המקום הכי רועש

על חיפושים ומציאות

אני נוסע למקום הכי רועש בארץ, לחפש קצת שקט.

אני מוצא את הדרך החוצה מהתחנה המרכזית, המפלצתית, ואני פוגש ברעש.

זה לא רעש של מכונות במפעל, לא רעש של כלי נגינה, לא רעש של תחבורה ולא רעש של שוק. זה מין שילוב של כל אלה בתוספת רעש מקורי ועצמאי של העיר עצמה. רעש של המקום הכי רועש בארץ.

זה המקום הנכון בשבילי למצוא שקט. אני מכיר אותי, אני יודע איך אני מגיב למקום הכי רועש בארץ. אני פשוט מתנתק. יש כל כך הרבה רעש סביבי שאני לא מוצא מקום לרעש נוסף משלי, אז נשאר לי שקט. שקט מוחלט. כמו הצפצוף ששומעים כשהולכים לישון אחרי לילה של רעש. רק עם הרעש של המקום הכי רועש בארץ במקום הצפצוף.

אני נמצא בתוך הרעש וחווה את השקט. חיפשתי את השקט הזה הרבה זמן, ועכשיו כשהוא פה, נהיה לי שקט מדי. אני מכריח את עצמי להמשיך לחוות אותו, כי אני יודע שמרגע שאעזוב אותו ואחזור לרעש שלי, ארצה בו שוב.

קשה למנן תרופה כשלא יודעים באיזו מחלה רוצים לטפל, והמינון היה מוגזם.

אני חוזר לדירה השקטה בתקווה לחזור לרעש שלי, אבל לא מוצא אותו שם. מנת יתר של שקט לא הורגת, אבל היא יכולה להשכיח את הרעש.

אני מסתובב הרבה בשקט המוזר הזה, מחפש את הרעש שפעם היה לי. לא מוצא אותו בדירה, בטח שלא בעבודה, ואפילו לא עם אנשים שאני אוהב.

אז אני נוסע למקום הכי שקט בארץ, לחפש קצת רעש.

אני מסתכל במפה ומנווט את עצמי עוד קילומטר דרומה. סוטה מהמסלול ומתיישב באמצע הכלום של המכתש הגדול. שם אני פוגש בשקט הזה. שקט נקי.

זה לא שקט של ים, לא שקט של יער, ולא שקט של לב מדבר. זה מין שקט שמשלב את כל אלה בתוספת שקט מקורי ועצמאי של הנגב עצמו. שקט של המקום הכי שקט בארץ.

זה המקום המושלם בשבילי למצוא את הרעש שכל כך חסר לי. בשקט כזה מפחיד להיות בשקט. הצורך למלא שקט ברעש זה חלק מהטבע של האדם, או לפחות מהטבע שלי. בשקט מוחלט שכזה המחשבות המפחידות מתחילות לצוץ. מתחילות וממשיכות להיווצר ולהרעיש, והנה אני מוצא אותו שוב.

הרעש שכל כך חיפשתי מתחיל להציף אותי. קשה לי להגיד אם התגעגעתי או לא, אבל זה לא משנה כי אני לא באמת יכול בלעדיו. אני לא באמת חי בלעדיו. אני משתדל מאוד לא לטעות שוב במינון.

הפעם אני לא מכריח את עצמי לעשות שום דבר. אני נוסע משם בחזרה לבית שלי ולחיים שלי. בדרך, בלי שיש לי אפשרות אחרת, אני עובר בתחנה המרכזית, המפלצתית, ומוצא את הדרך החוצה אל המקום הכי רועש בארץ.

משם אני מוצא את הדרך הביתה.