶׁבְּקֹשִׁי הָיָה מַסְפִּיק לָנוּ. לָכֵן אַתָּה מֵבִיא לָהּ אֶת הַכֶּסֶף עַכְשָׁו בְּעַצְמְךָ. וְיוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּפְעָמִים קוֹדְמוֹת. וְתִתֵּן לָהּ נְשִׁיקָה. מוּבָן? אֶת עֶשְׂרִים הַמַּרְקִים הַנּוֹתָרִים תַּשְׁאִיר אֶצְלְךָ. מֵהֶם תִּקְנֶה לְךָ אֶת כַּרְטִיס הַנְּסִיעָה חֲזָרָה הַבַּיְתָה. זֶה יוֹצֵא בְּעֵרֶךְ עֲשָׂרָה מַרְקִים, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת בְּדִיּוּק. מֵהַשְּׁאָר תְּשַׁלֵּם, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים, אֶת מָה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. חוּץ מִזֶּה, תָּמִיד טוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּכִּיס כַּמָּה מַרְקִים מְיֻתָּרִים עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. וְהִנֵּה הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַמִּכְתָּב שֶׁל דּוֹדָה מַרְתָה. אֲנִי שָׂמָה בְּתוֹכָהּ אֶת הַכֶּסֶף. רַק תַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד לִי אוֹתוֹ! אֵיפֹה אַתָּה חוֹשֵׁב לָשִׂים אוֹתוֹ?"

הִיא שָׂמָה אֶת שְׁלוֹשֶׁת הַשְּׁטָרוֹת בְּמַעֲטָפָה שֶׁצִּדָּהּ גָּזוּר, קִפְּלָה אוֹתָהּ בְּאֶמְצָעִיתָהּ וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְְאֶמִיל.

הוּא חָשַׁב רֶגַע, אַחַר כָּךְ תָּחַב אוֹתָהּ לַכִּיס הַיְּמָנִי הַפְּנִימִי שֶׁל הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלּוֹ, טָפַח לְשֵׁם הַרְגָּעָה מִבַּחוּץ עַל הַמִּקְטֹרֶן, וְאָמַר בְּבִטָּחוֹן, "מִכָּאן זֶה לֹא יְטַפֵּס הַחוּצָה."

"וְאַל תְּסַפֵּר לָאֲנָשִׁים בַּקָּרוֹן שֶׁאַתָּה מַחְזִיק כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף!"

"אֲבָל אִמָּא'לֶה," אֶמִיל מַמָּשׁ נֶעֱלַב. לְיַחֵס לוֹ טִפְּשׁוּת כָּזֹאת! גְּבֶרֶת טִישְׁבַּיְן הִכְנִיסָה מְעַט כֶּסֶף לְאַרְנָקָהּ. לְאַחַר מִכֵּן הֶחְזִירָה אֶת קֻפְסַת הַפַּח לָאָרוֹן וְקָרְאָה שׁוּב בִּמְהִירוּת אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁקִּבְּלָה מֵאֲחוֹתָהּ בְּבֶּרְלִין, וּבוֹ צֻיְּנוּ מוֹעֲדֵי הַיְּצִיאָה וְהַהַגָּעָה הַמְּדֻיָּקִים שֶׁל הָרַכָּבוֹת שֶׁבָּהֶן אָמוּר לִנְסֹעַ אֶמִיל.

יִהְיוּ בֵּינֵיכֶם כָּאֵלֶּה שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָדוּן בִּיסוֹדִיּוּת כָּזוֹ בְּמֵאָה וְאַרְבָּעִים מַרְק, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ הַגְּבֶרֶת הַסַּפָּרִית טִישְׁבַּיְן וְהַבֵּן שֶׁלָּהּ. אִם מִישֶׁהוּ מִשְׂתַּכֵּר אַלְפַּיִם אוֹ עֶשְׂרִים אֶלֶף, שֶׁלֹּא לוֹמַר מָאתַיִם אֶלֶף מַרְק לְחֹדֶשׁ, אֵין צֹרֶךְ בְּכָךְ.

אֲבָל רַק לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם: רֹב הָאֲנָשִׁים מִשְׂתַּכְּרִים פָּחוֹת מִזֶּה. הַרְבֵּה הַרְבֵּה פָּחוֹת. וּמִי שֶׁמִּשְׂתַּכֵּר שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מַרְק לְשָׁבוּעַ, בֵּין אִם מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו וּבֵין אִם לָאו, מֻכְרָח לְהִתְיַחֵס לְמֵאָה וְאַרְבָּעִים מַרְק כְּאֶל הַרְבֵּה מְאוֹד כֶּסֶף. עֲבוּר אֲנָשִׁים רַבִּים מְאוֹד מֵאָה מַרְק נִרְאִים כִּמְעַט כְּמוֹ מִילְיוֹן, וְאִם אֶפְשָׁר לְנַסֵּחַ זֹאת כָּךְ, הֵם כּוֹתְבִים אֶת הַמִּסְפָּר מֵאָה כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה אֲפָסִים. וְכַמָּה זֶה מִילְיוֹן בַּמְּצִיאוּת הֵם לֹא יְכוֹלִים לְדַמְיֵן לְעַצְמָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם חוֹלְמִים.

לְאֶמִיל כְּבָר לֹא הָיָה אַבָּא. אֲבָל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל וּמִמָּה לְשַׁלֵּם אֶת חֶשְׁבּוֹן הַגָּז, אֶת פַּחֲמֵי הַהַסָּקָה, אֶת שְׂכַר הַדִּירָה, אֶת הַבְּגָדִים וְאֶת שְׂכַר הַלִּמּוּד, אִמּוֹ עָבְדָה לְלֹא לֵאוּת. הִיא סִפְּרָה בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ, חָפְפָה רָאשִׁים בְּלוֹנְדִּינִיִּים וְרָאשִׁים חוּמִים. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הִיא הָיְתָה חוֹלָה וְשָׁכְבָה בַּמִּטָּה. בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הָרוֹפֵא הָיָה רוֹשֵׁם לָהּ תְּרוּפוֹת, וְאֶמִיל הֵכִין לְאִמּוֹ רְטִיּוֹת חַמּוֹת וּבִשֵּׁל בַּמִּטְבָּח בִּשְׁבִילָהּ וּבִשְׁבִילוֹ. וּכְשֶׁיָּשְׁנָה, הוּא אֲפִלּוּ שָׁטַף אֶת הָרְצָפוֹת בִּסְמַרְטוּט רָטֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיד, ׳אֲנִי מֻכְרָחָה לָקוּם. הַדִּירָה הֲפוּכָה לְגַמְרֵי׳.

הַאִם תּוּכְלוּ לְהָבִין מִבְּלִי לִצְחֹק אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁאֶמִיל הָיָה יֶלֶד לְדֻגְמָה? הוּא אָהַב אֶת אִמּוֹ וְהוּא הָיָה מֵת מִבּוּשָׁה לוּ הָיָה מִתְעַצֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עָבְדָה, חִשְּׁבָה חִשּׁוּבִים וְשׁוּב עָבְדָה. הַאִם הָיָה יָכוֹל לְהִתְחַמֵּק מִלְּהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת אוֹ לְהַעְתִּיק מִנָּאוּמַנְס רִיכַרְד? הַאִם הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּלֵּק מִבֵּית הַסֵּפֶר כְּשֶׁהָיְתָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת? הוּא רָאָה אֵיךְ הִיא מִתְאַמֶּצֶת כְּדֵי לֹא לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ כָּל מָה שֶׁיְּלָדִים אֲחֵרִים קִבְּלוּ מֵהוֹרֵיהֶם. הַאִם הָיָה יָכוֹל, אַחֲרֵי כָּל זֶה, לְרַמּוֹת וְלִגְרֹם לָהּ דְּאָגוֹת?

אֶמִיל הָיָה נַעַר לְדֻגְמָה. כָּכָה זֶה, זוֹ עֻבְדָּה. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לְדֻגְמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כָּאֵלֶּה מֵחֹסֶר בְּרֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם פַּחְדָנִים וּשְׁאַפְתָּנִים חַסְרֵי מַעֲצוֹרִים, מֵאֵלֶּה שֶׁהֵם לֹא בֶּאֱמֶת יְלָדִים. הוּא הָיָה נַעַר לְדֻגְמָה מִתּוֹךְ בְּחִירָה. הוּא הֶחְלִיט לִהְיוֹת כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁמַּחְלִיטִים לְמָשָׁל לֹא לָלֶכֶת יוֹתֵר לַקּוֹלְנוֹעַ אוֹ לְהַפְסִיק לֶאֱכֹל סֻכָּרִיּוֹת.

אֲבָל כְּשֶׁהֵחֵלָּה חֻפְשַׁת חַג הַפַּסְחָא וְהוּא יָכוֹל הָיָה לְהַגִּיד, 'הִנֵּה הַתְּעוּדָה, אִמָּא, וַאֲנִי שׁוּב הַמִּצְטַיֵּן בַּכִּתָּה!' אָז הוּא הָיָה מְאוֹד מְרֻצֶּה. הוּא אָהַב אֶת הַמַּחְמָאוֹת שֶׁקִּבֵּל בְּבֵית הַסֵּפֶר וּבְכָל מָקוֹם, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֵן שִׂמְּחוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר שִׂמֵּחַ אֶת אִמּוֹ. הוּא הִתְגָּאָה בְּכָךְ שֶׁהוּא יָכוֹל לִגְמֹל לָהּ בְּדַרְכּוֹ עַל מָה שֶׁעָשְׁתָה עֲבוּרוֹ לְלֹא לֵאוּת כָּל חַיֶּיהָ...

"אוּפְּס," קָרְאָה אִמָּא, "אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לָצֵאת לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת. כְּבָר אַחַת וָרֶבַע וְהָרַכֶּבֶת יוֹצֵאת קְצָת לִפְנֵי הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם."

"וּבְכֵן, קָדִימָה, גְּבֶרֶת טִישְׁבַּיְן!" אָמַר אֶמִיל לְאִמּוֹ, "אֲבָל שֶׁהַגְּבֶרֶת תֵּדַע שֶׁאֶת הַמִּזְוָדָה אֲנִי נוֹשֵׂא בְּעַצְמִי!"