החופש לאהוב

מרגיש מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ כּוֹאֵב, מִי שֶׁכּוֹאֵב לוֹמֵד אֱלֹהִים – אֶת סֵפֶר הַחַיִּים כּוֹתֵב, והְאָָדָם – בּוֹחֵר אֶת מַה שֶּׁבַּלֵּב. השטן קָם שָׂטָן דְּמוּי אָדָם, עַל פָּנָיו חִיּוּךְ שֶׁל תַּם, קִלְשׁוֹן שְׁטוּף זִמָּה נָטַל, מְחַפֵּשׂ לוֹ טֶרֶף קַל. אַיּלָהָ תְּמִימָה מָצאָ, עַל פָּנֶיהָ אָהֲבָה, כָּל כֻּלָּהּ אָמְרָה תּוֹדָה עַל כָּל חִיּוּךְ עַל כָּל מַגַּע. יָדָיו חָכַךְ בַּהֲנָאָה: "אֲנִי אָדָם וְאַתְּ חַוָּה". לֹא חָשַׁב עַל רִגְשׁוֹתֶיהָ כִּי שָׂטָן הוּא, לֹא אָדָם. אֶת קִלְשוֹנוֹ כִּוֵּן אֵלֶיהָ אֶל לִבָּהּ שׁוֹתֵת הַדָּם. בְּחִיּוּךְ מְתַעְתֵּעַ הָלַךְ לוֹ הַשָּׂטָן, פֵּן יַשִּׂיגוּהוּ הָעֹנֶש וּמַעֲשֵׂי נָקָם, כִּי אֵין סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל מַעֲשֵׂי שָׂטָן.