דואט אוניברסיטת קוריום (4-5)

חורבות של פיתוי

במשך שנים ניסיתי להיות מישהו אחר. מישהו אנושי ששולט בעצמו.

ובכל זאת, האפלה שאורבת בתוכי רק מחכה להזדמנות לצאת לחופשי.

כמנהל אוניברסיטת קוריום, אני חייב להקפיד על מקצועיות ולהפגין שליטה עצמית.

אני מצליח במשימה הזאת עד ליום שבו אני מגלה שאני אב לבת, וכל החומות שבניתי סביבי בקפידה מתחילות להתפורר.

אני יודע שאני זקוק לפורקן, משהו שיעזור לי לרסן את הדחפים האפלים, ואז היא נוחתת בחיקי.

דלילה.

אני רוצה להעניש אותה, להשפיל אותה ולהכאיב לה בדרכים הכי מעניינות.

אנחנו משחקים בחתול ועכבר, עד שאני מגלה את הסוד שהיא מסתירה…

משטר של חירות

על מי תסמכי אם את לא יכולה לסמוך אפילו על עצמך?

כל מה שידעתי היה שקר.

כל מי שאהבתי בגד בי.

בכל מקום שאני הולכת אליו, מישהו רוצה במותי.

בדידות היא רגש שאני מכירה היטב. גם בשעתי האפלה ביותר, ידעתי שאני יכולה לסמוך רק על עצמי. עכשיו אין לי כלום, ובפעם הראשונה אי־פעם עליי להניח למישהו אחר להציל את חיי.