פרק 1
אליזבת
זיעה נטפה במורד צווארי כשתחבתי קווצה משערי הבלונדיני אל מאחורי אוזניי וגנחתי בשמש הקופחת. יום שישי אחר הצהריים בראלי שבצפון קרוליינה, והיום שבו היה עליי לעבור לדירה החדשה שלי לפני תחילת שנת הלימודים ביום שני. “ברוך שובך לאוניברסיטת ויטמן,” מלמלתי והוצאתי עוד ארגז מתא המטען של המכונית החבוטה שלי.
יחסית לבחורה בת עשרים, צברתי לא מעט חפצים.
רובם היו אביזרים להכנת תכשיטים וספרים, והשאר רהיטים שירשתי מסבתא בנט, שנפטרה בקיץ. ספה משובצת בצבעי ירוק ובז’, שולחן מטבח עם ציורי ברווזים עליו, מיטה ישנה ואוסף מפיות רקומות בשלל צבעים - זו הייתה ירושתי ממנה. לא בדיוק פריטים יקרי ערך, אבל היה לה סגנון.
“הדירה שלך נראית כמו מקום שבו גרה זקנה בת שמונים עם מיליון חתולים,” קראה אליי שלי כשהוציאה את ראשה מהדירה והביטה בי מבעד למעקה. החברה הכי טובה שלי מאז התיכון הייתה נערה עשירה ומפונקת, ניגוד גמור לילדותי בצד הלא נכון של העיר, אבל היא עמדה לצידי לאורך כל הדרך. אפילו אחרי קולבי. שערה האדמוני התקרזל בגלל הלחות אך יופיו לא פחת. היא צבטה את אפה והעוותה את פניה. “והיא די מסריחה.”
“תפסיקי להתלונן ותעיפי את התחת שלך לכאן כדי לעזור לי. אני נמסה בחום הזה,” אמרתי.
היא נחרה בבוז וירדה בגרם המדרגות המתכתי. “את והעור הבהיר שלך. אם היית יוצאת מהבית מדי פעם, אולי היית תופסת קצת צבע. אבל לא... את רק לומדת ועובדת בחנות הספרים. יש לך כנראה יותר טושים לסימון מאשר דייטים באופק. שלא לדבר על זה שאת הולכת לספרייה כל כך הרבה, שאנשים חושבים שאת עובדת שם.”
חייכתי. “אני לא כזאת גרועה. אני רואה אנשים בשיעור. אני אפילו מדברת איתם לפעמים.”
היא הרכינה את ראשה והביטה בי. “תתחברי למציאות. אם לא הייתי מכריחה אותך לצאת איתי - כמו הערב - היית מתחפרת כאן ואוכלת נודלס עד סוף הלימודים.”
“לא נכון, לפעמים אני אוכלת פיצה.”
היא שלחה אליי גיחוך והרימה את אחד הארגזים שלמרגלותיי. דידינו למעלה בגרם המדרגות ונעצרנו בדירה 2-ב שבקומה השנייה. דירת שני חדרים עם מרפסת ואמבטיה - אחוזה לעומת החדר במעונות שבו גרתי בשנה שעברה. עמדתי בפינה מול השמש השוקעת. היה לי רק שכן אחד משמאלי בדירה 2-א.
בתזמון מושלם, מוזיקת ראפ קולנית נשמעה מהדלת הסמוכה.
הטיתי אוזן. אמינם?
“כמה רועש ודוחה,” אמרה שלי. “אולי לא יהיה כאן שקט כמו שחשבת.”
ניסיתי לגלות אופטימיות. “אז מה? שתיים אחר הצהריים, לא שתיים לפנות בוקר.”
“גם הם עברו לכאן רק עכשיו,” ציינה והנידה בראשה לעבר ערמת הארגזים שנחה מחוץ לדלת השכנים. שמתי לב שהדלת מעט סדוקה. היא הבחינה בערמת ספרים באחד הארגזים. “נראה חנון. איכס. ואני עוד קיוויתי שתיקחי את כל הקופה ותשיגי שכן חתיך.”
וידאתי שהשכן החדש לא באופק, התכופפתי ורפרפתי בזריזות על כמה מהספרים: גטסבי הגדול, אנקת גבהים. “הממ, מישהו כאן אוהב קלאסיקות. אולי הוא לומד ספרות אנגלית?”
היא גלגלה עיניים. “משעמם. מה שאת צריכה זה שכן סקסי שאוהב לעשות המון סקס חייתי.”
הנדתי בראשי לעומתה. “את אומרת ‘סקס חייתי’ ואני חושבת רק על חיות שעירות אצלי במיטה. דוחה.”
היא נשפה בהקנטה. “שיהיה. זה כאילו שכל פעם שאת רואה בחור שווה, כתוב לך על המצח עוף לי מהעיניים.”
קולבי היה בחור שווה ותראי לאן זה הביא אותי.
משכתי בכתפיי והדחקתי את הזיכרונות האלה. “נו? אני לא רוצה להתאהב באף אחד. בחיים לא. לאהוב זה כואב. זוכרת?”
“כן.” היא נשכה את שפתיה ומבט קודר התפשט על פניה, שהיו חייכניות בדרך כלל. היא נזכרה במלון ובייאוש שבעקבותיו. היא זאת שאספה אותי באותו בוקר ולקחה אותי הביתה. הבחורה שהתאהבה לפחות פעם בחודש חשבה שאם רק אפגוש את הגבר הנכון, הכול יהיה בסדר ואני אחיה בעושר ואושר. איזה בולשיט.
“אל תדאגי לי, שלי. אני בסדר, אוקיי? אני לא צריכה בחור בחיי כדי להיות מאושרת. אני רק צריכה אותך ואת בלייק - ומדי פעם סטוץ מזדמן.” בלייק היה החבר הטוב השני שלי מהתיכון, וגם הוא למד בוויטמן.
היא גיחכה. “שוב את וחוקי הסקס שלך?”
הנהנתי.
זה העניין. עשיתי סקס מאז קולבי. המון פעמים. אירועי אותו לילה לא החריבו לי את המיניות, רק את האמון בגברים. ולכן, שנה אחרי קולבי הזמנתי בהיסוס בחור מקורס במדעים לבוא אליי לחדר. קראו לו קונור, וראיתי אותו מסתכל עליי יותר מפעם אחת בשיעורי מעבדה. באותו יום, הוא הסתכל עליי כאילו הצמחתי פתאום שני ראשים - אבל הוא גילה להיטות. חזרנו לחדר שלי במעונות ואף שהסקס היה איום ונורא, מפגש חפוז וגמלוני, התברר שקולבי לא ניצח.
הוא לא היה האדם האחרון שנגע בי.
גופי היה ברשותי.
וגם הלב שלי. וכך התכוונתי להשאיר את המצב.
אחר כך, סקס נהיה קל - כל עוד הייתי בשליטה. בשנה האחרונה, הפכתי אותו למשחק עם כללים נוקשים. אני בוחרת בחור ממוצע, לא מקובל או עשיר או חתיך מדי. מוודאת שהוא לא תפוס. מוודאת שהוא לא שותה או מעשן סמים. מוודאת שהוא לא נמלט מבית משוגעים. עושה סקס. לא מדברת איתו יותר בחיים. סוף הסיפור.
הכול סובב סביב שליטה. הבחירה שלי. הכללים שלי.
אני זו שיזמה את הצעד הראשון ואני הייתי צריכה להיות למעלה. והכי חשוב, הייתי צריכה להיות במיטה שלי וליד החפצים שלי. כנראה הסקס איתי היה עלוב לפי רוב הסטנדרטים, לפי כמה מהסיפורים הפסיכיים ששלי סיפרה לי על ההרפתקאות שלה. אבל לא היה אכפת לי. אם הם רוצים אותי, הם צריכים לשמוע בקולי.
“אולי אני אצטרף למנזר.”
היא חייכה. “לא הולם אותך שחור.”
“נכון.”
“ואת אפילו לא קתולית, חתיכת סתומה.”
“גם נכון.” חייכתי חיוך רחב. ההקנטות שלה לא הפריעו לי. הן היו עדיפות על רחמים.
עקפתי אותה ונכנסנו חזרה אליי לדירה כדי לפרוק את הארגזים. הוצאתי תמונה שלי עם סבתא במרפסת הקדמית שלה ביום עזבתי כדי להתחיל את השנה הראשונה באוניברסיטה. רוב הזמן כאב לי להביט בתמונה הזאת, לראות את הנערה הצנומה בתמונה עם הג’ינס הרפויים ומפרקי הידיים החבושים. אבל זו הייתה התמונה האחרונה שלי עם סבתא והיא הייתה שווה משהו, לא משנה כמה קשה היה לי להיזכר בטעות המטומטמת שלי עם קולבי. הנחתי אותה על שולחן הקפה.
סיימנו לסדר את הצלחות בארונות המטבח ואז עברנו לחדר השינה, ושלי עזרה לי לארגן את ארונות הבגדים. אחר כך עברנו לחדר הנוסף, שנראה יותר כמו מחסן קטן. אלה היו דירות של האוניברסיטה והן היו קטנות להחריד, אך הצלחתי להכניס לשם את כלי הצורפות שלי ושתי מיטות יחיד.
אבל לא הכנתי תכשיטים כבר שנתיים. המתכות שפעם אהבתי לעצב ולתכנן הפכו למשל לטיפשוּת שהפגנתי באהבה.
שלי התעסקה עם אחד מלוחות הציור, הבעה מהורהרת על פניה. היא העבירה את עיניה אליי ואז שוב אל הארגזים השעונים על קיר.
הכנתי את עצמי לקראת השאלות שלה.
“מתי את מתכוונת להתייחס ברצינות לתכשיטים שלך? מה תעשי כשתסיימי את הלימודים בעוד שנתיים?” היא פתחה את הספר ועלעלה בדפים. “חוץ מזה, אני ממש צריכה מחרוזת חדשה. משהו עם פרפר. או לב.” פניה התרככו כשהביטה בי. “זוכרת את מדליוני החברוּת הקטנים שהכנת לנו בגיל חמש־עשרה...”
“שלי, אני לא רוצה לדבר על זה. אני לא מסוגלת להכין שום דבר עכשיו.”
היא זקפה את ראשה. “את מתכוונת לוותר על החלומות שלך רק כי הכנת לקולבי טבעת? עברו שנתיים, ובכל זאת הוא מכתיב לך את העתיד. זה דפוק. פעם זה היה כל מה שרצית - לעצב וליצור. את באמת חושבת שתשמחי לעבוד במשהו שבו לא תוכלי ליצור דברים יפים?” היא נאנחה ומבט מובס עלה על פניה. “זאת אומרת, את משתמשת בסקס עם בחורים כדי להגיד שהתגברת עליו, אבל לא באמת התגברת. לא ממש. את עדיין מענישה את עצמך על משהו שלא קרה באשמתך.”
זו הייתה אשמתי. הייתי שיכורה. השתמשתי בסמים. מרצוני החופשי.
הבושה המוכרת התמקמה בקרביי. מצמצתי במהירות. “לא היית בחדר ההוא במלון. את לא יודעת כלום.”
היא נשכה את שפתה והנהנה. “את צודקת, לא הייתי. אבל ראיתי אותך אחר כך. לקחתי אותך הביתה וטיפלתי בך עד שאימא שלך חזרה מווגאס. אני יודעת כמה היית מפורקת. אני - אני פשוט אוהבת אותך, זה הכול.”
נשמתי עמוקות ופסעתי בחדר, הוצאתי דברים וסידרתי אותם. נעשינו רציניות מדי. “חוץ מזה, פרפרים ולבבות הרבה יותר גרועים מקעקוע על הישבן. אם הייתי מכינה לך תכשיט כזה, הוא היה מסמל משהו גדול.”
היא חייכה. “כמו מה?”
“אולי את מספר הטלפון שלך, כי את מחלקת אותו לבחורים בלי סוף.”
היא העמידה פנים שהיא כועסת אבל צחקקה. “אלוהים, זה כזה נכון. אני זנזונת.”
צחקנו. “קדימה, בואי נביא את שאר הדברים.” שוב יצאנו מהדירה ועמדנו ברוח הקלה. נאנחתי כשהשקפתי על מגרש החנייה. עדיין נשארו לי כמה ארגזים להעלות משם לפני שאוכל לשקול לנוח.
היא תקעה בי מרפק. “הי, יש לי רעיון. בואי נלך לפגוש את השכן שלך.”
הנדתי בראשי. “לא, זה יום המעבר ואני בטוחה שהוא עסוק לא פחות מאיתנו.”
היא התעלמה ממני והלכה על קצות האצבעות אל הדלת. במקום לדפוק על הדלת, היא פתחה אותה והציצה לתוך הדירה החשוכה. “אני לא רואה אף אחד. אולי הם במרפסת מאחור.” חיוך התפשט על פניה. “מה שיאפשר לנו הרבה זמן לחטט.” היא התכופפה ונברה בארגזים שבחוץ, הוציאה כובע עם דגל בריטניה, תחתוני ספורט של גבר, נעלי ספורט שחורות.
היא התחילה להשתולל קצת כשהוציאה כפפות אגרוף ללא אצבעות - זה מעניין - ואוסף גלויות מלונדון.
“אה, השכן שלך הוא ללא ספק בחור. מצויד.” היא הרימה חפיסת קונדומים. משומנים, בגודל ענק. ניצחון הבזיק בעיניה. “אדיר, מותק. בול פגיעה,” זימרה.
עיניי סקרו את הדלת כדי לוודא שאיש אינו רואה אותנו. “תחזירי את הדברים האלה למקום לפני שהם ייצאו לכאן. השתגעת?”
“כן.”
גנחתי נוכח חוסר העניין הבולט שגילתה באפשרות שיתפסו אותנו, אבל לא יכולתי להתאפק והתקרבתי. רציתי לדעת עוד על השכן שקרא קלאסיקות והאזין למוזיקת ראפ.
היא טפחה על סנטרה ועיניה שוטטו על תכולת הארגזים. “אפילו עם הספרים המאובקים הוא לא כזה גרוע. הייתי עושה אותו.”
“את עושה את מנסון.”
היא צחקה.
חטפתי את הגלויות מידה והשלכתי אותן בחזרה למקום שממנו הוציאה אותן. “תתרחקי מהארגז, אחרת אני לא אלך איתך למסיבה הערב, או שאלבש את השמלה המגוחכת שתיקנת אתמול שעה שלמה.” שלי למדה אופנה והתייחסה ברצינות לכל פרויקט תפירה. אני הייתי הדוגמנית מספר אחת שלה.
היא שלחה אל הארגז מבט עצוב ושרבבה את שפתיה. “בסדר, ניצחת. משביתת שמחות.”
“הא. את צריכה שאקרא אותך לסדר. לא היית שורדת את הקורס בספרות אנגלית בשנה הראשונה אם לא הייתי צועקת עלייך כל בוקר לקום.”
היא הסכימה - בקלות רבה מדי - וחזרנו פנימה כדי לשבת במרפסת.
“מה יש לך שם?” שאלתי כעבור זמן מה כשהבחנתי בספר חום שהצמידה לצד גופה.
היא השפילה את מבטה בהפתעה מעושה. “אה, הדבר הישן הזה? הייתי שקועה כל כך בבית החדש שלך, עד שכנראה שכחתי להחזיר אותו לארגז.”
בסדר. צמצמתי את עיניי. “באמת?”
הבעה עליזה הופיעה על פניה והיא התעלמה מהעוקצנות שלי. “אוקיי, עלית עליי. זה גאווה ודעה קדומה מאת ג’יין אוסטן. סחבתי אותו מהשכן שלך. זאת אומרת, זה הספר האהוב עלייך, כי השם שלך מופיע בו.” היא פלטה אנחה דרמטית והצמידה את הספר לליבה. “את לא רואה? זה גורל. את והבחור המשעמם נועדתם זה לזה.”
הנדתי בראשי. לפעמים היא הגזימה. “זהו. מספיק עם הסרטים הרומנטיים. אני בכלל לא מבינה למה אנחנו חברות. אני מבטלת את החברות בינינו מרגע זה.” חטפתי את הספר מידיה. כריכה קשה עם אותיות זהב. הדפסה ישנה ואולי אף יקרת ערך.
איזה בחור מחזיק ספר כזה?
בחור שמאמין באהבה, לחש לי הלב.
פתחתי את הספר ועלעלתי בדפים עד שמצאתי את הפרק שבו מר דארסי מתאר איך התאהב באליזבת בנט: “אינני יכול לקבוע את השעה או המקום או המבט או המילים שהניחו את היסודות. זה היה לפני זמן רב מדי. הייתי באמצע לפני שידעתי שבכלל התחלתי.”
מילים מתקתקות. סגרתי את הספר בטריקה. “אני אוהבת הרבה ספרים. קוראים לזה קריאה, את יודעת. כדאי שתנסי פעם.”
“אני לא צריכה. יש לי את המראה הנכון.” היא עפעפה והניפה את שערה אל מאחורי כתפה. “לאן את הולכת?” היא קראה כשצעדתי דרך הסלון לעבר דלת הכניסה.
הרמתי את הספר שבידי. “הלו! להחזיר את מה שגנבת.”
היא הניפה את זרועותיה. “הוא במקרה נפל לי לידיים, אני נשבעת! יש הבדל!”
“אה־הא.” ניגשתי לדירה של השכן, אבל הדלת הייתה סגורה והארגזים נעלמו. הצמדתי אוזן לדלת אך הכול היה שקט.
רעש פתאומי של מוזיקה ממכונית במגרש החנייה הקפיץ אותי.
רכנתי מעבר למעקה שהשקיף אל מגרש החנייה וחיפשתי למטה עד שראיתי ג’יפ שחור ומרופט בלי גג. השיר של הביסטי בויז “Fight for Your Right” הגיע לאוזניי. מצמצתי. לעזאזל, זה היה ממש בקולי קולות.
הנהג היה בחור גדול עם כובע שחור שעליו דגל בריטניה, שירד נמוך על מצחו והסתיר ממני את פניו. רק קצוות שערו החום הסתלסלו בצידי פניו. הוא הרכיב משקפי שמש של טייסים. אפילו ממקומי במרפסת ראיתי שכתפיו רחבות וזרועותיו מתוחות ושריריות כשהחליף הילוכים בגיר הידני. ראיתי קעקועים על זרועו אבל לא הצלחתי לפענח של מה הם.
השכן המסתורי? זה אכן היה אותו כובע מהארגז.
גיליתי שאני רוכנת עוד יותר לפנים ומותחת את צווארי כדי לראות עוד ממנו.
משהו בבחור הגדול שקרא גאווה ודעה קדומה גרם לנשימתי להיעתק.
קודם, כשעברנו על הארגזים, דמיינתי את השכן שלי בתור טיפוס דמוי הארי פוטר, חנון עם משקפיים שחורי מסגרת וחיוך מבויש. טעות, טעות, טעות.
לפני שיצא אל הכביש, הוא הסתובב והביט שוב בבניין הדירות ועיניו המוסתרות במשקפי השמש התמקדו בי. המכונית שלו עצרה כשהביט בי, ואף שהפרידו בינינו כמה מטרים, הרגשתי את כובד מבטו.
שאפתי אוויר וצמרמורת גרמה לעור זרועותיי לסמור.
הוא ראה את שלי מחטטת לו בדברים? שיט.
הספר! הבטתי וראיתי שהספר עדיין לפות בידי השנייה.
לעזאזל.
הרגשתי מגוחכת, הורדתי את העיניים ממנו ונסוגותי לאט עד שהוא נעלם מטווח הראייה. השענתי את הספר על הדלת ורצתי לדירה שלי.
“מה זה היה?” שאלה שלי כשנכנסתי בסערה.
הנדתי בראשי. “הוא לא הארי פוטר, זה בטוח.”
יעל (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
דקלן ואליזבת מפתיעים ומעוררי חיבה בספר עם עלילה קצת שונה אבל הכי חשוב במיטב הז׳אנר הרומנטי, עם סוף טוב. ממליצה בהחלט ובמיוחד במחיר נוח של 25 ש״ח כפי שהציעו
ליאת (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל. חביב לא יותר מזה. בחלקים מסויימים סתם נמרח. יש ספרים הרבה יותר טובים ממנו בז’אנר הזה.
שושה (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
הופה הופההה אנגלי מלוכלך הלוואי ועל כולנו! רק כשאני קוראת ואליזבת אומרת מבטא אנגלי אני ישר מדמיינת לי ונמסה! ועוד במיוחד שיש תאומים! זהו הספר קנה אותי לגמרי והיה כייף להעביר איתו את הסופש.
סיון (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
סביר. כתוב סביב הרבה קלישאות, ״בחור רע״ מגונן ורכושני, קשר מיידי בינהם שהם לא מצליחים להסביר. בעולם הקולג האמריקאי. אהבתי את הקריצה לג׳יין אוסטין. לא נפלתי אהל בהחלט אפשר לקרוא.
סיון (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
אהבתי. נכון, לא יצירת מופת, אבל בהחלט מהנה, וכיף לקרוא בזאנר. ממליצה, בטח אם יש מבצע…
ספיר (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל, ז׳אנר הרומנים העכשוויים. מהספרים שקוראים מהר וגורמים לך לשקוע בקלילות לתוכם. נכון לא ספרות בשיאה אבל עושה נעים בלב. הסיפור מרחש על רקע קולג׳ אמריקאי. ממליצה בחום
טלי (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל וחמוד. כייף להעביר איתו כמה שעות משעממות. ומשאיר טעם כייפי ורומנטי בלב. ממליצה בחום
ורד (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל שכיף לקרוא,בגדול לא יצירת ספרות מופת אבל נחמד מאוד. אהבתי את האיזכור לג’ין אוסטין.
שושי (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
סיפור אהבה מעולם הקולג’ האמריקאי, חמוד מאוד, קליל, זורם, כיף לקרוא ולהעביר איתו כמה שעות.
אביגיל (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ סטנדרטי ודי שטחי, למרות שהסופרת ניסתה להעביר מסרים רציניים. קשה להגיד שעפתי עליו. מומלץ למי שרוצה להעביר את הזמן
אפרת –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ לא רגיל מהנה ומפתיע עם מחיר שווה במיוחד ממליצה בחום לקנות שווה כל שקל וסיפור שברגע שאת מסיימת לקרוא את רוצה עוד ספרים כמוהו
גלי –
אנגלי מלוכלך
ספר חמוד. סיפור קולח זורם וכתוב בצורה סבירה. אין הרבה הפתעות או דרמות. במידה מסוימת סיפור נונשלנט של אהבה צעירה. התחלה אמצע סוף די ידוע. קצת היה קשה לי להתחבר להתנהגות הגיבורה בפרט אחרי הטרגדיה שחוותה. אבל בסופו של יום זה סיפור רומנטי שלא תמיד יש לו אחיזה למציאות. סביר בהחלט.
מירטה (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ חביב. נחמד להעביר את הזמן מתחת לפוך בשבת חורפית. אבל הרבה פחות מלהיב מההתלהבות שהיתה סביבו.
Noa (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חמוד מאוד. ספר טיסה שנחמד להעביר איתו את הזמן. משיכה שנהפכת לאהבת צעירים
מומלץ לאוהבי הזאנר
מירטה (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
הבפר הראשון בסדרה חביבה קצת פחות טובה לדעתי מכל ההתלהבות שהיתה סביבה. אבל 2 ספרים נחמדים להעביר איתם את הזמן.
אור (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
אהבתי. ספר קליל ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה. נחמד יותר מהספר השני בסדרה. אבל בסהכ שניהם נחמדים. כמובן לאוהבי הז’אנר.
טל –
אנגלי מלוכלך
וואו סקסי בטירוף???????????? ספר קליל וסוחף, לאוהבי ג’אנר הקולג’ים. זוג סקסי בטירוף עם שריטות מהעבר, התשוקה והאהבה מהרגע הראשון שהם רואים אחד את השני. אהבתי מאוד.
טל –
אנגלי מלוכלך
וואו סקסי בטירוף!!! ספר קליל וסוחף, לאוהבי ג’אנר הקולג’ים. זוג סקסי בטירוף עם שריטות מהעבר, התשוקה והאהבה מהרגע הראשון שהם רואים אחד את השני. אהבתי מאוד.
לימור (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
אחלה ספר, קליל זורם, כתוב בצורה שכיף לקרוא עם דמויות מעניינות ועלילה כמו שצריך, מהנה בטרוף.
קרן –
אנגלי מלוכלך
אל תשאלו אותי למה אבל הדמות קצת הזכירה לי את הרדין מאחרי ש ואת טרביס מאסון יפיפה. חוץ מזה ספר קולג סטנדרטי אך מהנה ביותר וגם אני אהבתי את הקריצה לגיין אוסטין
שני (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל ומהמם להעביר איתו את הזמן. העלילה לא עמוקה במיוחד, סיפור אהבה קיטש וחמוד.
בתיה –
אנגלי מלוכלך
החלק הראשון בדואט שעוסק בשני האחים. דקלן מתאבק חתיך הורס שלא מוותר על אהבתו. ספר קולג’ לחובבות הז’אנר. בסך הכל חביב ומומלץ להעביר כמה שעות
אושרת (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חביב להעביר איתו את הזמן
יש כאלה שאחזור לקרא שוב
זה לא בקימה
בתיה –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ נחמד. החלק הראשון בו מסופר על דקלן המתאבק. הזכיר לי ספרים אחרים בז’ אנר הזה. בקיצור סביר בהחלט
קרן –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל וחביב לא יותר מזה..פחות התחברתי לכתיבה עצמה אבל הסיפור חמוד. לא עפתי עליו.
אפרת (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חמוד מאוד, הקריאה זורמת והדמויות הראשיות מעוררות אמפתיה. ספר קליל לקריאה בתוך כמה שעות
אשחר (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חביב ולא יותר. הסיפור רץ מהר מידי לטעמי ולא הצלחתי להתחבר לדמויות. טוב להעביר כמה שעות .
אשחר (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חביב ולא יותר. הסיפור רץ מהר מידי לטעמי ולא הצלחתי להתחבר לדמויות. טוב להעביר כמה שעות .
בתיה –
אנגלי מלוכלך
דקלן הוא מתאבק מדהים אבל הספר בנאלי ברמות ושייך לז’אנר של ספרי קולג’. נחמד. סביר בסך הכל אבל לא לצפות לעלילה
ברקת (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חביב אך כתוב באופן רדוד, הדמויות קצת משעממות והכל קורה מהר מידי. סביר מינוס.
ברקת (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר חביב אך כתוב באופן רדוד, הדמויות קצת משעממות והכל קורה מהר מידי. סביר מינוס.
שני –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ נחמד ולא יותר. סיפור אהבה לא כל כך אמין כתיבה בסיסית מאוד. נחמד להעביר כמה שעות לא יותר מזה. לא המשכתי לספר הבא בסדרה
שני –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ נחמד ולא יותר. סיפור אהבה לא כל כך אמין כתיבה בסיסית מאוד. נחמד להעביר כמה שעות לא יותר מזה. לא המשכתי לספר הבא בסדרה
בתיה –
אנגלי מלוכלך
זהו הספר הראשון על האחים ההורסים. לדעתי זה פחות מוצלח מהחלק השני אבל בכיף יכול להעביר כמה שעות. אפשר לקרוא כל חלק בנפרד
מיה –
אנגלי מלוכלך
דואט של שני ספרים. מענין, רומנטי, אפשר לקרוא כל חלק בנפרד אבל מאוד כיף לקרוא את שניהם יחד. זורם וקליל. כיף לקריאה בחופשה או דומה.
מורן (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר ממש טוב. כתיבה טובה שמושכת. ספר אחד מתוך שניים. אפשר לקרוא כל אחד בנפרד אבל כדאי לקרוא את שניהם
שירן –
אנגלי מלוכלך
סקסי בטירוף, קליל וסוחף, לאוהבי ג’אנר הקולג’ים. אהבתי מאוד. ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה.
שירן –
אנגלי מלוכלך
סקסי בטירוף, קליל וסוחף, לאוהבי ג’אנר הקולג’ים. אהבתי מאוד. ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה.
יערה –
אנגלי מלוכלך
הספר הראשון על האחים דלקן ודקס. ספר טוב, אבל באופן מפתיע השני הרבה יותר טוב! כתיבה קלילה וסוחפת. ממליצה.
יערה –
אנגלי מלוכלך
הספר הראשון על האחים דלקן ודקס. ספר טוב, אבל באופן מפתיע השני הרבה יותר טוב! כתיבה קלילה וסוחפת. ממליצה.
יערה –
אנגלי מלוכלך
הספר הראשון על האחים דקלן ודקס. ספר טוב, אבל באופן מפתיע השני הרבה יותר טוב! כתיבה קלילה וסוחפת. ממליצה.
מאג –
אנגלי מלוכלך
ספר סתמי, צפוי, בנאל, שיטחי. הכתיבה רדודה. לא אהבתי אותו למרות שבדרכ אני כן אוהבת סיפורי קולג’ים.
שחר (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר פשוט ללא עלילה מיוחדת או מחדשת משהו. אליזבת החכמה פוגשת את דקלן הילד הרע.. לא משהו, אפשר לוותר
שחר (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר פשוט ללא עלילה מיוחדת או מחדשת משהו. אליזבת החכמה פוגשת את דקלן הילד הרע.. לא משהו, אפשר לוותר
בתיה –
אנגלי מלוכלך
ספר ראשון מתוך דואט על שני האחים דרלן ודרס. דקלן הוא מתאבק שלא מוותר על אהבתו .ספרי קולג’ קלילים לאוהבות
עומר –
אנגלי מלוכלך
ספר טוב וקליל, העלילה סוחפת והדמויות מושכות. אל אף הצלקות שאליזבט סוחבת, דקלן מצליח בכל זאת לחדור את מעטה ההגנות שלה ולכבוש את ליבה.
רויבה –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה. נחמד יותר מהספר השני בסדרה. אבל בסהכ שניהם נחמדים. כמובן לאוהבי הז’אנר.
רויבה –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה. נחמד יותר מהספר השני בסדרה. אבל בסהכ שניהם נחמדים. כמובן לאוהבי הז’אנר.
רויבה –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה. נחמד יותר מהספר השני בסדרה. אבל בסהכ שניהם נחמדים. כמובן לאוהבי הז’אנר.
מעיין –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ נחמד ,סיפור אהבה בין דקלן הילד הרע לאליזבת, העלילה צפויה , הכתיבה בסיסית אבל זורמת , נחמד להעביר את הזמן.
תמר –
אחים
ספר ראשון מתוך דואט על שני האחים דרלן ודרס. דקלן הוא מתאבק שלא מוותר על אהבתו .ספרי קולג’ קלילים לאוהבות
shira –
אנגלי מלוכלך
ספר נחמד. אפשר להעביר איתו כמה שעות בכיף ואפילו להנות. הדמויות היו קצת שטחיות לטעמי. אליזבת הגיבורה הראשית פשוט משליכה את עצמה על דקלן מיד על ההתחלה. הסוף די צפוי. אבל סה”כ נהנתי
שרונה –
אנגלי מלוכלך
ספר ראשון מדואט , כל ספר מספר על אח אחר.
הספר מספר על אליזבת ודקלן.
ספר מקסים, אהבתי את העלילה .
ספג קולג’חביב וקסום מתאים גם כסםר טיסה
ממליצה מאוד
רונית (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלולך
הוא חולם לזכות לנצח בליבה של הבחורה הפגיעה והרגישה מהדירה הסמוכה. לילה אחד. שני לבבות פצועים. תשוקה אינסופית.
לצערי מעט שטיחי בתור בחורה שעברה התעללות היא די קפצה עליו מהר מאוד כל העלילה היתהמעט הזויה לטעמי.
בקיצור רומן רומנטי יחסית קיטשי נחמד לא יותר מזה .
אביבה –
אנגלי מלוכלך
רומן רומנטי ואירוטי על בחור עם צלקות ומצד שני הגיבורה שבעברה יש תראומה כך שהיא לא רוצה קשר מחייב אבל הקשר נהייה מהיר מדי ספר מהנה קליל וכיפי
מעיין –
אנגלי מלוכלך
ואוו אני ממש אהבתי את הספר, לא הצלחתי להפסיק לקרוא, אהבתי את העלילה והדמויות, לא קיטשי בכלל.
ממליצה בחום.
רוני (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר קליל ממש נחמד להעביר זמן. מסדרות הקולגים. מאוד ממליצה. נחמד יותר מהספר השני בסדרה. אבל בסהכ שניהם נחמדים. כמובן לאוהבי הז’אנר.
צופית –
אנגלי מלוכלך
אליזבת בנט היא הדמות הספרותית הכי אהובה עלי. אליזבת הזאת נכנסת לנעליים גדולות והולכת איתן לא רע. קליל, זורם ונאמן לז’אנר.
רוני (בעלים מאומתים) –
אנגלי מטורף
ספר קולג’ נחמד ,סיפור אהבה בין דקלן הילד הרע לאליזבת, העלילה צפויה , הכתיבה בסיסית אבל זורמת , נחמד להעביר את הזמן.
ליבי (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
הספר הראשון בסדרה, ספר חביב ונחמד לקריאה לא יותר מזה, העלילה מאוד נמרחת וזה דיי מוזר היות והספר מאוד קצר.
בתיה –
אנגלי מלוכלך
החלק הראשון מתוך דואט נחמד. הספר קליל וזורם, אין יותר מדי התפתחויות ופיתולים בעלילה. ספר טוב להעביר איתו כמה שעות נחמדות
עדי (בעלים מאומתים) –
אנגלי מלוכלך
ספר נחמד להעביר איתו את הזמן. קריאה מהירה וקלילה.
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה –
אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
בתיה (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
מיכל –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ חמוד קליל וזורם. כתיבה נחמדה יש גם הומור וגם דרמה כמו שאני אוהבת. מומלץ!
רונית –
אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ קליל ורומנטי שהפתיע אותי לטובה , כתיבה יפה וסוחפת , עלילה יפה והתחברתי מאוד גם לאליזבת ודקלן . ממליצה בחום !
גליה –
אנגלי מלוכלך
כיף כיף כיף.. רומן כמו שצריך, זורם, מרגש, דמויות מעניינות, לא שטחי מידי, כזה שאפשר לקרוא יותר מפעם אחת ..
גליה (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
כיף כיף כיף.. רומן כמו שצריך, זורם, מרגש, דמויות מעניינות, לא שטחי מידי, כזה שאפשר לקרוא יותר מפעם אחת ..
רוני (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר קולג’ קליל ורומנטי שהפתיע אותי לטובה , כתיבה יפה וסוחפת , עלילה יפה והתחברתי מאוד גם לאליזבת ודקלן . ממליצה בחום !
רוני (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
רוני (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
רומן סופר קליל וזורם. חלק מדואט אבל יכול להקרא לבד. אליזבט בחורה מקסימה שעברה סוד וכעת אינה רוצה קשר מחייב, או כך לפחות נדמה לה. ספר נחמד
רות –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר קליל וזורם סך הכל להעביר איתו את הזמן ולהמתיק את המציאות ולשכוח ממה שקורה בחוץ.. לכמה שעות..ממתק לא מזיק
רוני (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר קליל וזורם סך הכל להעביר איתו את הזמן ולהמתיק את המציאות ולשכוח ממה שקורה בחוץ.. לכמה שעות..ממתק לא מזיק
סוזנה (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
קליל מדי בעיני , קצת שטחי ..
אם לא סצנות סקס הייתי אומרת קצת ילדותי אפילו .
הדמויות לא ממש עמוקות , עלילה די פשוטה
נילי (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
מאוד נהנתי, אסקפייזם טהור. הכל במידה הנכונה – הרומנטיקה, הרומנטיקה, התיסבוכים… טיפה קיטשי בקטעי הג’ין אוסטין, סה ממש מומלץ.
ימימה –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר מדליק וכייפי
אנה (בעלים מאומתים) –
האנגלים 1: אנגלי מלוכלך
ספר קליל וחביב. נהדר להעביר איתו כמה שעות. בעיני מוצלח בהרבה מהספר השני
אנה אפטין (בעלים מאומתים) –
איזה ספר יפה כתוב מאוד טוב נהנתי מאוד ועכשי ממשיכה לשני