1
המלחמה הסתיימה, כדרכן של מלחמות לפעמים, במפתיע. אדם מאוס למדי, נגר ומטיף פּרֶסבּיטריאני נפוח וקטן קומה, סייר לא חמוש בחברתם של שחורים מתורבתים ברחבי האי העצום והפרוע הזה, וחזר ואיתו ערב רב של פראי אדם. הם נקראו שחורים פראים, אם כי בהחלט לא היו פראים אלא מוכי גרֶדֶת, אומללים ובדרך כלל שחפנים. לדבריו — וזה אכן נשמע מפתיע מאוד — היו אלו כל שנותר משבטי וָאן דימֶן מטילי המורא לשעבר, שניהלו במשך זמן רב מלחמה אכזרית ואיומה עד מאוד.
מי שראה אותם התקשה להאמין שהחבורה הקטנה והעלובה הזאת היא שקראה תיגר על עוצמתה של האימפריה במשך זמן כה רב, שרדה השמדה חסרת רחמים והשליטה פחד ובהלה עזים כל כך. לא היה ברור מה אמר המטיף לשחורים, או מה חשבו השחורים שהוא מתכוון לעשות בהם, אבל הם נראו ממושמעים אם כי גם עצובים ואומללים כשהועלו קבוצה אחר קבוצה לסירות, ונלקחו לאי השוכן אי־שם בים, בלב מאות הקילומטרים המפרידים בין ארץ ואן דימן ליבשת האוסטרלית. כאן קיבל המטיף תואר רשמי, הפטרון, ומשכורת של חמש מאות לירות שטרלינג בשנה, כמו גם חיל מצב קטן ומורה דת, ופצח בניסיונות להפוך את נתיניו הכהים לבני תרבות אנגלים.
הוא נחל הצלחות מסוימות, ואף שהיו ספורות ניסה לשמוח בהן. והאם לא היתה זו סיבה לשמחה? האם לא התוודעו אנשיו לאל הטוב ולישו, כפי שעלה בבירור מלהיטותם להשיב נכונה לשאלותיו של מורה הדת ומההתלהבות שבה שרו את המזמורים? האם הם לא סחרו ברצון בשוק מדי שבוע בעורות ובמחרוזות צדפים בתמורה לחרוזים, טבק ודומיהם? מלבד העובדה שעוד ועוד מבין אחיו השחורים מתו מדי יום כמעט, לא היה ספק בכך שהמושבה שהקים משביעה רצון בכל מובן שהוא.
אולם היו תופעות שעוררו בו תמיהה. אף שגמל אותם בהדרגה מהתפריט הילידי שלהם, שכלל גרגירי יער וצמחים וצדפות ובשר ציד והעביר אותם לתזונה המבוססת על קמח וסוכר ותה, הלך מצב בריאותם והתדרדר באופן ניכר. וככל שהרבו להתכסות בשמיכות אנגליות וללבוש בגדים אנגליים כבדים ונטשו את עירומם המופקר, כך הרבו להשתעל, לירוק ליחה ולמות. וככל שמתו רבים יותר, כך גבר רצונם לפשוט מעליהם את לבושם האנגלי ולהפסיק לאכול את המזון האנגלי ולעזוב את בתיהם האנגליים שהיו מלאים, לדבריהם, בשדים, ולחזור ליהנות מהציד בימים ומאש המדורה בלילות.
השנה היתה 1839. לראשונה הצליחו ללכוד דמות אדם בצילום. עבּד אל־קאדר הכריז ג'יהאד על צרפת, וצ'רלס דיקנס עלה לגדולה רבה עוד יותר עם רומן בשם "אוליבר טוויסט". אכן, חשב הפטרון בשעה שסגר את היומן שבו כתב דוח פוסט־מורטם נוסף וחזר לשקוד על הרצאתו בנושא פניאומטיקה, זה עניין לא ברור בכלל.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.