בראשית – מסע לריפוי החיים

כוכב ושמו 'אני'

שיטת H.T.T מחומש הבריאות קובעת כי אדם הוא הבורא והבריאה בו זמנית, עליכם רק ללמוד לראות את זה. כל אדם הוא כוכב שלם, מיקרוקוסמוס שלם, התגשמות מושלמת של הבריאה וכולנו כאחד משקפים את המגוון העצום, המהמם והמפואר של חוכמת הבריאה והדרה. לכוכב הזה שנקרא 'אני' יש חמש פאות או חמישה מישורים של קיום הנפרדים זה מזה אך משתרעים זה מעל זה וחופפים זה לזה בנקודות משיקות. כיוון זרימת אנרגיית החיים ביניהם הוא זליגה מהעליון לתחתון. המשמעות היא שפצע [=צורך] במישור הרוחני יתבטא תחילה במישור הרגשי ומשם יזלוג לאירועי המציאות ומשם יזלוג לנפש ומשם יגיע לגוף ויתממש תחילה ככאב ולאחר מכן כפציעה/מחלה. בכל אחד מן המישורים שבו כבר קיימת בתוכנו חסימה אנרגטית, בגלל פצע ישן אנרגיית החיים האלוהית נעצרת ולא ממשיכה לזרום כסדרה, זה יוצר סטגנציה או פיצול בתוכנו שמתבטאים בכאב ושינויים גופניים ובריאותיים. כך תשומת ליבנו המודעת מופנית לאותו אזור באמצעות כאב [רוחני, רגשי, נפשי או פיזי] שמלמד אותנו באיזה מישור יש חסימה והיכן עלינו לטפל. אם לא נטפל, זה ייהפך להיות מחלה ממש. להלן תרשים כיוון זרימת אנרגיית החיים וכיוון זליגת הפצעים רוחניים:

ריפוי שמתרחש באחד מן המישורים יעצור את המשך זליגת הפצע למישורים שתחתיו וה'פצע' יחזור לריפוי בדרגה שמעליו. פצע רוחני בכל מישור בו הוא קיים יוצר חסימה אנרגטית ומהווה מצע להתממשות מחלה באותו מישור [רגש, מציאות, נפש, פיזי]. תנועת כוח החיים הפיזיים של אמא אדמה, וכך גם כיוון זרימת הריפוי הם מלמטה כלפי מעלה והמשמעות היא כי המישור בו טיפלנו בצורך וריפאנו בו את ביטוי הצורך, נרפא, כעת הפצע 'עולה' לצורך ריפוי למישור מעליו. תהליך הריפוי מחייב חידוש תנועה של אנרגיה בין המישורים ובכוחו לעכב מחלות מלהתפתח או לבטל מחלות שהתפתחו כבר או למנוע התדרדרות נוספת. ככל שפצע אינו מטופל, הזליגה שלו תימשך עד למישור הפיזי וכאשר הפצע יגיע לגוף הפיזי ויתממש בו כמחלה, המחלה תטפס מעלה ותתבטא או תתממש גם במישורים שמעליה, גם כמחלה [פיזית, נפשית, רגשית או רוחנית]. ריפוי הביטוי של הצורך בכל המישורים הארציים, יסייע לריפוי רוחני קל יותר. ריפוי המישור הרוחני של הצורך, ירפא את כל המישורים תחתיו.

להלן תרשים כיוון זרימת אנרגיית החיים הפיזיים ואנרגיית הריפוי:

נקודת המוצא בשיטת HTT מחומש הבריאות, היא שאנו נולדים לעולם עם שבעה צרכים = פצעים רוחניים מרחם אימנו הישר לתוך מישור אירועי המציאות ומכאן שהזליגה המידית של הפצעים היא לתוך הרגש ואירועי המציאות שאותם נפגוש כשנצא מהרחם. בתוך התהליך של התפתחות הנפש לצד גדילת הגוף נפגוש את הפצעים מתממשים ומתבטאים במישור הנפש וכרבות השנים, הם זולגים גם למישור הגוף הפיזי. קצב חיים מהיר וחוסר קשב לעצמנו לא מאפשרים לנו להירתם לחוויית ריפוי, כל אדם חייב להבין זאת ולהיות מודע למקצב החיים שלו ולשנות אותו מתוך קשב פנימי לנשמה שלו, לאפשר לעצמו לחיות חיים בעלי משמעות לעצמו ולא לחיות חיים של ריצוי, שירות וסיפוק המרחב החיצוני לו, זו אמת אוניברסלית.

עולם המושגים והתוכן של מחומש הבריאות H.T.T

בפרק זה אפרט ואסביר לכם את עולם המושגים שלי, שיכול להיות שהוא דומה למה שאתם מכירים ויכול להיות שהוא שונה: זאת משום שחשוב מאוד שנדבר באותו מישור הבנה ונסלול נתיב לתקשורת שלנו: כדי שתלמדו את השיטה שלי, אתם חייבים להבין את השפה, את המבנים, את האידאה ורק אז לעבור ללמוד את הטכניקות. אם הרקע שלכם הוא חינוכי או פסיכולוגי, למילה 'אגו' יש משמעות אחרת עבורכם, אך כדי ללמוד את H.T.T מחומש הבריאות עליכם להרפות ממשמעויות אחרות וללמוד את המושגים של השיטה שלי, בכדי למנוע בלבול. להלן המושגים של HTT מחומש הבריאות:

אדם: הרכב משוכלל של נשמה שנמצאת בתוך מרכב זמני הגוף הפיזי שלנו שחי בתוך מרחב-חומר-זמן-אירועים במסע החיים. החיבור של תודעת הנשמה עם תודעת הגוף חולל ריאקציה: מהריאקציה הזו נולדו שני מבנים: אגו ונפש.

נשמה='צלם אלוהים'= אנרגיה/ישות/תודעת נצחית שמקורה באלוהות. הנשמה נפרדה מהאחדות האלוהית כדי לחוות אינדיבידואליות במסע חיים. נשמה נראית כמו גוף אור ויש לה ממשות, יש לה שדה אלקטרו מגנטי, יש לה נוכחות ותחושות, יש לה DNA, והיא גדלה ומתפתחת בגלגולי החיים.

פצע רוחני: זהו אזור ממשי בגוף האנרגיה הרוחנית שנפצע, נקרע, חסום, או מצולק כתוצאה מחיים קודמים או מהחיים הנוכחיים. הוא מתקשר את עצמו באמצעות 'צורך' שמפנה את תשומת ליבנו אליו מתוך תקווה שנפעל לריפויו.

צורך: זו הדרך של הפצע הרוחני לדבר אתנו ולהנכיח את עצמו לכן הוא האמצעי לרפא את הפצע. מקורו בנשמה וביטויו בחיים שלנו כשהוא מתחפש לאירועים פיזיים, למאוויים, לרגשות ולמחלות משום שאנחנו חיים בעולם של הסוואות וסמלים. ביטויו הסמלי של הפצע/צורך במישורי חיינו נועד להסב את תשומת ליבנו ולאפשר לנו לחולל ריפוי.

רגשות: תמצית החוויה האנושית האוניברסלית היא רגש. רגש נוצר במפגש של תודעת אנרגיה ניטראלית בעלת מאפיינים משלה עם הגוף שלנו. בנקודה בה האנרגיה חודרת לגופנו, היא נצבעת בצבעים של הפרשנות שלנו ובכך הופכת לחוויה רגשית ממשית אישית.

מנגנוני הגנה נפשיים: כל מנגנוני ההגנה שלנו הם אוטומטיים וסמויים מעינינו והם נוצרו בידי הנפש כדי לברוח מרגשות מכאיבים: אהבה, פחד, כאב, חוסר אונים. בין מנגנוני ההגנה המוכרים נמצא הדחקה, הכחשה, רציונליזציה, הומור עצמי, ציניות, אטימה רגשית, אילחוש, תוקפנות ועוד.

מחלת רגש: כאשר אדם לא חווה רגשות כלל או חווה רגשות עזים ואינו יודע להכיל אותם, זה מצביע על פגיעה בתפקוד של גוף הרגש: הכאב יהיה גדול מנשוא, הכעס יהיה מחוץ לפרופורציה, הקנאה תעביר את האדם על דעתו, אהבה ותשוקה יהפכו לאובססיביות ומכלות. כאשר אדם מנוהל ע"י הרגשות, זה מצביע על חוסר איזון או מחלה בגוף הרגש.

'אני'=אגו: לזהות האנושית שלנו קוראים 'אני'. כשאתם אומרים 'אני' אתם מתכוונים למערכת התפישה המשוכללת שבאמצעותה אתם חווים את העולם ומפרשים אותו. למבנה הזה אני קוראת 'אגו' [זה לא אותו אגו של פרויד] ואתם תלמדו כי האגו אינו אתם אלא הוא מבנה שנוצר וגדל במוח, בנקודת המפגש בין הנשמה לחומר הפיזי. האגו-'אני' מתפתח עם השנים בדיוק כפי שהגוף שלנו גדל, אנו חושבים דרכו וחווים את העולם דרכו ומזהים את עצמנו בתור 'אני החווה' משום שהוא השתלט על החוויה האנושית שלנו. במקור הוא נועד לקצר עבורנו תהליכי קשב של מיון וסינון, אך בפועל הוא השתלט על חיינו ותפס פיקוד משמעותי בחיים שלנו. 'אני'=האגו קשור לגוף הפיזי, לחושים הפיזיים ולזהות הנוכחית הארצית שלנו, הוא מת כשהגוף מת. עלינו ללמוד לזהות אותו, למשול בו ולנטרל את השליטה האוטומטית שלו בחיינו. האגו-'אני' מקיים את ממלכת הפחדים בראש שלנו והוא מושל בנו באמצעות הפחדים שלנו: 'אני' פוחד למות. כל פחד וספק עצמי שיש בכם שוכנים בראש ומקורם ב'אני'=באגו.

הנפש: זו מערכת תיווך אינטימית עדינה מאוד אך גמישה וחזקה, שמתווכת לכל אחד מאיתנו את המציאות החיצונית/האובייקטיבית שלו וממננת אותה למידה ולאופן המתאימים לכל אחד מאיתנו, לתפוש ולהכיל בכלים הרגשיים והקוגניטיביים האישיים. הנפש מפעילה מערכות הגנה פסיכולוגיות מאוד משוכללות שחלקן מגנות על חרדת הקיימות של האגו וחלקן מגנות עלינו מפני התמודדות עם הרגשות שמסבים לנו כאב. ההסוואות שלה לעיתים בלתי ניתנות לאיתור, בעיקר על ידי האדם עצמו.

מחלת נפש: נגרמת כאשר על הנפש מוטל עומס רב מכפי יכולתה לעבד, עד שמערכות ההגנה שלה לא מסוגלות לעבד כראוי את העומס. ניתן לרפא מחלות נפש בדרגות שונות, באשר גם הן נובעות מבחירה של האדם לוותר ולהפסיק להתמודד. אדם שוויתר על עצמו, לא ניתן לריפוי.

מחלה פיזית: הפסקה או שיבוש זרימת אנרגיית החיים שזולגת למישור הפיזי, מתממשת כמחלה או פציעה בגוף וממנו מטפסת כלפי מעלה כביטוי של מחלה מהפיזי לרוחני.

ממד גשמי/פיזי = כדור הארץ והחיים הארציים שלנו. הממד הגשמי הוא רק ממד אחד בתוך מציאות קוסמית רחבת ידיים, נטולת גבולות שמצויה בתנועה, בהתרחבות בפעימה כל הזמן, סמויה מעינינו ונגלית לרוחניים ומיסטיקנים ולפעמים גם לעוסקים בפיזיקת הקוונטים. המציאות הקוסמית הזו היא המצע האנרגטי שמתוכו-בתוכו-ועליו נוצר הממד הגשמי.

ממד אנרגטי/רוחני=היקום הקוסמי האנרגטי: בממד האנרגטי מצוי כל היש, כל הפוטנציאל, כל הכוחות, כל האפשרויות, זה ממד האינסוף. אם אני אנסה לצייר את זה, אז תחשבו על אוקיינוס אינסופי וחסר גבולות, שמתוכו יוצאים ימים, נהרות, נחלים, יובלים. האוקיינוס הוא היקום האנרגטי: הממד הפיזי הוא אי קטן על אחד היובלים. האם עולה מכך כי יש ממדים אחרים? ודאי. האם הם גשמיים? בחלקם. האם הם כמו שלנו פיזיים? לא בהכרח. האם הם בתוך הגלקסיה שלנו? בחלקם. האם יש שם בני אדם? לא. יש שם אנרגיות ותודעות אחרות? בוודאי. האם הם נוכחים איתנו על אותו מישור פיזי? בחלקם. בממדים האחרים שוכנות תודעות-אנרגיה בדיוק כפי שאנחנו תודעת אנרגיה, אולם הם בניגוד לנו בחרו לא להתגשם בגוף פיזי בממד פיזי לכן המציאות שלהם, ההתנסות שלהם אחרת. את המושג 'יקומים מקבילים' אתם מכירים מהסרטים, אך אבקש לדייק אותם: קיים ממד מקביל, אך לא יקום מקביל. היקום האנרגטי מכיל את הכול, כל הממדים בו כי הוא אחדות וזה היבט האחדות של האלוהות, אך בתוך היקום הזה קיימים ממדים מרובים, עולמות, אם תרצו. אנחנו גשמיים בממד גשמי אבל מתקיים בו זמנית-במרחב שלנו ומעבר לו- ממד מקביל אחר: הממד שבו מתקיימות ישויות נטולות גוף ותודעות אנרגיה שונות ויש כאלו בינינו שיכולים לראות אותם ולתקשר איתם, אותם. הם לא תמיד רואים אותנו, אנחנו לא תמיד רואים אותם אבל יש אזורים שהם כמו 'פורטלים' בהם מצטלבות הדרכים וניתן לראות אלו את אלו. יש גם ממדים אחרים שאינם מקבילים לשלנו.

עולם הנשמות זה המישור השני שבקע מתוך האחדות האינסופית. ממד זה נוצר והתהווה מכוח תשוקתן של תודעות לחוות אינדיבידואליות ונפרדות מהאחדות, זהו המרחב האנרגטי בו הנשמות מגיחות ככוכבים קטנטנים של אור ומשם הן יוצאות למסע הלימוד וההתרחבות שלהן. בסוף תהליך צמיחתן, לאחר שהתנסו באינספור גלגולים בממד הגשמי ובממדים אחרים, הן יחזרו ככדורי אור למצע הקטיפתי השחור שממנו הכול התחיל, לפני שנברא יקום ראשית, זהו מצע האלוהות, האחדות הבלתי מפוצלת.

גלגול: תקופת חיים של נשמה בגוף בשר שמתחילה בהתעברות ומסתיימת במוות. מאופיינת ב'אני' שונה בכל סבב.

מרחב הנשמות בין הגלגולים: זו מעין תחנת ביניים לנשמות של בני אדם שנפטרו, שם הם עוברים תהליכים של איחוי הנשמה לאחר גלגול חייהם, נחים, נפגשים עם בני המשפחות הנצחיות שלהם, עם המורים והמדריכים שלהם ונערכים לגלגול הבא בין אם הוא בממד הזה, או בממדים אחרים. המרחב של בין הגלגולים שונה מהמישור בו נולדות נשמות במישור הקטיפה השחורה האלוהית. הזיכרונות והגעגועים שאנו חשים בפנים לבית, להשתייך, לתחושת אהבה וקבלה אינסופיים, לחיבור נצחי עם נשמה אחרת, כל אלו נובעים מזיכרונות הצרובים בDNA הרוחני שלנו, ממרחב הנשמות שבין הגלגולים, בו אנו שוהים אלפי שנים במצטבר במרוצת גלגולי חיינו. זה אזור פעיל, רוחש תנועה וחיים ועם זאת שקט בצורה מדהימה, מאורגן מדויק ומלא אהבה, קבלה וחכמה נצחית.

אלוהים/אלוהות: מילים לא יכולות להגדיר מה שאינו ניתן להגדרה, כי שורש השפה הוא בפיצול מהאחדות בעוד האלוהות היא אחדות. לפני שהכול התחיל ואחרי ככלות הכול, שוכנת אחדות שחורה קטיפתית, כמראה השמיים מתחת לאורות הכוכבים: זו האחדות שאין לה שניות, הבלתי ניתנת לחלוקה ומכילת כול. זוהי אינטליגנציית העל, המאפשרת הכול והכול שוכן בה, נובע ממנה וחוזר אליה כמו הגלים לאוקיינוס. האלוהות אינה אישית, היא איפשור. היא המרחב בו הכול קיים וקורה בלי שיפוט ובלי התערבות. אין שם איש דתי זקן עם פנקס, שמחכה לכם בסיבוב. זו תודעת האהבה הנצחית, זה מרחב האהבה והבחירות החופשיות. למרחב הזה הנשמה חוזרת אחרי שסיימה את הריפוי שלה, לאחר אלפי גלגולים.

תהליך הגשמה: הפיכה של רעיון/אנרגיה למשהו בעל קיימות גשמית, זהו תהליך מדויק, מובנה וניתן ללמידה. כל מה שאתם רואים כאירוע, כחפץ, כמפגש בחיים שלכם הוא התגשמות של רעיון מחשבה או רצון שעברו בכם בעבר בלי שתהיו מודעים להם בהכרח או לעובדה שאתם יצרתם אותם.

התגשמות: זו הקיימות הפיזית שלנו כ'אני' בממד הפיזי. כל 'אני' הוא התגשמות של אנרגיית נשמה נצחית. 'אני'-שירלי זו התגשמות פיזית של נשמה שיש לה שם אחר ביקום הנצח. בגלגול הנוכחי 'אני' נקראת שירלי, בגלול קודם ל'אני' קראו שם אחר ובגלגול הבא יקראו ל'אני' שם אחר. בכל גלגול בממד הגשמי, ההתגשמות מזהה את עצמה כ'אני' בעלת שם וזהות זמניים. בני הלוויה הקבועים של 'אני' הם ספק ושכחה.

מי הוא "אני"?

"אני"- תשוקה שהגיחה מתוך האחדות האלוהית, מכוח רצונה לביטוי אינדיבידואלי. היא נוצרת כנשמה שיוצאת למסע למידה וביטוי עצמי בממדים שונים, בדרכה היא תלמד מי היא ומה היא ותתגבש. נשמה היא תשוקה שבראה את עצמה כאינדיבידואל. כאשר הנשמה נולדה בגוף פיזי היא התבדלה מהאחדות [זמנית, לא לנצח] ונוצרו בה פיצולים, אלו הם 'פצעים' בנשמה, החיים בממד הגשמי הם מסע לריפוי הפצעים. מהיום שהנשמה 'הגיחה' היא מתגלגלת לפי בחירתה בין ממדים ובמסעות החיים שלה לומדת על עצמה ואת עצמה מתרחבת ומרחיבה את יכולותיה. כולנו נשמות - תודעות במסע היכרות עם עצמנו. יש נשמות צעירות יותר ופחות, אם אתם קוראים בספר הזה סביר שאתם יותר ותיקים בשטח. בכל גלגול חיים, נשמה לומדת על עצמה ואת עצמה ומתרחבת אך גם נפצעת ומגלה היכן אזורי הפגיעות שלה כשהיא סובלת, פוחדת, כאובה, חשוב לדעת כי האנרגיה של הנשמה נפצעת במהלך גלגולי חיים. כאשר הנשמה בוחרת להתגשם שוב בממד הפיזי כלומר להיוולד שוב כאדם, יש לה כבר 'פצעים' ואזורים חלשים, נקודות תורפה אנרגטיות שהיא סוחבת מגלגולים קודמים. בכל גלגול שבו אין ריפוי מתווסף עוד עומק לפצעים. תכלית ההתגשמות היא ריפוי לכן, לפני ההתגשמות הנשמה בוחרת לעצמה את נסיבות היוולדה: את הרקע התרבותי בתוכו תיוולד, את המשפחה, את השיעורים המרכזיים שבאמצעותם עליה לרפא, לשם כך יש מדריכים. הנשמה יודעת מתי ההתגשמות הפיזית שלה תמות ואיך, ויש לה שליטה מסוימת על כך. אין אקראיות ואין מקריות במקום בו נולדנו ולמשפחה ולרקע בהם נולדנו הכול מדויק ונועד לשרת את ההתפתחות שלנו. לאחר שהנשמה בחרה את הגוף, המין, הגזע, הלאום והמשפחה, היא תבחר שיעורים מרכזיים לחוות, אשר יתגשמו במציאות כאירועים מכוננים ודמויות מפתח בעלות תפקיד משמעותי בחיים, אותם היא תפגוש במהלך החיים מבלי לזכור אותם, אך היא תרגיש רגש אחר, שונה, קרבה אחרת ואפילו צל של זיכרון לאדם שזה עתה פגשה: דמויות אלו מגיעות לחיינו כדי שהם יחוללו בנו שינוי, יעמידו אותנו בפני אתגרים או יעזרו לנו. כמובן שהכול נשכח מאתנו ברגע הלידה: לעולם הזה נולד אדם: האדם אינו הגוף. הגוף הוא רק המרכב, המשכן של הנשמה ולכן הגוף קדוש: לגוף יש חיים רק מכוח הנשמה השוכנת בו ומחייה אותו, אך יש לו אינטליגנציה משלו, צרכים משלו ודחפים משלו משום שלכול חומר יש תודעת חומר. בין האדם לגופו יש קשר חוזי הדוק: האדם חייב לכבד את גופו ולטפל בו, לספק את צרכיו ההישרדותיים אך לצד זאת ללמוד להכיר, 'לאלף' ולמשול בדחפים הבהמיים של הגוף. הגוף נוצר להיות 'היכל' לנשמה אך יכול להפוך 'עבד' לאגו. אם הנשמה לא תמשול בגוף, האגו והדחפים הביולוגיים ימשלו בגוף וגם זו בחירה שלכם.

שכחה וספק= 'להט החרב המתהפכת': החרבות המתהפכות שהוצבו בשערי גן העדן, לאחר שאדם וחוה יצאו מהגן. תפקידן למנוע מהאדם את היכולת לחזור לגן עדן, משום שגן עדן זו הידיעה שאני ואלוהים הם אחד ואילו מסע החיים הגשמיים הוא פילוס הדרך בין ספק עצמי לשכחת המהות הרוחנית.

'גורל': זה סיפור המסגרת של מסע החיים שלנו הכולל את התמרורים שהנחנו בדרך לפני שנולדנו, רגע ההתעברות, בחירת ההורים, מסע ההיריון, רגע הלידה, אירועים משמעותיים בחיים, יום ודרך הלידה והפטירה. אין אדם ש'מת' במקרה או 'נקטף בטרם עת': רגע המוות ודרך המוות הם חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד בסיפור החיים. לנשמה יש יכולת להשפיע על חיי האדם. בין ההתעברות למוות, עובר נתיב חיים בו יש מספר אירועים ואנשים שנהיה חייבים לעבור ולפגוש ולחוות כי אנו כנשמות קבענו אותם ב'גורל' שלנו: כשהם יתרחשו / יכנסו לחיינו נרגיש שקרה משהו 'אחר'. מה נעשה עם הרגעים האלה? איך נגיב לאירועים הללו? איזו אינטראקציה נקיים עם האנשים הללו? זה כבר עניין של בחירה אישית. פרט לאותם 'ציוני דרך' בחיים שהם חלק מהגורל שאנחנו קבענו לעצמנו מראש, הכול משתנה, הכול בשליטה שלנו, הכול נתון לבחירה שלנו. גורל אינו גזרה ואינו 'אלוהי'. גורל הוא סיפור המסגרת של כל אדם בממד הגשמי, סיפור שהוא עצמו בחר, תכנן יצר והוציא לפועל לאחר מחשבה מעמיקה, בחינת כל האפשרויות שעמדו בפניו, וייעוץ עם מדריכיו הרוחניים ממרחב הנשמות. 'גורל' הוא תסריט אישי שאתם כתבתם.

גורל או בחירה חופשית? גם גורל הוא בחירה חופשית, שנעשתה בכובד ראש, לפני שהתגשמנו כבני אדם, אך כבני אדם אין לנו את מפתח הגורל שלנו ולא את הזיכרון שעיצבנו. איש לא יודע מה גורלו ואיש לא יכול לנבא גורל, כי הגורל נכתב גם בזמן שאתם חיים מבחירה לבחירה, מהחלטה להחלטה. אתם היוצר שחי את היצירה של עצמו!

נתיב חיים: זה מסע המתקיים בממד הפיזי ובזמן הייחודי לכדור הארץ, אך המרחב האמתי בו מתנהלים החיים הוא בתוך הראש של האדם, במרחב הדעת שלו.

מרחב הדעת: זוהי הזירה בה מתנהלים חיינו. האדם חי במרחב הדעת שלו: ככל שהדעת מצומצמת, מרחב החיים מצומצם. ככל שנרחיב את הדעת, מרחב החיים שלנו יתרחב. כרוחב הדעת, רוחב החיים. מציאות החיים שלנו מלמדת על מרחב הדעת שלנו, לכן אנו לומדים להתבונן באירועי החיים כדי ללמוד על עצמנו ולומדים לימודים רוחניים כדי להרחיב את הדעת וליצור את המציאות שבה אנו חושקים. כל מי שמעמיק במסע הרוחני מגלה כי הוא עצמו הוא גם הבורא וגם הבריאה כולה. כל מי שמעמיק במסעו מגלה כי הוא הנבחן, הבוחן והמבחן בעת ובעונה אחת. זו זירה הולוגרמית, שבה האדם ואלוהות מצויים במחול זוגי, האדם צריך ללמוד לרקוד וללמוד להכיר את עצמו ואת בן הזוג במחול הזה, שכן הוא לא תמיד גלוי לעין.

מסע החיים / החוויה האנושית: החוויה האנושית זהה לכולנו ואוניברסלית: כל אדם בעולם הזה נולד ומת ובין לבין חווה 'חיים', לכל אדם בחיים יש 7 פצעים רוחניים שעליו לרפא בחמישה מישורי חיים. כל אדם חווה שכחה, ספק ורגשות, כל אדם הוא ביטוי תשוקה אינדיבידואלי, כל אדם חייב לעבור תהליך ריפוי. זו חוויה אוניברסלית של נשמה בגוף, אולם אין חיי דומים לחייך בפרטים ובתפיסה משום שהחוויה היא אינדיבידואלית. כל אדם חווה את המציאות באופן ייחודי ושונה מהאחר, אין שתי מציאויות דומות.

H.T.T- :Hologram Therapy Theory שיטה רוחנית מהתורה לריפוי הוליסטי. השיטה קובעת שבין היוצר ליצירה ול'אני' החווה, יש אחדות והם הולוגרמה המשקפת זה את זה ומתוך התבוננות באחד ניתן ללמוד על האחר. הריפוי בשיטה זו הוא לכל מישורי החיים כולל לגוף הפיזי ומתחולל כתוצאה מלמידה רוחנית, יושר פנימי מוחלט, רצון להבריא ותהליך ריפוי מובנה המורכב מהתעוררות, למידה ומודעות רוחנית.

'אני החווה': כרגע, זה אתה. זה השם שלך, הזהות שלך. אתה הוא זה שחווה את החיים וקורא לעצמך אני. בסוף התהליך תדע להבחין בין האישיות של האגו שאתה מזהה כ'אני' שחווה את הדברים, לבין 'אני העד'.

'אני העד' / 'אני עליון' / 'נשמה': זה החלק הרוחני שהוא אתה, מאחורי הקלעים של הביטוי הגשמי בגוף ובזהות שלך. אתה תלמד לפנות מקום ולהזיז את 'אני החווה' לטובת 'אני העד' ותייצר מרחק ביניהם, כדי לצמוח ולשנות את ההתמודדות שלך עם אירועי חייך. זו ההתפתחות הרוחנית.

מחומש הבריאות H.T.T: שיטה רוחנית מהתורה לריפוי הוליסטי שרואה את חיי האדם כמחומש בעל חמש פאות: רוח, רגש, אירועי המציאות, נפש, גוף פיזי ומאפשרת לחוות תהליך ריפוי לכל המישורים באמצעות לימוד, והתפתחות. שיטה זו קובעת כי כל אדם נולד עם פצעים רוחניים שמתגשמים למישורים השונים וזו נקודת המוצא של החיים ולכן לידה היא תחילת מסע הריפוי.