אני מילים

אני מילים -

פי עשוי שתיקה

ליבי פועם בתנועה שקטה

מעיי הן חרדה הומה.

בעיניי דמיון וחלום

רגליי הן עץ ששורשיו דלים ומטים לנפול.

במוחי זורמות אותיות בכיוונים משתנים

בתנועה שלעולם לא חודלת בחלוף השנים

להתפשט במרחב

ולעולם לא להתקבע בכאן ובעכשיו.

שנועלת דלתות

להתגשמות עולמות

שתריסיה מוגפים

למפגש עם מציאות החיים.

כמו אצן למרחקים קצרים

רץ ליבי מחדש בכל יום את מרתון החיים

מערבב ממגוון מקורות

שיקויים אלכימאיים לריפוי דלקות

מנסה לכבות באבחה את שריפת הלהבה

שבוערת תמידית באש תזזיתית

שלעולם לא כלה

שפוערת מולי את לועה

רומסת את צעדי

מבריחה אותי בחשש אל פסיעת שתיקותיי

אל דלות כוחי, אל תמימות ילדותי

מותירה את גופי להתכסות בערפל

להמתין לשכחה, לקוות לייחל.

להביט במבוכה בחלל הנקרה

ביני לבין המציאות

בין יכולת לבין התחזות

באותיות המתחלפות

שבוראות את שמי

שבגופן כבר טבוע תאריך יום מותי.