המידות הטובות

בסופו של יום חם בנובמבר, התלוננו מיס בֵּיינז וגברת ויליאמס ממחלקת השמלות ב"גוּד'ז" בעת שפשטו מעליהן את השמלות השחורות לקראת היציאה הביתה.

"מר רַיידֶר לא כל כך נורא," אמרה מיס ביינז על מנהל המחלקה; "מיס קַרטרַייט היא הקוץ בתחת, אם תסלחי לי על הביטוי."

מיס קרטרייט היתה הקניינית, ונדמה היה שהיא לא מסוגלת להעניק להן רגע אחד של שקט.

גברת ויליאמס משכה בכתפיה והתחילה לפדר את פניה.

"היא תמיד גרועה יותר בתקופה הזאת של השנה," ציינה. "היא רוצה לוודא שנתאמץ בשביל הבונוס לחג המולד."

"כאילו יש לנו ברירה!" אמרה מיס ביינז. "אנחנו נופלות מהרגליים!"

וזה היה נכון מאוד: היות שנותרו עוד שישה שבועות בלבד עד לחג החשוב, גלי הלקוחות החלו להתנחשל בהמוניהם והשמלות החלו להיעלם מהקולבים בסערה הולכת וגוברת, וכשגברת ויליאמס כיבסה את תחתוניה בכיור הרחצה באותו לילה היתה לה תחושה פתאומית שחייה נמוגים להם עם מי השטיפה שירדו בגרגור בפתח הניקוז; אבל היא התעשתה והמשיכה במלאכות הבית, בעת שליל הקיץ בחוץ פּעם סביבה.

גברת פאטי ויליאמס ומיס פֵיי ביינז עבדו עם מיס ג'ייקובס במחלקת שמלות קוקטייל, ששכנה בסמוך למחלקת שמלות ערב בקצה הקומה השנייה של חנות הכולבו גוּד'ז שבמרכז סידני. אֶף־ג'י גוּד, בן מנצ'סטר בעל חושים מחודדים, פתח את האֶמפּוֹריוּם המקורי שלו ("בגדי נשים וגברים — האופנה האחרונה מלונדון") בסוף המאה הקודמת ומעולם לא התחרט על כך, כי אנשי המושבה, הוא ראה זאת מיד, היו מוכנים להוציא את כל כספם כדי לשכנע את עצמם שהם אופנתיים. עתה היו נכדיו בעלי המניות העיקריים בקונצרן שגלגל כמה מיליוני פאונד אוסטרלי בכל שנה ממכירת האופנה האחרונה מלונדון, וכל אופנה אחרת ממקורות אחרים שנראתה סבירה. כרגע שלטה בכיפה האופנה האיטלקית. "קניתי את זה בגוּד'ז", אמרה הכותרת מעל האיור הבלתי נסבל של גברת נעלָה־למראה המתפארת בשמלה חדשה ומהודרת לעיניה מלאות הקנאה והייאוש של חברתה — השמלות ותנוחת העמידה אולי השתנו במשך השנים, אבל המודעה הזאת הופיעה תמיד בפינה השמאלית התחתונה של עמוד הנשים ב"הֶראלד": נראה ששטח הפרסום בעיתון הוזמן לנצח־נצחים, והכותרת כבר מזמן הפכה לאמרת כנף ברחבי העיר. גוּד'ז המשיכה להקדים את מתחריה בזכות דבקותה הבלתי מעורערת באופנות המתחלפות. מנהליה שלחו את הקניינית המוכשרת אל מעבר לים להכשרה מיוחדת בחנויות הכולבו הגדולות בלונדון ובניו יורק. פעמיים בשנה, כששמלות העונה החדשה הגיעו לחנותה, הצוות עבד שעות נוספות בתמחור ובתצוגה, ותוך כדי כך קרא קריאות התפעלות.

"לא משנה שזה נמכר ב־9.17 פאונד," אמרה מיס קרטרייט, "הדגם הזה יעלם תוך שבועיים — תזכרו מה שאני אומרת!"

ואת זאת עשו בצייתנות.