דואט הפראים

רויאל הפראי

אבלון
הסבל שאני רואה בעיניו מושך אותי אליו. אני רוצה להיות איתו, להציל אותו. הוא אמר לי להתרחק ממנו כי ברגע שאדע מי הוא באמת שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה, והוא צדק. רויאל מסוכן, אפל ומפתה, אך כל הדברים האלה שצריכים להרחיק אותי הם הדברים המושכים אותי אליו. האם אהיה חזקה מספיק כדי להציל אותו מהתהומות שבהן הוא נמצא או שהוא ישאב אותי למטה, אליו?

רויאל
אני לא מסוגל לעצום את עיניי. בכל פעם שאני עוצם אותן כל מה שאני רואה זה דם, מוות וכאב. בדמיוני אני חוזר שוב ושוב לאותו לילה.
אין זה משנה שאני עדיין נושם, מפני שאני מת מבפנים. כבר הרמתי ידיים, עד שפגשתי את אבלון. אבלון לא רואה את המפלצת שבי, אבל אני יודע שאם הייתה פוקחת את עיניה ורואה את האפלה, היא הייתה בורחת על נפשה.

ג’קסון הפראי

ג’קסון קייד
שלוש־עשרה שנים חלפו מאז ראיתי אותה לאחרונה, אך לא עבר יום בלי שאחשוב עליה. כשהיא נכנסת לבר שלי, קשוחה וקרה וחסרת פחד, אני מבין שזו לא הנערה שאני זוכר. היא נחושה בדעתה להרוס את חייה עד היסוד, אך אין מצב שאתן לזה לקרות. כבר איבדתי אותה פעם אחת, ולא אכפת לי את מי אצטרך להרוס בדרך כדי לוודא שזה לא יקרה שוב.

אלכסנדרה אדמס
הלילה שבו נלקחתי הרחק ממנו שינה את חיי. חשבתי שלעולם לא אראה אותו שוב, אבל דרכינו שוב הצטלבו. אני פגומה מעבר לכל יכולת תיקון, והדבר האחרון שג’קסון צריך זה אותי. הוא רוצה להציל אותי, אבל הוא לא יכול. אני גם לא רוצה בזה. אני יודעת שבסוף אהרוס גם אותו וזה לא מגיע לו. מגיע לו הרבה יותר טוב ממני.