הילדה שנבחרה להציל את העולם – ההתחלה

שבת לפנות בוקר ברחוב ירושלים מספר 6 בשכונת הדר הכרמל שבחיפה שרר שקט.

זו הייתה בעבר שכונה נהדרת סיפרה לה אמא שלה פעם אבל כיום השכונה כבר אינה כזאת.

נו....גם העיר כבר לא מה שהייתה פעם.

נו.... גם המדינה לא מה שהייתה פעם.

ולצערה... גם העולם כבר לא מה שהיה פעם. בני האדם אינם מכבדים את בריאת העולם שנברא עבורם.

מאז ימי גן העדן שברא אלוהים ועד ימים אלה השתנה הכל ולא לטובה-ממש לא.

בבית הישן בחיפה בחדרה הקטן ישבה אנה. היא התעוררה והייתה משועממת וחיפשה במה להעסיק את עצמה.

יללת חתלתול קטן משכה את תשומת ליבה, היא ניגשה אל החלון והביטה אל הגינה. זה היה "פיצי" גור החתולים הפצפון שלה שחיכה לה שם. הוא היה רעב, גופו המצומק רעד מחולשה וכל נשימה שלו לוותה בחרחור.

אנה פתחה את החלון ובתוך חצי שנייה הייצור הגמיש כבר ניתר לשם. זה היה מדהים ומרתק בעיניה שייצור שכל גובהו 10 סנטימטר מזנק על אדן חלון שגובהו 120 סנטימטרים-פי 12 מגובהו.

אנה צחקה, היא הייתה בגובה של כמטר ושלושים סנטימטרים בערך וניסתה לדמיין את עצמה קופצת לגובה של שלושה עשר מטרים. זה יכול להיות מרתק היא חשבה.

רק חמישה ימים קודם לכן כשהיא שבה לביתה מבית הספר היא ראתה את החתלתול המתוק לראשונה ומייד התאהבה בו. היא נתנה לו את השם פיצי כי הוא היה פיצפון.

למעשה פיצי היה גור חתלתולים בן 6 חודשים אשר נולד יחד עם עוד 5 גורים לחתולה בעיר חדרה. לפני כשבוע ימים הוא קפץ לתוך ארגז של טנדר ונמנם שם.

בזמן שהוא נמנם בהנאה הטנדר יצא מחדרה ונסע צפונה לחיפה.

בחיפה החתלתול הקטנטן התעורר, זינק מארגז הטנדר והלך לחפש את אימו.

אך במקום למצוא את אימו הוא מצא את אנה.

הילדה טובת הלב אימצה אותו וטיפלה בו כמו שמטפלים בתינוק.

אנה שיחקה עם פיצי הקטן שלה. היא הוציאה מהחלון ענף קטן שליקטה ברחוב ובקצותיו תלתה חוט בדומה לחכת דיג. בקצה החוט היא חיברה חטיף מהסוג שחתולים מאוד אוהבים.

אנה אהבה לנדנד את המקל שבידה כך שהחוט התלוי בקצהו הטיס מצד אל צד את החטיף.

החתלתול הקטן ניסה ללא הרף ללכוד את המזון. זה הקסים את אנה. הוא כל כך חמוד ומצחיק ובעל תגובות ואינסטינקטים חדים.

היא התגלגלה מצחוק בעוד שהצייד הקטן מזנק שוב ושוב באוויר בניסיון להשיג את הציד שלו ולא מצליח.

אבל לבסוף היא תמיד נתנה ליצור הזעיר ללכוד את החטיף.

משלכד את החטיף הוא לקח בפיו את טרפו הלך למקום מחבוא שם הוא ניפץ ולעס אותו לכדי "ארוחת מלכים חתולית". באותה השבת הוא זינק על אדן החלון ושב לחדר כי הגשם שהחל לרדת הטריד אותו. החדר היה מחסה נוח וחמים עבורו.

ממקומו במרום העולם התבונן אלוהים בילדה ובגור החתולים הקטן.

משהו בתמימות ובשמחת החיים שלה נגע לליבו. הוא חשב האם דווקא היא מתאימה לתפקיד? האם היא תצליח במשימה? יש לו הרגשה שבימים הקרובים עתידים לקרות דברים מרתקים.

היא אמנם קטנה צנומה ממש אך משהו בתמימות ובטוב הלב שלה מצא חן בעיניו.

ייתכן שדווקא היא האדם שאני מחפש? הרהר האל.

מי ידע ביום השבת הזה הראשון בחודש יולי בשנת 2035 שהחתלתול הקטנטן והילדה המקסימה שמשחקת איתו ברוב חן עתידים לשמש עוד באותו היום כלי שחמט בלוח המשחק שישנה את עתידו של העולם?