המסע בצל המטרה

אני מזמין אתכם להצטרף אליי לנסיעה מכרמיאל לאוניברסיטת חיפה להיכנס איתי לבניין 'אשכול', כן הבניין הידוע והמוכר. אולי לא יהיה קל למצוא חניה קרובה אבל במרחק הליכה סביר תמצאו את נחלת חנייתכם. לאחר שחניתם והגעתם לבניין אשכול לפניכם דלת הכניסה הראשית. אתם פותחים את הדלת ובמבט ראשון נראה שאין אף אחד. אתם מתקדמים לכיוון הכניסה אל רחבת המעליות ומבחינים בדמות גבר הלובש מכנסי ג'ינס וחולצה מחויטת מגוהצת ונראה בשנות העשרים המאוחרות; שפת גופו, צעדיו במרחב ומבטו משדרים רצינות, החלטיות וביטחון עצמי, בקצרה אדם היודע מה הוא רוצה. אתם ודאי מעלים בראשכם השערות לגבי תפקידו, אולי הוא מרצה או בעל תפקיד רציני במוסד האקדמי רחב הידיים הזה... אז זהו שלא. האמת היא שהאיש הזה הוא אני!

כך המסע שלי מתחיל, מהשאיפה להגשמה עצמית שבה הדרך במסע קשורה במטרה, כי בכל מסע יש מטרה ובכל מטרה יש מסע. במהלך הספר, לצד תובנות רבות שרכשתי ושאני חולק עמכם תבינו זאת, ואם תתבוננו בדברים שאני מספר כאן כראי - במקרים מסוימים תמצאו את עצמכם.

שנת 2011 בפתח, התחלות חדשות. לנגד עיניי ניצבות מטרות חדשות. דבר לא יעצור אותי! לא משנה מה היה אמרתי לעצמי, את לימודי התואר הראשון שהתחלתי ב-2005 אני אסיים. זוהי מטרת העל שלימים גם תחולל שינוי מחשבה ותפיסה וגם תוביל להוצאת ספר זה.

אם אתם תוהים איך הכול התחיל, הנה לפניכם התהליך הפנימי של קבלת ההחלטות להשגת אחת המטרות בחיי. יום סגרירי בינואר 2011 היה היום שבו החלטתי להמשיך את לימודיי שהפסקתי ב-2005 ולהירשם ללימודי תואר ראשון, B.A רב-תחומי. חזרתי מהעבודה אחרי משמרת בוקר עמוסה ומתישה, התיישבתי ליד המחשב ופתאום על צג המחשב קפצה מולי פרסומת מאוניברסיטת חיפה - "החלה ההרשמה לסמסטר ב". a

ללא היסוס הזנתי את פרטיי האישיים בחלונית שנפתחה על המסך ושלחתי. כבר למחרת התקשרה אליי נציגת החוג ללימודים רב-תחומיים, סיפרה לי על התוכנית ואמרה כי בסיומה, אם אמלא כל חובותיי לתואר, אהיה זכאי לתואר רב-תחומי - B.A במשפטים, קרימינולוגיה ואכיפת החוק. נשמע מעניין ורציני. היא קבעה לי פגישה וריאיון עם ראש החוג ואיחלה לי הצלחה.

לא הסבתי את פניי מההזדמנות שנקרתה לפניי, לא נעלתי את הדלת שנפתחה מולי במפתיע, לא אמרתי לעצמי עוד שבוע או אולי עוד שבועיים. הכול כאן ועכשיו! על כן כעבור ימים מספר הופעתי במשרדי הקבלה, בקומה 12 במגדל 'אשכול'. הצגתי עצמי:

"שלום, שמי איציק פלג, זומנתי לריאיון אצל ראש החוג..."

פקידת הקבלה ביקשה ממני להמתין עד שיקראו לי. המתנתי ברחבת המסדרון, ולאחר רבע שעה נשמע קול נקישות עקבים הולך ומתקרב לעברי, זו הייתה המזכירה של ראש החוג שיצאה זה עתה ממשרדי הלשכה. היא הגיעה לרחבת הכניסה שבה המתינו המועמדים, הנה הגיע הרגע שבו מזכירת ראש החוג קראה בשמי:

"איציק פלג!"

"כן", עניתי והיא השיבה בנימוס: "בבקשה היכנס".

נכנסתי ללשכת ראש החוג בתחושת ביטחון של טייס: הרגשתי שאני עומד להמריא ליעדים חדשים ובלתי מוכרים. בראשי עברה המחשבה שזה המקום שיקבע את הדרך למטרה וכמו שאומרים, אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני. ראש החוג שאל שאלות בעניין לימודיי הקודמים באוניברסיטה הפתוחה ונראה היה שהתרשם לטובה. הוא הקפיד לספר לי בפירוט על מסלול הלימודים עבור אנשי כוחות הביטחון והרגיע אותי שאין ממה לחשוש:

"מדי שנה מסיימים מאות סטודנטים את לימודיהם בחוג, אין לי ספק שתהיה חלק מהם. קבל את ברכתי ושיהיה לך בהצלחה".

חשתי שלאחר השיחה הזו אבן כבדה נגולה מעל לבי.

לאחר שהודיתי לו קמתי ויצאתי מלשכתו בחיוך, מלא אושר. מהרגע הזה מתחיל למעשה האתגר האקדמי שלי. זו הייתה אחת ההחלטות מוכוונות המטרה בחיי ומה שבטוח, להחלטה זו היו השלכות חיוביות על עתידי ועל המסע שאני חולק כאן איתכם. הבטתי על סביבותיי - המקום, פסגת הר הכרמל מגדל 'אשכול' הלוא הוא גורד השחקים בקמפוס אוניברסיטת חיפה. מגדל מרשים בן 30 קומות המתנשא לגובה 102 מטרים. קומתו העליונה של המגדל היא מצפה המעניק למבקריו תצפית של 360 מעלות על רצועת החוף הסובבת את העיר חיפה, מראש הנקרה ועד חדרה. השילוב בין גובהו של המגדל לבין מיקומו מאפשר תצפית מרהיבה ביופייה של רכס הר כרמל שהוא השלוחה הצפונית-מערבית של הרי שומרון. קרבתו של ההר לים מעצבת את אופיו הירקרק של החורש הים תיכוני. שקט סביבי, רק שריקת הרוחות שאי אפשר להתעלם מהן, שקט האופייני לגובה שכזה. אני מביט ממעוף הציפור בתצפית המרהיבה ביופייה באזור. c בעודי מתבונן בנוף הכרמל השרוי בשיקום לאחר אסון שריפת הכרמל, אני מביט מלמעלה, נושם אוויר פסגות, ובראשי עולות תמונות שראיתי מלמטה ביום השריפה כשאותו אוויר הזדהם בעשן פיח סמיך ב-2 בדצמבר 2010. אני מרגיש שזוהי סגירת מעגל והיא מלאה שאלות רבות, למשל האם כסף ותקציב יכולים להבטיח מוכנות מבצעית לשעת חירום ושמירה על חיי אדם? ואני אומר לעצמי, דברים שרואים מכאן לא רואים משם. ממדי הנזק מגובה של למעלה ממאה מטרים מעלים שאלות רבות שיעסיקו רבים: בנושא הערכות ומוכנות למצבי חירום ואסון ובתהליכי השיקום באזור, בחברה ובגופי החירום של משטרת ישראל, כיבוי והצלה ושירות בתי הסוהר ושאר בעלי עניין במגוון תחומי התעניינות בנושא.

אמנם זוהי חוויה די קצרצרה כשאני עומד בתצפית לבדי, חוויה של השקפה על כל הבריאה, אני הרואה ואיננו נראה. מחשבות ושאיפות מתרוצצות בראשי אלו לצד אלו, גלגלי השיניים במוחי נעים ביתר שאת. זוהי אווירה שמובילה אותי לאתגר ברור בראשית דרכו, למסע של למידה, כתיבה ותיעוד מרתקים, מסע שלימים קורם עור וגידים לספר זה.

רבות הן תובנות המסע. כאן הכול התחיל, כאן אני מתבונן בשמים וקרוב אל גבול השמים, כאן המקום שבו אני חוזר בזמן כאילו במכונת זמן. והנה זה מתחיל. מסע מהעבר אל העתיד, מסע אישי, ערכי, מוסרי ולאומי על פני מאורעות העבר שבהם אני מתעד תקופה בת למעלה מעשרים שנה, תקופה מלאת חוויות, תקופה שבה אני הופך מנער ללוחם, מלוחם לאיש כוחות הביטחון במשטרת ישראל, תקופה שברקע שלה הקשיים האישיים, הלאומיים, הפוליטיים, המדיניים והטרור העולמי.

כל אלו כמקשה אחת משפיעים על אורחות חייו של האדם, על הנער המתבגר ועל אוכלוסיית הילדים וכמובן שגם על אנשי כוחות הביטחון. לצד כל אלו היינו עדים לחוסן חברתי ולאומי בסדר גודל ובעוצמה שלא ידענו זה שנים ולא ראינו כמותם בעמים אחרים. ערכים של רצון, נתינה, התנדבות, ערבות הדדית, תמיכה, סיוע, אופטימיות, הכרה בצדקת הדרך, אחדות, כל אלו יצרו שיתופי פעולה שצפו, עלו ובאו לידי ביטוי מעשי בלי שנשים לב לכך. כל אלו למעשה הם אותם ערכי מטרה לפלטפורמה חברתית מתוקנת, ערבות הדדית בין אדם לחברו, בין האדם למדינתו ובין אומות עולם וההירתמות לסיוע בעיתות משבר.

הרשו לי להחזירכם לנקודות הזמן במרוצת השנים במסע שלי, הגעתי ללימודים באוניברסיטת חיפה כחלק מהמסע האישי שלי בלימודים גבוהים. למדתי במכללה האקדמית אשקלון באוקטובר 2005 במסלול קרימינולוגיה ואכיפת החוק, אך בשל אילוצים בשגרת עבודתי העמוסה כפי שאתאר, הפסקתי את לימודי לאחר הסמסטר הראשון. אבל לא ויתרתי ולאחר מכן התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה באוקטובר 2007–2008 בקצב האישי שלי - למדתי מגוון קורסים מניהול ומשפט ציבורי, אך האור בקצה המנהרה היה רחוק וקצב הלימודים היה ארוך מכפי שתכננתי. לכן בשנת 2011 חיפשתי תוכנית לימודים מרוכזת ואותה מצאתי באוניברסיטת חיפה - תואר ראשון B.A רב-תחומי במשפטים, קרימינולוגיה ואכיפת החוק.

אין לי כל ספק שהמסע האישי שלי יעורר בכמה מכם זיכרונות, לפעמים במהלך הסיפור שלי תמצאו את עצמכם שקועים בחוויות משלכם במקומות משלכם ואם גם לכם יש מטרה או חלום - הגשימו אותו. זיכרו תמיד כי כדי להגשים חלומות צריך להתעורר!

אז בואו נתעורר יחד ונצא למסע מלא עניין, מלא חוויות, מלא תוכן, עשיר בידע אקדמי השזור לאורך המסע, ידע היוצר יחסי גומלין בין החוויה למחשבה, בין הרגש לידע, וכך יוצר שלמות אחת בתוך מגוון דרכים ופרשות דרכים במהלכו של המסע.