בית ספר לבנות-ים

פרק 1

הָיָה קַל לְהַחְמִיץ אוֹתוֹ, אִם לֹא יָדַעְתָּ שֶׁהוּא שָׁם.

"זֶה כָּל הָעִנְיָן, מָארְנִי," אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ.

"לֵיְידִי יַמִּית לֹא רוֹצָה שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בֵּית סֵפֶר לִבְנוֹת־יָם בְּאֶמְצַע לָגוּנַת בְּנוֹת־הַיָּם."

מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח הֵצִיצָה כְּרִיסְטַבֶּל, דּוֹדָתָהּ שֶׁל מָארְנִי, מֵעַל לַיַּרְחוֹן שֶׁלָּהּ "סִפּוּרֵי דָּגִים".

"כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים מוּזָרִים עֲלוּלִים לְהוֹפִיעַ שָׁם," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל. "כָּמוֹנִי."

מָארְנִי צָחֲקָה וּמִלְּאָה שׁוּב אֶת פִּיהָ בְּדִגְנֵי דְּגִיגִים (עִם חֲלַב אַצּוֹת) בְּעוֹדָהּ מִתְבּוֹנֶנֶת הַחוּצָה מֵחַלּוֹן הַמְּעָרָה בַּסֶּלַע הַוָּרֹד הַגָּדוֹל שֶׁהִתְנַשֵּׂא מֵרָחוֹק מִקַּרְקָעִית הַלָּגוּנָה. הָיָה קָשֶׁה לִרְאוֹת הֵיכָן מִסְתַּיְּמִים הַמַּיִם וְהַסֶּלַע מַתְחִיל.

זֶה הָיָה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר לִבְנוֹת־יָם שֶׁל לֵיְידִי יַמִּית קֶצֶף, וְהָיוּ לָהּ שְׁאֵלוֹת כֹּה רַבּוֹת שֶׁהִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְפּוֹצֵץ. הַאִם לֵיְידִי יַמִּית קְשׁוּחָה? מָה בְּקֶשֶׁר לַסְּגָנִית שֶׁלָּהּ, הָעַלְמָה קִיפוֹן? הַאִם הִיא תִּצְטָרֵךְ לִרְכֹּב עַל סוּס־יָם? הַאִם כֻּלָּם יִתְעַצְבְּנוּ אוֹ יִתְרַשְּׁמוּ מִכָּךְ שֶׁכְּרִיסְטַבֶּל בְּלוּ, הַזַּמֶּרֶת וְהָאִישִׁיּוּת הָרַדְיוֹפוֹנִית הַמְּפֻרְסֶמֶת, הִיא הַדּוֹדָה שֶׁל מָארְנִי? וְחָשׁוּב מִכֹּל: הַאִם הִיא תִּמְצָא חֲבֵרוֹת? זֶה הַדָּבָר שֶׁבֶּאֱמֶת הִדְאִיג אוֹתָהּ.

"אֲבָל אֵיךְ שָׁם?" שָׁאֲלָה.

"נוֹרָא," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל.

"מַמָּשׁ מַקְסִים," אָמְרָה אִמָּא שֶׁל מָארְנִי בּוֹ בַּזְּמַן.

מָארְנִי חָשָׁה חֲרָדָה. "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם וְגַם," אָמְרָה.

"לֵיְידִי יַמִּית הִיא מַקְסִימָה," חָזְרָה אִמָּא שֶׁל

מָארְנִי, מַדְגִּישָׁה אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה. "אִם תִּהְיִי טוֹבָה וּתְצַיְּתִי לַחֻקִּים."

דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל הוֹרִידָה אֶת מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּהּ. "אֲנִי מְקַוָּה שֶׁמָּארֵנִי לֹא הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ מֵהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה," אָמְרָה. "אָז בֶּאֱמֶת זֶה יִהְיֶה נוֹרָא."

"אֲנִי כֵּן אֶעֱשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה," אָמְרָה מָארְנִי בְּעֹז. "אֲנִי אֶהְיֶה הַתַּלְמִידָה הַמֻּשְׁלֶמֶת!" זֶה הָיָה בָּרוּר לָהּ מְאוֹד.

"חֲבָל," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל.

"אַתְּ תִּהְיִי בְּסֵדֶר גָּמוּר," אָמְרָה מָארְנִי לְעַצְמָהּ בְּעוֹדָהּ מַבְרִישָׁה אֶת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ הַבְּלוֹנְדִּינִי־כָּסוּף לְאַחַר אֲרוּחַת הַבֹּקֶר וּמַבְרִיקָה אֶת זְנָבָהּ, הַוָּרֹד אַלְמֻגִּים, עַד שֶׁנָּצַץ. "לְאַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת שֶׁכְּרִיסְטַבֶּל בְּלוּ הִיא הַדּוֹדָה שֶׁלָּךְ וְאַתְּ תִּהְיִי נוֹרְמָלִית וְאַתְּ תִּשְׁתַּלְּבִי... אוֹי!" הִתְפָּרְצָה, "אֲבָל אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאֶמְצָא חֲבֵרוֹת וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לִרְכֹּב עַל סוּס־יָם!"

אִמָּהּ הִמְתִּינָה לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה, כַּאֲשֶׁר מָארְנִי חָזְרָה לַמִּטְבָּח. שְׂעָרָהּ שֶׁל דַפְנִי בְּלוּ הָיָה אָסוּף בְּרִשּׁוּל עַל עָרְפָּהּ, וְהִיא עָנְדָה הַבֹּקֶר רַק עָגִיל אֶחָד. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ שׁוֹנָה מִדּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁהֵן אֲחָיוֹת.

"חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁתַּעֲשִׂי רֹשֶׁם טוֹב, מָארְנִי," הֵחֵלָּה דַפְנִי לוֹמַר. מֵאֲחוֹרֶיהָ, דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל נָחֲרָה.

"לֹא יִהְיֶה לָךְ הַרְבֵּה קֶשֶׁר עִם לֵיְידִי יַמִּית," הִמְשִׁיכָה דַפְנִי, "אֲבָל תִּזָּהֲרִי מֵהָעַלְמָה קִיפוֹן. הִיא הוֹגֶנֶת וְטוֹבַת לֵב, אֲבָל קַפְּדָנִית מְאוֹד."

"הִיא סַרְטָנִית זְקֵנָה וּמְטֻפֶּשֶׁת," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל, וְעָבְרָה לָעַמּוּד הַבָּא בַּיַּרְחוֹן שֶׁלָּהּ.

"הִיא לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁבְּנוֹת־יָם מְאַחֲרוֹת וְהִיא שׂוֹנֵאת כַּאֲשֶׁר תַּלְמִידוֹת שׁוֹכְחוֹת דְּבָרִים," הִמְשִׁיכָה דַפְנִי. "פַּעַם שָׁכַחְתִּי אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלִּי וְהִיא לֹא נָתְנָה לִי לָצֵאת לִשְׂחוֹת בַּהַפְסָקָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים."

זֶה הָיָה הַדָּבָר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁאִמָּא שֶׁל מָארְנִי עָשְׂתָה בְּבֵית הַסֵּפֶר. לְמַעַן הָאֱמֶת, זֶה לֹא הָיָה מַרְשִׁים בִּמְיֻחָד. מָארְנִי כָּרְכָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ סְבִיב בִּטְנָהּ הָרוֹטֶטֶת. "אֲנִי יוֹדַעַת, אִמָּא," אָמְרָה. "סִפַּרְתְּ לִי מֵאָה פְּעָמִים."

דַפְנִי הֵסִיטָה קְוֻצַּת שֵׂעָר מֵעֵינֶיהָ שֶׁל מָארְנִי. "יֵשׁ לָךְ הַכֹּל?"

מָארְנִי נִבְהֲלָה לְרֶגַע. אֵיפֹה הַתִּיק שֶׁלָּהּ עִם עֵטֵי הַצִּדְפָּה וּרְצוּעוֹת שְׂעַר הָאַצּוֹת לְשִׁעוּרֵי הַצַּיִד? הִיא אָרְזָה אוֹתוֹ מִזְּמַן, וְהִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהִנִּיחָה אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה לְיַד דֶּלֶת הַמְּעָרָה.

"מְחַפֶּשֶׂת אֶת זֶה?" שָׁאֲלָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל, שֶׁהֵרִימָה תַּרְמִיל נוֹצֵץ, מְכֻסֶּה בִּצְדָפוֹת, בְּאַחַת מִצִּפָּרְנֶיהָ הַמֻּשְׁלָמוֹת הַצְּבוּעוֹת בְּכָחֹל־יְרַקְרַק.

"תּוֹדָה, דּוֹדָה," אָמְרָה מָארְנִי בַּהֲקָלָה. "אָרַזְתִּי אוֹתוֹ לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים. אֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת לָלֶכֶת בְּבַקָּשָׁה?" אִם לֹא נֵלֵךְ בְּהֶקְדֵּם, חָשְׁבָה, אֲאַבֵּד אֶת הָאֹמֶץ שֶׁלִּי וּבִכְלָל לֹא אֵלֵךְ.

דַפְנִי לֹא סִיְּמָה. "עוֹד דָּבָר אֶחָד," אָמְרָה. "אַל תִּתְקָרְבִי לְסַלְעֵי הַלָּגוּנָה הַמִּזְרָחִית. הָעַלְמָה קִיפוֹן תְּסַפֵּר לָךְ עֲלֵיהֶם, אֲנִי בְּטוּחָה, אֲבָל רָאִיתִי בְּעַצְמִי אֵיזוֹ סַכָּנָה זוֹ כְּשֶׁלֹּא מַקְשִׁיבִים לָהּ. הַדּוֹדָה שֶׁלָּךְ..."

"...יָשְׁבָה עַל הַסְּלָעִים, וְכַמָּה בְּנֵי אֱנוֹשׁ הִבְחִינוּ בָּהּ, וְלָגוּנַת בְּנוֹת־הַיָּם כִּמְעַט הִתְגַּלְּתָה," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל. הִיא צָנְחָה עַל הַסַּפָּה בַּמִּטְבָּח בַּאֲנָחָה כְּבֵדָה. "אִם הָיָה לִי דּוֹלָר עַל כָּל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, הָיִיתִי עֲשִׁירָה."

"אַתְּ כְּבָר עֲשִׁירָה, כְּרִיסִי," אָמְרָה דַפְנִי.

"זֶה חָדָשׁ, דּוֹדָה?" שָׁאֲלָה מָארְנִי, שֶׁהִבְחִינָה בַּטַּבַּעַת הַנּוֹצֶצֶת הַגְּדוֹלָה עַל אֶצְבָּעָהּ שֶׁל כְּרִיסְטַבֶּל.

דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל חִיְּכָה חִיּוּךְ רָחָב. "נָכוֹן הִיא מְהַמֶּמֶת? אֲנִי אוֹהֶבֶת דְּבָרִים נוֹצְצִים," אָמְרָה. "וְגַם גַארְבּוֹ. אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהִיא גָּנְבָה אֶת מַרְאַת הַבְּדֹלַח שֶׁלִּי לֹא מִזְּמַן? מָצָאתִי אוֹתָהּ בַּקַּעֲרִית שֶׁלָּהּ. כָּזֹאת שׁוֹבָבָה." הִיא חִיְּכָה בְּחִבָּה אֶל דְּגַת הַזָּהָב שֶׁנָּמָה בְּחֵיקָהּ. "מַמָּשׁ כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלָּהּ."

"אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁדּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל כָּל הַזְּמַן הִסְתַּבְּכָה בְּצָרוֹת, אֲבָל לִי זֶה לֹא יִקְרֶה," אָמְרָה מָארְנִי. "אֲנִי מַבְטִיחָה."

עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל דַפְנִי הָיוּ מֻדְאָגוֹת. "פָּשׁוּט תִּזָּהֲרִי. אַתְּ מְאוֹד דּוֹמָה לָהּ, אַתְּ יוֹדַעַת."

מָארְנִי לֹא הִרְגִּישָׁה כְּלָל דּוֹמָה לְדוֹדָתָהּ הַזּוֹהֶרֶת. כְּרִיסְטַבֶּל לֹא פָּחֲדָה לְהִתְיַדֵּד עִם חֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת אוֹ לִרְכֹּב עַל סוּסֵי־יָם. הַדָּבָר הַיָּחִיד הַמְּשֻׁתָּף בֵּינֵיהֶן הָיָה הַקּוֹל שֶׁלָּהֶן כְּשֶׁשָּׁרוּ. הַקּוֹל שֶׁל מָארְנִי הָיָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁל כְּרִיסְטַבֶּל – גָּבוֹהַּ וְזַךְ וּבַטּוֹן הַנָּכוֹן. אֲבָל זֶה הָיָה הַכֹּל.

"כְּרִיסְטַבֶּל אַף פַּעַם לֹא הִתְכַּוְּנָה לְהִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת, אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ תָּמִיד הִיא הִסְתַּבְּכָה," אָמְרָה דַפְנִי. "פַּעַם סַבָּא שֶׁלָּךְ כָּל כָּךְ כָּעַס עָלֶיהָ שֶׁהוּא שָׁבַר אֶת הַקִּלְשׁוֹן שֶׁלּוֹ לִשְׁנַיִם."

"אוֹי, מַקְּלוֹנֵי דָּגִים, דַפְנִי!" אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל. הִיא הִשְׂתָּרְעָה כָּעֵת לִמְלוֹא אָרְכָּהּ עַל הַסַּפָּה עִם גַארְבּוֹ. "יֵשׁ כְּלָלִים שֶׁנּוֹצְרוּ כְּדֵי שֶׁיָּפֵרוּ אוֹתָם, וְהָעַלְמָה קִיפוֹן הָיְתָה סַרְטָנִית מְטֻפֶּשֶׁת וּזְקֵנָה. וְזֶה עֲדַיִן נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי כָּל כָּךְ נוֹרָאָה."

אִמָּא שֶׁל מָארְנִי הִנִּיחָה אֶת יָדֶיהָ עַל מָתְנֶיהָ הָעֲגַלְגַּלִּים. "לָשִׁיר מִלִּים גַּסּוֹת בְּמוֹפַע הַצִּדְפָּה?"

"בְּדִיחָה!"

"לָשִׂים צִדְפַּת תַּעַר בְּאַרְנַק הַצְּדָפִים שֶׁל הָעַלְמָה

קִיפוֹן, כְּדֵי שֶׁזּוֹ תִּירַק עָלֶיהָ כְּשֶׁהִיא תּוֹצִיא אֶת הַשְּׂפָתוֹן שֶׁלָּהּ? לִגְנֹב אֶת סוּס־הַיָּם שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר?"

בַּד בְּבַד עִם הַחֲרָדָה הִרְגִּישָׁה מָארְנִי הֲקָלָה מְסֻיֶּמֶת. הִיא בַּחַיִּים לֹא תִּגְנֹב סוּס־יָם. הִיא הָיְתָה מְבֹעֶתֶת מֵהֶם. הִיא בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל.

"הֶעֱבַרְתְּ אֶת הַמֶּסֶר שֶׁלָּךְ, דַפְנִי," אָמְרָה דּוֹדָה כְּרִיסְטַבֶּל, וְגִלְגְּלָה אֶת עֵינֶיהָ הַסְּגֻלּוֹת לְעֵבֶר תִּקְרַת הַמְּעָרָה. גַארְבּוֹ פָּתְחָה אֶת פִּיהָ הֶעָגֹל בְּעִגּוּל מֻשְׁלָם וְחָזְרָה וְסָגְרָה אוֹתוֹ. "מָארְנִי, יַקִּירָה, אַל תַּקְשִׁיבִי לִי. תֵּהָנִי מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּךְ בְּבֵית הַסֵּפֶר. תִּהְיִי טוֹבָה בְּכָל הַשִּׁעוּרִים." הִיא חִיְּכָה חִיּוּךְ שׁוֹבָב. "אַחֶרֶת תִּגְמְרִי כֵּיפִית וּמְהַמֶּמֶת כָּמוֹנִי, וְלֹא זְקֵנָה וּמְשַׁעֲמֶמֶת כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלָּךְ."