אמנות המדיטציה

"עלינו להיות השינוי שהיינו רוצים לראות בעולם."

גאנדי

לשם מה החיבור הקטן הזה על מדיטציה? זה ארבעים שנה נפלה בחלקי הזכות הגדולה לחיות לצידם של מורים רוחניים אמיתיים ששימשו מקור השראה לחיי והאירו את דרכי. הלקח יקר הערך שלמדתי מהם הנחה אותי במאמצי. אינני מורה כי אם תלמיד, יותר מאי־פעם. אך במסעותי בעולם אני פוגש לעיתים קרובות אנשים שמשתפים אותי ברצונם ללמוד למדוט. אני מנסה ככל יכולתי להפנותם למורים מוסמכים. אבל לא תמיד זה אפשרי. למען אלה שמבקשים בכנות לעסוק במדיטציה כינסתי יחד הנחיות אלה ששאבתי מהמקורות האותנטיים ביותר של הבודהיזם. לחולל בעצמך תמורה פנימית על־ידי אימון הרוח, זו ההרפתקה המסעירה ביותר. וזו המשמעות האמיתית של המדיטציה.

התרגילים שתמצאו בטקסט זה מקורם במסורת בת אלפיים שנה. בין שמקדישים למדיטציה חצי שעה ביום ובין שמתמסרים לה ביתר שאת בשלוות מיבדד, תרגילים אלה אינם תלויים זה בזה ואפשר לתרגל אותם בהדרגה.

לי עצמי היה המזל העצום לפגוש את המורה הרוחני שלי, קאנגיוֹר רינפּוֹצֶ'ה, ב־1967, ליד דרג'ילינג שבהודו, ואחרי מותו ב־1975 להעביר שנים אחדות במיבדד עשוי עץ על עמודים ביער שמשקיף על המנזר שלו. מ־1981 הייתה לי הזכות לחיות שלוש־ עשרה שנה לצידו של מורה טיבטי גדול אחר, דילגוֹ קִייֶנצֶה רינפוצ'ה, וללמוד אצלו. אחרי שגם הוא הלך מן העולם, ב־1991, אני פורש לעיתים קרובות למיבדד הררי בנפאל, שעות ספורות מקטמנדו, במרכז פרישה שנוסד על־ידי המנזר בשצֶ'ן, שם אני מתגורר בדרך־כלל. תקופות אלה הן ללא ספק הפוריות ביותר בחיי.

זה תריסר שנים אני משתתף גם בתוכניות שונות של מחקר מדעי שמטרתן להצביע על ההשפעות שיש לתקופות ממושכות של תרגול מדיטציה. ממחקרים אלה עולה שאפשר לפתח במידה ניכרת איכויות כגון תשומת לב, איזון רגשי, אלטרואיזם ושלווה פנימית. מחקרים אחרים הראו שיש ברכה בעשרים דקות של מדיטציה מדי יום במשך שישה עד שמונה שבועות: הפחתה בחרדות וברגישות לכאב, בנטייה לדיכאון ולכעס, ובחיזוק של המערכת החיסונית ושל ההרגשה הטובה באופן כללי. מה שלא תהיה הזווית שבה אנחנו מסתכלים על המדיטציה - תמורה אישית, אהבת הזולת או בריאות גופנו - נראה אפוא שהיא גורם חיוני אם מעוניינים לנהל חיים מאוזנים ועשירים במשמעות.

חבל יהיה אם לא נשכיל להעריך די הצורך את יכולת התמורה של רוחנו. כל אחד מאיתנו יש בו היכולת הנחוצה להשתחרר מהמצבים הנפשיים שגורמים סבל לעצמנו ולאחרים על־מנת למצוא שלווה פנימית ולתרום לרווחת הכלל.

הבה נבחן את חיינו בכנות. באיזה מקום בחיים אנחנו עומדים? מה היו עד כה העדפותינו, ומה אנחנו מתכננים לעצמנו לזמן שנותר לנו לחיות?

אנחנו תערובת של צללים ואורות, של מעלות ופגמים. האומנם זו הדרך הטובה ביותר להתקיים, מצב בלתי נמנע? ואם לא כך הדבר, איך אפשר לתקן את זה? מן הראוי להציג שאלות אלה, בוודאי אם יש לנו תחושה ששינוי הוא רצוי ואפשרי.

מכל מקום, מחמת הפעילויות שממלאות את ימינו מבוקר עד ערב וצורכות חלק גדול מהאנרגיה שלנו, לאדם המערבי יש פחות פנאי לתהות על הגורמים היסודיים לאושר. אנחנו מדמים בנפשנו, באורח פחות או יותר מודע, שככל שנרבה בפעילות כך יתעצמו רגשותינו ותתעמעם תחושת חוסר הסיפוק. ההיפך נכון למעשה: רבים הם המאוכזבים והמתוסכלים מאורח החיים כיום. הם חשים חסרי כל, אבל לא רואים כל פתרון אחר משום שלעיתים קרובות אבד הכלח על מסורות שמטיפות לתמורה עצמית. טכניקות המדיטציה מכוונות לחולל תמורה רוחנית. אין צורך להצמיד להן תווית דתית מסוימת. לכל אחד מאיתנו רוחו שלו, ואיתה הוא יכול לעבוד.