ג’ינג’י 56: שלושת הפשקולים

 פֶּרֶק א מִכְתָּב מִשְּׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים בְּיוֹם יָבֵשׁ

אַתֶּם יוֹדְעִים מַה זֶּה יוֹם יָבֵשׁ? יוֹם יָבֵשׁ זֶה יוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמְךָ מְיֻבָּשׁ. מוּבָן שֶׁאֲנִי לֹא מִתְכַּוֵן לַגּוּף. הַגּוּף שֶׁלְּךָ יָכוֹל לִהְיוֹת רָטֹב, וְאַתָּה אֲפִלּוּ יָכוֹל לִשְׁכַּב בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה מְלֵאָה בְּמַיִם. אֲבָל בִּפְנִים אַתָּה יָבֵשׁ: הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ יָבֵשׁ, הַדִּמְיוֹן שֶׁלְּךָ יָבֵשׁ, אֲפִלּוּ הַמֶּרֶץ שֶׁלְּךָ יָבֵשׁ.

וְאָז, מַה נּוֹתַר לְךָ לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם יָבֵשׁ שֶׁכָּזֶה? אַתָּה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מַבִּיט בַּתִּקְרָה הַיְּבֵשָׁה, וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֶל יָמִים אֲחֵרִים שֶׁבָּהֶם יֵשׁ לְךָ הֲמוֹן מֶרֶץ וְרַעֲיוֹנוֹת וְלַדִּמְיוֹן שֶׁלְּךָ יֵשׁ כֹּחַ לָרוּץ מָרָתוֹן.

וְלָמָּה פָּתַחְתִּי בָּעִנְיָנִים הַיְּבֵשִׁים הָאֵלֶּה? כִּי הַיּוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל הַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם, הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם יָמִים יְבֵשִׁים. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ, שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה וְהִבַּטְתִּי בַּתִּקְרָה וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי לְיָמִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁגִּילִי נִכְנַס וְנָגַע בִּי וְאָמַר:

"גִ'ינְגִ'י...״

הָיִיתִי כָּל כָּךְ יָבֵשׁ, עַד שֶׁגַּם הַגָּרוֹן שֶׁלִּי הָיָה יָבֵשׁ וְלֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק לַעֲנוֹת לוֹ. עָצַמְתִּי עֵינַיִם וְשָׁתַקְתִּי.

"גִ'ינְגִ'י,״ גִּילִי אָמַר, "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא יָשֵׁן.״

הִסְתּוֹבַבְתִּי וְנִשְׁכַּבְתִּי עַל צַד יָמִין שֶׁלִּי וּפָנִיתִי אֶל הַקִּיר. בְּיוֹם יָבֵשׁ אֶפְשָׁר לִנְעוֹץ עֵינַיִם לֹא רַק בַּתִּקְרָה, אֶלָּא גַּם בַּקִּירוֹת.

"גִ'ינְגִ'י,״ גִּילִי אָמַר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, "דָּנָה פִישְׁמַן מָסְרָה לְךָ אֶת זֶה,״ וְהוּא נִפְנֵף מֵעַל רֹאשִׁי בְּמַעֲטָפָה לְבָנָה.

בְּיוֹם יָבֵשׁ, אֲפִלּוּ דָּנָה פִישְׁמַן לֹא מַצְלִיחָה לְהָבִיא מַשַּׁב רוּחַ לַח. אֵין לָהּ כֹּחוֹת לְהַרְטִיב יָמִים כָּל כָּךְ יְבֵשִׁים. בְּכָל זֹאת חָזַרְתִּי וְהִסְתּוֹבַבְתִּי, בָּלַעְתִּי רֹק כְּדֵי לְהַרְטִיב אֶת הַגָּרוֹן הַיָּבֵשׁ שֶׁלִּי וְשָׁאַלְתִּי:

"מַה זֶּה?״

"מִכְתָּב,״ גִּילִי הֵשִׁיב.

"דָּנָה פִישְׁמַן כָּתְבָה לִי מִכְתָּב?״ הִתְפַּלֵּאתִי.

"לֹא,״ גִּילִי הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, "הִיא רַק מָסְרָה לְךָ אוֹתוֹ.״

"אֲבָל מִישֶׁהוּ כָּתַב אוֹתוֹ, לֹא?״

"בָּרוּר,״ גִּילִי הִנְהֵן, "אֲבָל מִי שֶׁכָּתַב אוֹתוֹ זֶה לֹא דָּנָה.״

"אָז מִי?״

"שְׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים,״ הוּא אָמַר.

"מָה???״ עַכְשָׁיו לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל עוֹד לִשְׁכַּב, הִתְרוֹמַמְתִּי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי וּבָדַקְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה שֶׁגִּילִי נָתַן לִי. בְּצַד אֶחָד שֶׁלָּהּ הָיָה כָּתוּב: "לִכְבוֹד גִ'ינְגִ'י שַׁחַר, שְׁכוּנַת תַּלְפִּיּוֹת״ וּבַצַּד הָאֲחוֹרִי הָיָה כָּתוּב: "מֵאֵת: שְׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים, שְׁכוּנַת בַּקְעָה".

כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי, יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יֶלֶד סַקְרָן. כְּשֶׁהַסַּקְרָנוּת מִשְׁתַּלֶּטֶת עָלַי, כָּל הַיֹּבֶשׁ נֶעֱלָם כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה. וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקָּרָה כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה. פִּתְאוֹם כְּבָר לֹא הִרְגַּשְׁתִּי יָבֵשׁ, וְהַיּוֹם הַיָּבֵשׁ הִפְסִיק לִהְיוֹת יָבֵשׁ. שְׁלוֹשָׁה פַּשְׁקוּלִים מִשְּׁכוּנַת בַּקְעָה הִצְלִיחוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁאֲנִי לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת לְבַדִּי. הֵם הֶחְזִירוּ לִי אֶת הַמֶּרֶץ וּמַמָּשׁ הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הוּא זוֹרֵם בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם שֶׁלִּי וַאֲפִלּוּ בַּבֶּטֶן.

"תִּפְתַּח,״ גִּילִי אָמַר לִי.

פָּתַחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה וְהוֹצֵאתִי מִתּוֹכָהּ גִּלְיוֹן נְיָר חָלָק. רַק שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּלוֹרְד אָדֹם, הוֹפִיעוּ עַל פְּנֵי הַגִּלָּיוֹן:

"אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים לְךָ פְּגִישַׁת הֶכֵּרוּת,״ כָּתְבוּ לִי שְׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים, "אִם אַתָּה מוּכָן, תַּשְׁאִיר הוֹדָעָה מִתַּחַת לָאֶבֶן לְיַד הָעַמּוּד שֶׁל הַתַּחֲנָה שֶׁל קַו 7.״

קִפַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְדָחַפְתִּי אוֹתוֹ לַכִּיס.

גִּילִי הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת לִרְוָחָה.

"וָואוּ!״ הוּא אָמַר, "מִסְתּוֹרִי, לֹא?״

"מִסְתּוֹרִי?״ עָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי מְזַלְזֵל, "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי תָּמִים?״

"לָמָּה תָּמִים?״ גִּילִי לֹא הֵבִין.

"כִּי אִם דָּנָה פִישְׁמַן חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא מְסֻגֶּלֶת לְסַדֵּר אוֹתִי, אַתָּה יָכוֹל לִמְסוֹר לָהּ בִּשְׁמִי שֶׁאֲנִי לֹא תָּמִים. גַּם בַּיָּמִים הֲכִי יְבֵשִׁים שֶׁלִּי, אֲנִי לֹא תָּמִים. מָה אַתָּה עוֹמֵד פֹּה כְּמוֹ גֹּלֶם, נָתַתִּי לְךָ מְשִׂימָה, לֹא?״

"נָתַתָּ לִי מְשִׂימָה?״ גִּילִי הִתְפַּלֵּא.

"אָמַרְתִּי לְךָ לָלֶכֶת לְדָנָה פִישְׁמַן,״ הִבְהַרְתִּי.

"בִּשְׁבִיל מָה?״

"בִּשְׁבִיל לְהַגִּיד לָהּ כָּכָה: 'גִ'ינְגִ'י אָחִי מוֹסֵר שֶׁהוּא לֹא תָּמִים. נְקֻדָּה.' יֵשׁ לְךָ עוֹד שְׁאֵלוֹת, אוֹ שֶׁאַתָּה מֵבִין הַכֹּל?״

גִּילִי דָּחַף אֶת יָדָיו לְכִיסֵי מִכְנָסָיו.

"אֲנִי לֹא הַשָּׁלִיחַ שֶׁלְּךָ,״ הוּא אָמַר. "אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיד לְדָנָה מַשֶּׁהוּ, תַּגִּיד לָהּ בְּעַצְמְךָ,״ הוּא זָרַק אֶת עַצְמוֹ עַל הַמִּטָּה, כְּשֶׁיָּדָיו בְּתוֹךְ כִּיסֵי מִכְנָסָיו, וְכָכָה גַּם חָלַץ אֶת נַעֲלָיו. רַק אָז הוֹצִיא אֶת הַיָּדַיִם, נִכְנַס מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה וְהִפְנָה אֵלַי אֶת הַגַּב, "נִמְאַס לִי לִהְיוֹת הַשָּׁלִיחַ שֶׁל כֻּלְּכֶם!״ הוּא אָמַר.

לֹא הִתְוַכַּחְתִּי אִתּוֹ. אִלּוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמוֹ, הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ. אִם כָּעַסְתִּי עַל מִישֶׁהוּ, הַמִּישֶׁהוּ הַזֶּה לֹא הָיָה גִּילִי, אֶלָּא דָּנָה פִישְׁמַן. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהִיא כָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהִיא מְנַסָּה לְסַדֵּר אוֹתָנוּ.

וְרַק הַמִּלָּה הַזֹּאת "פַּשְׁקוּלִים" קְצָת הִפְרִיעָה לִי, כִּי אֲנִי מַכִּיר אֶת דָּנָה וְיוֹדֵעַ שֶׁהִיא לֹא כָּל כָּךְ מֻכְשֶׁרֶת בְּהַמְצָאַת שֵׁמוֹת. לָמָּה פַּשְׁקוּלִים? הַאִם זֹאת מִלָּה שֶׁקְּשׁוּרָה בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ - פִישְׁמַן? פִישְׁמַן, פַּשְׁמְן, פַּשְׁקְמַן, פַּשְׁקְלַן, פַּשְׁקוּלַן... יֵשׁ אֵיזֶשֶׁהוּ דִּמְיוֹן, לֹא?

שַׂמְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב מִתַּחַת לַכַּר שֶׁלִּי וְחָזַרְתִּי לִשְׁכַּב, אֲבָל עַכְשָׁיו הַמֹּחַ שֶׁלִּי כְּבָר לֹא הָיָה יָבֵשׁ, כִּי הָיְתָה לוֹ תַּעֲלוּמָה לִפְתּוֹר. לָמָּה דָּנָה כָּתְבָה לִי מִכְתָּב בְּשֵׁם שְׁלוֹשָׁה פַּשְׁקוּלִים? מַה הִיא זוֹמֶמֶת? מַה הִיא מְנַסָּה לְהַשִּׂיג? אֵיפֹה נִמְצֵאת הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁהִיא הִנִּיחָה וּמְקַוָה שֶׁנִּפֹּל לְתוֹכָהּ.

"גִ'ינְגִ'י?״ מוֹשִׁיק הוֹפִיעַ בַּחֶדֶר מִבְּלִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְצַלְצֵל בַּדֶּלֶת אוֹ נִכְנָס הַבַּיְתָה, "זֶה נָכוֹן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי?״

"מַה שָּׁמַעְתָּ?״ שׁוּב הִתְיַשַּׁבְתִּי.

"שֶׁקִּבַּלְנוּ מִכְתָּב מִשְּׁלוֹשָׁה פַּשְׁקוּלִים,״ הוּא אָמַר, כְּאִלּוּ פַּשְׁקוּלִים הֵם יְצוּרִים מֻכָּרִים, כְּאִלּוּ יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר, וּכְאִלּוּ זֶה הָיָה צָפוּי שֶׁנְּקַבֵּל מֵהֶם מִכְתָּב וַאֲפִלּוּ חִכִּינוּ לַמִּכְתָּב בְּקֹצֶר־רוּחַ.

"מִמִּי שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה?״ שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.

"מִדָּנָה,״ הוּא הֵשִׁיב.

"וּמַה בְּדִיּוּק הִיא אָמְרָה לְךָ?״

"הִיא אָמְרָה, 'מוֹשִׁיק, גִ'ינְגִ'י כְּבָר סִפֵּר לְךָ עַל הַמִּכְתָּב?' וְאָז שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, 'עַל אֵיזֶה מִכְתָּב?' וְהִיא אָמְרָה, 'הַמִּכְתָּב מִשְּׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים.' וְאָז שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, 'מִי זֶה שְׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים?' וְהִיא אָמְרָה, 'אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי? תִּשְׁאַל אֶת גִ'ינְגִ'י'.״

הוֹצֵאתִי אֶת הַמִּכְתָּב מִתַּחַת לַכַּר וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתוֹ לְמוֹשִׁיק.

הוּא עִיֵּן בּוֹ, הָפַךְ אוֹתוֹ מִצַּד לְצַד, שׁוּב עִיֵּן בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ קִפֵּל אוֹתוֹ וְהֶחְזִיר אוֹתוֹ לַמַּעֲטָפָה.

"אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה חוֹשֵׁב,״ הוּא אָמַר.

"מָה אֲנִי חוֹשֵׁב?״

"אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁדָּנָה כָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב.״

"נָכוֹן,״ הִנְהַנְתִּי.

"גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת,״ מוֹשִׁיק אָמַר. "מִצַּד שֵׁנִי, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁדָּנָה לֹא כָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשְּׁלוֹשֶׁת הַפַּשְׁקוּלִים בֶּאֱמֶת כָּתְבוּ אוֹתוֹ.״

צָחַקְתִּי.

"מַה זֶּה פַּשְׁקוּלִים?״ שָׁאַלְתִּי.

"אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי?״ מוֹשִׁיק הֵשִׁיב.

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן, הֵרַמְתִּי אֶת הַתְּרִיס וְהִבַּטְתִּי הַחוּצָה. מוּלִי הִשְׂתָּרֵעַ מַטַּע הַתַּפּוּחִים שֶׁל קִבּוּץ רָמַת־רָחֵל, וּלְמַטָּה, עַל הַדֶּשֶׁא, עָמְדָה דָּנָה פִישְׁמַן וְדִבְּרָה עִם שַׂגִּית.

לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרֶיהָ כְּדֵי לָדַעַת בְּבִטָּחוֹן עַל מָה הֵן מְדַבְּרוֹת. הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע שֶׁדָּנָה מְסַפֶּרֶת לְשַׂגִּית עַל הַמִּכְתָּב, וְשֶׁבְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת גַּם שַׂגִּית תּוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לִקְרוֹא אֶת הַמִּכְתָּב.

וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקָּרָה. שַׂגִּית וְדָנָה נִפְרְדוּ. שַׂגִּית פָּנְתָה לְעֵבֶר חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת וְדָנָה נוֹתְרָה לַעֲמוֹד עַל הַדֶּשֶׁא, כְּאִלּוּ צִפְּתָה לַחֲבֵרִים אֲחֵרִים בַּחֲבוּרָה שֶׁלִּי שֶׁיַּגִּיעוּ, וְאָז הִיא תּוּכַל לְסַפֵּר לָהֶם עַל הַמִּכְתָּב שֶׁקִּבְּלָה.

"אֲנִי מֵבִין שֶׁאֵין לָנוּ בְּרֵרָה,״ אָמַרְתִּי לְמוֹשִׁיק וּלְשַׂגִּית שֶׁנִּכְנְסָה, "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲרוֹךְ חֲקִירָה.״

"נֶגֶד הַפַּשְׁקוּלִים?״ שַׂגִּית שָׁאֲלָה.

"לֹא,״ הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ, "נֶגֶד דָּנָה פִישְׁמַן,״ וּמָשַׁכְתִּי מִתַּחַת לַמִּטָּה אֶת נַעֲלֵי הַסְּפּוֹרְט שֶׁלִּי, נָעַלְתִּי אוֹתָן וְקָשַׁרְתִּי אֶת הַשְּׂרוֹכִים.

עָשִׂיתִי בַּיָּד סִימָן לְמוֹשִׁיק וּלְשַׂגִּית לָבוֹא אִתִּי. יָצָאתִי מֵהַבַּיִת, יָרַדְתִּי לְמַטָּה אֶל הַדֶּשֶׁא וְאָמַרְתִּי לְדָנָה:

"הֵי, דָּנָה, אֲנִי יָכוֹל לִשְׁאוֹל אוֹתָךְ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת?״

וְהִיא אָמְרָה:

"אִם זֶה בְּקֶשֶׁר לַפַּשְׁקוּלִים, אָז אֵין שׁוּם בְּעָיָה,״ מַה שֶּׁהִגְבִּיר אֶת הַחֲשָׁדוֹת שֶׁלִּי עוֹד יוֹתֵר, וְהָיִיתִי כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ פַּשְׁקוּלִית וְשֶׁהִיא כָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב.