הכל באשמת הבושה – חלק ג

בכל אחד מאיתנו קיים משהו.
משהו שאנחנו מסתירים ומחביאים מהאהובים עלינו כדי להגן עליהם.
אפלה שאנחנו מנסים להדחיק, כי אנחנו מתביישים במה שהיא גורמת לנו להיות.
כי זה בדיוק העניין עם הבושה.
היא עוטפת אותנו. היא פוגעת בנו.
היא מגדירה את הנשמות הסובלות שבקרבנו, כמוני…
היא שם – בין הצללים, מתחת לפני השטח… מחכה.
עד שאתה משחרר אותה
והאפלה משתלטת.

שמי ריקרדו דלוקה ויש שני דברים שאתם צריכים לדעת עליי.
הראשון – ליבי תמיד ידמם בגללה.
רק בגללה.
השני – אני בנו של השטן בכבודו ובעצמו. ראש משפחת הפשע המפחיד מכולם, איש שכמוהו לא נודע.
כלומר… עד שאני הופעתי.
**
ליבו של ריקרדו אולי מדמם בגללי, אבל ליבי נשבר בגללו.
שוב ושוב.
חשבתי שנלחמתי בכל השדים שלי…
חשבתי שהנורא מכול מאחוריי.
טעיתי.
מפני שהפעם אני לא נלחמת בשד שלי…
אלא בשלו.
והוא רוצה להשתלט על משהו שאינו שייך לי.
על נשמתו.
ואני חוששת שבקרב הזה אין לי סיכוי לנצח.

לכל סיפור יש שני צדדים… כך יסתיים הסיפור שלנו.