הבחורים האפלים – מארז מלא

אכזריות יפהפייה

חוק מספר אחת: אל תעצבנו את הבחורים האפלים.
הם אכזרים. פזיזים. דפוקים ברמות.

הבחורים האפלים ניזונים מהסדר שהם מכתיבים. הם שולטים באוניברסיטת איסטפוינט בדיוק כמו שמשפחותיהם עשו במשך עשרות שנים, אך הכוח שלהם לא נעצר שם. שלושתם יורשים של הון משפחתי מהגדולים ביותר בעולם, ומאחורי עושר מהסוג הזה נמצא עולם תחתון של שחיתות.

על פני השטח הם נסיכים מושלמים והוא “המלך” שלהם. אך מתחת לכל זה, הם מלאים בדם, שקרים וסודות. בגלל כל הקשרים שלהם, יש להם מספיק כוח כדי לרסק כל מי שעומד בדרכם.

העובדה שהם מעוותים כמוני לא תגרום לי לוותר להם מפני שאני, אבלון מאנינג, לא משתחווה בפני אף אחד, ואני חיה כדי להפר את החוקים המזדיינים שלהם.

ממלכה קפואה

חוק מספר שתיים: אל תראי פחד.
הם נתעבים ומעוותים.

הדבר היחיד שדפוק יותר מהבחורים האפלים הוא אני, ואני מוכנה להתמודד מולם.
הבחורים האפלים מסתירים ממני משהו. הם רוצים להעמיד פנים שלא הרגתי את האנס שלי ושהם לא עזרו לי בזה. אבל אנחנו לא סטודנטים רגילים בקולג’, זה כבר ברור לי, ומתחיל להימאס לי מכל השקרים והסודות.
המסכות שלהם נסדקות, וסוף־סוף אני מתחילה לראות את המציאות הגרוטסקית שמתחת. היא הרבה יותר אפלה מכפי שאי פעם דמיינתי, וזה לא מספיק. הם יודעים הכול עליי, אז עכשיו הגיע תורי. שום דבר לא מפחיד אותי. לא הם. לא הגבר שהרגתי, ולא האנשים שטמנו לי מלכודת.
פחד זה לחלשים. ואני, אבלון מאנינג, רחוקה מלהיות חלשה.

רוצחים מלידה

חוק מספר שלוש: לעולם אל תיתני לאף אחד לחשוב שהוא יכול לפגוע בך ולהתחמק מזה.

חשבתי שראיתי והרגשתי את הגרוע ביותר שיש, אבל שום דבר לא גרוע יותר מבגידה.
קורינה יודעת מי עומד מאחורי מה שקרה לי, והיא אולי חושבת שאם תסתתר היא תהיה מוגנת. אבל אחרי כל מה שקרה, שום דבר לא יכול להגן עליה ממני ומהבחורים האפלים. היא רק כלי משחק בדבר הזה, ואני אשיג ממנה את המידע גם אם המשמעות
היא לכרות אותו מתוכה – חתיכה אחר חתיכה.

ההצגה הקטנה הזאת עומדת להסתיים. הם חשבו שהם יוכלו לגרור אותי מטה לתוך האפר, ולטחון את נשמתי לאבק. מה שהם לא הבינו זה שלא נשאר כלום מהנשמה שלי, ושלא אכפת לי ללכלך את הידיים כל עוד אשיג את נקמתי. אולי נתתי לקורינה לשטות בי פעם אחת, אבל אין סיכוי בעולם שאתן לה לשטות בי פעמיים.
ואחרי שאסיים איתה, אני מתכוונת לתפוס את מי שעזר לה.

כופרים אפלים

איזו רשת סבוכה אנחנו טווים…
הוא כל מה שאני לא רוצה. פלייבוי. בריון עם חיוך ערמומי משגע.
לפנים כמו שלו יש רק משמעות אחת.

איפשהו, מתחת לכל היופי והקסם האלה, אורבת מפלצת.
ואם מישהו יכול לזהות מפלצת, זו אני.
אני מבינה אכזריות. חייתי ונשמתי אותה כל חיי.
התקיימתי על נדבות של אחרים עד שהבנתי שזה לא יספיק.

בקרוב, השדים שלי יצאו לחופשי. הם יחזרו לרדוף אותי. וכדי להיות מוכנה לקראתם — להיות מוכנה לקראתו — אני חייבת להתחשל כדי להיות בלתי מנוצחת.
אבל זה לא מספיק. אם אני רוצה לשרוד, עליי ליצור ברית עם מפלצת משלי: אייבל פרייזר.

פסיכופת ארור

קלובר
אני לא מכירה את הבחורים האפלים באוניברסיטת איסטפוינט.
אני מכירה רק את החצר והדרכים האחוריות בחופים הדרומיים ואת הביצות והתנינים.
עד שהוא הגיע.
עד שהרוצח הידוע כבראקסטון סמולז מוצא את דרכו לתוך הקרוואן שלי שעל קו החוף של פורט שרלוט.

בראקסטון
אני מפלצת. תמיד הייתי. ותמיד אהיה.
האנשים היחידים שאי פעם היה אכפת לי מהם הם האחים שלי ובנות הזוג שלהם.
אף אחד לא פוגע במשפחה שלי… והידיעה שמישהו פגע… ושהוא הצליח להתחמק מזה משגעת אותי.
אייס וולקוב ישלם על מה שהוא עשה לאבלון ואם אצטרך להשתמש בחולשה שלו כדי לפתות אותו לצאת ממחבואו, זה מה שאעשה.
היא חושבת שהיא יכולה להתמקח על חייו ולהקריב את חייה במקום. אני מתכוון להראות לה שאין דבר שלא אעשה כדי להוציא לפועל את נקמתי.

מפלצות אכזריות

קלובר
נתתי לבראקסטון סמולז הכול. הקרבתי את עצמי, וכל מה שנשאר לי בסופו של דבר הם לב שבור ונשמה מרוסקת.
עכשיו הדאגות שלי גדולות הרבה יותר מאשר יורש איסטפוינט עשיר שרודף אחריי.
בראקס הוא אולי הפסיכופת שחטף אותי, אבל הוא שום דבר לעומת הארגון שאחי עובד בשבילו.
ואני — אני המפלצת שמוכנה להחריב את כולם.

בראקסטון
אני חי כדי לנקום. זה כל מה שאני יודע, זה כל מה שאני רואה.
עד שהיא הגיעה — קלובר לה־רו. לא… יבגניה וולקוב. בתו של מאפיונר רוסי. אחותו של הגבר שעינה את החברה הכי טובה שלי.
האישה היחידה שאי פעם סיפקה את היצרים האכזריים שבתוכי.
מי שלקח אותה ישלם על כך בחייו, ולאחר שאחזיר אותה אליי, אוודא שהיא לא תוכל לעזוב אותי יותר לעולם.
ולעזאזל עם ההשלכות.

קורבנות נקמניים

מכרתי את נשמתי לשטן, ואז הסתובבתי ושיספתי את גרונו…
תומס קינקייד לקח ממני הכול. את אימא שלי. את התקוות שלי. את התמימות שלי.

עכשיו הגיע תורי.
הוא חשב שהוא מוגן.
כולם חשבו כך.
הם טעו.

גברים תמיד חושבים שהם יכולים לקחת בלי שיצטרכו אף פעם להתמודד עם ההשלכות.
טוב, אז עכשיו חזרתי, ואני השריד האחרון למעשיהם שהם אי פעם יראו.

אזהרת טריגר: ספר זה הוא רומן אפל ומכיל נושאים אפלים שמהווים טאבו חברתי ועלולים להיות קשים ומטרידים, כגון עבדות מינית, התעללות בילדים, ניצול לרעה של החוק, שימוש בסמים, סקס בכפייה, אלימות, רצח ועוד.
הקריאה לשיקולכם.