הדרך הקלה לביטחון כלכלי
יניב ריינגוורץ
₪ 44.00
תקציר
מהי הדרך הקלה לביטחון כלכלי? מה היא כוללת? ואם היא קלה כל כך מדוע קשה לנו להגיע לביטחון כלכלי? המטרה של ספר זה היא לעזור לך לענות על שאלות אלו.
הספר מסביר בשפה פשוטה את כל היבטי החיים הכלכליים שעומדים בפניך, וכיצד ניתן להתמודד איתם. הוא נותן מענה לסוגיות החשובות בניהול משק הבית – חיסכון, שוק ההון, קריירה, רכישת דירה, ניהול משק הבית, ביטוחים וסיוע ממשלתי. נדבר יחד כיצד ניתן לבנות מסלול קריירה מוצלח ואיך תוכלו להשקיע בעצמכם וביכולות שלכם וכך להגדיל את השכר שלכם; על ניהול תקציבי ואסטרטגי של משק הבית שלכם וכיצד תצליחו לשמור על רמת הוצאות סבירה; מדוע חשוב כל כך לחסוך ובאילו אפיקים כדאי להשקיע את הכסף שחסכתם. הספר מספק, בנוסף להסתכלות אסטרטגית, גם שלל דוגמאות, טיפים, עצות שימושיות ואפילו בדיחות ומתכונים. אז בואו נצעד יחד בדרך הקלה לביטחון כלכלי. רוצים לדעת עוד? היכנסו לכאן: kal-cala.co.il.
ד”ר יניב ריינגוורץ הוא מרצה לכלכלה וחבר סגל במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ואחראי על השירות הכלכלי במכון ברוקדייל (ארגון הג’וינט). יניב מלמד קורסים בכלכלה יותר מ-15 שנים באוניברסיטאות המובילות בארץ ובעולם. בה בעת, יניב עוסק במחקר ומפרסם בכתבי עת אקדמיים מובילים. בשעות הפנאי הוא מגדל שלושה ילדים, משתעשע בסטנד-אפ כלכלי, מבלה זמן איכות עם אשתו ואופה עוגות בננה.
ספרי עיון, ספרים לקינדל Kindle
מספר עמודים: 264
יצא לאור ב: 2021
הוצאה לאור: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור
ספרי עיון, ספרים לקינדל Kindle
מספר עמודים: 264
יצא לאור ב: 2021
הוצאה לאור: איפאבליש ePublish - הוצאה לאור
פרק ראשון
1 חיסכון
הספר הזה מתחיל במילה אחת - חיסכון.
אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל חיסכון הוא ה-מפתח לביטחון הכלכלי שלך, והאמת להרבה יותר מזה. חיסכון הוא השלב הראשון בדרך לטיול או לחופשה בחו"ל. זה הדבר הראשון שתצטרך לעשות כדי לקנות דירה. חיסכון יאפשר לך לקנות רכב, לשפץ את המטבח ולממן חתונה, ברית או בר מצווה. חיסכון יעזור לך לא רק בדברים הכיפיים של החיים - חיסכון לפנסיה יאפשר לך לחיות בכבוד בגיל זקנה, חיסכון יממן לך טיפולים בריאותיים (לא עלינו) ויעזור לך במקרה של פיטורים. לכן חיסכון הוא הדבר החשוב ביותר בשביל ביטחון כלכלי, ובשביל הרצונות האישיים שהכי חשובים לך.
בדיוק בגלל זה הספר הזה מתחיל בחיסכון. ביטחון כלכלי הוא תחום רחב, אך אם הייתי צריך לבחור בדבר אחד שתקחו אתכם הלאה – זהו הדבר. חיסכון. לא בורסה ולא מניות, לא דירה ולא השקעות. חיסכון. למה דווקא חיסכון? כי בלי חיסכון אין ביטחון כלכלי ואין רווחה כלכלית.
אתה מבין את החשיבות של חיסכון? אתה בדרך הנכונה לביטחון כלכלי! הספר הזה ילווה אותך צעד צעד עם הרבה טיפים ועצות שיעזרו לך להגיע לשם. לא בטוח שאתה מבין? מצוין! הפרק הזה הוא במיוחד בשבילך, ויסביר לך את כל מה שאתה צריך לדעת.
כמו כולם, אני בטוח שגם את או אתה רוצים שיהיו לכם חסכונות – סכום כסף שאינו משמש לצריכה שוטפת ומהווה מאגר לעתיד. אך כיצד ניתן לחסוך כאשר המשכורת שלך אינה גבוהה? וכמה כדאי לך לחסוך, בהתחשב בצרכים הנוכחיים והעתידיים שלך? מהם אפיקי החיסכון הנפוצים ובאילו מהם כדאי לבחור? פרק זה יענה על שאלות אלו.
1.1 איך אפשר לחסוך?
החלטת שאתה רוצה לחסוך. כולנו רוצים לחסוך. הרי כולנו נשמח שיהיה לנו יותר כסף בעתיד. אבל – אתה רוצה גם לצרוך. כולנו רוצים לקנות דברים כבר היום. וחוץ מזה איך אפשר בכלל לחסוך? המחירים בישראל גבוהים וצריך לשלם שכר דירה או משכנתה (ראה הסבר מה זה משכנתה ברשימת המונחים בסוף הספר. תוכל למצוא שם הסברים גם על מונחים אחרים שמופיעים בספר). צריך גם לקנות אוכל, לשלם על רכב או על תחבורה ציבורית ועוד ועוד ועוד. וצריך לשלם על כל זה ממשכורת צנועה, כי הרי גם המשכורות בישראל לא בשמיים.
אז איך עושים את זה בתכלס?
זה לא פשוט לחסוך, אבל לגמרי אפשרי. אפשר לחסוך מכל משכורת, קטנה ככל שתהיה, וכמעט בכל מצב בחיים. יש שתי דרכים עיקריות לחסוך – להקטין את ההוצאות או להגדיל את הכנסות. (יש עוד דרכים - כמו לקבל ירושה או לזכות בפיס, אבל לא נדבר עליהן כאן.)
הקטנת הוצאות - הדרך להקטנת הוצאות עוברת במשמעת עצמית – אתה צריך להתאפק, את צריכה להתאפק, כולנו צריכים להתאפק. אם לא נתאפק נקנה עוד ועוד, ונצבור חובות. נכון, קשה להתאפק. אבל זה מה שנדרש ממי שרוצה לשפר את המצב שלו. רוצים לדעת עוד? בפרקים 5 ו-6 אנחנו מדברים על הקטנת הוצאות, ניהול משק הבית ושמירה על איזון כלכלי. הגדלת הכנסות – הדרך הכי פשוטה להגדלת הכנסות היא להגדיל את השכר. איך תגדיל את השכר? תשקיע בעצמך. ואני לא מדבר על יום פינוק בספא או תספורת חדשה. הכוונה היא שתשקיע ביכולות ובכישורים שלך על מנת להגדיל את השכר העתידי שלך. גם להגדיל את אחוזי המשרה זאת אפשרות או לחלופין לקחת עבודה נוספת. נדבר על כל הדברים הללו בפרק 3.מהי הדרך הקלה להיות מיליונר?
לקבל ירושה של 20 מיליון שקל - ולהפסיד 19 מיליון
1.2 רגע, אז כמה כדאי לחסוך?
השאלה של "כמה לחסוך" תלויה בראש ובראשונה בך ובסדר העדיפויות שלך – האם אתה רוצה לצרוך הרבה בגיל צעיר, כי "חיים רק פעם אחת" (YOLO)? נכון, תעשה הרבה חיים (יהיה "מוי כיף") אבל לא תשאיר לעצמך כסף לעתיד. אם אתה מוכן להתאפק, לפחות קצת, ולחסוך יותר, תוכל להגיע לרמת חיים גבוהה יותר בעתיד. זאת החלטה שלך, שצריכה להתאים לרצונות ולהעדפות שלך – עד כמה אתה מעדיף את ההווה על פני העתיד (ראה תיבה 1.א.). ובכל זאת – בפרק הזה אנסה לשכנע אותך שכדאי לחסוך יותר. אתה תראה שזה שווה לך!
כדאי לחסוך ושווה לחסוך כי צריך להתכונן לעתיד. רוצים לקנות רכב? לנסוע לחופשה או לשפץ את הבית? תצטרכו לחסוך לקראת זה (או לקחת הלוואות – וזה בדרך כלל פחות מומלץ). וגם – שווה לחסוך כי כסף מייצר כסף - תן לכסף שלך לעבוד בשבילך! כך תקבל תשואה – כלומר רווחים שמגיעים מההשקעה של הכסף. וכדאי לחסוך אם אתה רוצה לקנות דירה למגורים. וכדאי גם לחסוך איזה סכום בצד למקרה חירום - תאונת דרכים, בעיות בריאות או אירוע אחר ולא צפוי, כמו משבר הקורונה שנחת עלינו ב-2020. נכון, לחלק מהצרות הללו אפשר לקנות ביטוח (ראה פרק 8) אבל לא לכולן. לבסוף, אם תרצה להוריש כסף לילדיך או לתרום למטרות ראויות – גם לזה צריך לחסוך.
מתי להתחיל לחסוך?
אני ממליץ להתחיל לחסוך מוקדם ככל האפשר, אבל האמת שיש שיקולים לשני הצדדים. מצד אחד, קשה יותר לחסוך בגיל צעיר, כשההכנסות נמוכות. ועם הגיל ההכנסות בדרך כלל עולות וקל יותר לחסוך (לפחות עד הפרישה לפנסיה). כלומר בגיל ממש צעיר כנראה לא כדאי לחסוך יותר מדי, כי אם בעתיד ההכנסות שלנו באמת יהיו גבוהות יותר, אנחנו לגמרי יכולים להרשות לעצמנו דווקא לצרוך יותר היום. בכלכלה קוראים לתופעה הזאת "תיאוריית מחזור החיים" או תיאוריית "ההכנסה הפרמננטית". (התיאוריות פותחו על ידי פרנקו מודיליאני ומילטון פרידמן - ראה רשימת מקורות לפירוט.)
מצד שני, אנשים רבים "שוכחים" לחשוב על העתיד. לא כולם אוהבים לחשוב על הזִקנה ועל הצורך לחסוך לפנסיה. זה מסובך, מרתיע ודורש הרבה משמעת עצמית. המשמעות היא שיש אנשים שחוסכים מעט מדי ומאוחר מדי. בכלכלה התנהגותית (תחום מחקר שעוסק בהטיות פסיכולוגיות בקבלת החלטות בתחום הכלכלה) נהוג לתאר אנשים כבעלי "קוצר ראייה" – חוסר יכולת לתכנן לטווח הארוך (מומלץ להסתכל על מחקריו של דיוויד לייבסון בנושא – ראה רשימת המקורות). אנחנו ננסה להתמודד עם קוצר הראייה הזה בכל הפרקים בספר.
תיבה 1.א. העדפת זמן
מה תעדיף – לקבל 1,000 ש"ח היום או 1,100 ש"ח בעוד שנה? התשובה לשאלה הזו תלויה במגוון מאפיינים אישיים, אשר ביחד קובעים את "שיעור העדפת הזמן" שלך. כמעט בטוח שאתה, כמו רוב האנשים, מעדיף את ההווה על העתיד. הרי ברור שעדיף לקבל כסף היום ולא מחר. השאלה היא עד כמה אתה מעדיף את ההווה, והאם לא שווה לחשוב קצת יותר על העתיד...
שיעור העדפת הזמן שלך תלוי ביכולת שלך לדחות סיפוק (לצרוך בעתיד במקום היום), בגילך, במצבך המשפחתי ועוד. לשיעור העדפת הזמן ישנה השפעה גדולה על החלטותיו של האדם. כך לדוגמה, אם אתה בעל העדפת הווה גבוהה לא תרצה לחסוך סכומים גבוהים לפנסיה (אלא תעדיף לצרוך את הכסף היום).
אבל שיעור העדפת זמן אינו דבר קשיח. בספר אנסה לשכנע אותך מדוע כדאי שתחשוב קצת יותר על העתיד. שווה לך!
אז כמה בדיוק כדאי לי לחסוך?
האמת – קשה להגיד! זה תלוי בהכנסה שלך, בגיל, במצב המשפחתי ובשאר הפרמטרים שעליהם דיברנו. אתה צריך לנסות ללמוד ולהכיר את עצמך ואת צרכיך. עד כמה חשוב לך להגיע לרמת חיים מסוימת בעתיד? האם תהיה מוכן להקרבה שזה דורש – ירידה ברמת החיים שלך היום?
ובכל זאת – כמה לחסוך???
אני ממליץ לך לחסוך את הסכום המקסימלי שעליו אתה יכול לקבל הטבות מס בפנסיה, כלומר 7% מהשכר ברוטו (ראה פירוט בהמשך). אני ממליץ להפריש לקרן השתלמות, אם המעסיק פתח לך קרן כזו, או אם אתה עצמאי. אני ממליץ לך לחסוך לקניית דירה, אם להשקעה ואם למגורים. לצורך כך תצטרך לחסוך לפחות 25% מערך הדירה שאתה מעוניין לקנות – סכום שככל הנראה יהיה מעל 200,000 ש"ח. נרחיב על הנושא הזה בפרק 4. החיים מזמנים לנו אתגרים נוספים, ולכן חשוב לחסוך (ולהשקיע) סכומים נוספים. על כך נדבר מיד וגם בפרקים הבאים.1. באתר "האוצר שלי" יש מגוון כלים שיעזרו לך לחסוך ולהתנהל נכון כלכלית. כך למשל, יש שם מחשבון שיעזור לך לחשב את גודל החיסכון, בהתאם למטרה שאליה אתה שואף:
haotzarsheli.mof.gov.il/Calculators/Pages/Savings-Calculator.aspx
2. באתרים של העמותות "פעמונים" ו"חיים בפלוס" יש הרבה טיפים כיצד ניתן לחסוך.
חשוב שתדע שאתה כנראה לא חוסך מספיק!
מצטער לבשר לך את זה, אבל זה כנראה המצב. חיסכון קטן מדי בא לידי ביטוי קודם כול בחיסכון לפנסיה. האם אתה חוסך לפנסיה? אם כן, האם החיסכון הזה יספיק לך בשביל לשמור על רמת החיים שבה אתה נמצא לפני הפנסיה? כנראה לא. מדוע? יש לכך כמה סיבות, שהמחקר שלהן נופל בדרך כלל תחת תחום שנקרא "כלכלה התנהגותית".
אולי הסיבה העיקרית היא שיש סיכוי גדול שאתה "קצר ראייה". לא, לא התכוונתי שאתה צריך משקפי ראייה. אבל אתה כן צריך להרכיב משקפיים שישקפו לך מה צפוי לך בעתיד. אם אתה בן 20 או 30, גם אני בגילך לא חסכתי מספיק לפנסיה. לרובנו יש קושי לבצע החלטות מחושבות לגבי העתיד הרחוק. קשה מאוד לתכנן קדימה 50 שנה, וכולנו מתקשים בזה. אנשים נוטים להתייחס בעיקר למה שקורה איתם בהווה ובעתיד הקרוב. התכנון של העתיד הרחוק מלא באי ודאות ורבים מאיתנו פשוט לא חושבים כל כך רחוק. רוב הסיכויים שזה כולל גם אותך.
אבל האם בכלל ניתן לחסוך ממשכורת צנועה יחסית? בהחלט! על שאלה זו נענה בפרק 5 (העוסק בכלכלת משק הבית). כאן נדבר על מסלולי החיסכון המומלצים, כלומר איפה כדאי להשקיע את הכסף (ומה בכלל ההבדל בין חיסכון להשקעה? ראה תיבה 1.ב.). וכמובן, נסביר איך בדיוק מבצעים את הפעולות האלה.
תיבה 1.ב.
מה ההבדל בין חיסכון להשקעה
מדובר במושגים דומים ולכן קל להתבלבל ביניהם. אז ככה, חיסכון הוא ההבדל בין ההכנסה שלך וההוצאה שלך. אם אתה מכניס יותר ממה שאתה מוציא יש לך עודף – חיסכון חיובי. אם הוצאת יותר מההכנסות שלך אתה בגירעון – חיסכון שלילי. אם אתה מצליח להיות בעודף למשך כמה שנים תצליח לצבור חיסכון בגודל נאה.
אז מה זאת השקעה? השקעה היא הפעולה שבה אתה לוקח את הכספים שצברת ומשתמש בהם לשם השגת תשואה. בדרך כלל נותנים את כספי החיסכון לחברה שמסוגלת להשקיע אותם בפעילות עסקית שמייצרת הכנסות בעתיד – כלומר מסוגלת לייצר תשואה.
במילים אחרות – החיסכון הוא המקור התקציבי של ההשקעה, וההשקעה היא השימוש בחיסכון לצורך השגת תשואה.
למה זה חשוב?
אנשים רבים מתבלבלים בין שני המושגים. חשוב להכיר ולהבין את ההבדלים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. לדוגמה - אם חסכת כסף והוא יושב בבנק ולא מושקע, הוא לא יצבור ריבית ולכן לא יגדל.
דוגמה:
אם בחודש מסוים, ההכנסות שלך היו 10,000 ש"ח וההוצאות שלך היו 9,500 ש"ח, הצלחת לחסוך 500 ש"ח (כל הכבוד!). אתה יכול לשמור את הכסף היכן שתרצה - בבנק או מתחת למזרן. זה החיסכון שלך. והוא יישאר באותו גודל כל עוד לא תשקיע אותו. מצד שני, אתה יכול גם לבחור להשקיע את החיסכון במסלול שייתן לך תשואה – למשל לקנות איתו איגרת חוב. זאת השקעה!
* שים לב - אם הכסף שוכב מתחת למזרן – זהו חיסכון ולא השקעה!
מדוע כדאי לי להתחיל לחסוך מוקדם?
כדאי לך מאוד להתחיל לחסוך מוקדם ככל האפשר, ולהשקיע את הכסף במסלול שנושא ריבית. הסיבה לכך היא שהכסף שיהיה ברשותך בסוף תקופת ההשקעה תלוי מאוד באורך התקופה שבה הסכום מושקע. כמה שתשקיע מוקדם יותר כך תקבל הרבה יותר כסף בסוף התקופה. התלות הזאת לא מתנהגת כקו ישר אלא בצורה מהירה יותר – אקספוננציאלית. הסכום מזנק בקצב מהיר ככל שעוברות השנים. התופעה הזאת נקראת ריבית-דריבית והיא מאוד חשובה (ראה תיבה 1.ג. להרחבה). נסביר זאת דרך דוגמה: אם תחסוך 10,000 שקלים בגיל 21 ותשקיע אותם במסלול שמניב 5% ריבית, יהיו לך כמעט 86 אלף ש"ח בגיל 65. לעומת זאת, אם תחסוך (ותשקיע) את אותם 10,000 ש"ח, אבל בגיל 40 במקום גיל 20, יהיו לך פחות מ-34 אלף ש"ח בגיל 65. כלומר המתנה של 20 שנה בביצוע החיסכון (וההשקעה) "עולה" לך במקרה הזה 52 אלף ש"ח. זה המון כסף!
בסעיפים הבאים נדבר על מסלולי החיסכון העיקריים. נתחיל מחיסכון לטווח קצר, נעבור לחיסכון לטווח בינוני ומשם נעבור לחיסכון לטווח ארוך – חיסכון לפנסיה. נרחיב בעיקר על החיסכון לפנסיה כי זה לדעתי המסלול הכי משתלם והכי חשוב. ובסוף-בסוף נדבר גם על חסכונות אחרים.
תיבה 1.ג. ריבית דריבית
מה זה?
ריבית דריבית היא הריבית המתקבלת לאורך מספר שנים. הריבית הזאת גבוהה יותר מהריבית על שנה אחת בלבד, מפני שהסכום במסלול החיסכון/ההשקעה גדל עם השנים כך שהריבית משולמת מתוך סכום גבוה יותר. תופעה זו גורמת לגידול אקספוננציאלי בסכום (שיעור הגידול הולך וגדל).
למה זה חשוב לנו?
הבנה של עולם ההשקעות, בפרט השקעות באיגרות חוב, קופות גמל וקרנות פנסיה, מחייבת הבנה של עקרון הריבית-דריבית. בגלל ריבית דריבית, מי שמתחיל לחסוך מוקדם בחיים, יוכל לחסוך סכום נמוך יותר במהלך חייו לעומת מי שהתחיל לחסוך מאוחר, ושניהם יקבלו את אותו סכום בסוף התקופה.
דוגמאות:
נניח שצברת חיסכון של 100 שקלים ואתה בוחר להשקיע אותו במסלול שנותן ריבית קבועה ריאלית של 10% בשנה.* כמה כסף יצטבר במסלול אחרי שנה? 110 ש"ח (חישוב פשוט ☺). וכמה יצטבר אחרי שנתיים? אף שמפתה מאוד להגיד 120 ש"ח, זאת לא התשובה הנכונה! מדוע? מכיוון שהריבית של השנה השנייה משולמת כאחוז מהסכום שהיה במסלול בתחילת השנה השנייה - 110 ש"ח. כלומר מדובר על 10% ריבית מתוך 110 ש"ח, או 11 ש"ח ריבית. כלומר, בסוף השנה השנייה יצטברו במסלול 121 ש"ח בסך הכול.
אכן, זה לא נראה הבדל גדול (120 ש"ח או 121 ש"ח אחרי שנתיים, מה זה כבר משנה?). אך הסיבה לכך היא שהסתכלנו על שנה אחת בלבד. האפקט של ריבית דריבית בא לידי ביטוי לאורך זמן. אם ניקח תקופה ארוכה יותר נראה כי מדובר בהבדלים עצומים. כך למשל, אותו מסלול השקעה על פני 20 שנים יצבור מעט יותר מ-670 ש"ח, ולא 300 ש"ח אם היינו מתעלמים מריבית-דריבית – יותר מפי שניים!
* לצערי זאת דוגמה בדיונית. בישראל של שנת 2021 לא קיים מסלול השקעה שנותן תשואה גבוהה כל כך בלי סיכון גדול.
למתקדמים 1
דוגמה נוספת של ריבית-דריבית
כאשר משקיעים כסף בהשקעה שנושאת ריבית, הריבית על ההשקעה משולמת גם על הגידול בסכום שמושקע. המנגנון הזה יוצר גידול אקספוננציאלי על פני זמן. לדוגמה - אם אתה חוסך אלף ש"ח, משקיע את הכסף ומקבל תשואה (ראה הסבר ברשימת המושגים בסוף הספר) של 5%, יהיו ברשותך 1,050 ש"ח אחרי שנה. כמה כסף יהיה ברשותך אחרי שנה נוספת (כלומר אחרי שנתיים מהרגע שבו חסכת את הכסף)? אולי רצית להגיד 1,100 ש"ח, אך זאת לא התשובה הנכונה. זה מפני שהתשואה (של 5%) משולמת על כלל הסכום שקיים במסלול אחרי שנה – 1,050 ש"ח. והמכפלה של 5% ו-1,050 היא 52.5 ש"ח. כלומר יהיה לך סכום של 1102.5 ש"ח. זה לא נשמע כמו הבדל גדול, אך הוא מצטבר על פני זמן, והתוצאות דרמטיות.
1.3 חיסכון לטווח קצר
הטווח הקצר הוא פרק זמן של עד שנה אחת. חשוב מאוד שיהיה לך חיסכון של כמה אלפי שקלים שבו תוכל להשתמש בטווח הקצר. למה? כי כמעט בטוח שתהיה לך הוצאה בלתי צפויה כזאת או אחרת, ותצטרך את הכסף הזה באופן מיידי: תיקונים לרכב, החלפת מכשיר חשמלי שהתקלקל באופן לא צפוי, חתונה של קרוב משפחה ועוד ועוד. החיים מלאים הפתעות והדבר היחיד שבטוח הוא ששום דבר לא בטוח. לכן – כדאי מאוד שיהיה לך חיסכון זמין של כמה אלפי שקלים שבו תוכל להשתמש כשההפתעה מגיעה (והיא בדרך כלל מגיעה!). למה אלפי שקלים ולא יותר? ברוב המקרים ההוצאות המפתיעות הן בסדר גודל של אלפי שקלים. רוצה להתכונן להפתעות גדולות יותר, כמו תאונה חס וחלילה? בשביל זה יש ביטוח (ראה פרק 9).
החיסכון לטווח הקצר צריך להיות נזיל – כלומר נגיש באופן מיידי. המשמעות היא שאי אפשר להשקיע אותו וגם לא לשמור אותו בתוכנית חיסכון, שסגורה בדרך כלל לכמה שנים והיא מכשיר חיסכון (לא מוצלח) לטווח הארוך. מכיוון שרוב הסיכויים הם שתשתמש בחיסכון הזה ממש עוד מעט, אין הרבה טעם לנסות ולהשקיע את הכסף הזה במסלולי השקעה עם פוטנציאל רווח גבוה. וגם – מדובר על סכום מאוד קטן כך שגם עם תשואה אסטרונומית של 10% לא תקבל עליו יותר מכמה עשרות שקלים בשנה. לכן, אני ממליץ לשמור את החיסכון הזה בעובר ושב בחשבון הבנק. זה יאפשר לך לא להיכנס למינוס בחשבון הבנק. ועל מינוס בבנק – אל תשכח – יש ריביות מאוד גבוהות.
יש מקרים שמצטבר לך סכום כסף גדול שמיועד לחיסכון לטווח הקצר. למשל, אם מכרת דירה ואתה מתכנן לקנות דירה אחרת בעוד כמה חודשים. במקרים האלה חבל להשאיר את כל הסכום בעובר ושב. אם יש לך סכום של מיליון ש"ח שהתקבל ממכירת דירה, ואתה מתכנן לקנות דירה בעוד שנה, אם תשאיר את הסכום הזה בעובר ושב אתה למעשה מוותר על כסף. הרי יכולת לקבל תשואה של (למשל) 2% באיגרות חוב. 2% ממיליון שקלים זה סכום לא קטן של 20,000 שקלים! אז מה לעשות עם הכסף? במקרה הזה אני ממליץ על השקעה בסל של איגרות חוב או במלווה קצר מועד (מק"מ), שהוא למעשה סוג של איגרת חוב לטווח הקצר (ראו פרק 2 לפרטים על השקעה באיגרות חוב).
איגרות חוב הן מסלול השקעה בטוח יחסית, שמאפשר קבלת תשואה נמוכה בסיכון נמוך. אני לא ממליץ על השקעה במניות במקרה הזה, כי התנודות בבורסה יכולות להיות מאוד גדולות בטווח הקצר ולכן הסיכון כאן הוא גדול מדי.
חיסכון לטווח קצר אפשר לצבור בטווח הקצר – אם תצליח לשים בצד אלף שקל בכל חודש (ובפרק 5 נלמד איך עושים זאת), תוכל להגיע לחיסכון הזה בתוך חודשים בודדים. והנה – עשית צעד קטן (וחשוב!) בדרך הקלה לביטחון כלכלי!
1.4 חיסכון לטווח בינוני
חיסכון לטווח הבינוני (שנה עד חמש שנים) נועד בעיקר לשתי מטרות - כדי לממן הוצאות חד פעמיות שאתה צופה שתצטרך לשלם בטווח הבינוני, וכדי לשמש מקור כספי להוצאות בלתי צפויות בטווח הבינוני. לדוגמה - קנייה של רכב, שיפוץ של הבית, חופשה גדולה וכדומה. על הגודל של החיסכון הזה כדאי שתחליט לפי הצרכים החזויים שלך – האם אתה מתכנן שיפוץ? מתי תצטרך להחליף את הרכב ואיך תממן זאת? האם יש לילד בר מצווה בקרוב? האם אחד מבני המשפחה צפוי לעבור טיפול שיניים יקר? כל אלו הן הוצאות לטווח בינוני. אני ממליץ שתסתכל קדימה, לטווח זמן של חמש שנים לפחות, ותנסה לאמוד אילו הוצאות אמורות להיות לך (עוד על תוכנית חמש שנתית – בפרק 6). לפי זה תדע כמה אתה צריך לחסוך היום.
החיסכון לטווח בינוני לא חייב להיות נזיל בטווח הקצר. לכן אפשר להשקיע את הכסף הזה במסלול השקעה שנותן תשואה. המסלול הכי אטרקטיבי הוא קרן השתלמות, עליה נפרט מיד. על מסלולים אחרים, כמו קופת גמל להשקעה (ראה הסבר ברשימת המושגים בסוף הספר), נדבר בפרק על שוק ההון (פרק 2).
קרן השתלמות
אנחנו מדברים כאן על חיסכון לטווח בינוני, ועולה השאלה כיצד להשקיע אותו. חשוב להתייחס לחיסכון גם כהשקעה – כלומר להשתמש בחיסכון בתור השקעה שתצבור ריבית, וכך תגדיל לך את סכום הכסף שצבור בתוכנית. המסלול האטרקטיבי ביותר לחיסכון לטווח בינוני הוא קרן השתלמות. חיסכון זה הוא למעשה גם מסלול השקעה (ראה תיבה 1.ב. כדי להבין את ההבדל בין השקעה לבין חיסכון).
מהי קרן השתלמות? 1
קרן השתלמות היא מכשיר שמאפשר לך להשקיע בשוק ההון – אתה מפקיד כספים בקרן, ובנוסף המעסיק שלך מפקיד גם הוא עבורך כספים בקרן. מנהלי הקרן משקיעים את הכספים הללו בהתאם לתקנון הקרן. ישנן מגוון של קרנות השתלמות שמשקיעות במגוון מסלולים (השקעה במניות, באיגרות חוב או תמהיל השקעות אחר).
קרן השתלמות היא כנראה אחד ממסלולי החיסכון/השקעה הכדאיים ביותר. מדוע? יש שתי סיבות: פטור ממס, וקבלת "בונוס" מהמעסיק.
פטור ממס - מדינת ישראל נותנת כיום פטור ממס הכנסה על ההפרשה של המעביד לקרן השתלמות, וכן פטור ממס רווחי הון על הרווחים המתקבלים מהשקעה בקרן השתלמות. מדובר בהטבה לא קטנה בכלל, וקשה למסלולי השקעה אחרים להתחרות עם הפטור הזה – הרי האלטרנטיבה להשקעה במניות דרך קרן ההשתלמות, תוך קבלת פטור ממס, היא להשקיע במניות באופן ישיר ולשלם מס מלא – גם מס הכנסה וגם מס רווחי הון. כפי שאפשר לראות בתיבה 1.ה. – עדיף להשקיע בקרן השתלמות וליהנות מפטור ממס. הפטור ממס הכנסה הוא על הפרשה של עד 7.5% מהשכר ברוטו (חלק המעסיק). הפטור ממס רווחי הון הוא על הפרשה של עד 10% מהשכר (חלק המעסיק+חלק העובד). לפטור ממס יש תקרה – הוא ניתן עד שכר של 15,712 ש"ח. כלומר הטבות המס ניתנות עד להפרשה של 1,178 ש"ח בחודש עבור חלק המעסיק ועד 393 ש"ח בחודש עבור החלק של העובד. "בונוס" מהמעסיק – מעסיקים שפותחים קרן השתלמות לעובדים שלהם למעשה נותנים להם "בונוס". הם הרי מפקידים כספים בקרן ההשתלמות של העובד ("חלק המעסיק"), בנוסף למה שמפקיד העובד ("חלק העובד"). מעסיק שמפריש לקרן השתלמות מפריש פעמים רבות לפי מקסימום הפטור ממס – כלומר 7.5% מהשכר ברוטו. אם המעסיק מציע לך קרן השתלמות מדובר בהטבה שחבל לוותר עליה – ההשתתפות שלו בהפרשות היא למעשה "בונוס" - שכר נוסף. ההפרשות של העובד לקרן השתלמות חייבות להיות לפחות שליש מההפרשות של המעסיק. כלומר אם המעסיק מפריש 7.5% העובד חייב להפריש לפחות 2.5%. זה גם המקרה הנפוץ.כדאי להדגיש - אם המעסיק שלך לא מציע לך קרן השתלמות, כלומר לא משתתף בהפקדה לקרן ההשתלמות שלך – לא תוכל לפתוח קרן השתלמות! אבל אם אתה עצמאי – כן תוכל לפתוח לעצמך קרן השתלמות. וגם – תוכל לבקש מהמעסיק העלאת שכר בצורה של קרן השתלמות. למעסיק זה לא אמור לשנות איך מתבצעת העלאת השכר, ואתה תקבל פטור ממס הכנסה על ההפקדות של המעסיק לקרן ההשתלמות, ופטור ממס רווחי הון על הרווחים שהקרן תעשה.
מותר לך להפקיד לקרן השתלמות יותר מ-2.5% מהמשכורת. נכון, תצטרך לשלם על זה מס רווחי הון, אך תשלום המס יתבצע במועד המשיכה של הכסף (מס נדחה).
חיסרון אחד שחשוב לשים לב אליו הוא שקרן ההשתלמות סגורה לטווח זמן של 6 שנים – כלומר לא ניתן למשוך ממנה כספים בטווח קצר, אלא רק 6 שנים אחרי שהיא נפתחה. על פניו זה חיסרון גדול כשמדובר על חיסכון לטווח בינוני (כלומר חיסכון לתקופה של עד 5 שנים), אבל בפועל ישנם חריגים לכלל זה – אם יש לך קרן השתלמות ישנה יותר תוכל לפתוח את הקרן הישנה, "להצמיד" את הקרן החדשה לישנה וכך לפתוח גם את הקרן החדשה אף שלא עברו 6 שנים מפתיחתה. נשמע כמו קומבינה? לגמרי. אבל קומבינה חוקית. ובזכותה קרן ההשתלמות היא דווקא אפיק מוצלח לחיסכון לטווח בינוני.
עוד אפשרות לניצול כספים של קרן השתלמות בטווח הבינוני היא לא למשוך את הכספים אלא לבקש הלוואה מהקרן. ההלוואה היא בדרך כלל בתנאים נוחים כי הכספים שלך בקרן משמשים כבטוחה. לקרן יש תמריץ לתת לך הלוואה כדי לא לאבד אותך כלקוח, ולך יש תמריץ לקחת הלוואה (במקום למשוך את הכסף) אם הקרן עושה תשואה גבוהה יותר מהריבית של ההלוואה.
עברו 6 שנים? אל תפתח את קרן ההשתלמות (אלא אם אתה חייב)!
מדוע? הרווחים בקרן ההשתלמות פטורים ממס. אם אתה צריך את הכסף – יכול להיות שעדיף לך לקחת הלוואה קטנה, ולשמור את הכספים בקרן ההשתלמות.
איזו קרן השתלמות לבחור?
בבחירה של קרן השתלמות עולות שתי שאלות – סוג המסלול (למשל מסלול שמבוסס על מניות או מסלול שמבוסס על איגרות חוב) והחברה המנהלת. לגבי סוג המסלול – מדובר למעשה על בחירת רמת הסיכון המועדפת עליך. רמת הסיכון שמתאימה לך ידועה רק לך – עד כמה אתה רוצה לקחת סיכון בנוגע לתשואות שתקבל.
אתה לא בטוח עד כמה אתה שונא סיכונים? מלא את השאלון שמופיע בתיבה 1.ד. ההמלצה שלי – אם אתה צעיר מומלצת לך רמת סיכון גבוהה יחסית. אם אתה מבוגר או שאתה חושב שתרצה לפדות בקרוב את קרן ההשתלמות – כדאי לך להפחית את רמת הסיכון כדי שירידות אפשריות בבורסה לא יפגעו לך בסכום שכבר חסכת ושאתה מעוניין לפדות בקרוב.
ההחלטה השנייה היא באיזו חברה לבחור. כדי לבחור חברה תצטרך להשוות את התשואות של קרנות ההשתלמות של החברות השונות, באותו סוג מסלול (מנייתי, איגרות חוב וכדומה). בהשוואה חשוב להסתכל על התשואה נטו – התשואה בניכוי דמי הניהול. וכדאי להסתכל על הביצועים הרב-שנתיים, כי תנודות משנה לשנה אינן אומרות הרבה בטווח הארוך. לבסוף - זכור שמדובר על תשואות עבר, שלא בהכרח אומרות משהו על התשואות בעתיד. איך תדע את התשואות הללו? ראה את הטיפ:
לבחירת החברה שתנהל עבורך את קרן הההשתלמות ניתן להיעזר באתר האינטרנט גמל-נט – אתר המאפשר לך להשוות את התשואות שהשיגו בעבר הקרנות השונות המנוהלות על ידי החברות השונות: www.mygemel.net
תיבה 1.ד. שאלון לאמידת סיכון
א. מה דעתך על ההצהרה הבאה: "אני מרגיש נוח להשקיע בהשקעה שבה עשויים להיות הפסדים גדולים אך גם פוטנציאל לרווחים גדולים"?
1. לא מסכים בכלל
2. לא מסכים
3. לא יודע
4. מסכים
5. מסכים מאוד
ב. מה הדבר שהכי חשוב לך בהשקעה?
1. לשמור על ערך הכסף (לשמור על יכולת הקנייה של הכסף במקרה של עליית מחירים)
2. לקבל תשואה קטנה עם סיכון נמוך
3. לקבל תשואה גבוהה על הכסף
ג. האם אתה באופן כללי אדם שלוקח סיכונים או אדם שמנסה להימנע מסיכון?
1. מנסה ככל יכולתי להימנע מסיכון
2. מנסה להימנע מסיכון
3. לוקח סיכונים לעתים רחוקות
4. לוקח סיכונים לעתים קרובות
ד. נניח שקיבלת מניות בשווי 10,000 ש"ח. מהו גובה ההפסד שישכנע אותך למכור אותן ולשים את הכסף במסלול אחר?
1. אמכור מיד – לא רוצה לקחת את הסיכון
2. 5%-
3. 15%-
4. 25%-
5. אשאר עם המניות ללא קשר לגובה ההפסד
ה. מה תעדיף – לקבל 20 שקלים, או להיכנס להגרלה שבה יש לך סיכוי של חצי להרוויח 50 שקלים (וסיכוי של חצי שלא תקבל כלום)?
1. 20 שקלים ללא הגרלה
2. לא יודע / לא בטוח
3. מעדיף להיכנס להגרלה
ו. אתה יכול להיכנס לאחת משתי הגרלות:
(1) הגרלה שבה יש סיכוי של חצי שתרוויח 50 ש"ח וסיכוי של חצי שלא תרוויח כלום.
(2) הגרלה שבה יש סיכוי של חצי שתרוויח 80 ש"ח וסיכוי של חצי שתפסיד 10 ש"ח.
באיזו הגרלה תבחר?
1. הגרלה מספר 1
2. לא בטוח / לא יודע
3. הגרלה מספר 2
***
סכום את המספרים של התשובות שלך:
קיבלת סכום של 8 ומטה – אתה שונא סיכון מובהק. מניות זה לא בשבילך.
קיבלת סכום של 9 עד 11 – אתה שונא סיכון. עדיף שתבחר מסלולי השקעה בטוחים יחסית.
קיבלת סכום של 12 או 13 – אתה מתלבט. ליתר ביטחון עדיף שלא תשקיע את הכסף באפיקים מסוכנים.
קיבלת סכום של 14 עד 19 – אתה מוכן לקחת סיכונים מחושבים. כדאי לך להשקיע במניות.
קיבלת סכום של 20 עד 23 – אתה אוהב סיכון. מניות, השקעות מסוכנות. הכול הולך. אבל היזהר מדי פעם, בסדר?
1.5 חיסכון לטווח ארוך ולפנסיה
חיסכון לטווח ארוך – של 5 שנים ומעלה – יכול לשמש אותך לכמה מטרות. ראשית – חיסכון לטווח ארוך הוא חיסכון לפנסיה. אנחנו תכף נרחיב על חיסכון לפנסיה כי זה לדעתי הנתיב הכי חשוב וגם הכי כדאי! אבל חיסכון לטווח ארוך הוא לא רק חיסכון לפרישה. הוא יכול לשמש אותך לצורך השקעה בשוק ההון (ראה פרק 2), לסייע לך בקניית דירה להשקעה או למגורים (ראה פרק 4), הוא יכול לשמש לך ככרית ביטחון למקרה של משבר כלכלי אישי כמו פיטורים, משבר בריאותי או אתגרים אחרים. והוא יכול גם לשמש אותך בשביל לסייע לילדים בעתיד. אנחנו נתמקד כאן בחיסכון לפנסיה. בפרקים הבאים נדבר על שימושים אחרים לכספי חיסכון, כמו קניית דירה והשקעה בשוק ההון.
מתכון עוגיות השוקולד-צ'יפס של שירה
(למה יש כאן מתכון לעוגיות שוקולד-צ'יפס? כי פנסיה זה נושא קצת "כבד". אני ממליץ לך לעשות הפסקה, להכין את העוגיות, לאכול אחת מהן ואז לחזור לספר עם יותר אנרגיה).
ממִסים 100 גרם חמאה ומוסיפים אליה חצי כוס סוכר לבן, שליש כוס סוכר חום, ביצה אחת וכפית תמצית וניל. מערבבים.
מוסיפים רבע כוס אבקת קקאו, כוס קמח, כפית אבקת אפייה, רבע כפית סודה לשתייה וקמצוץ מלח. מערבבים. מוסיפים 100 גרם שוקולד צ'יפס מריר. מערבבים.
מגלגלים לעיגולים, שמים בתבנית בתנור שחומם ל-160 מעלות ואופים כ-10 דקות. בתיאבון!
חיסכון לפנסיה
חיסכון לטווח ארוך – של 5 שנים ומעלה – הוא קודם כול חיסכון לפנסיה. הכי כדאי לחסוך לפנסיה. זאת לפחות הדעה שלי, ושל רוב הישראלים ששמים בקרנות הפנסיה (ובביטוחי חיים) בערך 40% מחסכונותיהם (על פי נתוני בנק ישראל). בשנת 2019 היה מדובר על סכום של בערך 1,600 מיליארד ש"ח! עבור רובנו החיסכון הפנסיוני הוא רוב החיסכון שלנו. ועדיין, מחקרים רבים מראים שרובנו לא חוסכים מספיק לפנסיה.2 כלומר, ההכנסות של רובנו יקטנו לאחר הפרישה לפנסיה (ראו לדוגמה את המחקר של מנחם-כרמי וספיבק 2018).
מדוע כדאי לך לחסוך לפנסיה?
יש שלוש סיבות עיקריות מדוע כדאי לך לחסוך באופן משמעותי לפנסיה.
הסיבה הבסיסית ביותר – בשביל שיהיה לך ממה להתקיים בגיל זקנה. אם לא תחסוך לפנסיה תיאלץ להתקיים מקצבאות זקנה – סכום נמוך מאוד (ראה פרק 10 לעוד פרטים). או לחלופין תיאלץ לעבוד בגיל זקנה - גם כן לא רעיון כל כך טוב. וזה בהנחה שמצבך הבריאותי יאפשר זאת, ושתמצא מקום עבודה שמוכן להעסיק אותך.
סיבה שנייה לחסוך לפנסיה – המעסיק משתתף בהפרשות לקרן הפנסיה, כלומר חוסך יחד איתך ובשבילך. איפה תמצא עוד חיסכון שעל כל שקל שאתה מפריש גם המעסיק מפריש שקל (ופעמים רבות אף יותר!)?
וסיבה שלישית – המדינה נותנת הטבות מס גדולות מאוד כדי לשכנע אותך לחסוך לפנסיה. ההפרשות לפנסיה, עד תקרה מסוימת, פטורות ממס הכנסה3. גם הרווחים שתקבל מהשקעת כספי הפנסיה פטורים ממס (מס רווחי הון). לדוגמה – אם השקעת במניות באופן ישיר - תצטרך לשלם 25% מס על הרווחים. אבל, אם השקעת במניות דרך קרן הפנסיה - יש לך פטור ממס רווחי הון! ולסיום – התשואה בקרן הפנסיה צפויה להיות גבוהה יחסית לרמת הסיכון, כי המדינה מסבסדת לקרנות הפנסיה חלק מהפעילות.4
מתי כדאי להתחיל לחסוך לפנסיה?
כמה שיותר מוקדם!
נראה זאת על ידי דוגמה: על פניו נראה שאין הרבה הבדל בין חיסכון לפנסיה מגיל 35 לחיסכון מגיל 30. אם ההפרשה לפנסיה היא 1,000 שקל לחודש, אולי אתה חושב שכל ההבדל הוא 60 אלף שקל (הפרשה חודשית של אלף שקל לחודש כפול 60 חודשים שהם חמש שנים). אבל אין טעות גדולה מזו! הסכום הזה צובר ריבית-דריבית לאורך השנים (ראה תיבה 1.ג.). כלומר אותם שישים אלף שקלים נוספים שהצטברו בגיל 35 יהיו שווים הרבה יותר בגיל 70 – כנראה בערך 330 אלף שקל - יותר מפי חמישה מהסכום שחסכת! זאת תוספת של יותר מ-1,400 שקל לקצבת הפנסיה שלך!5
האמת, היום השאלה של "מתי כדאי להתחיל לחסוך לפנסיה" היא קצת מיותרת, לפחות אם אתה שכיר. בישראל יש היום חוק פנסיה חובה – כל מי שעובד חייב להפריש לפנסיה. כלומר השאלה מתי כדאי להתחיל לחסוך לפנסיה זהה בעצם לשאלה, מתי כדאי להתחיל לעבוד? ואכן, ההפרשות לפנסיה הן תמריץ חשוב כדי לעבוד. אם אתה מובטל יהיה לך קשה מאוד להפריש לפנסיה כי אין לך הכנסות מעבודה וגם אין מעביד שיפריש עבורך לפנסיה. כלומר כל חודש של אבטלה הוא חודש שבו לא הפרשת לפנסיה, וחבל! כלומר – ההמלצה לחסוך לפנסיה היא למעשה המלצה לעבוד!
ובנוסף – אני ממליץ לכל אדם מעל גיל 30 לחסוך לפנסיה. גם אם הוא כרגע לא עובד או עובד כעצמאי. מי שמצליח לחסוך מגיל יותר צעיר, למשל גיל 25 – עוד יותר טוב!
כמה כסף לשים בפנסיה?
לרוב לא תהיה לך הרבה ברירה לגבי סכומי הכסף שתשקיע בפנסיה. המעסיק מחליט על החלק שלו, שהוא לרוב 6% מהשכר ברוטו, והוא מחליט על חלק הפיצויים (פיצויי פיטורין), שעומד על בין 6% ל-8.33% מהשכר ברוטו. החלק שלך – העובד – עומד בדרך כלל על 6%. כך שלמעשה ההחלטה היחידה שלך היא לגבי החלק שלך, וגם כאן אין לך הרבה מרווח – אפשר לקבל הטבות מס על ההפרשה לפנסיה רק עד תקרה של 7% מההפקדה.
שווה להגיד כאן מילה קטנה על פיצויי הפיטורין. אם תפוטר חס וחלילה המעסיק יהיה חייב לשלם לך פיצויים. לצורך זה הוא מפריש אחוז מסוים מהשכר שלך לצבירה של סכום הפיצויים (כמו שאמרנו – בין 6% ל-8.33%). אם תפוטר תקבל את כל ההפרשות הללו. בנוסף, גם אם התפטרת רוב המעסיקים ייתנו לך לשמור את פיצויי הפיטורים. ההמלצה שלי במקרה של פיטורים/התפטרות היא לא לפדות את חלק הפיצויים (אלא אם אין ברירה אחרת) ולשמור אותו לפנסיה. זאת אחת הדרכים העיקריות להגדיל את הפנסיה. הדרך הנוספת היא לבחור להפריש 7% ולא 6% מהשכר לטובת הפנסיה. גם זה מומלץ.
אני חושב שכבר הבנת כמה כדאי לחסוך כספים דרך קרן הפנסיה ועד כמה קשה להביס את התשואה שתקבל שם. אם אתה רוצה המחשה נוספת – תן מבט על תיבה 1.ה.
תיבה 1.ה. פנסיה או שוק ההון? דוגמה למתקדמים
אז מה עדיף, לחסוך לפנסיה או להשקיע ישירות בשוק ההון? נשווה השקעה של 1,250 ש"ח בפנסיה מול שוק ההון ונראה מה התשואה בשני המקרים.
פנסיה - נניח שאתה מפריש ממשכורת הברוטו שלך סכום חד פעמי של 1,250 ש"ח לקרן פנסיה שמשקיעה בעיקר במניות, ונניח שהקרן משיגה תשואה של 6% בממוצע כל שנה (אחרי דמי ניהול ועמלות). אחרי 10 שנים יהיו לך בקרן כמעט 2,240 ש"ח. סכום זה פטור ממס. שוק ההון - נניח שאתה מעוניין לקחת 1,250 ש"ח ממשכורת הברוטו שלך ולהשקיע אותם בשוק ההון. קודם כול תצטרך לשלם עליהם מס הכנסה. נניח ששיעור מס ההכנסה השולי שלך הוא 20% - יישארו לך רק 1,000 שקל לצורך ההשקעה. אם תשקיע אותם באותן מניות שבהן השקעת בקרן הפנסיה, כלומר תקבל תשואה של 6%, תקבל אחרי 10 שנים כ-1,790 שקלים. אבל – שים לב שעל סכום זה תצטרך לשלם 25% מס רווחי הון. כלומר תישאר עם 1,343 ש"ח בלבד.בדוגמה הזאת ראינו שבגלל הפטור ממיסים, ההשקעה בקרן פנסיה כדאית הרבה יותר!
בחירת קרן ומסלול פנסיה
בבחירת מסלול הפנסיה יש לך שתי החלטות לקבל – ראשית תצטרך להחליט על סוג המסלול – כלומר, האם להשקיע אחוזים גבוהים במניות או ללכת על מסלול בטוח וסולידי? ההמלצה של אנשי המקצוע היא ללכת על מסלול שכולל השקעה רבה במניות בגילים צעירים, ולעבור למסלול יותר בטוח (כלומר עם פחות מניות) בגילים המבוגרים. זאת גם ההמלצה שלי. רוב קרנות הפנסיה מציעות מסלולי השקעה מובנים – מסלול איגרות חוב עם סיכון נמוך במיוחד, מסלול כללי עם סיכון קטן, ומסלול מנייתי עם סיכון גבוה יותר. אני ממליץ על המסלול המנייתי בגיל צעיר, המסלול הכללי בגילי הביניים, והמסלול של איגרות החוב בגילים המבוגרים.
יש קרנות פנסיה שמציעות מסלול שמתאים באופן אוטומטי את הסיכון לגיל. מסלול זה נקרא לפעמים "המודל הצ'יליאני". במסלול כזה, הקרן שלך תשקיע בעיקר במניות כשאתה צעיר, ותעבור להשקעה באיגרות חוב ככל שתתבגר. בפרק 2 נפרט על מסלולי ההשקעה, ונסביר מהן מניות, איגרות חוב ועוד.
ההחלטה השנייה שתצטרך לקבל היא איזו קרן לבחור, או יותר נכון באיזו חברה לבחור. כאן בא לעזרתך משרד האוצר, שהשיק אתר שמשווה עבורך את התשואות ואת דמי הניהול הממוצעים של קרנות הפנסיה השונות. האתר נקרא פנסיה-נט והוא זמין בקישור הבא: pensyanet.cma.gov.il.
רוצה להשוות את דמי הניהול שתשלם בפועל בקרנות הפנסיה השונות? מחשבון משרד האוצר יסייע לך בכך: nihul.cma.gov.il
בהשוואה בין קרנות הפנסיה השונות, חשוב להסתכל על התשואה נטו – התשואה בניכוי דמי הניהול, וכדאי להסתכל על הביצועים הרב-שנתיים, כי תנודות משנה לשנה אינן אומרות הרבה בטווח הארוך. וגם – שים לב למדדי הסיכון שמופיעים באתר. אם קרן פנסיה אחת לקחה יותר סיכון ולכן גם סיפקה יותר תשואה – זה לא אומר שהיא יותר מוצלחת, אלא שהיא יותר מסוכנת (ולכן גם יכולה להציע תשואה גבוהה יותר). וגם – זכור שמדובר על תשואות עבר, שלא בהכרח אומרות משהו על התשואות בעתיד...
ביטוחים דרך הפנסיה
יש עוד "בונוס" בהפקדה של כספים בקרן הפנסיה. קרן הפנסיה מספקת לך ביטוח. למעשה שני ביטוחים! הביטוח הראשון הוא ביטוח אובדן כושר עבודה – אם איבדת את היכולת לעבוד בגלל תאונה, מחלה או נכות כלשהי, תקבל קצבה מקרן הפנסיה גם לפני הפרישה לפנסיה, מכיוון שאין ביכולתך לעבוד. לא מעוניין בביטוח? המדינה החליטה שאתה חייב אותו... לא ניתן לוותר לגמרי על ביטוח אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה, אבל מסלולי פנסיה שונים כוללים כיסויים שונים לאובדן כושר עבודה – חלקם מצומצמים וחלקם רחבים.
רוצה לבדוק אם יש לך כסף בקרן פנסיה ישנה או בביטוח חיים? היכנס לאתר "הר הכסף" של משרד האוצר:
itur.mof.gov.il/#/main/home?org=shuk
הביטוח השני הוא ביטוח שארים – אם תלך לעולמך לפני גיל הפרישה, הכספים שצברת בקרן הפנסיה יעברו בצורה של קצבה חודשית לשארים שלך – כלומר לילדים או לבן/בת הזוג. אם אין לך ילדים ולא בן/בת זוג, אתה יכול לוותר על ביטוח השארים. הוויתור הזה יאפשר לך להפנות יותר כסף לחיסכון (במקום לביטוח) ולכן המשמעות היא שתצליח לחסוך כך יותר כסף. אם יש לך ילדים או בן/בת זוג – החוק אינו מאפשר לך לוותר על ביטוח שארים.
זהו – את או אתה מוכנים לצאת לדרך הפנסיונית שלכם – למדנו יחד מדוע יש צורך להפריש לקרן פנסיה, כמה כדאי להפריש, ומדוע חיסכון פנסיוני הוא כל כך כדאי. וגם – למדנו איזה מסלול ואיזו קרן כדאי לכם לבחור. פנסיה היא עולם שלם ואנו נגענו רק בקצה הקרחון. אני מאוד ממליץ ללכת לייעוץ פנסיוני (יש מקומות עבודה שמספקים זאת בחינם!). שם תוכלו לקבל ייעוץ פרטני וגם טיפים יותר מורכבים ממה שלמדנו כאן.
בהצלחה!
1.6 חסכונות נוספים
עד כאן אני מקווה שהצלחתי לשכנע אותך מדוע כל כך חשוב לחסוך לפנסיה, ולמה קרן השתלמות היא אפיק כדאי. אני מקווה שתוכל לחסוך סכומים נוספים (אולי אתה כבר יכול!). מה כדאי לעשות עם סכומים אלו?
השאר סכומים נמוכים ככל הניתן בעובר ושב ובפק"מ. אם צברת חיסכון – השקע אותו באחד ממסלולי ההשקעה המפורטים בעמודים הבאים – הון אנושי, דירה או שוק ההון.
יש הרבה אנשים שמשאירים את החסכונות הנוספים שלהם בבנק, באחד משני מסלולים – בעובר ושב או בתוכניות חיסכון ופקדונות קצרי מועד (פק"מ). אבל כסף שנמצא בעובר ושב אינו נותן תשואה! זה חיסכון שאינו מושקע ולכן אינו צובר ריבית. חבל! מה לגבי תוכניות חיסכון בבנק או פיקדונות קצרי מועד? הריבית שהם מציעים היא ברוב המקרים נמוכה ביותר, נכון לינואר 2021, וספק אם המצב ישתנה בקרוב.
אז מה יש לעשות עם חסכונות נוספים?
השאלה הזאת מובילה אותנו לתחום ההשקעות. בפרק הזה דיברנו על חסכונות – כיצד ניתן לחסוך, כמה כדאי לחסוך ומהם מסלולי החיסכון הנפוצים. בפרק הבא נדבר על השימוש בחיסכון לצורכי השקעה – כיצד ניתן לקבל רווח (תשואה) על החיסכון שלנו, מהם אפיקי ההשקעה הקיימים והכדאיים, וכיצד ניתן לבחור ביניהם. מצטער שאני משאיר אתכם במתח, אבל... ככה זה בחיים לפעמים ☺
לסיכום הפרק – חיסכון הוא הרכיב הכי משמעותי בדרך הקלה לביטחון כלכלי. בלי חיסכון לא ניתן להשקיע – בדירה, בשוק ההון או בכל אפיק אחר. בלי חיסכון אין ביטחון כלכלי. אני ממליץ לחסוך כמה שניתן, ובמיוחד לחסוך לפנסיה. כדי לחסוך כמו שצריך לפנסיה צריך לעבוד, לא לפדות את כספי הפיצויים אם עוברים בין מקומות עבודה, ולהפריש לפנסיה 7% מהמשכורת. בפרקים הבאים נסביר איך ניתן לחסוך יותר (דרך הגדלת הכנסות ודרך ניהול נכון יותר של התקציב), ואיך רצוי להשקיע את כספי החיסכון.
1. קרן השתלמות נועדה במקור לייצר מקור כספי להשתלמות – כלומר לימודים. בפועל הכספים שנצברים בקרן השתלמות לא חייבים להיות מיועדים להשתלמות וניתן לנצל אותם לכל מטרה.
2. חשוב בכל זאת לציין, שאם אתה רוכש דירה ולא מעוניין להוריש אותה לילדיך, אולי אתה כן חוסך מספיק, ואולי אין צורך שתפריש בנוסף גם לקרן פנסיה. מדוע? כי אתה יכול להשתמש בדירה לצורכי פנסיה - למכור אותה בגיל מבוגר ולהשתמש בכסף כמקור תקציבי. פתרון נוסף הוא "משכנתה הפוכה" לגיל זקנה, שמאפשרת לך לקבל תשלומים חודשיים בתמורה לבית ולהמשיך להתגורר בו (הפתרון הזה נקרא "אנונה" בשפה מקצועית). שימוש בכספי הדירה מאפשר לך לחסוך פחות לפנסיה, אך זהו מסלול יותר מסוכן, כי הכסף עשוי שלא להספיק לכל תקופת הפרישה.
3. הפרשות העובד פטורות ממס הכנסה עד הפרשה של 609 ש"ח בחודש (כלומר שכר של 8,070 ש"ח). הפרשות המעביד פטורות ממס הכנסה עד הפרשה של 1,978 ש"ח (כלומר עד שכר של כ-26,000 ש"ח). שני הסכומים הללו נכונים לשנת 2020. המשמעות היא שאתה מקבל הטבות מס עד שאתה מגיע לשכר של כ-26,000 ש"ח.
4. קרנות הפנסיה משקיעות באיגרות חוב ממשלתיות המיועדות במיוחד לקרנות הפנסיה – איגרות חוב המציעות ריבית גבוהה יחסית ברמת סיכון נמוכה יחסית.
5. למדקדקים מדובר ביותר מ-60 אלף שקל, כי לאורך התקופה הזאת (גיל 30 עד 35) הכספים שחסכת צוברים ריבית, אך אנו נתעלם מזה כאן לצורכי פשטות. את שאר החישוב אנו מבצעים תחת ההנחה שהריבית בגילים 35 והלאה היא 5%. החישוב הוא: 331 אלף חלקי 20 שנה חלקי 12 חודשים.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.