דואט שחור לבן 2: מצפון שחור

1

לוסיאנו שלושה חודשים וחצי קודם לכן

מיקלה הניחה את ראשה על שולחן חדר החקירות. צפיתי בה מחדר הבקרה. היא הייתה הטריגר שעורר את הזיכרון הארור ששרט אותי עמוקות מבפנים ורציתי לסלוד ממנה. שנאתי את מה שהיא ייצגה עבורי.

ניסיתי להתרכז. אם החשדות שעלו לאורך החודש האחרון יתבררו כנכונים, התיק הזה עשוי להפוך להיי־לייט של הקריירה שלי ובו זמנית הנפש הפצועה שלי תזכה למנוחה כשאנקום בראש הקרטל הכי אכזר שהעולם ידע עד כה. למיקלה ולי היה יותר ממכנה משותף אחד. שנינו היינו קשורים באחי ניקולס ובאיש שארב לכולנו ורצה במותנו.

פאבלו קובר.

זכרתי את כל הפעמים שבהן ראיתי בעיני רוחי את הרגע המדויק שבו אחסל בעינויים את ראש הקרטל שרצח את משפחתי בקולומביה. החיזיון הזה ליווה אותי רוב חיי. נהגתי לדמיין את האופן שבו אענה אותו בייסורים כה ברוטליים ושאבתי מכך סיפוק חולני, שלו הממונים עליי היו זוכים להצצה ממה שעבר בראשי הייתי ללא ספק נשלח על ידם להסתכלות פסיכיאטרית ולאחריה מורחק לצמיתות מתפקידי.

טיפסתי בסולם הדרגות והתברגתי לתפקיד בכיר יחסית לגילי הצעיר. מוקד חיי היה העבודה, לא באמת ניהלתי חיים פרטיים. שעות העבודה היו מטורפות, הימים ארוכים ועבדתי גם בסופי שבוע – יוצא דופן ביחס לסוכנים בבולשת שהיו באותו מעמד ובאותה דרגה. חלקם כבר התקרבו לשיא הקריירה ולמרביתם היו אישה או בעל, ילדים ומשכנתה. לי הייתה דירת שלושה חדרים ששכרתי, שני דגי כריש באקווריום וזיונים מזדמנים.

תיקי החקירה היו מגוונים, ובזמן שאני פעלתי כאחד מהצוות הנתון תחת סמכותי ובמרבית הזמן שהיתי בשטח, המפקדים האחרים העדיפו לעבוד ממקומם מאחורי השולחן המשרדי ולעסוק בתדריכים ובעבודות תחקיר מעמיקות על מנת להביא לפיענוח המקרים השונים.

לקיחת סיכונים הדליקה את אלה שכונו בפינו "הבשר הטרי" – בלשים או סוכנים סמויים שהגיעו לאחר שהשתפשפו במחלקות משטרה אחרות, הועברו למטה הבולשת הפדרלית וממנו צוותו לקבוצות בשטח. האובססיביים מבינינו סירבו להרפות מהרצון התמידי להישאר בשליטה ולסייר ברחובות, ולא משנה מה גילם. אני הייתי אחד מהם, נשוי לעבודה.

ההתמכרות לתחושת האדרנלין הייתה מסוכנת. לא היה דבר שונה בינה ובין כל התמכרות אחרת. בשלב מסוים היא החלה לפורר את שיקול הדעת ואת האיזון הפנימי המצויים בכל אחד מאיתנו, והקווים האדומים שהציבו בפנינו החלו להיטשטש. נמלאנו בתעוזה רבה יותר, חצינו גבולות למקומות אסורים וגם עשינו טעויות שאנשים שילמו עליהן בחייהם.

מאז ומתמיד הרגשות שלי עברו במהירות להילוך גבוה וחד, מה שהדאיג לא פעם את הדרג הבכיר שמעליי. כשהתקבל מידע מודיעיני חדש על ארגוני פשיעה או על הקרטל של פאבלו קובר, עברי היה מתעורר ומציף במוחי את הזיכרונות. החיה צמאת הדם ששכנה בתוכי והוסתרה תחת מסכה, הייתה מרימה את ראשה ושואגת מרוב רצון בנקמה. אבל למדתי להסוות את מה שרחש בתוכי מתחת למעטה של קור רוח.

ניערתי מעליי את המחשבות והנהנתי. מבטי התקבע על מראה פניו הטרודות של המפקד שלי, ולפני שהסטתי את עיניי בחזרה אל חלון חדר הבקרה שהשקיף על פנים חדר החקירות שבו ישבה מיקלה, שמעתי אותו מביע את החששות שלו בקול רם. היה לי ברור שדעתו וסימני השאלה שיעלה ייאמרו מתישהו.

"אתה יודע שאני מעריך אותך וסומך עליך, אבל האם אתה בטוח שתוכל להתנהל עם התיק הזה בלי לערב רגשות אישיים בגלל הקרבה המשפחתית? חשבתי שאולי –"

קטעתי אותו לפני שהספיק להשלים את מה שרצה לומר. הייתי חייב לשכנע אותו שאני מסוגל להתמודד עם המצב. הרמתי את ידי מולו, "הקרבה המשפחתית היחידה היא שאחי ואני חולקים את אותו די־אן־איי ואת אותו שם משפחה, לא מעבר. אין קשר ולא יהיה כזה בכל מה שקשור להתנהלות המקצועית שלי בתיק הזה. הבוקר הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי את אחי מאז שהגענו לארצות הברית כילדים. במשך כל השנים האלה היה בינינו נתק מוחלט. מבחינתי הוא לא שונה מאדם זר שצועד מולי ברחוב והמחויבות היחידה שלי היא כלפי האף־בי־איי ומערכת החוק."

הוא הנהן.

"לא אחוס עליה גם אם יתברר שהיא קורבן ובטח לא בגלל הקשר הרומנטי שהיה לה עם אחי ניקולס, אם זה מה שמדאיג אותך. אומנם אין לנו הוכחה חד משמעית שיש לה מעורבות אלא חשדות המתבססים על הייחוס המשפחתי שלה בלבד, אבל אי אפשר לשכוח שהיא הבת של אלסנדרו, ראש משפחת ארגון הפשע בשיקגו. עובדה זו כשלעצמה מעמידה את הדברים בפרספקטיבה אחרת, גם אם אנחנו פוסלים דעות קדומות."

תמונה של אש בוערת מהרגע שבו ניקולס נלקח חלפה לנגד עיניי. מתחתי את צווארי בתנועה סיבובית מהירה עד שנשמעה פריקה של החוליות, במחשבה שכך אצליח לאטום את הצרחות שבקעו ממיקלה למראה ההאנגר העולה בלהבות אימתניות. נדרשתי להתרכז במה שהאחראים עליי ציפו ממני. הקִרבה המשפחתית שלי לניקולס כבר הייתה ידועה לכול וגרמה להדים בצמרת הסוכנות עד כדי כך שביקשו למדר אותי מהחקירה. קיבלתי את התמיכה של מקס, המפקד שלי, רק לאחר שהצלחתי לשכנע אותו שאני מסוגל לבצע את הנדרש ממני.

שבתי להביט במיקלה. מצד אחד, לא הצלחתי לשים את האצבע על הסיבה שבגללה רותקתי לכל אחת ואחת מתנועותיה, קטנה ככל שתהיה – לפניה נטולות ההבעה ולעיניה שנראו אבודות ורחוקות. מנגד, מצאתי את עצמי מתקשה לגלות אמפתיה כלפיה. עוד לפני שהחלפנו ולו מילה אחת, היא ייצגה עבורי את כל מה שתיעבתי. דחקתי את המחשבות על ניקולס, אסור היה לי לתת להן לחדור אליי.

הדלת נפתחה ואור קלוש הסתנן לחדר הבקרה החשוך. אנדרסון, חוקר בכיר ובעל ותק רב, עזב את עמדתו לצידי וצעד לעבר חדר החקירות כדי לתשאל את מיקלה.

המפקד כחכך בגרונו לצידי. "יש לי תחושה שהיא לא תשתף פעולה עם אנדרסון. היא נראית תלושה. אם זה לא ילך, תיכנס אליה אתה, לוסיאנו."

מעבר להיותו פרופילאי מבריק ומפקד בעל דרגה בכירה, שמו של מקס מונרו הלך לפניו. סוכני האף־בי־איי נהגו להתייעץ איתו באופן קבוע בנוגע לתיקים מורכבים, שאת חלקם פענח בעודו יושב על כיסא מנהלים במשרדו.

"מיקלה," אנדרסון אמר את שמה כשפתח את הדלת ונכנס לחדר החקירות. "שמי פיטר אנדרסון, קצין חוקר בכיר."

היא שיחקה באצבעותיה ושאלה אותו כמעט בלחישה אם הוא יודע איפה אני נמצא. היא חיפשה את נוכחותי. פתאום הרגשתי רע על כך שהכנסתי אותה לחדר החקירות מייד עם הגעתה ליחידה. היא הייתה מעורערת ונראתה כמו ילדה מפוחדת המחפשת משהו, כל דבר, שתוכל להיאחז בו. הקריאה שלה אליי גרמה לחזי להתכווץ מעט, בעיקר אחרי מה שהבטחתי לניקולס. הבטחה שלא התכוונתי לשתף עם אף אחד.

אנדרסון ניסה לדובב אותה לספר לו מה היא עברה ולהיפתח אליו. הוא שאל שאלות וחתר להשגת המידע שאותו חיפשנו. רצינו לשמוע ממקור ראשון מה התרחש בדירת מגוריה לפני שהגענו לזירת הרצח שממנה נעלמו עקבותיה. מרגע שמייקל, הסוכן הפדרלי, חוסל, האף־בי־איי העלה את רמת הדריכות והוציא פרוטוקול חריג בעקבות האירוע. הממצאים שגילינו ככל שהעמקנו לחקור היממו אותנו.

"אני בטוח שאת נסערת ועייפה, ואין לי ספק שמה שעברת טלטל אותך. המציאות נראית קודרת עכשיו ואת ודאי מרגישה בודדה מאוד, אבל האמיני לי כשאני מבטיח לך שנעשה כל שביכולתנו כדי לפענח את המקרה. ועל מנת שנצליח, אני צריך שתסייעי לנו להבין מה קרה באותו הערב שבו מייקל הגיע לפגוש אותך בדירתך."

אנדרסון עשה את מה שאנחנו עושים בחקירות תמיד, הוא הביע הזדהות עם קורבן הפשע. מיקלה רעדה וכתפיה נשמטו. היא הניחה את מרפקיה על השולחן והרכינה את ראשה ביניהם. היא לא הישירה את מבטה אליו ולא הגיבה לדבריו.

ראיתי מספיק מקרים דומים כדי לזהות את המצב שבו הייתה נתונה – בין שלב ההלם הראשוני ובין החזרה למציאות, לאחר מצב שבו הגוף פועל על אדרנלין גבוה. מה שהיא כנראה עברה החל לתת בה את אותותיו וניכר בשפת הגוף שלה. גם הרופאים שטיפלו בה לפני שהובאה אל חדר החקירות סיפרו שבתחילה סירבה לאפשר להם לבדוק אותה, ושהיא חזרה ואמרה שאף אחד לא פגע בה פיזית או מינית. מאפיין נוסף של קורבנות חטיפה ושל אנשים שהיו בשבי.

המכות היבשות והשריטות שעל גופה העידו אחרת. לצד הפציעות הטריות, בגבה ובזרועותיה היו סימני חבלה שדהו וברור היה שספגה מהלומות קשות עוד קודם. לא יכולתי שלא לתהות לגבי מעורבותו של ניקולס במצבה הפיזי. כבר לא הכרתי את אחי הגדול, שהפך עבורי לזר מוחלט.

עמדה לפניי משימה לא קלה. היה עליי לגרום למיקלה להאמין שאנחנו נמצאים באותו צד המתרס ובעלי מטרה משותפת. הייתי צריך לרכוש את אמונה ולהראות לה שאנחנו לצידה, לא נגדה. אך באותו הרגע המצב היה מתסכל ומייאש כיוון שאנדרסון לא הצליח להתקדם בחקירתה.

כעבור שעתיים שבהן שתקה, אנדרסון יצא מחדר החקירות ופתח את הדלת לחדר הבקרה. שלושתנו עמדנו אובדי עצות וצפינו במיקלה בדממה.

היא נשאה את עיניה ונעצה את מבטה במראה החד כיוונית. אומנם היא לא יכלה לראות דרכה, אך מבטה הממוקד ועיניה המהפנטות הצליחו לחדור אליי מבעד לזכוכית והעבירו צמרמורת בגופי. תחושת דז'ה וו עלתה בי. יכולתי להישבע שראיתי את העיניים האלה בעבר. הרגשתי אליה חיבור לא הגיוני ולא מוסבר.

"לוסיאנו, עדיף שתיכנס אליה. אני לא רואה דרך אחרת להניע את החקירה ולגרום לה לשתף פעולה."

לקחתי ממנו את התיקייה שהושיט לי ויצאתי מחדר הבקרה. התכוונתי להניח מולה צילומים קשים מזירת הפשע וחששתי שבמצבה המעורער היא תתכנס בתוך עצמה אף יותר, אבל היא לא הותירה לנו ברירה והייתי חייב להפעיל עליה לחץ כדי שתדבר.

"מיקלה," פניתי אליה בטון הכי רך שהצלחתי לגייס. היא הרימה את ראשה השמוט מבין ידיה השעונות על השולחן והסתכלה עליי. שלפתי את התמונות, אבל לא לפני שהמתנתי רגעים אחדים כדי שתוכל להפנים שאני זה שעמד מולה כעת. פרשתי את הצילומים בזה אחר זה על גבי המשטח ומבטה נדד ממני אל התמונות מזירת הרצח. האופן שבו עיניה נפערו הבהיר לי שזיהתה את השכן שהתגורר באותה הקומה שבה הייתה דירתה, וגם את פניו של השומר שאייש את דלפק הקבלה בבניין.

מפרקי אצבעותיה הלבינו כשאחזה בכוח רב בשולי השולחן. אישוניה התרחבו והתקבעו על צילום שתיעד את מנח גופתו של מייקל בעודו שרוע על רצפת הפרקט בדירתה. בראשו נראה פצע ירי וסביב גופו נקוותה שלולית דם.

עפעפיה התכווצו כשעצמה את עיניה בחוזקה.

חשתי רצון לא מוסבר לנחם אותה ורציתי להניח את ידי על ידה הרועדת, אך ידעתי שבוחנים כל תנועה שלי ונמנעתי מכך. הנחתי את ידיי על השולחן, רכנתי קדימה וקירבתי את פניי אל פניה כדי שאוכל לדבר אליה בלחש. קצה אצבעי נגע קלות בזרת שלה והיא נרתעה לאחור ופקחה את עיניה. דמעות זלגו על לחייה.

"מהחקירה שלנו עולה שקיימת מעורבות של גורמים מעולם הפשע המאורגן, שאותו אני מניח שאת מכירה אישית ומקרוב. מייקל, הסוכן הפדרלי שאיתו התראית, נרצח בזמן ששהה בדירה שלך ושני אזרחים חפים מפשע נרצחו מייד אחריו. מקרי רצח נוספים התרחשו גם לאחר שנעלמת ובין כל המקרים קיים קשר מבוסס.

"אחד הדברים שלמדתי לאורך השנים הוא ששרשרת רציחות כאלה אינה אקראית. תמיד קיים מניע שמשותף לכל המקרים. לכן אבקש ממך לחשוב היטב, האם שמעת את מייקל בשיחת טלפון שלא ייחסת לה חשיבות? האם אי פעם הוא עורר בך תחושת אי נוחות? האם משהו באופן שבו התנהג אלייך היה חריג?"

היא השתנקה. "סוכן פדרלי?" פיה נפתח כדי לומר משהו ולא הבנתי למה פניה קפאו בהבעה המומה. "מייקל היה סוכן ביטוח," אמרה בהחלטיות. היא צוחקת עליי? או שהיא באמת מאמינה במה שאמרה?

"האם ראית את המשרד שלו? האם פגשת עמיתים שעבדו איתו? הכרת בני משפחה?"

קשר העין בינינו לא ניתק לרגע ומיקלה צמצמה את מבטה.

היא נענעה את ראשה כמסרבת להאמין למה ששמעה. "מייקל היה סוכן ביטוח."

"מייקל היה סוכן סמוי, לא סוכן ביטוח. ואשאל אותך שוב, מיקלה. האם שמעת משהו חשוד שהוא אמר או הבחנת בהתנהגות חריגה?"

"באותו הערב הוא הקדים כמעט בשעה. הוא היה נועז יותר מהפעמים הקודמות שבהן נפגשנו והיה להוט ממש לגעת בי, הוא שאל שאלות ואני..."

לחייה התלהטו והיה ברור לי שלא ממבוכה. היא נמלאה בכעס וכנראה הרגישה מרומה. לפני שהמשכתי בתשאול, עשיתי את מה שהמפקד שלי ואני סיכמנו.

"תסתכלי עליי. ביצענו את הבדיקות שלנו ויש בידינו מידע רב. אנחנו יודעים מה הייחוס המשפחתי שלך, איך חייך התנהלו לפני שנעלמת וגם מי הם החברים שלך. אנחנו יודעים מה את אוכלת, מה את שותה ועם מי את מתרועעת, אז אל תשבי פה ותעמידי פני מופתעת, כי אני לא קונה את ההצגה המיתממת הזו שלך. הבדיקה הבליסטית שנלקחה ממך מוקדם יותר חזרה מהמעבדה. על כפות הידיים שלך נותרו שאריות אבק שרפה המעידות על ירי בנשק חם בשבעים ושתיים השעות האחרונות, מה שהופך אותך מקורבן לחשודה. אז כדאי שתפתחי את הפה ותספרי לי את האמת, אלא אם כן את רוצה לבלות את שארית חייך בכלא נשים מאובטח ברמה הגבוהה ביותר שיש."

אש חדשה ניצתה בעיניה הכעוסות וידעתי שהצלחתי לעורר בה סערת רגשות.

עכשיו אפשר היה להתקדם.