הערה דרך האורוות

"היזהרו! היזהרו!" צעקה אליהם גברת קורי, "אתם דורכים על הצל שלי!"

"הו, סליחה! נסוגו ג'ין ומייקל לאחור בבהלה.

"הו, אלוהים - הפחדתם אותי כהלכה!" פנתה אליהם גברת קורי כשידה האחת בוחנת את הלמות ליבה. "שניכם עמדתם על ראשו של הצל שלי. המסכן נאנק מרוב כאב וזעק לעזרה!"

הם התבוננו בה במבט תמה ואחרי כן העבירו מבטם אל הכתם הכהה ששכב על הדשא הנע ברוח.

"לא ידעתי שהצל מסוגל לחוש", אמרה ג'ין.

"מסוגל לחוש? אינכם יודעים זאת?! בודאי הוא מסוגל לחוש!" השיבה גברת קורי בקול רם ונרגז. "דעו להם, שרגשותיהם חזקים לאין שיעור מרגשותיכם. אני מזהירה אתכם, ילדים, השגיחו על הצל שלכם אחרת הוא יפסיק להשגיח עליכם. האם רוצים אתם להתעורר בוקר אחד ולגלות כי צלכם ברח מכם? מה ערך לאדם ללא צל? ניתן לומר כי בלעדיו הוא אפס, לא כלום!"....

.."אל תאמרו לי, ילדים שצללים אינם אמיתיים." פנה אליהם צלה של אשת הציפורים.

"אבל, הם עוברים דרך קירות... הם עשויים מ.שום דבר..." ניסתה ג'ין להתנגד.

"שום דבר איננו עשוי משום דבר, ג'ין יקירתי", השיבה לה. "לשם כך נועדו הצללים- לעבור דרך קירות. שעה שהם יוצאים ונכנסים הם רוכשים את ידיעותיהם ואת חוכמתם. האמינו לי, יקירי, כאשר תדעו כל מה שיודע הצל שלכם, תוכלו להתפאר בידיעותיכם הרבות, הצל שלכם הוא החלק האחר שלכם - החלק החיצוני של החלק הפנימי שלכם - אם אתם מבינים למה אני המתכוונת".

"אל תסבירי להם!" התפרץ צלו של התרנגול, "אין טעם! הם אינם מבינים דבר!".

פמלה לינדון טרברס "מרי פופינס בגן הציבורי"

כאן מוצג מודל של חלוקה הבנת האדם לפי שלוש רמות: חלוקה זו אינה חדשה, פרויד עשה זאת, הוא חילק את האדם לשלושה: איד, אגו וסופר אגו.

1. סתמי - איד (id): החלק המאגד את היצרים הטבעיים

2. אני - אגו (ego): החלק המהווה את עיקר המודע של האדם

3. אני עליון - סופר אגו (super-ego):