בני האדונים

רקוויאם לנשמה

כיורש לשושלת רבת עוצמה שדם כחול זורם בעורקיו, היה לי שפע של עושר.
כוח.
מעמד.
פיתויים מסוכנים שלא ניתן לעמוד בפניהם.

עד היום ההוא שבו ניסו לקחת ממני הכול.

מיוסר, שבור ומצולק ניצלתי מתופת הלהבות. ועכשיו אני חוזר מהגיהינום כדי לתבוע את מה ששייך לי ולחסל את כל מי שיעמוד בדרכי.
צמא לנקמה, הסעיף הראשון ברשימה שלי הוא:
להפוך את אייווי מורנו לאשתי ולכופף אותה עד שהיא תישבר!

התעלות החטא

בעלי מתעב אותי, אבל הוא גם הגבר היחיד שיכול להציל אותי.

לאחר שאני נחטפת בידי גבר זר, סנטיאגו הוא תקוותי האחרונה. אלא שאין לי מושג קלוש אם הוא חי או מת.

אבל למפלצת שלי יש תשע נשמות ואף על פי שהוא התאכזר אליי, משהו בתוכי לא מסוגל לשאת את המחשבה שהוא איננו.

אני יודעת שאם אינצל על ידו, אחזור אל האחוזה ואהיה נעולה בחדרי, נתונה לחסדיו. ואם יש משהו שיכול להחזיק את סנטיאגו בחיים, זה יצר הנקמה שלו אליי.

אבל יש עוד משהו…

תשוקה ומשיכה בלתי נשלטות. והאש שבוערת בתוכו, מלהיטה ושורפת אותי בה־בעת.

תחיית הלב

סנטיאגו קיבל סוף־סוף את מבוקשו. התינוק שלו גדל בתוכי.
“שִכתבתי את גורלה וכרכתי אותו בגורלי לנצח.”
המצב בינינו משתנה. אני רואה את האדם שמעבר למפלצת שהוא מציג לעולם. אני רואה את הצלקות שהוא מסתיר מתחת לקעקועים.
הבגידה האחרונה שלו מוכיחה שיצר הנקמה חשוב לו יותר מהאהבה שלנו.
“האהבה היא חולשה שגברים כמוני לא יכולים להרשות לעצמם. החלטתי לשמור אותה איתי, אבל לעולם לא אוותר על הנקמה שלי. כשאסיים, אקבל את מה שתמיד חשבתי שאני צריך.”
טעיתי כשבטחתי בו. שכחתי כמה הוא אוהב את הדמעות שלי.
אני אברח ממנו. לא תהיה לי ברירה.

“אני אחזיר אותה אליי כשהיא תברח. תמיד אחזיר אותה. היא צריכה להיות איתי.”
אולי חשבתי שסנטיאגו הוא התגלמות הרשע, אבל כשאני נוכחת לגלות שהוא לא המפלצת היחידה בעולמי, זה כבר מאוחר מדי. והטעות הזו תעלה לשנינו ביוקר.