פרולוג: ליל סערה במרינה של הרצליה, 5 ינואר 2022
החורף היה בעיצומו. חשרת עננים כהה כיסתה את העיר מלמעלה כמו שמיכת פוך עבה. גשם סוחף פרץ לפרקים ורוח מערבית נשבה בעוז. מדי פעם פרצו מבעד לעננים הבזקי ברקים ומיד לאחריהם קולות התפוצצות אלקטרונית של רעמים שגרמו להפסקות חשמל. הטמפרטורות ירדו לחמש מעלות ובהרים ירדו מתחת לאפס.
במהדורת החדשות בטלוויזיה הודיעה החזאית בפנים חמורות סבר, על סערת גשמים נוספת המתקרבת לחופי הארץ ממערב. היא הזהירה שהרוח עלולה להגיע למהירויות של מעל 100 קמ"ש, וכי הסערה עלולה לגרום לעצים לקרוס. "בהמשך הלילה" אמרה והצביעה על המפה הסינופטית של מזרח הים התיכון, "יתגבר הגשם וילווה בסערת ברקים ורעמים. לידיעת הימאים והדייגים, הלילה יהיה הים סוער וגבה גלים, 7 בסולם בופורט. ביום למחרת צפויה התבהרות ורגיעה."
משב הרוח החזק היכה בתרנים העירומים של עשרות הסירות והיאכטות העוגנות במרינה. מכל עבר נשמעה המולה של תזוזת גופים צפים, צלצולי אביזרי מתכת המחוברים לחבלים, ומכות של מצופים וסירות המתחככים במזח. קקופוניה משולבת ברעש הגשם והברד הטופחים על הרציפים הנטושים והמחסנים.
בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו בחסות הסערה, הגשם והחושך המוחלט, ארבע דמויות אתלטיות לבושות חליפות צלילה תרמיות שחורות, אליהם התלווה איש מבוגר לבוש אזרחית. הם הגיעו לגדרות המרינה ועצרו. השניים הראשונים טיפסו כחתולים מיומנים על הגדר הגבוהה וקפצו מעבר לשער האחורי הסגור. האחרים עזרו לאיש המבוגר, שהתקשה לעבור את הגדר, לטפס. השניים הראשונים תפסו אותו כשנפל לצד שני. וכל החמישה פסעו חרישית בצעדים נחושים ומהירים ישירות ליאכטה הגדולה ביותר שעגנה במרינה. הייתה זאת יאכטה בולטת בגודלה וברמת הפאר שלה מסוג "מנגוסטה אוקיאנייה 40" שהייתה שייכת לאוליגרך היהודי איגור פטרוב, הידוע כמקורב לנשיא הרוסי ולדימיר פושקין.
ניכר היה שהארבעה מכירים היטב את היאכטה, החמישי היה כנראה אורח שהושב בפנים. בתוך דקות תפס כל אחד את מקומו והיאכטה הותנעה. בגלל יבבת הרוח המצליפה ורעשי הרקע של הספינות האחרות, לא נשמע קול המנוע.
אחת הדמויות התירה את חבלי העגינה של הספינה מן המזח וקפצה חזרה על סיפון הספינה המפוארת בטרם החלה בשיט האיטי שלה. היאכטה התחילה להזדחל אט אט לעבר מוצא המעגן, כשהיא מואפלת לחלוטין, למעט אור קלוש שעלה מהמכשירים ולוחות הבקרה. אורות הניווט של היאכטה היו כבויים. היה ברור לחלוטין שמי שהשיט את היאכטה בים כה סוער, לא רצה שאיש ידע על יציאתה.
ממש עם יציאתה אל מחוץ לשובר הגלים, ולאור הבזק ברק זיהה המנהל התורן של המרינה את צללית הספינה הגדולה הנעה אל הים הפתוח. הוא הביט מופתע בגוש השחור והגדול הגולש אל מחוץ למרינה, כולו מואפל. המחשבה הראשונה שעלתה בראשו, הייתה פליאה:
"מי המטורף שמעז לצאת משובר הגלים של המעגן הבטוח לים סוער וגבה גלים המוגדר כ"ים 7" עם כלי שיט כזה ללא אישור?" חשב לעצמו. "האם היאכטה המפוארת נגנבה כאשר בעליה שוהה בחו"ל?"
אלה היו צריכים להיות גנבים טיפשים במיוחד או עזי נפש מטורפים. סיכויי ההישרדות של ספינה בגודל היאכטה בים סוער מסוג זה, מועטים.
בעקבות ההפסקה בזרם החשמל, התעורר לפעולה אוטומטית גנרטור שהפעיל את המערכות ובעיקר את החימום בחדר הבקרה שלו. המנהל התורן הביט במכשיר הרדאר, והגיע למסקנה שלא נראה לו שאלה היו גנבים רגילים. המיומנות של יציאת היאכטה מן המעגן רמזה שזה היה ככל הנראה צוות אורגני של הספינה.
הוא קרא לספינה בקשר, אך לא נענה. המנהל התורן רצה להיות בטוח מעבר לכל ספק. על כן לא התעצל, לבש חליפת סערה, הוריד פנס ימי חזק מעמדת ההטענה שלו ויצא לסיור לאורך המעגן. בדיקה מהירה העלתה שהיאכטה שנעלמה, "Krolik 45" שמה, היא אכן זאת ששייכת לאוליגרך הרוסי. הוא התקשר בדחיפות למפקד התורן של השיטור הימי ודיווח לו על השייט המסתורי ללא הגשת תוכנית שייט כחוק.
"קיבינימט, שוב מנסים להבריח לנו מן הארץ איזה ראש ארגון פשע או סמים?" הגיב מפקד השיטור הימי. "לצערי אין לי כל דרך לבדוק את היאכטה בסערה שכזו. כלי השייט שלי קטנים מדי ויטבעו עם יציאתם לים. אני מציע שתעביר את הטיפול למפקדת חיל הים".
מוכמות הרדאר הימי המוצבות בנקודת חיל הים במגדלור מעל חוף גבעת אולגה סמוך לחדרה, הביטו בצג הירוק של המכ"ם הימי "אדיר." נקודה קטנה הבהבה על המכשיר שלהם. הנקודה זזה מאזור הרצליה במקביל לחוף, צפונה.
מפקדת המשמרת הרימה מייד את הטלפון המבצעי ושידרה למפקדת חיל הים בחיפה כי זוהתה במכ"ם ספינה לא מורשית שיצאה מהמרינה בהרצליה ונעה צפונה לאורך החוף. בירור עם השיטור הימי העלה שזו היאכטה "קרוליק 45" של האוליגרך הרוסי שיצאה מן המעגן.
למפקד התורן בבסיס חיפה היה ברור מייד שיש פה משהו לא תקין. כל ההתנהלות של הספינה העידה על רצון נחוש להסתיר סוד כלשהו מצד מפעילי היאכטה. אבל ידיו היו קצרות מלהושיע. פקודות חיל הים קובעות שיציאה לים עם סטי"ל "סער 5" היא מסוכנת בים סוער מעל "ים 6" שמשמעה שמהירות הרוח צפויה להיות בין 28 - 33 קשר וגובה הגלים מעל עשרה מטרים. מאחר שהתחזית הייתה שהסערה עלולה רק להתגבר ולא תסתיים לפני הבוקר למחרת, הוא החליט שעם כל התסכול, אין מה לעשות.
תוך כדי התלבטות והתייעצות עם מפקדת חיל הים בתל אביב, התקבלה במספ"ן מודיעין של מפקדת חיל הים, ידיעה מבסיס ההאזנה של יח' 8200 בהר מירון. הידיעה שינתה את פני הדברים.
"קלטנו תשדורת מוצפנת. יש לנו אינדיקציה שאמור להיות מפגש בין ספינת ביון רוסית שיוצאת עכשיו מנמל טארטוס שבסוריה עם היאכטה שתגיע מדרום. המפגש אמור להתבצע עם בוקר מחוץ למים הטריטוריאליים של לבנון באזור העיר טריפולי."
במפקדת חיל הים בחיפה סרקו את תוצאות המכ"ם הימי הגדול הממוקם על כתף הר הכרמל בבסיס "סטלה מאריס". בים אותרו הרבה ספינות סוחר השטות באגן המזרחי של הים התיכון, כולן בדרך לנמלי היעד המתוכנן שלהן או בחיפוש אחר מחסה זמני מן הסערה. אות המכ"ם היחיד הלא מזוהה היה זה של הספינה העולה מדרום צפונה. בחינת הקואורדינטות ומהירות השיוט הראו זיהוי ודאי של היאכטה שיצאה מן המרינה של הרצליה.
המעורבות של ספינת ביון רוסית היוצאת מסוריה דרומה ללבנון, צבעה את כל הסצנה במוד מבצעי. למפקד התורן במפקדת חיל הים בחיפה היה ברור שיש לפעול מיידית לעצירה ולתפיסת היאכטה למרות הסיכונים.
הוא התקשר למפקד התורן של חיל האוויר במשל"ט "כנרית" של חיל האוויר וביקש להוציא מטוס קרב להנרה וצילום על מנת לזהות בוודאות את כלי השייט.
הטייס שהיה מפקד תורן במרכז השליטה של חיל האוויר דחה את הבקשה בתואנה שההנרה לא יעילה בגלל גובה נמוך של בסיס הענן ומשטר הרוחות הסוער שיסיט את נר התאורה.
לפתע פרצה קריאה בקול מבוהל מתוך מכשירי הקשר הבינלאומי באנגלית. קריאות לעזרה "מיידי"... "מיידי" (Mayday), אות מצוקה בינלאומי הנשלח באמצעות רדיו ומשמש להתריע על סכנת חיים לנמצאים על כלי שיט בלב ים.
הקול קרא באנגלית במבטא רוסי כבד: "אנחנו חמישה אנשים, על היאכטה "קרוליק 45", שמונה מייל מערבה מעכו, המנוע שלנו כבה והמים מציפים אותנו. מבקשים סיוע דחוף בגרירה או בחילוץ לחוף. מיי- דיי...מיי- דיי...."
למפקד התורן של בסיס חיל הים בחיפה הייתה ברורה משמעות הקריאה. בסערה מסוג זה, יש להחזיק את החרטום תמיד נגד כיוון הגלים, אחרת יש סיכון גדול שכלי השיט יוצף או יתהפך. אובדן מנוע אינו מאפשר לשמור חרטום מול גלים, ולכן יש חשש גדול לטביעת הספינה.
"קרוליק 45, תדליק אורות ספינה וניווט. תחזיק מעמד. אנחנו בדרך אליך". כרז מולו המפקד התורן במשל"ט חיל הים בבסיס חיפה.
"תשיגו לי את מפקד חיל הים בטלפון" פקד על סמל המבצעים. הוא הבין שיש צורך בהול להוציא לים ספינת טילים "סער-5" למרות פקודות הקבע האוסרות להוציא ספינה בגודל קורבטה לים הגבוה והסוער במיוחד. אך בשל הנסיבות וחומרת המצב, היה צריך אישור חריג של מפקד חיל הים ליציאה לים כה סוער וגבה גלים.
האישור המיוחל ניתן, ואח"י "להב" שהייתה בכוננות מבצעית, יצאה מחיפה בשיט לים הסוער במלוא תפוקת 2 מנועי הדיזל החזקים שלה, במהירות של 32 קשר.
אולם, עם יציאת הסטי"ל לכיוון עכו, צפונית למפרץ חיפה, נעלם הבהוב היאכטה על מסך המכ"ם.
מפקד הסטי"ל נדרש לשוט למיקום האחרון בו זוהתה היאכטה. השייט של הסטי"ל היה קשה מאוד אולם ההתקדמות מערבה כנגד כיוון הרוח והגלים הגבוהים הורידה את הסיכון לספינה וצוותה.
עם עלות השחר שככה הסערה הגדולה למעט זרזיפי גשם. הצופים על הגשר לא איתרו את צללית היאכטה באופק על אף המשקפות. מפקד הסטי"ל החליט להעלות לאוויר את המסוק הימי האינטגראלי שלו - ה"עטלף" - לסריקת המקום שבו נראתה לאחרונה היאכטה הגדולה.
המראה שנגלה מלמעלה לטייסי המסוק היה כתם שמן שבתוכו צפים חלקי עץ ומצופים. לא היו סימנים לניצולים או לסירות הצלה.
הטייס במסוק הכווין את הסטי"ל למקום, ואז הסתבר כי מה שנראה מן המסוק כמצוף היה בעצם גווייה צפה עם פניה שקועים בים. על אחד השברים היה ניתן לקרוא בבירור את שם הספינה KROLIK.
הגווייה נמשתה מן המים, והועלתה לסיפון הסטי"ל. היא הייתה של גבר צעיר לבושה בחליפת צלילה שחורה. על כתפה היה תלוי באלכסון תיק מסמכים אטום למים.
הגופה צולמה ופרטיה הועברו בטלפון סלולרי לשיטור הימי ולמחלקת המודיעין של חיל הים. הגופה הוכנסה לשק גופות, ותיק המסמכים הועבר ביד למפקד הסטי"ל שפקד על הספינה לחזור לנמל.
מפקד הסטי"ל נטל את התיק וירד לתאו. הוא פתח את התיק וממנו נפלו שתי מעטפות. אחת קטנה ושקופה שהכילה מסמך אחד ובנוסף מעטפה חומה גדולה וחתומה.
מפקד הספינה רב סרן איתי פלקוב (פלג), פתח את המעטפה הקטנה ומצא בתוכה מברק בשפה הרוסית הנושא את סמל הפדרציה הרוסית. הוא היה דובר רוסית.
המברק היה קצר ולמרבית ההפתעה לא מוצפן:
מאת: ראש מחלקת S - הדירקטוראט השלישי, של הסו"ר.
אל: לט. קולונל איבנוב. באמצעות שגרירות הפדרציה הרוסית, תל אביב.
1. הגיעה אלינו התרעה דחופה שהאיש שלך "סשה" ככל הנראה נחשף ונמצא במעקב צמוד של השב"כ הישראלי.
2. אני מצרף לך העתקי חומר ותמונות שיש לשירותי הביון של ישראל נגד "סשה" שהועבר אלינו על ידי "גרישה".
3. יש לעשות הכול, ובכל מחיר על מנת לחלץ מיידית את "סשה" לבסיס טארטוס ומשם הביתה.
4. יש להעביר אזהרת ניתוק מגע ל"מרינה" וירידה למצב הקפאה עמוקה.
רס"ן פלקוב הסתקרן. הוא הרים את אוזן המעטפה החתומה והציץ פנימה. במעטפה היה תיק מסמכים לבן ועליו לוגו שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל. ומתחתיו סיווג שמעולם לא ראה כמוהו: "סודי ביותר / צבע סגול".
מפקד הסטי"ל הבין שהוא מביט בחומרים שאין לו סיווג ביטחוני לראותם, אולם יצר הסקרנות גרם לו להביט בתוכן המעטפות. הוא הוציא את התיק וקרא את הכותרת: "לשכת ראש שירות הביטחון הכללי". על התיק היו מסומנות בטוש עבה שתי אותיות בלטינית A.H ומתחתיהן נרשם בכתב יד המשפט האניגמטי: "חפרפרת? מרגל מבפנים?"
הוא פתח את התיק וראה שהיו שם דו"חות מעקב של המחלקה לסיכול ריגול לא ערבי וזרים באגף 950 של שירות הביטחון הכללי, חוצצים שקופים ובתוכם צילומים מרחוק של דמויות ישובות בבית קפה, בנוסף היו שם צילומי מסמכים שונים כתובים ברוסית והערכות של מחלקת המחקר של המוסד הישראלי למודיעין ותפק"מ.
הטלפון הסלולרי שלו צלצל. היה זה מידע ממספ"ן מודיעין. "הגופה שאת פרטיה שלחתם, זוהתה על ידי אפליקציית זיהוי קלסתרונים של השב"כ כשייכת לאחד ממאבטחי שגרירות רוסיה בתל אביב. קצין מיחידת ביטחון שדה ימתין לכם על המעגן ברגע שתגיעו לחיפה. יש לתת לו את כל החומר".
מפקד הסטי"ל החזיר את כל החומרים למעטפה החומה, והדביק את שפתה בדבק מהיר שהוציא ממגירתו. הוא הכניס את כל התכולה חזרה לתיק האטום למים שנמצא על גופתו של מי שנראה כלוחם קומנדו ימי ממוצא סלאבי, נעל אותו בכספת שבחדרו, ועלה לגשר לדווח מתוך המי"ק (מרכז ידיעות קרב) למפקדת שייטת שלוש על חזרה לבסיס. בטלפון מוצפן הוא התקשר למספ"ן מודיעין ומסר צפי הגעה למעגן הסטי"לים בבסיס חיפה.
אח"כ ישב מול מחשבו האישי ורשם דו"ח פעולה מפורט למפקדיו.
כשהגיעה ספינת המלחמה למזח, ראה רס"ן פלקוב את קצין הביטחון של החייל ממתין לו בפנים חתומות ולידו שני אזרחים חמורי סבר.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.