העננים תמיד באים מהים

באומץ, ביושר, ברגישות ובאהבה רבה אומר צביקה זביצקי את דברי שירתו הנכוחיםוהנחרצים. מתוך יכולת התבוננות עצמאית ובוגרת הוא מביט סביבו ובקורות אותו,ויוצק חוויות שיריות רגעיות ומרגשות, שיש בהן געגועים, השתאות ופליאה וכןביקורת והתרסה נטולת פנים.

המשורר מעמיד בפני הקוראים קטעי חיים עכשוויים ואקטואליים לצד אנקדוטותכמעט נשכחות מילדותו, המקנים לקורא יכולת ראייה מפוקחת אודות חיינו כאןבארץ, על מורכבותם ורב גוניותם.

אכזבה אל מול תקווה, זיכרון ושכחה, ניסיונות וכישלונות אל מול הצלחות רגעיות– כל אלו מובעים בשיריו בפשטות שובת לב. שירה זו, הנוגעת בנופי ילדות ובגרותובנופים פנימיים של נפש ובית פרטי ולאומי, קושרת קולות, מראות וצבעים ומבקשתלקרב דמויות שאינן אל אהבת אנשים – מקומית ואוניברסלית – שעודם.

צביקה זביצקי פרסם עד כה את ספרי השירה הבאים: עכשיו געגוע 2014, עכשיומאוחר, 2015 שמאלה זה גם ימינה 2017.