פרולוג
"אנחנו צריכים לדבר."
קוסטה ליבנטיס בקושי הרים את מבטו מהמחשב שלו, כשגאלן התקרב. "לא עכשיו."
זה היה יום שבת בבוקר, אבל גם היום הייתה לקוסטה עבודה והוא רצה להתפנות לה. אבל גאלן לא ויתר.
"למה אין לך עוזרת אישית?"
"למה שאקח עוזרת אישית, כשאני יכול לשאול את העוזרת שלך?"
זו הייתה בדיחה קבועה וגם נושא למחלוקת – הם חלקו מתחם משרדים עצום בקולונקי, שכונה יוקרתית באתונה. או ליתר דיוק, חברת הטכנולוגיה של גאלן נוהלה בבניין של אימפריית הנכסים של קוסטה.
בהתחלה, הם שילבו את המשאבים המוגבלים שלהם על מנת לשכור מקום, שהיה למעשה חדר ארונות בשכונה אמידה. הכתובת האופנתית שלהם הפכה את ההשקעות שלהם לאמינות יותר בעיני בעלי הכוח. הם בהחלט לא היו חלק מהם – רק שני בחורים עניים מאנפלירו, שרצו להצליח. הסידור שלהם עבד היטב, שכן עכשיו הייתה להם בעלות משותפת על הבניין ולכל אחד מהם היה יותר אף יותר.
"זו הסיבה שאנחנו צריכים לדבר. העובדה שאתה שואל את העוזרת האישית שלי." אמר גאלן. "כריסטינה תצא בקרוב לחופשת לידה – "
"היא בהיריון?"
"אלוהים, קוסטה!" גאלן לא היה יכול שלא לצחוק. "היא בחודש השביעי."
"טוב, אם אתה לוקח עוזרת אישית חדשה, אני יכול להציע שתיקח עוזרת שיש לה אישיות חמה יותר?"
"לא באתי לקבל ממך עצות," ענה גאלן. "כריסטינה ואני דיברנו על העבודה שלה כשהיא תחזור, ואתה נקודת הקושי העיקרית. היא שונאת לנהל את הפנקס השחור והמקיף שלך."
"אוי, בבקשה," דחה קוסטה. "מדי פעם, אני עשוי לבקש ממנה לשלוח פרחים או לבטל הזמנה במסעדה."
"רק עכשיו התקשרת אליה הביתה, בשבת בבוקר, וביקשת ממנה למצוא טיסה, להזמין את המלון המועדף עליך בלונדון ולארגן שולחן פרטי בבר."
"זו הייתה החלטה של הרגע האחרון. בכל מקרה, זה בענייני עסקים ולא קשור לפנקס השחור והקטן שלי."
"כריסטינה מטפלת בעסק שלי. היא לא עובדת שלך."
שני הגברים היו חזקים בדרכם, ואף אחד מהם לא נטה לסגת.
"אתה צריך לשכור עוזרת אישית משלך, לא לשאול כל הזמן את העוזרת שלי. יש לך עוזרים וירטואליים ארורים בכל מקום, אבל אין לך איש אחד, שמיועד לטפל בכול."
"אני האיש הזה," אמר קוסטה.
הוא בהחלט לא רצה שמישהו יתעמק בעסק שלו ויידע את מיקומו, אבל נכון יותר...
"היי, אם אני האיש הרע פתאום, למה לכריסטינה לא הייתה בעיה איתי, כשהיא ניסתה למצוא מקום למסיבת האירוסים שלה?"
קוסטה ענה לשתיקתו של גאלן.
"המסיבה נערכה במלון שלי בפריז, ואם אני זוכר נכון, שילמתי את החשבון. ואחר כך, כשהיא אמרה לך שהיא שוקלת לעזוב בגלל הלחץ של החתונה שלה, בנוסף ל"קוסטה הבעייתי", האם לא אמרתי לה שצוות העובדים שלי בליכטנשטיין ידאג לחתונה שלה?"
נכון, אולי קוסטה ביקש את העזרה שלה מדי פעם, אבל היא קיבלה פיצוי טוב מאוד, על מאמציה חסרי הרצון.
"יש לה מטרה נסתרת," קבע קוסטה, שכן בעוד גאלן היה טוב במספרים, קוסטה היה מומחה בקריאת אנשים.
"תפסיק לבקש ממנה לטפל בענייני העסקים שלך."
"ברור," אמר קוסטה. "אני אשלח לה פרחים ואתנצל."
אף שהוא פקפק שזה יפייס את כריסטינה. הוא היה בטוח שהיא רוצה משהו.
"אז מה אתה עושה עכשיו, נפגש עם רידג'מונט?" שאל גאלן.
קוסטה קימט את מצחו, כי גאלן לא היה איש של שיחות סרק. לעיתים רחוקות, הם התערבו זה בתחום העבודה של האחר. "אמרתי לכריסטינה לא לרכל."
"זו הייתה תלונה רשמית, לא רכילות," ענה גאלן. "בשבוע הבא, אתם חותמים על העסקה במזרח התיכון, לא?"
קוסטה לא הגיב.
"אני רק סקרן, למה אתה נפגש איתו הלילה כשאתה מושך את זה כבר שבועות?"
"אנחנו יוונים," ענה קוסטה בקלילות. "אתה יודע שזה אומר, שאנחנו עושים עסקים פנים אל פנים."
"רידג'מונט לא יווני," ציין גאלן ללא צורך. "והפסקת לבלות איתו מזמן."
"יש דברים, שעדיף להגיד מחוץ לחדר הישיבות."
"קוסטה," הזהיר גאלן. "אני לא יודע מה אתה זומם, אבל – "
"בוא נשאיר את זה ככה." קוסטה היה נמהר עכשיו, כשסגר את המחשב שלו והתכונן לצאת לדרך לתפוס את הטיסה שלו.
"מכירת הקרקעות האחרונה באנפלירו... העיכובים..." המשיך גאלן. "אם אני מנחש נכון, אז גם רידג'מונט יכול."
אבל קוסטה לא אמר דבר.
"הוא עריץ."
"אתה חושב שאני לא יודע את זה?"
"תראה, אין לי ספק, שכיסית את הצדדים המשפטיים. אבל על אף כל אילן היוחסין של רידג'מונט, הוא ילד מפונק ויש לו מזג חם. אם אתה מתכוון להערים עליו..."
אלוהים, אפילו גאלן היה יכול לראות את זה!
"אם ככה, מזל שהייתי פעם בריון." קוסטה משך בכתפיו, כי הוא שרד ברחובות, וכן, הוא היה קצת בריון לפעמים. "אל תבזבז את הזמן שלך, בדאגה לעסק שלי."
"היזהר, קוסטה..." הזהיר גאלן.
אבל קוסטה לא היה זקוק לאזהרה של גאלן. הוא היה עירני וזהיר, יותר מרבע מאה.
קוסטה שנא את אריק רידג'מונט בכל ליבו, מאז היה בן עשר. אבל גאלן – או אף אחד אחר – לא ידע את זה.
עכשיו הוא נוסע ללונדון, כשיש לו רק דבר אחד בראש.
ניתוק כל הקשרים.
וזה יתחיל הלילה.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.