בקסטרום 2: רצח בראשי תיבות

עניבה מוכתמת ברוטב בשר, מכסה מחבת מברזל יצוק ופטיש רפדים רגיל עם ידית עץ שבורה. אלה היו שלושת החפצים הבולטים ביותר שצוות הזיהוי הפלילי של משטרת סוֹלְנָה מצא בחקירה הראשונית של זירת הפשע. אבל לא היה צורך להיות מומחה לזיהוי פלילי כדי להבין שאלה שימשו, ככל הנראה, לרצח הקורבן. כל מי שיש לו זוג עיניים וקיבה חזקה יכול היה להבין זאת.

לגבי פטיש הרפדים עם הידית השבורה, התברר מהר יחסית - ובסבירות גבוהה עוד יותר, אם זה אפשרי - שהרושם הראשוני הזה היה שגוי, ושלפחות בפטיש לא נעשה שימוש כשהפושע הרג את קורבנו.

בעת שצוות הזיהוי הפלילי המשיך בעבודתו, עשו חוקרי המשטרה את מה שהיה עליהם לעשות. הם דפקו על דלתות הבתים של האנשים שגרו בסביבה, שאלו על הקורבן ואם מישהו ראה משהו שיכול להיות קשור למקרה. אישה אחת, אזרחית שעבדה בקבלנות בשירות המשטרה, החלה לחפש כל מה שאפשר דרך המחשב שלה - אזרחים בשירות המשטרה בדרך כלל טיפלו בהיבט זה של החקירה.

לא עבר זמן רב עד שחשפו את הסיפור הטראגי של קורבן הרצח, מהסוג הנפוץ ביותר ב-150 השנים שבהן קיימות רשומות בשוודיה. כנראה במשך זמן ארוך בהרבה מזה, שכן רשומות בתי־המשפט עוד מימי־הביניים מציגות אותה תמונה כמו זו של החברה המתועשת. קורבן הרצח השוודי הקלאסי, אם תרצו. במונחים של היום: "גבר רווק בגיל העמידה, מבודד חברתית, עם תלות רצינית באלכוהול".

"עקרונית, השתיין המצוי," כך תיאר את הקורבן באוזני מפקדו רב־פקד בילוש אֶוֶורֶט בַּקְסְטרוֹם שעמד בראש החקירה הראשונית מטעם משטרת סולנה, אחרי ישיבת הצוות הראשונה בנושא התיק.