האור בקצה התודעה



--

"אם לא תעשי שינוי את תמותי ממחלה קשה!" אמרה לי גברת אחת, מתקשרת קבלית. היא ישבה מול המחשב וציירה מפה אסטרולוגית לפי הפרטים שלי: שם ותאריך לידה. כששמעתי את דבריה פרצתי בבכי, ובמקביל מילאה אותי תחושת הקלה - סוף סוף מישהו אמר את המחשבות והתחושות שליוו אותי במשך כמעט שנה, מחשבות שמשהו רע עומד לקרות לי. לא אחת, התחושות האלה היו ממלאות אותי מועקה, וכששיתפתי חברה טובה ברגשותיי היא הייתה פוטרת אותי במילה אחת: "שטויות".

"טוב, אז מה עליי לעשות?" בכיתי בכי מר.

"עלייך לעבור לרוחניות", היא ענתה.

"למה הכוונה?" שאלתי.

"אין לי מושג, אבל יש לך זכות משמיים, ותוך חודש יגיע שליח שיראה לך את הדרך", הייתה התשובה שלה.

יצאתי ממנה בלב כבד והמשכתי בחיי, מחכה לאותו משיח. יום אחד הטלפון צלצל: "היי אורלי, את זוכרת שחיפשת אימון לבת שלך, דניאלה? מצאתי לך מישהי מדהימה!" אמרה החברה מעבר לקו. דניאלה, הבת שלי, הייתה אז בת שתים-עשרה, השלישית במספר מתוך חמשת ילדיי. גם היא אובחנה, כמו האחרים, עם הפרעות קשב וריכוז. שום טיפול לא עזר. מיהרתי לקבוע פגישה, אולי האימון ייצור את השינוי המיוחל.

השתיים נפגשו והתהליך הטיפולי החל.

יום אחד המאמנת התקשרה אליי וביקשה לקבוע פגישה: "שנדבר על דניאלה?" שאלתי, "לא", היא ענתה, "נדבר עלייך".

הגעתי סקרנית לפגישה איתה, שהחלה במילים: "את אישה יפה שנראית מיליון דולר, אך את מרגישה בדיוק ההיפך". הייתי המומה מהאבחנה המהירה והמדויקת שלה. התברר שגם היא הייתה סוג של מתקשרת, וסיפרה לי דברים שהסתרתי אפילו מעצמי. ושוב הדמעות זולגות, הייאוש מילא את לבי, קשה היה לי לראות דרך מוצא מהמבוך שחייתי בו.

"אני אשמח לעזור לך ליצור שינוי בחייך, ניפגש אחת לשבוע ונראה איך נתקדם", היא אמרה. פתאום הבנתי שהיא השליח עליו דיברה אותה מתקשרת קבלית! כנראה, היא התכוונה לעבודה פנימית. וכך, במשך שנה שלמה, נפגשתי איתה , שילמתי ממיטב כספי והקפדתי שלא לפספס אף פגישה שמא אמות!

"את יהלום גדול, וכשתכירי את עצמך הוא יתגלה במלוא הדרו". המשפט הזה חזר על עצמו רבות במהלך הפגישות, רק שבשבילי הוא נשאר סתום.

מיסטיקה הייתה אז התחביב שלי. נהגתי לפקוד את בתיהן של קוראות בקפה ומתקשרות, ותמיד חלמתי להיות קוסמת, כמו ג'יני - סדרה שאהבתי לראות בטלוויזיה, כשהייתי קטנה.

יום אחד הכרתי את יורם, מורה לספינינג שהפך מטפל ומתקשר. הגעתי אליו לפגישה אישית בהמלצת חברה קרובה. הוא סיפר לי קצת על חיי שלי, כדי שארכוש אמון בדבריו, והמשיך: "את תהיי מתקשרת גדולה, תהיה לך גישה לספרייה הקוסמית!" סיכם בחיוך. "אני לא מבינה על מה אתה מדבר", עניתי, מופתעת מהביטחון שהפגין בדבריו.

"את חייבת להתחיל ללמוד אצל המורה שלי חגית, היא פותחת קבוצה עכשיו שבה היא מקבלת מידעים מדהימים העוסקים בעתידנות בהווה". התמלאתי בסקרנות. התקשרתי, והצטרפתי. בהתחלה לא הבנתי מה אני עושה שם בכלל. אני, אורלי, אשת עסקים לשעבר, חריפת מחשבה ושכלתנית, התחלתי להתעסק בדמיון מודרך ובאנרגיות?! פניתי למורה ואמרתי: "איך ייתכן שאדמיין סמל מסוים, אניח אותו בדמיוני על פרחים, למשל, וזה יאיץ את גידולם? מה השטויות האלה?!"

"אני רואה אותך, את מאוד חזקה. תמשיכי להגיע למפגשים ואנחנו נדבר שוב בהמשך", היא הציעה. ממילא אין לי מה לעשות עכשיו, חשבתי לעצמי, לא מזמן ילדתי את בני, אריאל, לבקן כבד ראייה, ובעקבות הלידה ומצבו הרפואי סגרתי את העסק המצליח שלי והפסקתי לעבוד. הייתי די פנויה וחיפשתי עניין.

נזכרתי בלימודי תודעת העל, שם למדתי שתקופות בהן אדם לא מוצא לעצמו עניין תואמות לדפים ריקים בתוך ספר כתוב. את הדפים הריקים עכשיו אני צריכה למלא לאלתר, בעוד שכאשר הדפים כתובים - האדם מכוונן, שלא בידיעתו, לשלבים הבאים בחייו. הרגשתי ריקנות ושעמום, ומצאתי את עצמי שמחה על הקורס החדש שנקלעתי אליו.

תודעה חדשה התגלתה בפניי. מצאתי את עצמי מתנגדת לתפיסות ישנות, מפקפקת בנכונותן, ובמקביל נקלעת למשבר גדול בזוגיות.

הפכתי למתקשרת. איזו מילה מפחידה! מילה שמקבילה למכשפה, ככה אנשים חשבו עד לא מזמן, ואני ביניהם, למרות שידעתי שאני פועלת מתוך האור ולטובת האדם - "אחרת הכוח יילקח מכם", לדברי המורה. הפכתי מטפלת מבוקשת, אנשים נמשכו לידע שקיים בתוכי, לתקשור וליכולת שלי לברוא להם מציאות חדשה ברגע. כינו אותי "קוסמת". הייתי שואלת את המטופל: "מה אתה רוצה שיקרה?", ואז בודקת אנרגטית אם הדבר אפשרי ונמצא בתסריט חייו. אם הייתי מרגישה שהתשובה חיובית הייתי מכוונת מחשבה וכלים אנרגטיים - והדבר היה מתממש!

מטופלים הגיעו אליי מכל הארץ, הציעו לפרסם אותי במדיה, ואני פחדתי. פחדתי מההצלחה, פחדתי להישאר לבד, פחדתי מבעלי שילך ויעזוב אותי, חששתי שאולי ההצלחה שלי מאיימת עליו. הוא התלונן שוב ושוב על חוסר תשומת לב, ובוקר אחד נשברתי ועצרתי הכל. לימים הבנתי שהייתי עסוקה בלגלות מה אני שווה, עד כמה אני מוכשרת, ושכולם יראו וישמעו. הורדתי הילוך, והתחלתי למלא את עצמי בלימודים ובעבודה פנימית. הבנתי שההכרה בערך אמורה לנבוע מתוכי ולא מאישורים חיצוניים.

עזבתי את הקורס של חגית - קורס אנרגיות ריפוי, ובמקומו הצטרפתי לקורסים אחרים: שחזור גלגולים, ריפוי בתקשור עם מלאכים, אימון, גישור, הנחיית קבוצות ועוד. במקביל הלכתי למטפלים שונים, להכיר את עצמי, להמשיך ולהשתנות. הבנתי שקיימים בי פחדים רבים המונעים ממני לנוע קדימה ולממש את יכולותי, הבנתי שהמשפחה מהווה בעבורי ערך עליון - ושהקשיים בחיי מקורם בגלגול עוצמתי שחוויתי בחיים אחרים.

באותו גלגול אני גרה עם בתי בכפר שאמני. יום אחד יצאתי מחוץ ליער הסמוך והתחלתי לתקשר, הגיעו אליי מידעים מרתקים, כך לפחות סיפר לי מתקשר רוסי מפורסם. חזרתי לכפר בהתלהבות, מלאת רצון עז לשתף. זקני הכפר נבהלו מהמידעים, והזהירו אותי שלא אספר לאף אחד. בעצב רב החלטתי לשתף רק את הבת שלי בחוויה שעברתי. הדבר התגלה, אנשי הכפר רצחו אותה, ואותי השליכו ליער - למות מבדידות!

בחיים האלה זיהיתי את הפחד שלי מלהיות לבד, זיהיתי את הפחד שלי מלהכריז שאני מתקשרת, וזיהיתי את התלות שלי בבעלי ובמשפחה, הקרובה והמורחבת, הוריי ואחיי. לימים גם זה נשבר! לאחר שאבי נפטר מצאתי עצמי במשבר גדול עם אמי ואחיי, משבר על ירושה, משבר של מעילה באמון, משבר שבו כל מה שהאמנתי קרס תחתיי! ביגוני כי רב חיפשתי משפחה חדשה. מצאתי את האלכימאים, קהילה שדוברת את שפתי, שפת התקשור והתודעה.

“עכשיו הכוהנות סובבות סביבך, כהן המקדש בא להכתיר אותך ככוהנת״, אני שומעת את דברי המתקשרת במפגש פרטי, וכולי מוצפת בהתרגשות. “התמקדי בכהן, הוא נותן לך משהו, מה זה?״

“הוא נותן לי שרביט״.

“איך הוא נראה?״

“מקל מזהב ובראשו כדור״, עניתי.

“זה שרביט לבריאת מציאות״, אמרה מיכל מילגרום המתקשרת, “אני רואה שהוא נותן לך עוד משהו. מה את רואה?״

“אני רואה שרשרת״, עניתי.

“יפה,״ היא אומרת, “זאת שרשרת סמסרה, לריפוי. את רואה עוד משהו?״ שאלה.

“כן״, אני עונה, “הכהן שם לי כתר על הראש״.

“נפלא! את מקודשת״, אמרה, “כעת ראי את הכוהנות רוקדות סביבך, שרות לך, ואט אט יוצאות מהחדר״. התעוררתי מהסשן בהתרגשות גדולה.

כמה ימים לאחר מכן התחלתי לקבל מסרים מדהימים. עוצמתם התבררה לי מהתגובות שהגיעו מהקהילה לקריאתם.

“ההדרכות מסרו לי שאת צריכה לאגד את החומר לספר, ולהפיץ בעולם - כדי להעלות את התודעה״, המתקשרת אמרה לי במפגש הבא.

ספר! בתוך תוכי תמיד ידעתי שאני צריכה להוציא ספר, מעולם לא ידעתי על מה ומעולם לא האמנתי שאצליח, קשה לי לשבת ולכתוב, אני תמיד מרגישה צורך להיות בתנועה. והנה, זה קורה מבלי משים. ההדרכות חכמות מאוד, חשבתי לעצמי. בלי ששמתי לב כתבתי למעלה ממאה מסרים, והנה - נולד ספר. “חשוב שהמידע הזה יופץ״, נמסר לי, “כל הקורא מידע זה מאפשר לקודים בתודעתו להיפתח, בכך נוצר מעקף במח המדלג על השכל ומאפשר לתודעה חדשה להיווצר. שמעתי והחלטתי להפיץ המידע באהבה״.

שמי אורלי אסתר אלפסי, אני נשואה ואמא לחמישה ילדים. בעברי הייתי מורה לאנגלית ואשת עסקים מצליחה. תמיד חלמתי להיות מורה ופסיכולוגית. לימודי הוראה עשיתי בסמינר כנהוג ואת לימודי הפסיכולוגיה הקוסמית המשלבים כלים אנרגטיים וידע על עולם הסיבות הגבוה, למדתי ועדין לומדת ומתפתחת במסגרות רוחניות שונות. כיום אני משלבת בין השניים: מלמדת תודעה ומטפלת. כנערה, התחביב העיקרי שלי היה קריאת ספרים וכתיבת שירים למגירה. הספר הזה, מן הסתם, מאגד בתוכו את הכלים שרכשתי מהקריאה בדרך.

המידע שבספר נמסר לי מהספרייה הקוסמית, דרך קבוצה בשם “תדרי האור״, ומדבר בשפתם. אני מרגישה שהספר הזה הוא אות לבאות, לידע רב שאמור להגיע לידי האנושות דרכי, ואני מתכוונת למלא המשימה במסירות רבה!

אני מודה לבעלי היקר, שבתחילת דרכי העמיד בפניי קשיים, שחישלו והובילו אותי למימוש מועצם, ומאותו הרגע הפך לתומך מושלם בדרך.

לילדי המדהימים, שדרכם למדתי לפתוח את הלב ולאהוב.

לחברות היקרות שלי, יפה מידילי ואורנה רביבו, ועוד רבות וטובות נוספות.

למורים הרוחניים שלי בתהליך: לוהאריה (האוניברסיטה הקוסמית), זאב אבירז (תודעת העל), גלית בר-יוסף (האלכימאים) ומיכל מילגרום (אלוהות ערה בגוף אנוש).

לקבוצת האלכימאים שתמכה בכל מסר שיצא לאור, דרבנה אותי לכתוב עוד ולהוציא את הספר.

לכל אנשי המקצוע שעמלו וטרחו על הוצאת הספר הזה לאור: לעורכת שלי, שקמה תבור, ולאנשי העיצוב וההפקה.

ובעיקר, אני מודה להדרכות - “תודעת העל״ ו“תדרי האור״, והכי - לבורא עולם, על העולם הנפלא שברא, ועל שפע ההזדמנויות להתפתח.