הפסיכולוגית של הנסיך

מה באמת קרה לילדי המלוכה של ווסטוב?

כותרות העיתונים משכו את תשומת ליבה של הולי מייטלנד כשהיא נכנסה לחדר הקבלה של קליניקת פריידן להמתין להגעתו של הלקוח החדש שלה.

מרפאת הפסיכיאטריה הפרטית והיוקרתית טיפלה בקהל לקוחות בינלאומי, וכמו רוב צוות המרפאה הייתה הולי בקיאה בשפות רבות. היא שמה לב שבעיתונים הצרפתיים, האיטלקיים והגרמניים היו כותרות דומות לאלו שבעיתונים האנגליים. אך עד לעניין התקשורתי העכשווי בווסטוב היא – והיא חשדה שעוד אנשים רבים אחרים – מעולם לא שמעה על הנסיכות הזעירה בחבל הבלקן.

היא הסבה את תשומת ליבה מהעיתונים, שנערמו בקפידה על שולחן הקפה שעמד מול ספת ברוקדה אלגנטית. חלונות גדולים משלושת צידי החדר הציעו נופים מרהיבים של האלפים האוסטריים. תקתוקו העדין של השעון העתיק  כמעט ולא הפר את השקט המסוגר שהיה בטרקלין, והאווירה הכללית הייתה של פאר חשאי.

בחוץ עמדו ההרים על המשמר כמו מבצר טרשי, עם פסגותיהם החדות המצביעות לעבר שמיים כחולים כטופז. השלג הטרי שירד אמש נצנץ בקרני השמש החורפית.

הולי בחנה את הכביש המפותל שמגיע מזלצבורג. מכונות ניקוי השלג כבר עשו את עבודתן, אך לא היו מכוניות על הכביש והלקוח שלה איחר.

היא הרגישה ניצוץ של רוגז כשתהתה מדוע סירב לאיסופו משדה התעופה על ידי נהג שהיה מסיע אותו למרפאת פריידן, דבר שהיה סידור רגיל. היא קיוותה שהוא לא יהיה קשה, אך כל הסימנים הראו שג'ארק דבורסקה סונדרסון צפוי להיות קוץ בישבן. שלה.

ג'ארק היה סיפור הצלחה בעיר לונדון; לעיתים קרובות תואר כגבר עם מגע הקסם לאחר שהצלחתו בשוק המניות זיכתה אותו בהון אישי של מולטי-מיליוני פאונד. אך לפני שנתיים היו בעיות בבנק של סונדרסון – אחד מהבנקים הפרטיים היוקרתיים ביותר בבריטניה – שבו הייתה לג'ארק משרה בכירה. הוא פוטר על ידי יושב הראש החדש, שבמקרה היה גם הגיס שלו: איל ההון הספרדי קורטז רמון.

מסתבר שהכתם בקריירה שלו לא השפיע על סגנון חוג הסילון של ג'ארק. הוא נרדף ללא הרף על ידי הפפראצי, ונדיר שעבר שבוע ללא חשיפה נוספת בצהובונים על מעלליו השערורייתיים – בדרך כלל מלווים בתמונה שלו עם פרחה בלונדינית כרוכה עליו.

סיפורים על שתייתו הכבדה, מסיבות ונשים היו ידועים – כפי שהייתה תשוקתו לספורט המסוכן של מרוץ אופנועים. לאחרונה היה סיקור חדשותי נלהב כשריסק את האופנוע שלו במהלך מרוץ ולאחר מכן תקף עיתונאי שניסה לראיין אותו. היה זה האירוע שדחף את ג'ארק, ככל הנראה, לחפש עזרה לגבי "הבעיות" שלו, הסביר פרופסור פרנץ הפל, המנהל הרפואי של מרפאת פריידן, להולי במהלך עדכון על המטופל החדש שלה.

היא העיפה מבט בשעונה. אולי הוא לא יבוא? היא ידעה מצוין כמה זה קשה לעמוד מול השדים האישיים שלך, ונשמע שלג'ארק סונדסון היו רבים כאלה.

רעש רועם ניער אותה ממחשבותיה ובאופן אינסטינקטיבי הסתכלה מעלה על השיפועים הגבוהים של ההרים. במהלך חודשי החורף הייתה הסכנה למפולת שלגים גבוהה, במיוחד לאחר ירידה כבדה של שלג. אך לא היה סימן למסה לבנה מהירה כזו שזרעה פחד בליבם של מחליקי הסקי והמטפסים. היא הסתכלה חזרה על הכביש כשהרעש הנוהם התחזק, וראתה אופנוע נוסע מעבר לעיקול.

דקות לאחר מכן צפתה הולי באופנוע פונה בשביל הגישה הפרטי למרפאת פיירדן ותהתה אם הרוכב היה הלקוח שלה. זה יהיה אופייני לג'ארק, מכל מה ששמעה עליו, לרכוב על אופנוע להרים בינואר כשיש איום של קרח שחור מסוכן על הכביש. פרשן ספורט שצפה בו מתחרה במרוץ האופנועים של האי מאן הידוע לשמצה, הציע שאו שיש לג'ארק משאלת מוות, או אגו עצום שגרם לו להאמין שהוא בלתי מנוצח.

המשימה הראשונה שלה במרפאת פריידן נראתה מעניינת, קרוב לוודאי מאתגרת, ולבסוף – היא קיוותה – מוצלחת. הולי הייתה להוטה לעשות רושם טוב על פרופסור הפל בתקופת שלושה חודשי הניסיון בעבודתה החדשה. המרפאה שלו בעלת השם העולמי העסיקה את המומחים הבינלאומיים הטובים ביותר, והפגישה שלה כפסיכותרפיסטית הייתה דחיפה רצינית לקריירה שלה.

רעש האופנוע פסק, ומנקודת התצפית שלה בחלון היא צפתה ברוכב יורד מעליו. כשעברה על פני המראה שבכניסה, היא הביטה בהשתקפותה לבדוק ששערה מסודר בפקעת שאספה אותו. חולצתה לבנה, חצאיתה הכחולה ונעליה השחורות נמוכות העקב נראו עסקיות, למרות שהבחינה שלחולצה היה רווח קטן באזור החזה. תוצאה של יותר מדי תוספות של שטרודל תפוחים, היא חשבה בעצב.

עלה בדעתה שסטיוארט לא היה מאשר את גזרתה החושנית יותר. כשהיא הראתה לו תמונות שלה מגיל תשע עשרה כדוגמנית צילום, הוא התלהב מגזרתה הדקה למרות שהייתה ללא ספק רזה בצורה חולנית.

"קריירת הדוגמנות שלי הייתה לפני עשר שנים ואני חייתי על דיאטה של תפוחים וקפה שחור," היא אמרה לו כשהוא נדנד לה ללכת לחדר הכושר. "לנשים אמורים להיות שדיים וירכיים, ואין לי כל כוונה להרעיב את עצמי כדי להתאים את עצמי לאידיאל הלא מציאותי של תעשיית האופנה לדרך שנשים צריכות להיראות."

חודשים אחדים לאחר שיחה זו הוא זרק אותה והכריז על אירוסיו לליאן ווילובי הבלונדינית, שהייתה כעת בהיריון ממנו.

הולי עצרה במהירות את המחשבות הכואבות כשפתחה את הדלת ויצאה למרפסת לקבל את פני המטופל שלה. היא עברה מלונדון לאוסטריה לפני שבועיים, ואהבה לגור בהרים, שם האוויר נקי וצח. אך ריח עשן הסיגריות שהגיע אליה גרם לה לעקם את אפה בגועל.

"מר סונדרסון?" האיש היה בגבו אליה, אך היא הייתה בטוחה שזה היה הוא. הוא הסיר את הקסדה ושערו הבלונדיני המפוספס שגלש על צווארון הז'קט השחור שלו היה מוכר מהופעותיו הרבות בצהובונים. "אוכל להזכיר לך את המדיניות הנוקשה של מרפאת פריידן שאסור לעשן? חוקי הבית רשומים בעלון."

הכתפיים הרחבות הלבושות בעור הורמו במשיכה נונשלנטית. "לא קראתי את העלון."

הולי עצרה את הדחף לחטוף את הסיגריה ממנו ואמרה בחריפות, "כמה חבל. אם היית קורא אותו, היית רואה שלמרפאת פריידן יש גישה הוליסטית לטיפול בהתמכרות לניקוטין ושיעור הצלחה מעולה בעזרה בניתוק התלות בסיגריות."

"אני לא מכור לניקוטין." הוא הסתובב, ולקח שאיפה נוספת מהסיגריה שלו. "לא תמנעי מאסיר נידון סיגריה אחרונה, נכון?" דיבורו היה עצל כשפיו התרומם לחיוך חסר דאגה כאילו היה מודע היטב להשפעה המהממת שלו על נשים פגיעות.

"עישון הוא הרגל דוחה," גערה הולי, שוכחת שעליה לשים לב שלא לחשוף את דעותיה עליו. אך המראה הראשון של ג'ארק במציאות, ולא בתמונה בעיתון, גרם לה לשכוח הכול. אם הוא היה שואל לשמה היא לא הייתה מסוגלת לומר לו, כיוון שהמחשבה היחידה שעלתה לראשה הייתה שהוא מושך בצורה קטלנית.

"לא דוחה כמו הרגלים אחרים שלי," הוא מלמל.

היה שעשוע בקולו ונצנוץ של לעג בעיניו, שאפילו ממרחק של מטרים אחדים היו כקרני לייזר כחולים מבריקים המכוונים ישירות להולי. היא צפתה בו מועך את הסיגריה בקצה מגפו ואוסף את הבדל לכיסו לפני שעלה במדרגות להצטרף אליה במרפסת.

בעודה מגששת אחר שפיותה, ומשהו – כל דבר – להגיד, חיוכו נמוג והייתה קשיחות בקולו כשדיבר שוב. "ואני כבר לא משתמש יותר בשם הוריי המאמצים האנגלי: סונדרסון. אני מעדיף להיות מוכר בשם שניתן לי: בליד – " הוא עצר לפתע ואז אמר," בשם הבוסני שלי: דבורסקה."

"כן... מר דבורסקה. אממ..." אלוהים, האם הקול חסר הנשימה הזה היה שלה? הולי ניקתה את גרונה. "ברוכים הבאים למרפאת פריידן." היא קימטה את מצחה כשנזכרה בהערתו. "מדוע אתה קורא לעצמך אסיר נידון? פריידן בגרמנית פירושו שלווה, ומרפאת פריידן היא מקום מקלט – לא בית סוהר. אני מקווה שתמצא שלווה כאן, כשאני אעשה מאמץ לעזור לך במסע שלך לשיקומך מהבעיות הרגשיות שיצרו השפעה שלילית על חייך."

"שלווה?" צחוקו היה קול מוזר וקודר. "אני בספק רב שאני אמצא את זה אי פעם. את אומרת שאת תעזרי לי במסע המופלא הזה להארה?" טון קולו היה עוקצני. "הנחתי שאת פקידת הקבלה. כשפגשתי את פרופסור הפל בלונדון, הוא אמר לי שהוקצה לי פסיכולוג בשם ד"ר מייטלנד."

"סלח לי. הייתי צריכה להציג את עצמי." מרגישה מבוכה, הושיטה לו הולי את ידה אליו. "אני ד"ר הולי מייטלנד."

בהתנהגותו של ג'ארק דבורסקה כמעט ולא ניכר שינוי. הוא עדיין דיבר באותו דיבור עצל, כאילו שהשתעמם מחייו – שלפי טורי הרכילות, היו סבב מסיבות אינסופי עם חבריו המיליונרים – אך עיניו הכחולות כקרח היו חדות ואינטליגנטיות, ומבטו המכוון נתן לה תחושה מטרידה שהוא יכול לראות לתוך ראשה.

"את לא מה שציפיתי," הוא מלמל לאחר הפסקה ארוכה.

היא בלעה את רוקה כשהוא לחץ את ידה באחיזה איתנה. חום עלה בזרועה, כאילו שדחפה את אצבעותיה בשקע חשמלי, גורם לשערות שעל עורה להתרומם. למרבה בושתה, היא הרגישה את פטמותיה מתקשות. מבטו של ג'ארק צנח לשדיה, והעיניים שהזכירו להולי בריכות של קרח הבהבו בחום עם הבטחה זדונית שהיא הבטיחה לעצמה שלא השפיעה עליה.

"זה די רגיל לגבש דעות על אדם אחר לפני שפוגשים אותו באמת." היא התעלמה מהחבטות הקולניות של ליבה וחייכה אליו בקרירות. "מה היו הציפיות שלך ממני?"

"הנחתי שתהיי מבוגרת יותר," הוא אמר בגלוי. "למען האמת, אני לא מעוניין לפרוק את רגשותיי לפסיכולוג. אני כאן רק בגלל שאחותי מאמינה שאני צריך ללמוד לשלוט במזג שלי, וגיסי איים להרוג אותי אם אני אעשה משהו שיצער את אלין בשבועות האחרונים להריונה."

הוא לא נשמע מתבדח.

הולי הרגישה צביטת קנאה באחותו של ג'ארק. היו לה שנים רבות להשלים עם אי הפוריות שלה, אך היה עדיין כאב קטן בתוכה כששמעה על נשים אחרות שהיו במסען הקסום לאימהות.

היא החזירה את מחשבותיה לג'ארק. הייתה חיבה עמוקה בקולו כשהזכיר את אחותו, שהפריכה בצהובונים את תדמיתו של פלייבוי פזיז שהיה לו אכפת רק מההנאה האישית שלו, עם אספקה בלתי נגמרת של נשים יפות.

"אני מניחה שכוונת ההתייחסות שלך לגילי היא שאתה חושב שחסר לי ניסיון? אך אני יכולה להבטיח לך שיש לי דוקטורט בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה ויש לי ניסיון בעבודה כפסיכותרפיסטית במגזר הבריאות הפרטית, כמו גם בשירות הבריאות הלאומי באנגליה."

הוא משך בכתפיו הרחבות, דבר אשר גרם להולי להעריך את מבנה גופו האימתני של ג'ארק. היא הייתה מעט מתחת לגובה הממוצע, זאת הייתה הסיבה שלעולם לא הגיעה למסלול בקריירת הדוגמנות הקצרה שלה, והוא נישא מעליה. היא העריכה שהוא צריך להיות בגובה של מטר ותשעים.

"אין לי ספק שאת מוסמכת ביותר," הוא מלמל. "פרופסור הפל דיבר טובות עלייך. אך הוא שכח להזכיר שאת יפהפייה, ד"ר מייטלנד."

לא היה קשה להבין את הסיבה לכך שנשים נפלו בקסמו בהמוניהן. הוא היה יכול להפעיל את קסמו בקלות כמו ללחוץ על כפתור. קולו הצרוד בער בחום חושני שהמס את קרביה והיה צריך את כל כוח רצונה כדי לפגוש במבטו ברוגע.

"פרופסור הפל הציע לי עבודה במרפאה שלו בהתבסס על השם שלי כפסיכולוגית מסורה," היא אמרה בתמציתיות. "אנא – קרא לי הולי," היא המשיכה. "אנחנו נבלה הרבה זמן ביחד בשבועות הבאים ואנחנו צריכים להרגיש בנוח אחד ליד השני. זה חשוב לבסס אמון וכבוד בין מטופל והפסיכולוג שלו."

"נוח..." ג'ארק משך את המילה בלשונו, בקול מעושן וסקסי שהדליק להבה בתחתית בטנה של הולי. "נשים לא חשות בנוח בדרך כלל לידי. כישרונותיי רבים..." הוא חייך אל הבעתה המבוהלת, "אך הצעת נחמה היא לא אחד מהם."

"אני לא מניחה שזה כך," היא אמרה ביובש. "אני בטוחה שלגיון התומכות הנשיות שלך נמשכות לתדמית המסוכנת שלך. אך כפי הנראה, הרומנים הרדודים הרבים שלך לא הצליחו להסב לך אושר. וזו הסיבה שחיפשת עזרת פסיכולוג לעזור לך לעשות את השינויים בסגנון חייך שיאפשרו לך מערכות יחסים משמעותיות יותר."

"אמרתי לך – אני הסכמתי לעבור טיפול רק כדי לרצות את אחותי."

חיוכו העצל לא השתנה אך החום יצא מעיניו, משאיר אותן קרות וקשות כקרח. הולי נרעדה קלות. היה בו משהו דורסני שלא התאים למוניטין שלו כפלייבוי מופקר. הייתה לה תחושה שאנשים ראו בג'ארק בדיוק מה שרצה שיראו. אך אם החיים שהוא ניהל לאור הזרקורים היו שקר, מי היה ג'ארק דבורסקה האמיתי?

"מדוע נשים חושבות שגברים יכולים להרגיש מסופקים רק אם הם במערכת יחסים?" הוא לאט. "אני בהחלט מרוצה מהרומנים הרדודים – למעשה, כמה שיותר רדודים זה עדיף. האמת היא שהפנטזיה האולטימטיבית הגברית היא למין לוהט וחזק ללא קשרים. קשרים רגשיים, כוונתי. קשרים אמיתיים מוסיפים אלמנט מעניין למשחק המיני, אך באופן אישי אני מעדיף להשתמש בחוטי משי למשחקי קשירה."

הולי זעמה על עצמה על שהסמיקה – וזעמה עליו על שהיה אידיוט שחצן. לחשוב שבזבזה שלושים שניות מחייה בתהייה אם היו לו עומקים נסתרים! אך בין אם זה מצא חן בעיניה, אם לאו – אם הוא מצא חן בעיניה, אם לאו – ג'ארק היה הלקוח שלה וזה היה חיוני שהיא תבסס איתו קשר. בסוף שישה שבועות לשהותו במרפאה הוא ידון עם פרופסור הפל אם הטיפול שלה היה מוצלח עבורו. דווח גרוע יסכן את עבודתה במרפאת פריידן – אך יותר מכך, פסיכותרפיה הייתה הייעוד שלה, והיה לה רצון אמיתי לעזור לכל לקוח שעבדה איתו.

היא הכריחה עצמה לחייך אליו. "נוכל לחקור את התאוריות שלך בנוגע למערכות יחסים ולסיבות האפשריות לחשש שלך ממחויבות במהלך הפגישות שלנו. זה טוב שאתה יכול לדבר בפתיחות ובכנות על מין מזדמן. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאני אעשה את המיטב לעזור לך עם הבעיות שלך."

הוא זרק את ראשו לאחור וצחק – צחוק נמוך וצרוד וחושני באופן שערורייתי. "אני מבטיח לך שאני לא זקוק לעזרתך במין, פני-מלאך."

הולי ידעה שהיא מסמיקה שוב, וחשה אפילו מושפלת יותר כשראתה את עיניו של ג'ארק צונחות שוב לשדיה. הוא לא יכול היה לפספס את הפסגות הקשות של פטמותיה בולטות מחולצתה הלבנה. "בוא ניכנס פנימה, שם חמים," היא אמרה בנוקשות. "הייתי צריכה ללבוש את המעיל שלי לפני שיצאתי לפגוש אותך וקר לי," היא הוסיפה, להוטה להדגיש שתגובת גופה הלא רצונית הייתה תוצאה של מזג האוויר הקפוא, והיא לא הושפעה מהגבריות החזקה שלו.

מתחמקת מהניצוץ הספקני בעיניו, היא הובילה אותו לתוך המרפאה והצביעה על דלת פתוחה ליד הכניסה.

"שם יש חדר אחסון שבו נשמר ציוד סקי ובו אתה יכול להשאיר את האופנוע שלך. המטען שלך הגיע הבוקר, ואחד מאנשי הצוות ייקח את המזוודות שלך לאזור המגורים הפרטי שלך אחר כך. אחכה לך בטרקלין. תרצה ספל קפה?"

"אני אשמח. אני שמח שאת לא מסתייגת מכל הממריצים למיניהם. דאגתי שאצטרך לוותר על כל מקור של עונג במהלך שהותי."

חיוכו השובב עשה דברים מוזרים לקרביה של הולי. היא המתינה עד שסגר את דלת חדר האחסון מאחוריו לפני ששחררה את נשימתה. כשהדליקה את מכונת הקפה וסידרה את הספלים על מגש, היא ניסתה למצוא הסבר לסיבה שהיא הגיבה לג'ארק כפי שהגיבה. ליבה עדיין פעם בקצב מהיר מדי, וכל קצות העצבים בגופה היו רגישים, כך שהייתה מודעת לשפשוף חזיית התחרה שלה כנגד שדיה.

היא לא ציפתה שהוא יהיה כל כך מרשים, היא חשבה בצער. לבוש בכל העור השחור, הוא הרעיף חושניות פרימיטיבית שגרמה לה לרצות... היא נשכה את שפתה כשדימוי מזעזע עלה בראשה שלה שוכבת עירומה על מיטה כשפרקי ידיה קשורים למראשותיה בחוטי משי. בפנטזיה שלה ליטף ג'ארק בידיו את שדיה וירכיה לפני שהפריד את רגליה וכופף את ראשו להצליף בלשונו בפנים ירכיה.

"זהירות."

הקול המעושן הקרוב לאוזנה הקיץ אותה מחלומה הארוטי והיא הביטה למטה וראתה שהיא מילאה יותר מדי את הספל, וקפה נשפך על תחתיתו.

"הו." היא לא שמעה שהוא חצה את הטרקלין והיא לא העזה להסתכל עליו, מבועתת שמבטו החודר יראה לתוך ראשה. "אני מסורבלת לגמרי," היא מלמלה כשלקחה מפיות בידה וניגבה את הקפה שגלש. "איך אתה שותה את הקפה שלך?"

"שחור ומר – כמו הלב שלי."

תחת טון קולו הקל היה משהו אפל יותר שגרם לה לתהות שוב מי היה ג'ארק האמיתי. חכמולוג או גבר עם סודות שהוא היה נחוש להסתירם?

היא הגישה לו את הקפה לפני שהוסיפה חלב וסוכר לספל שלה, זקוקה למתיקות שתרגיע אותה מהמתח. ג'ארק ישב על הספה. החלל הריק שלצידו היה המקום ההגיוני שהולי תוכל לשבת, אך במקום זאת היא בחרה בכורסה. רק כאשר הייתה במרחק בטוח ממנו היא הביטה בו ישירות, וליבה ניתר בטלטלה מטרידה.

זה הסוף לתקוותה שללא בגדי העור יהיה האופנוען שלה מרשים פחות. מכנסיו השחורים המותאמים אישית משכו את תשומת ליבה לירכיו הצרות ולרגליים הארוכות שהיו מתוחות לפניו. סוודר צמר בצבע אפור פחם עטף את רכסי חזהו החזקים ואת שרירי בטנו. עיניו היו בצבע כחול בהיר מהמם, בתוך פנים זוויתיות שהיו יפות בצורה אכזרית. הוא הזכיר לה זאב – במיוחד כשחייך חיוך רחב שחשף את שיניו הלבנות.

הולי הכריחה את עצמה לבחון אותו באובייקטיביות. עצמות לחייו היו חדים מדי ופיו היה רחב מדי מכדי להיחשב נאה. היא העריכה שזיפי לסתו המרובעת היו בני יומיים, והופעתו נראתה מושחתת בשל תוספת שערו הבלונדיני המפוספס שנפל משני צידי פניו. הוא סידר אותו בחזרה באדישות.

זקוקה לתירוץ להימנע מלהביט בו, היא קפצה ממקומה והלכה לכיוון השולחן, שם היו אריזות של מצגות המרפאה.

"אסביר קצרות על מטרות מרפאת פריידן ואתן לך עלון נוסף כך שתוכל לקרוא על הצהרת הכוונות שלנו במלואן."

היא דיברה אליו מעבר לכתפה.

"על קצה המזלג, העיקרון שלנו הוא לזהות את שורשי בעיות המטופל ולטפל בהן. בעיות שייתכן שהובילו אותו להסתמך על חומרים מזיקים בפוטנציה או להפגין תכונות התנהגות מסוימות. במרפאת פריידן אנו מבינים שכל מטופל הוא ייחודי, ואנו מתאימים תוכנית אישית לטיפול ולתמיכה, מצוותים לו פסיכולוג שישהה איתו באלפים ויספק תרפיה, לפי צורכו של המטופל, עשרים וארבע שעות ביממה. בנוסף לתרפיה, מטופלים מעודדים לחוות את הטווח הרחב של הטיפולים המשלימים שזמינים, כמו עיסוי ויוגה. שעות הפנאי הן פן חשוב נוסף לשהייתך איתנו, ויהיו לך הזדמנויות שבהן תוכל לעשות סקי וליהנות מפעילויות רבות אחרות בסביבה היפהפייה של האלפים האוסטריים."

כשמצאה את העלון במגירה האחרונה שבדקה בה, הולי הסתובבה להביט בג'ארק וגילתה שהוא הרים עיתון וקרא בו. ככל הנראה הוא התעניין בסיפור בעמוד הראשי יותר מאשר במה שהיה לה לומר, היא חשבה, מרוגזת מגסות רוחו.

"תרצה שאחזור על משהו ממה שאמרתי לך?" היא שאלה בקול מנומס להחריד שנכשל להסוות את העוקץ בקולה.

הוא השליך את העיתון על השולחן ולחלקיק שנייה היא ראתה בחטף הבעה... מעונה בעיניו. לא הייתה מילה אחרת לתאר את זה. אך אז הוא מצמץ והולי אמרה לעצמה שהיא כנראה מדמיינת דברים כשמבטו הכחול כקרח היה סתום.

"הכול נראה ברור למדי. אם אהיה ילד טוב, יורשה לי לעשות סקי," הוא אמר.

הוא היה המטופל שלה, והיא תעשה את המיטב לבנות יחסי קרבה איתו גם אם זה יהרוג אותה, אמרה הולי לעצמה.

מבעד לחלון היא ראתה מכונית עוצרת בחזית המרפאה.

"הנהג האישי שלך, גונתר, כאן כדי לקחת אותך לבקתת סולין. ניתן לך גם שף גורמה ועוזרת שתטפל בך במשך השהייה שלך כאן. פרופסור הפל יבקר אותך הערב, לאחר שתתמקם. אירועים חברתיים אחדים אורגנו להנאתך, כולל ערב בזלצבורג שיהיה הזדמנות בשבילך לפגוש את שאר הצוות הרפואי ומטופלים אחרים. חלק מבידור הערב יהיה קונצרט במרבל הול המפורסם בארמון מיראבל."

"אני לא בטוח שאוכל להתמודד עם כמות כזו של התרגשות," הוא אמר ביובש. "אני מקווה שיהיה שם בר מצויד היטב."

"הלקוחות מתבקשים להימנע מאלכוהול כשהם בתוכנית טיפול," הזכירה לו הולי. "אך אל תדאג – אני אהיה איתך לתמוך בך ולעודד אותך במסעך להתפכחותך–"

ג'ארק התרומם מהספה והטרקלין נראה לפתע קטן יותר. זה לא היה רק גובהו שגרם לו להשתלט על החדר. הוא הפיץ מגנטיות גולמית ששלחה חום שזרם לוורידיה של הולי כשלכסן אליה את עיניו הכחולות, מראשה לעד לבהונותיה, משתהה חלקיק שנייה ארוך מהראוי על מלאות שדיה.

"הייתי צריך לנחש ממראה המורה שלך שאת חובבת מוסיקה קאמרית. אני מתערב שלילה מרגש אצלך הוא ללכת לישון מוקדם עם משקה חלב," הוא אמר, בדרך העצלה והמלגלגת שגרמה לה לרצות לסטור לו.

חזק.

"הרגלי השינה שלי הם לא נושא לדיון," היא התיזה, המומה מהתיאור הלא מחמיא שלו. 'מראה המורה' גרם לה להישמע כמו אישה מרושלת.

הוא מתח את גבולותיה המקצועיים. היא מעולם לא פגשה גבר כה מקומם. היא ראתה את פינות פיו עולות לחיוך איטי, כאילו לא יכול היה לטרוח להתאמץ מעל למעט הזה.

"נוכל לדון בהרגלי השינה שלי במקום זאת, אם תרצי? אני מבטיח שהם מעניינים יותר ו... אנרגטיים משלך."

"אני מודעת לכך. כל מי שקורא עיתונות צהובה מורגל לקרוא את הפרטים האינטימיים על רומני האהבה שלך."

חיוכו התרחב, ובעיניו היה ניצוץ שובב שגרם לליבה של הולי לפעום מהר יותר. איך יכלו עיניו להיות קרות כקרח ברגע אחד, ובשנייה הבאה לבעור בלהבות כחולות שגרמו לה ללהוט בכל גופה?

"אני מניח שאת קוראת את הצהובונים כיוון שנראה שאת יודעת כל כך הרבה עליי," הוא אמר ברכות. "הפרטים האינטימיים שהזכרת חציים נכונים, וחציים השני הוא תוצר דמיונו השופע של העורך. אבל אין לי רומני אהבה." טון קולו הקשיח. "לאהבה אין תפקיד בהרפתקאותיי המיניות. כל עוד תזכרי זאת, נסתדר היטב."

"מדוע אני צריכה לזכור את זה? אני לא מתעניינת בחיי המין שלך פרט לצורך המקצועי כפסיכולוגית שלך."

"מובן שאת מתעניינת בי, פני מלאך. העיניים החומות הגדולות האלה שלך נמסות כשוקולד בכל פעם שאת מביטה בי. את חושבת שלא שמתי לב למבטים המורעבים שירית עליי כשחשבת שאני לא רואה?"

קולו המעושן והחושני שלח רעד של תגובה לא רצויה לאורך עמוד שדרתה. זה היה חיוני להחזיר את השליטה על המצב ועל עצמה. תגובתה לג'ארק בלתי מוסברת לחלוטין. הוא היה יהיר, פלייבוי שטוף תאווה ושונה לחלוטין מהגברים האינטלקטואלים שאיתם יצאה בעבר.

לפני שעזבה את לונדון היא יצאה לארוחת ערב כמה פעמים עם מלקולם, שהיה היסטוריון אומנות, והוא אמר לה כמה עובדות מעניינות על האומנות האסלאמית. למרות שהודתה שלאחר שהקשיבה לו שלוש שעות מדבר על הנושא החביב עליו, תשומת ליבה התחילה לנדוד.

"אתה טועה, חוששתני." היא הייתה מרוצה מכך שנשמעה קרירה – ההפך ממה שהרגישה. "כל מה שחשוב לי הוא לעשות את עבודתי בצורה הטובה ביותר, והעניין שלי בך הוא אך ורק מנקודת המבט של תפקידי כפסיכולוגית שלך. אני נחושה לגלות מה מניע אותך, ג'ארק. תיארת את עצמך כאסיר," היא אמרה בעדינות," אך אולי סורגי הכלא נמצאים בתוך ראשך."

ג'ארק היה שרוע במושב האחורי של הלימוזינה ושקל לומר לנהג להסתובב ולקחת אותו חזרה למרפאת פריידן, כך שיוכל לקפוץ על האופנוע שלו ולהסתלק. אך הוא נתן את מילתו לגיסו, שלמען אלין הוא יהיה שישה שבועות בטיפול נפשי. וכיוון שאחותו הייתה האדם היחידי בעולם שהוא אהב, הוא יחזיק מעמד אפילו שנראה היה שהם הולכים להיות השבועות הכי משעממים בחייו.

אף על פי שזה לא יהיה מעיק כמו שחשב בהתחלה, הוא הרהר, מעלה בראשו את דמותה המענגת של ד"ר מייטלנד.

הוא אמר לה את האמת – הפעם היחידה שהתכוון לעשות זאת – כשהודה שהיא הייתה שונה ממה שציפה. הולי הייתה ברונטית מהממת, אך הוא דמיין אותה כדמות אימהית הלובשת חליפת טוויד – כמו אשת הכומר מכפר ליטל בראדלי, שהייתה תמיד אדיבה אליו כשהיה נער כעוס ורב בקביעות עם ראלף סונדרסון, אביו המאמץ.

אך הולי לא נראתה כלל כמו אשת הכומר, ואפילו בגדיה המשמימים לא יכלו להסתיר את גזרתה החטובה והמהממת. מראה חולצתה ההדוקה מדי בשדיה אפשרה לו הצצה מפתה בעורה החלבי, שם היה רווח בבד אשר שלח פרץ חום הישר לחלציו.

למען האמת, הוא נותר חסר מילים – מצב שג'ארק לא סבל ממנו לעיתים קרובות. הוא היה טוב עם מילים וידע תמיד מה הדבר הנכון להגיד – במיוחד לנשים. זו הסיבה שלא יכול היה להבין מדוע אמר להולי שהיא יפהפייה. הוא נשמע כמו נער מתבגר בדייט הראשון שלו. בדרך כלל הוא היה מלך הקרירות, והדבר המצחיק היה שככל שהוא התנהג כאילו לא אכפת לו, כך התעניינו בו הנשים יותר.

האמת הייתה שלא היה אכפת לו מכלום או מאף אחד פרט לאחותו, עליה הגן מאז שהייתה תינוקת. אך אלין הייתה נשואה לקורטז כעת, והיה להם בן, הארי. בקרוב הבן השני שלהם ייוולד. ג'ארק קיבל את העובדה שחייה של אלין המשיכו, ולמרות שתמיד יהיה ביניהם קשר מיוחד, בראש סדר העדיפויות שלה היו בעלה ומשפחתה. לעזאזל, הוא אפילו הסכים שקורטז, שהיה למעשה הבן הסודי והיורש של ראלף סונדרסון, היה אדם הגון.

אך בעוד שלאחותו הגיע להיות מאושרת, ג'ארק ידע שהוא לעולם לא ישלים עם מה שעשה ועם הסבל שגרם לאלין ולראלף סונדרסון. זו הייתה אשמתו שלורנה סונדרסון מתה, והכאב הגולמי שהיה בתוכו היה העונש שלו – זה הגיע לו. הוא הסיט את מחשבותיו מהכיוון האפל של זיכרונו, שבאורח בלתי נמנע הובילו להתנהגות ההרסנית אשר בגללה אחותו התחננה בפניו לחפש עזרה. האמת הייתה שאף אחד לא יכול היה לעזור לו. הוא דמיין את עיניה של ד"ר מייטלנד ואת פניה היפים והשלווים. הוא קרא לה 'פני מלאך' אך לא היה דבר מלאכי בפה הסקסי שלה. הוא גילה שהוא עורג לטעום ולחקור אותו עם לשונו.

בזמן אחר – אפילו לפני חודש – הוא היה רואה בהולי הסחת דעת מהנה, ודבר לא היה עוצר אותו מלנצל את המודעות שלה אליו, שהיא ניסתה להסתיר ללא הצלחה.

אך המכתב שקיבל לפני שלושה שבועות גרם לו להטיל ספק בכל מה שהאמין שידע על עצמו. זה אפילו גרם לו לתהות... מי היה ג'ארק דבורסקה?