גלי במבצע דיאטה

1 מִי תָּלָה עַל הַמְקָרֵר, בְּאֶמְצַע הַמִּטְבָּח, תְּמוּנָה שֶׁל חֲתִיכָה???

יוֹם אֶחָד חָזַרְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, נִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח וְ...

כֵּן, אֲנִי יוֹדַעַת, בְּמַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם עַד עַכְשָׁו אֵין שׁוּמְדָבָר מְיֻחָד. גַּם אַתֶּם חוֹזְרִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְגַם אַתֶּם פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָסִים לַמִּטְבָּח, מִפְּנֵי שֶׁאַחֲרֵי יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ הַבֶּטֶן שֶׁלָּכֶם בֶּטַח נִדְבֶּקֶת לַגַּב מֵרֹב רָעָב. נָכוֹן?

אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, עֲיֵפָה וּרְעֵבָה, אוֹ רְעֵבָה וַעֲיֵפָה, לֹא מְשַׁנֶּה הַסֵּדֶר, נִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח, הֵעַפְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט לַצַּד (אָז מָה אִם אִמָּא תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁלַּיַּלְקוּט אֵין רַגְלַיִם וְגַם לֹא כְּנָפַיִם? בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא מְעִירָה לִי עַל כָּךְ אֲנִי עוֹנָה לָהּ: "זֶה בְּסֵדֶר, הַיַּלְקוּט לֹא יִבְרַח") נִגַּשְׁתִּי לַמְקָרֵר כְּדֵי לְהוֹצִיא בַּקְבּוּק מַיִם קָרִים (בְּתִקְוָה שֶׁאָחִי אוֹ אֲחוֹתִי זָכְרוּ לְמַלֵּא - אֵין דָּבָר יוֹתֵר מְעַצְבֵּן מִלִּפְתֹּחַ אֶת הַמְקָרֵר וּלְגַלּוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק קַר, אֲבָל רֵיק) וּפִתְאוֹם קָפָאתִי בִּמְקוֹמִי, כְּאִלּוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ לָקַח מַסְמְרִים, נָעַץ לִי אוֹתָם בַּנַּעֲלַיִם וְעִם פַּטִּישׁ שֶׁלֹּא מַכְאִיב דָּפַק וְדָפַק, עַד שֶׁכַּפּוֹת רַגְלַי סֻמְּרוּ לָרִצְפָּה.

"מָה?" הַפֶּה שֶׁלִּי נִפְעַר לִרְוָחָה, לֹא כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לִבְלֹעַ זְבוּב. לְפִי גֹּדֶל הַפֶּה אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב, שֶׁבְּרֶגַע זֶה אֲנִי מְנַסָּה לִבְלֹעַ הִיפּוֹפּוֹטָם!

"גָּלִי?" קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא בָּקַע מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה, "זוֹ אַתְּ?"

"כֵּן... לֹא..." מִלְמַלְתִּי בִּמְבוּכָה.

"גָּלִי, זוֹ אַתְּ?" אִמָּא חָזְרָה.

"לֹא", שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי נוֹקְשׁוֹת, "זוֹ הַחֲתִיכָה".

"חֲתִיכָה?" אִמָּא יָצְאָה מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה הַקָּטָן שֶׁלָּהּ וְצָעֲדָה בַּמִּסְדְּרוֹן לְעֵבֶר הַמִּטְבָּח: "מַה קָּרָה?"

"אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי?" שָׁאַלְתִּי.

"אָז אֶת מִי אֲנִי אֶשְׁאַל?" אִמָּא צָחֲקָה.

"לֹא יוֹדַעַת", מָשַׁכְתִּי בַּכְּתֵפַיִם, "אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִשְׁאֹל... אוֹתָהּ!"

"אוֹתָהּ?" אִמָּא הִתְקָרְבָה אֵלַי.

"אֶת הָאוֹרַחַת", לָחַשְׁתִּי.

"אוֹרַחַת?" אִמָּא הִתְפַּלְּאָה. "אֵין כָּאן אַף אוֹרַחַת. דַּפְנָה הוֹדִיעָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם אֵצֶל חֲבֵרָה, בֵּן עוֹד לֹא חָזַר מֵחוּג הַקָּרָטֶה וְרַק אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת - אַתְּ וַאֲנִי".

"לֹא", הֵנַדְתִּי בְּרֹאשִׁי. "יֵשׁ עוֹד מִישֶׁהִי".

"מִי?" אִמָּא עָמְדָה מוּלִי, מַעֲבִירָה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל לְחָיַי וְנוֹגַעַת לִי בַּמֵּצַח, בּוֹדֶקֶת אִם יֵשׁ לִי חֹם.

בְּלִי מִלִּים הֵרַמְתִּי אֶת הַיָּד, מַצְבִּיעָה עַל הַמְּקָרֵר. וְלֹא בְּמִקְרֶה אֲנִי מְתָאֶרֶת אֵיךְ הֵרַמְתִּי אֶת הַיָּד וְהִצְבַּעְתִּי. עָשִׂיתִי אֶת זֶה מִבְּלִי לְהָעִיף מַבָּט בַּתְּמוּנָה הַחֲשׁוּדָה שֶׁמִּישֶׁהוּ תָּלָה עַל חֲזִית הַמְּקָרֵר, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי מַגְנֶטִים - אֶחָד בְּצוּרַת בָּנָנָה וְהַשֵּׁנִי בְּצוּרַת עוּגַת שׁוֹקוֹלָד. הָיָה זֶה תַּצְלוּם צִבְעוֹנִי שֶׁכְּבָר הִצְהִיב בְּשׁוּלָיו, אֲבָל פָּנֶיהָ שֶׁל הַמְּצֻלֶּמֶת הָיוּ בְּרוּרִים וְהַגּוּף שֶׁלָּהּ נִרְאָה כְּאִלּוּ נִתְלַשׁ מֵאֵיזֶשֶׁהוּ יַרְחוֹן אָפְנָה.

הִיא הָיְתָה רָזָה־רָזָה, כְּמוֹ גִּבְעוֹל דַּקִּיק. וְהִיא לָבְשָׁה מִכְנְסֵי גִּ'ינְס, צְמוּדִים־צְמוּדִים, וְחֻלְצַת פַּסִּים. שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ נֶאֱסַף לְקוּקוּ שׁוֹבָב, בְּמַעֲלֵה רֹאשָׁהּ, וּשְׂפָתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת הִתְעַקְּלוּ לְחִיּוּךְ רָחָב, קוֹרֵן, מָלֵא שִׂמְחַת חַיִּים. לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁהַחִיּוּךְ הַזֶּה מֻכָּר לִי, אַךְ מִהַרְתִּי לְבַטֵּל אֶת הַהַשְׁעָרָה. לֹא, זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. הֲרֵי הַחִיּוּךְ הַמְּאֻשָּׁר הַזֶּה יוֹשֵׁב מֵעַל גּוּף שֶׁל דֻּגְמָנִית!

הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא עָקְבוּ אַחֲרֵי כַּף יָדִי. בְּזָוִית הָעַיִן הֵצַצְתִּי אֵלֶיהָ וְרָאִיתִי שֶׁהִיא רוֹאָה עַל מָה אֲנִי מַצְבִּיעָה.

"אָהּ", הִיא פָּרְצָה בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל, "זוֹ הָאוֹרַחַת?"

"כֵּן", מִלְמַלְתִּי בִּמְבוּכָה.

"גָּלִי", אִמָּא הִמְשִׁיכָה לִצְחֹק, "מַה קָּרָה?"

"מַה קָּרָה?" סִנַּנְתִּי בְּכַעַס, מִפְּנֵי שֶׁהַצְּחוֹק שֶׁל אִמָּא נִשְׁמַע לִי מַרְגִּיז, "אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי?"

"כֵּן", הִיא הִנְהֲנָה, "אֶת מִי אֲנִי אֶשְׁאַל אִם לֹא אוֹתָךְ?"

"אֲבָל אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָךְ!" רָקַעְתִּי בָּרַגְלַיִם. "מִי הִכְנִיס אֶת הַיְּפֵהפִיָּה הַזֹּאת לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ? מִי תָּלָה אוֹתָהּ עַל הַמְקָרֵר שֶׁלָּנוּ, בְּאֶמְצַע הַמִּטְבָּח?"

"אֲנִי", אָמְרָה אִמָּא בְּשִׂיא הַשַּׁלְוָה.

"מָה?" הִתְחַלְחַלְתִּי.

"אֲנִי", הִיא חָזְרָה.

"אַתְּ?" הַקּוֹל שֶׁלִּי נִסְדַּק.

לְהַפְתָּעָתִי הָרַבָּה, אִמָּא הִנְהֲנָה וְגַם חִיְּכָה.

"לָמָּה?" פָּסַעְתִּי לְאָחוֹר. "לָמָּה עָשִׂית אֶת זֶה?"

"סְתָם", הָיְתָה תְּשׁוּבָתָהּ.

"סְתָם?" לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי, "סְתָם תָּלִית עַל הַמְּקָרֵר תְּמוּנָה שֶׁל בַּחוּרָה צְעִירָה שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ דֻּגְמָנִית מַבְטִיחָה? וְכֵיוָן שֶׁהַחִיּוּכִים שֶׁל אִמָּא עִצְבְּנוּ אוֹתִי נוֹרָא הִפְנֵיתִי לָהּ אֶת הַגַּב וְהִתְחַלְתִּי לָצֵאת מֵהַמִּטְבָּח, כְּאִלּוּ שָׁכַחְתִּי עַד כַּמָּה אֲנִי רְעֵבָה.

אִמָּא הָלְכָה בְּעִקְּבוֹתַי.

"אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה הַבַּיִת שֶׁלָּךְ", הִתְקַדַּמְתִּי בַּמִּסְדְּרוֹן, "וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה הַמִּטְבָּח שֶׁלָּךְ, וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעַל הַמְקָרֵר שֶׁלָּךְ אַתְּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת כָּל מַה שֶּׁבָּא לָךְ, וַאֲנִי נִשְׁבַּעַת לָךְ שֶׁלֹּא הָיִיתִי אוֹמֶרֶת אַף מִלָּה אִלּוּ חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְגִלִּיתִי עַל הַמְקָרֵר תְּמוּנָה שֶׁל נוֹף, אוֹ שֶׁל פְּרָחִים, אוֹ שֶׁל אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה..."

עָצַרְתִּי לְרֶגַע, מְמַלֵּאת אֶת הָרֵאוֹת בְּחַמְצָן.

"גָּלִי, אוּלַי תֵּרָגְעִי?" אִמָּא נִצְּלָה אֶת הַהֲפוּגָה כְּדֵי לְהַשְׁחִיל שְׁאֵלָה.